מ
מ (הוספת הפניה)
שורה 24: שורה 24:
  
 
חוק זה יחול על פנקס שכר ותלוש שכר לגבי שכר בעד יום התחילה ואילך
 
חוק זה יחול על פנקס שכר ותלוש שכר לגבי שכר בעד יום התחילה ואילך
 +
</blockquote>
 +
== מקורות והרחבות ==
 +
[http://www.justice.gov.il/MOJHeb/SiuaMishpati/NewsLetter/Avoda/shnatayim.htm בטאון האגף לסיוע משפטי - שנתיים לתיקון 24 לחוק הגנת השכר]
  
</blockquote>
 
 
{{חוק/סיום טור ימני}}
 
{{חוק/סיום טור ימני}}
  

גרסה מ־14:35, 24 ביולי 2011

תבנית:חוק/תחילת טור ימני חוק הגנת השכר משנת 1958 מסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק. החוק קובע בין השאר את דרך התשלום לעובד, מועד אחרון לתשלום שכר, הלנת שכר, ניכויים ועוד. תבנית:חוק/סיום הקדמה


עדכונים לחוק

עדכון מס' 24

תקציר העדכון מתוך אתר הכנסת:

החוק קובע את המועד שבו יש למסור את תלוש השכר לעובד, וכן את הפרטים שיש לכלול בתלוש באופן שיקנה לעובד את מירב המידע על התשלומים המגיעים לו. כמו כן, יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום המגיע לעובד על פי החוק.

החוק קובע כי אי מסירת תלוש שכר במועד, או מסירת תלוש שכר שאינו כולל את הפרטים הנדרשים, יהווה עבירה פלילית. כמו כן, עובד שינקוט בהליך אזרחי כנגד מעבידו, יהיה זכאי לקבל פיצוי לדוגמה, שאינו תלוי בנזק, בסכום של עד 5,000 שקלים חדשים, אם המעביד, ביודעין, לא מסר לו תלוש או שהתלוש שמסר לא כלל את הפרטים הנדרשים, ולעניין זה יראו הפרה חוזרת כמלמדת על ידיעה בדבר ההפרה.

בחוק נקבעה חזקה, שניתנת לסתירה, ולפיה אם לא נמסר תלוש שכר או שהתלוש אינו משקף רכיבים מסוימים שמטבעם הם נוספים על שכרו הרגיל של העובד, יראו את השכר ששולם לו כשכר הרגיל והוא יהיה זכאי לקבלם מעבר לשכר שכבר שולם לו - אם יוכיח את תביעתו לגבי אותם רכיבים.

כמו כן, החוק קובע ענישה פלילית על ניכוי משכרו של עובד שלא כדין. העבירות הפליליות לענין הניכויים ולענין אי מסירת תלוש שכר, יחולו גם על נושא משרה בתאגיד. בנוסף, נקבעה ענישה מחמירה בעבירות שנעברו בנסיבות מחמירות, דהיינו, מתוך כוונה להשיג טובת הנאה למעביד או לאחר, או בכוונה להימנע מתשלום המגיע לעובד או שמשולם עבורו, או מספר עבירות שנעברו כנגד מספר עובדים בתוך פרק זמן של 12 חודשים.

החוק קובע את האופן שיש לערוך רישום נוכחות של עובדים, וזאת על ידי תיקון ההוראה בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951 שעוסקת בפנקס שעות עבודה. רישום שעות עבודה צריך להתבצע באופן שוטף והרישום צריך להתבצע באמצעים מהימנים, דהיינו, אמצעים אלקטרוניים, דיגיטאליים או מיכאניים, או להיחתם מידי יום בידי העובד באופן שיבטיח הבטחת אמינות הרישום, או בדרך רישום אחרת שייקבע השר בתקנות.

עוד קובע החוק, כי מעביד שנתבע על ידי עובדו לתשלום שכר עבודה, וחולק על מספר שעות העבודה שלהן טוען העובד, אך אינו מציג רישום נוכחות שהיה חייב לנהל לפי החוק, הוא שישא בנטל להוכיח את טענתו כי העובד לא עבד בשעות הנטענות.

תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 25ב(ג) לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958 (להלן - החוק העיקרי) כנוסחו בסעיף 2 לחוק, ביום פרסומו של החוק; תחילתו של סעיף 25ב(ג) לחוק העיקרי, ביום פרסומו של החוק.

חוק זה יחול על פנקס שכר ותלוש שכר לגבי שכר בעד יום התחילה ואילך

מקורות והרחבות

בטאון האגף לסיוע משפטי - שנתיים לתיקון 24 לחוק הגנת השכר

תבנית:חוק/סיום טור ימני

תבנית:חוק/תחילת טור שמאלי

תבנית:תיבת חוק

תבנית:חוק/סיום טור שמאלי