(←מקורות) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון. | *המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון. | ||
*בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש. | *בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש. | ||
| − | + | *כאשר הקדשת נכסים נעשית למטרה ציבורית, היא נקראת [[הקדש ציבורי]]. | |
<!-- | <!-- | ||
== תקדימים משפטיים == | == תקדימים משפטיים == | ||
גרסה מ־15:18, 25 באוקטובר 2011
תבנית:מושג/תחילת טור ימני
כתב הקדש מאפשר לאדם לייעד את נכסיו לטובת נהנים או מטרה כלשהי - בעודו בחיים.
תבנית:מושג/סיום הקדמה
- כאשר אדם מבקש לייעד נכסים שברשותו לטובת נהנה או קבוצת נהנים, או לטובת מטרה מסוימת, ניתנת לו אפשרות משפטית לעשות זאת.
- הקדשת הנכסים נעשית בכתב הקדש - אם ייעוד הנכסים נעשה כאשר המקדיש עדיין בחיים (או בצוואה שתקויים לאחר מותו).
- כתב ההקדש צריך לפרט את מטרת ההקדש ותנאיו, את הנהנה ואת הנאמן שיהיה אחראי להפעלת ההקדש בהתאם למטרותיו.
- המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון.
- בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש.
- כאשר הקדשת נכסים נעשית למטרה ציבורית, היא נקראת הקדש ציבורי.
חוקים ותקנות
מקורות
- המידע המקורי בערך זה מבוסס על חוברת "במבט לפנים - תכנון משפטי בגיל המבוגר ובזיקנה" של עמותת המשפט בשירות הזיקנה
תבנית:מושג/סיום טור ימני תבנית:מושג/תחילת טור שמאלי תבנית:מושג/ראו גם
תבנית:מושג/סיום טור שמאלי