הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה נצרת
מס' תיק:
ב"ל 6266-04-11
תאריך:
26.01.2012
  • מבוטח הסובל מליקויים שונים פנה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבוע את נכותו הכללית. הוועדה הרפואית קבעה בעניינו נכות יציבה בשיעור של 60%.
  • המבוטח הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית, אולם המוסד לביטוח לאומי סירב להעביר את עניינו לדיון בפני וועדה רפואית לעררים. זאת, מאחר שגובה הכנסתו עולה על 60% מהשכר הממוצע במשק, ולכן הוא אינו עונה על תנאי הזכאות לקבלת קצבת נכות, גם אם תיקבע לו נכות גבוהה יותר על ידי הוועדה.
  • המבוטח ערער על החלטת הביטוח הלאומי בפני בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, וטען כי היה על המוסד להעביר את עניינו לוועדה רפואית לעררים, היות ומדובר בזכות מוחלטת. המבוטח טען כי חוק הביטוח הלאומי אינו רק מנגנון לקבלת קצבאות, שכן מי שמוכר כנכה על פיו, זכאי על פי חיקוקים אחרים להטבות מסויימות.

החלטת בית הדין

  • השאלה העומדת לדיון בתביעה לפנינו היא האם נתונה לתובע רשות לערור לפני וועדה רפואית לעררים לגבי דרגת נכות רפואית שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון, כאשר פקיד התביעות קבע כי הוא בעל כושר להשתכר ועל כן אינו בגדר "נכה" כהגדרתו בסעיף 195 לחוק. או שקביעה שכזו הופכת את עררו של התובע לפני הוועדה הרפואית לעררים לערר תיאורטי ומיותר.

משמעות

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות