מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{סוג ערך\|(.*?)}}\n{{עצם העניין}} +{{עצם העניין}}{{סוג ערך|\1}}))
(גרסה 3)
שורה 22: שורה 22:
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
*[[חוק הנאמנות]]
 
*[[חוק הנאמנות]]
 
 
<!--
 
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
 
-->
 
-->
 
 
== מקורות ==
 
== מקורות ==
 
*המידע המקורי בערך זה מבוסס על [http://www.elderlaw.org.il/inpage.asp?elderlaw=2164 חוברת "במבט לפנים - תכנון משפטי בגיל המבוגר ובזיקנה"] של עמותת [[המשפט בשירות הזיקנה]]
 
*המידע המקורי בערך זה מבוסס על [http://www.elderlaw.org.il/inpage.asp?elderlaw=2164 חוברת "במבט לפנים - תכנון משפטי בגיל המבוגר ובזיקנה"] של עמותת [[המשפט בשירות הזיקנה]]

גרסה מ־08:40, 23 באפריל 2014

הקדמה:

כתב הקדש מאפשר לאדם לייעד את נכסיו לטובת נהנים או מטרה כלשהי - בעודו בחיים.
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.
  • כאשר אדם מבקש לייעד נכסים שברשותו לטובת נהנה או קבוצת נהנים, או לטובת מטרה מסוימת, ניתנת לו אפשרות משפטית לעשות זאת.
  • הקדשת הנכסים נעשית בכתב הקדש - אם ייעוד הנכסים נעשה כאשר המקדיש עדיין בחיים (או בצוואה שתקויים לאחר מותו).
  • כתב ההקדש צריך לפרט את מטרת ההקדש ותנאיו, את הנהנה ואת הנאמן שיהיה אחראי להפעלת ההקדש בהתאם למטרותיו.
  • המקדיש צריך לחתום על כתב ההקדש בפני נוטריון.
  • בסמכות בית המשפט המחוזי לתת הוראות לנאמן בנוגע למילוי תפקידו, או כל הוראה אחרת הקשורה בניהול היעיל של ההקדש.
  • כאשר הקדשת נכסים נעשית למטרה ציבורית, היא נקראת הקדש ציבורי.

חקיקה ונהלים

מקורות