מ
מ
שורה 12: שורה 12:
 
}}  
 
}}  
  
חוק פיצויי פיטורים קובע כי המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שהחליט לפטרו. [[פיצויי פיטורים]] משולמים לעובד עם פיטוריו, כפיצוי על אבדן מקור הכנסתו ולעתים הם חלק ממענק פרישה הניתן לרגל הפסקת העבודה.
+
'''חוק פיצויי פיטורין''' קובע כי המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שפוטר על-ידו. [[פיצויי פיטורים]] משולמים לעובד עם פיטוריו, כפיצוי על אבדן מקור הכנסתו ולעתים הם חלק ממענק פרישה הניתן לרגל הפסקת העבודה.
החוק מגדיר את סכום הפיצוי המגיע לעובד בהתאם לתקופה בה עבד אצל המעסיק, שהיא החל משנה אחת ברציפות במקום עבודה אחד.
+
החוק מגדיר את סכום הפיצוי המגיע לעובד בהתאם לתקופה בה עבד אצל המעסיק, שהיא החל משנה אחת ברציפות במקום עבודה אחד. סכום הפיצויים נקבע לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה.
  
יחד עם זאת, מגן החוק על עובדים שמעסיקיהם מפטרים אותם שלא בתום לב סמוך לפני תום השנה הראשונה לעבודתם, על מנת לא לשלם להם פיצויי פיטורים. במקרה שהוכחה כוונה כזו של מעסיק, יפסוק בית המשפט פיצויים למפוטר גם אם טרם מלאה שנה לעבודתו אצל אותו מעסיק.
+
יחד עם זאת, מגן החוק על עובדים שמעסיקיהם מפטרים אותם שלא בתום לב סמוך לפני תום השנה הראשונה לעבודתם, על מנת לא לשלם להם פיצויי פיטורין. במקרה שהוכחה כוונה כזו של מעסיק, יפסוק בית המשפט פיצויים למפוטר גם אם טרם מלאה שנה לעבודתו אצל אותו מעסיק.
  
בנוסף, מונה החוק מקרים שבהם זכאי עובד לפיצויי פיטורים גם אם התפטר מיזמתו ולא פוטר. מקרים אלה מפורטים [[כאן]]
+
מנגד, מגן החוק על המעסיק וקובע כי בתנאים מסוימים, גם אם פוטר העובד, הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין; למשל אם התנהג בעבודתו באופן חמור וקיצוני שאינו מאפשר את המשך העסקתו.
 +
 
 +
בנוסף, מונה החוק [[פיצויי פיטורים#פיצויי פיטורין לעובד שהתפטר|מקרים שבהם זכאי עובד לפיצויי פיטורין גם אם התפטר מיזמתו]] ולא פוטר  
 +
וכן מקרים שבהם ניתן להגיע להסכם עם המעביד בדבר העברה חודשית של סכומים לקרו פנסיה ולקופת ביטוח של העובד במקום תשלום פיצויי הפיטורין, חלק מהסכום או כולו, עם סוף העסקתו של העובד.
 +
 
 +
החוק מפרט גם את אופן מיסוי פיצויי הפיטורין, ובין היתר את היותם פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.
  
[עריכה]תשלומי מעביד לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים
 
סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ואישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים שהוצא מכוחו, מאפשרים למעביד ולעובד (או לארגוניהם) להגיע להסכם לפיו ההפקדות החודשיות של המעביד לקרן פנסיה או לקופת ביטוח על שם העובד יבואו במקום מחויבותו לתשלום פיצויי פיטורים (כולה או חלקה), ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה גם אם התפטר מרצונו, בלא שהתקיים בו תנאי אחר המזכה בפיצויי פיטורים.
 
אופציה זו אכן ממומשת בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה שהוצאו לפיהם‏‏[1].
 
[עריכה]נסיבות המאפשרות שלילת פיצויים
 
פיטורי העובד עקב התנהגות חמורה שלו שאינה מאפשרת את המשך העסקתו עלולים להביא לשלילת זכותו לפיצויי פיטורים. נסיבות המצדיקות שלילת הפיצויים מפורטות בהסכם הקיבוצי החל על העובד, ובהיעדר הסכם כזה - נקבעות על ידי בית הדין לעבודה, על-פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.
 
[עריכה]גובה פיצויי הפיטורים
 
בהתאם לחוק, פיצויי הפיטורים מחושבים לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד, מוכפלת במספר שנות הוותק שלו. דוגמה: עובד שמשכורתו האחרונה היא 8,000 שקל לחודש ופוטר לאחר שעבד 5 שנים, זכאי לפיצויי פיטורים בסך 40,000 שקל.
 
פעמים רבות נכלל חלק מפיצויי הפיטורים (או כולם) בקופת הגמל המשמשת לביטוח פנסיוני של העובד, כך שהמעביד נדרש רק להשלים אותם לסכום הקבוע בחוק.
 
בהסכמי פרישה מובטח לעובד סכום פיצויים מוגדל, הנקוב באחוזים מהסכום הנדרש בחוק. פיצויים בשיעור 200% למשל, הם פיצויים שגובהם כפול מהנדרש בחוק.
 
[עריכה]מיסוי פיצויי הפיטורים
 
בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון, פיצויי פיטורים אינם בגדר הכנסת עבודה. בהתאם לכך, פיצויי פיטורים פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.
 
פקודת מס הכנסה מעניקה פטור ממס הכנסה למענק פרישה, שהוא מכלול התשלומים שניתנו לעובד עקב הפסקת עבודתו, ובהם בעיקר פיצויי הפיטורים. פטור זה מוגבל לתקרה בגובה משכורת חודש (אך לא יותר מ-11,390 ש"ח בשנת [2]2010) לכל שנת עבודה. כאשר מענק הפרישה משולם עקב מות העובד, מוכפל הסכום הפטור. קיימות גם דרכים נוספות להקטנת מס ההכנסה על פיצויי פיטורים.
 
קבלת פטור ממס לפיצויי פיטורים עלולה לפגוע בזכות לפטור ממס לפנסיה.
 
 
<!--  
 
<!--  
 
==עדכונים לחוק==
 
==עדכונים לחוק==
שורה 67: שורה 59:
 
[[קטגוריה:פיצויים]]
 
[[קטגוריה:פיצויים]]
 
[[קטגוריה:פיצויי פיטורין]]
 
[[קטגוריה:פיצויי פיטורין]]
 +
[[קטגוריה:פיטורים]]
 
{{חוק/תיקון מיון}}
 
{{חוק/תיקון מיון}}

גרסה מ־20:07, 2 במרץ 2011

תבנית:תיבת חוק

חוק פיצויי פיטורין קובע כי המעסיק חייב לשלם פיצוי לעובד שפוטר על-ידו. פיצויי פיטורים משולמים לעובד עם פיטוריו, כפיצוי על אבדן מקור הכנסתו ולעתים הם חלק ממענק פרישה הניתן לרגל הפסקת העבודה. החוק מגדיר את סכום הפיצוי המגיע לעובד בהתאם לתקופה בה עבד אצל המעסיק, שהיא החל משנה אחת ברציפות במקום עבודה אחד. סכום הפיצויים נקבע לפי המשכורת החודשית האחרונה של העובד כפול מספר שנות הוותק שלו בעבודה.

יחד עם זאת, מגן החוק על עובדים שמעסיקיהם מפטרים אותם שלא בתום לב סמוך לפני תום השנה הראשונה לעבודתם, על מנת לא לשלם להם פיצויי פיטורין. במקרה שהוכחה כוונה כזו של מעסיק, יפסוק בית המשפט פיצויים למפוטר גם אם טרם מלאה שנה לעבודתו אצל אותו מעסיק.

מנגד, מגן החוק על המעסיק וקובע כי בתנאים מסוימים, גם אם פוטר העובד, הוא לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין; למשל אם התנהג בעבודתו באופן חמור וקיצוני שאינו מאפשר את המשך העסקתו.

בנוסף, מונה החוק מקרים שבהם זכאי עובד לפיצויי פיטורין גם אם התפטר מיזמתו ולא פוטר וכן מקרים שבהם ניתן להגיע להסכם עם המעביד בדבר העברה חודשית של סכומים לקרו פנסיה ולקופת ביטוח של העובד במקום תשלום פיצויי הפיטורין, חלק מהסכום או כולו, עם סוף העסקתו של העובד.

החוק מפרט גם את אופן מיסוי פיצויי הפיטורין, ובין היתר את היותם פטורים מדמי ביטוח לאומי ומדמי ביטוח בריאות.

נושאים וזכויות

חוקים ותקנות

תקדימים משפטיים