מ (החלפת טקסט – "== *חוקים ותקנות *==" ב־"== חקיקה ונהלים ==")
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{סוג ערך\|(.*?)}}\n{{עצם העניין}} +{{עצם העניין}}{{סוג ערך|\1}}))
שורה 1: שורה 1:
{{סוג ערך|מושג}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|מושג}}
{{עצם העניין}}
 
 
{{תקציר}}
 
{{תקציר}}
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  

גרסה מ־01:54, 2 באפריל 2014

הקדמה:

כתב הקדש מאפשר לאדם לייעד את נכסיו לטובת נהנים או מטרה כלשהי - בעודו בחיים.
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.
  • כאשר אדם מבקש לייעד נכסים שברשותו לטובת נהנה או קבוצת נהנים, או לטובת מטרה מסוימת, ניתנת לו אפשרות משפטית לעשות זאת.
  • הקדשת הנכסים נעשית בכתב הקדש - אם ייעוד הנכסים נעשה כאשר המקדיש עדיין בחיים (או בצוואה שתקויים לאחר מותו).
  • כתב ההקדש צריך לפרט את מטרת ההקדש ותנאיו, את הנהנה ואת הנאמן שיהיה אחראי להפעלת ההקדש בהתאם למטרותיו.
  • המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון.
  • בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש.
  • כאשר הקדשת נכסים נעשית למטרה ציבורית, היא נקראת הקדש ציבורי.

חקיקה ונהלים


מקורות