בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "== *חוקים ותקנות *==" ב־"== חקיקה ונהלים ==") |
בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{סוג ערך\|(.*?)}}\n{{עצם העניין}} +{{עצם העניין}}{{סוג ערך|\1}})) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{סוג ערך|מושג | + | {{עצם העניין}}{{סוג ערך|מושג}} |
− | |||
{{תקציר}} | {{תקציר}} | ||
{{דגשים | {{דגשים |
גרסה מ־02:54, 2 באפריל 2014
הקדמה:
כתב הקדש מאפשר לאדם לייעד את נכסיו לטובת נהנים או מטרה כלשהי - בעודו בחיים.
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.
- כאשר אדם מבקש לייעד נכסים שברשותו לטובת נהנה או קבוצת נהנים, או לטובת מטרה מסוימת, ניתנת לו אפשרות משפטית לעשות זאת.
- הקדשת הנכסים נעשית בכתב הקדש - אם ייעוד הנכסים נעשה כאשר המקדיש עדיין בחיים (או בצוואה שתקויים לאחר מותו).
- כתב ההקדש צריך לפרט את מטרת ההקדש ותנאיו, את הנהנה ואת הנאמן שיהיה אחראי להפעלת ההקדש בהתאם למטרותיו.
- המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון.
- בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש.
- כאשר הקדשת נכסים נעשית למטרה ציבורית, היא נקראת הקדש ציבורי.
חקיקה ונהלים
מקורות
- המידע המקורי בערך זה מבוסס על חוברת "במבט לפנים - תכנון משפטי בגיל המבוגר ובזיקנה" של עמותת המשפט בשירות הזיקנה