הקדמה:

{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

כל בגיר רשאי למנות לעצמו מיופה כוח ולהנחות אותו מראש כיצד לפעול בקשר לטיפול רפואי שלו הוא עשוי להזדקק בעתיד.

  • האפשרות למנות מיופה כוח משולב מצטרפת לאפשרות למנות מיופה כוח במקרה של חולה הנוטה למות, ובמקרה של טיפול רפואי כללי.
  • ייחודו של ייפוי הכוח המשולב הוא בכך שהוא מאפשר למנות מיופה כוח אחד שמייצג את המטופל הן במצבים כלליים (לפי חוק זכויות החולה) והן במצבים של חולה הנוטה למות (לפי חוק החולה הנוטה למות).
  • בכל מקרה, כל עוד המטופל כשיר ומסוגל להביע דעה, חובה לקבל ממנו הנחיות לגבי הטיפול, גם אם מינה מיופה כוח. דעתו של המטופל הכשיר גוברת תמיד על הוראות מיופה כוחו.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • אדם חייב להיות כשיר משפטית בשעה שהוא ממנה מיופה כוח משולב, כלומר בגיר (מעל גיל 18), צלול ומבין את משמעות המינוי. קטין, ומי שאינו מסוגל לתת הסכמה מדעת מכל סיבה שהיא, אינו יכול למנות לעצמו מיופה כוח משולב. במקרה כזה ייתכן שיהיה צורך למנות לו אפוטרופוס.
  • מיופה הכוח חייב להיות כשיר משפטית ולהבין את משמעות מינויו.
  • על המטופל לוודא כי מיופה הכוח מסכים להתמנות, וליידע אותו על תפקידו ועל רצונותיו בעניין הטיפול הרפואי.

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

קביעת אי-כשירות המטופל לצורך פנייה למיופה הכוח

  • לגבי מטופל שהוא חולה הנוטה למות, נדרשת החלטה רפואית מנומקת ומתועדת של הרופא האחראי לפי הגדרתו בחוק.
  • לגבי מטופל שאינו חולה הנוטה למות, הקביעה היא לפי התרשמותו המקצועית של המטפל, בשל מצבו הרפואי, הנפשי, השכלי, חוסר יכולת לתקשר, חוסר הכרה, או סיבה אחרת של המטופל.

ערעור

חשוב לדעת

פסקי דין

הרחבות ופרסומים

מקורות