(תשלומים לביטוח לאומי בתקופה של אי העסקה)
שורה 332: שורה 332:
 
* שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך {{ חשב ועצב| {{נתון:דמי ביטוח בריאות מינימליים}} + {{נתון:דמי ביטוח לאומי מינימליים}} | עיגול=0}} ש"ח לחודש, נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}.  
 
* שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך {{ חשב ועצב| {{נתון:דמי ביטוח בריאות מינימליים}} + {{נתון:דמי ביטוח לאומי מינימליים}} | עיגול=0}} ש"ח לחודש, נכון ל-{{נתון:השנה הנוכחית}}.  
 
* התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
 
* התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
* במקרה של עובדת נשואה (כולל אישה שנשואה לאישה אחרת ושתיהן רשומות כ[[נישואים חד-מיניים|נשואות במרשם האוכלוסין]]), אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן/בת זוגה מבוטח בביטוח לאומי - היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות.  
+
* במקרה של עובדת נשואה, אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי - היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הדבר תקף גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כ[[רישום בני זוג כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי|ידועה בציבור של בן זוגה.]]
* ההטבה ניתנת גם לאישה שאינה נשואה אך חיה בזוגיות עם בן/בת זוג, בתנאי שנרשמה כ[[רישום בני זוג כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי|ידועה בציבור במוסד לביטוח לאומי]].  
+
** ההטבה ניתנת גם ל[[להט"ב|בת זוג מאותו מין]], שהיא ובת זוגה רשומות כ[[נישואים חד-מיניים|נשואות במרשם האוכלוסין]] או [[רישום בני זוג כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי|ידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי]].  
 
* למידע נוסף ראו:
 
* למידע נוסף ראו:
 
** [[דמי ביטוח לאומי למי שלא עובד]]  
 
** [[דמי ביטוח לאומי למי שלא עובד]]  

גרסה מ־10:04, 25 באוגוסט 2019

הקדמה:

המדריך מרכז מידע חשוב לעובד שהתפטר או עומד להתפטר, וכן למעסיקים שעובדיהם התפטרו


התפטרות של עובד מביאה להפסקת העבודה, שבעקבותיה עשויה להיגרם פגיעה משמעותית בהכנסות המשפחה. מעבר לכך, הם משפיעים גם על נושאים נוספים, כמו החיסכון לפנסיה והכיסוי הביטוחי שהביטוח הפנסיוני מעניק. מכיוון שההחלטה על ההתפטרות היא של העובד, היא משפיעה גם על המעסיק שעשוי להצטרך למצוא עובד חלופי ואף לשלם לעובד תשלומים מסוימים עם סיום העסקתו.

  • התפטרות חייבת להתנהל לפי הכללים, אחרת העובד והמעסיק עשויים להיחשב כמי שהפרו את החוק.
  • בתקופה שלאחר ההתפטרות יש לעובד לא מעט זכויות, הן בתקופת האבטלה והן לאחר שהתחיל בעבודה חדשה.

כדי לעזור לכם למצות את זכויותיכם באופן המיטבי, חילקנו את המדריך לכמה חלקים:

הודעה מוקדמת (הודעת על התפטרות)

כאשר עובד מחליט להתפטר, הוא חייב לתת לו הודעה מוקדמת על כך, בכתב. הוא לא יכול להתפטר באופן מיידי (אלא אם המעסיק הסכים לכך).

  • המשמעות החשובה ביותר של ההודעה המוקדמת היא שבזמן זה העובד ממשיך לעבוד, לקבל משכורת וכל זכויותיו נשמרות.
  • תקופת ההודעה המוקדמת נחשבת לתקופת עבודה לכל דבר ועניין. בתקופה זו העובד ממשיך לעבוד באותם התנאים.
  • זוהי גם זכותו של העובד וגם חובתו.
  • לעובד לא קיימת זכות להחליט שהוא לא מגיע יותר לעבודה במקרה של התפטרות. אם המעסיק לא ויתר על שירותיו, הוא חייב להתייצב בעבודה בכל התקופה של ההודעה המוקדמת.
  • אם העובד שהתפטר עזב את העבודה לאלתר על דעת עצמו ללא הסכמת המעסיק, ולא המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, רשאי המעסיק להגיש נגדו תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה ושם עליו להוכיח את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מעזיבתו המוקדמת של העובד.
אזהרה
אסור למעסיק לקזז, על דעת עצמו, סכומים כלשהם מתוך התשלומים, להם זכאי העובד בסיום תקופת העבודה, כפיצוי על נזקיו. לקריאת פסק הדין בנושא זה ראו כאן.
  • אם המעסיק הוא זה שמעוניין להפסיק באופן מיידי את העסקת העובד לאחר שהעובד הגיש הודעה מוקדמת להתפטרות, הוא רשאי לוותר על העסקתו של העובד בתקופה זו, אך עליו לשלם לו תשלום השווה לגובה השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד אך ללא התנאים הסוציאליים. תשלום זה נקרא "תמורת הודעה מוקדמת" או "חלף הודעה מוקדמת". במקרה הזה:
    • העסקת העובד נפסקת באופן מידי, והוא יכול להתייצב בלשכת התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. (אם כי הזכאות לדמי אבטלה במקרה של התפטרות ברוב המקרים אינה מיידית אלא לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה).
    • הזכויות הסוציאליות של העובד (הפרשות לקופת גמל וביטוח פנסיוני, צבירת ימי חופש וימי מחלה) נפסקות.
    • העובד יהיה צריך לדאוג להפרשות הפנסיוניות בעצמו (ראה הרחבה בנושא זה בהמשך).
    • אפשר לקבל הקלות במס הכנסה עבור התשלום שהתקבל במצב זה, שלא ניתן לקבל אילו העובד המשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת.
    • המעסיק רשאי למנוע מהעובד כניסה למקום העבודה.
  • מידע רב נוסף בנושא זה אפשר למצוא בערך הודעה מוקדמת להתפטרות.

זמן הודעה מראש לפני ההתפטרות

זמן ההודעה מראש לפני כניסת ההתפטרות לתוקף הוא עד חודש ימים, אלא אם הסכם ההעסקה מציין אחרת (בכפוף למגבלות המפורטות בהמשך).

  • פרק הזמן תלוי בשני גורמים: באופן ההעסקה של העובד (אם הוא עובד בשכר חודשי או שהוא מקבל שכר יומי/שעתי) וכן בוותק שלו במקום העבודה.
  • את זמן ההודעה המוקדמת מחשבים לפי ימים רגילים ולא לפי ימי עבודה. ימי חופשה וימי מילואים לא נספרים לעניין ההודעה המוקדמת.
הודעה מוקדמת לעובד בשכר חודשי
ותק ימים להודעה מוקדמת

עד שנה

  • יום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ-6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף
  • לדוגמה: אם עובד עבד 8 חודשים, המעסיק זכאי ל-6 ימי הודעה מוקדמת עבור ששת החודשים הראשונים ועוד יומיים וחצי עבור כל חודש משני החודשים הנוספים, ובסה"כ 11 ימים: 6 + (2.5 X‏ 2) = 11.
שנה או יותר חודש
הודעה מוקדמת לעובד בשכר יומי או שעתי
ותק ימים להודעה מוקדמת
עד שנה יום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה
בין שנה לשנתיים
  • 14 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השנייה, ועד ל-20 ימי הודעה מוקדמת.
  • לדוגמה: עובד בשכר יומי התפטר לאחר שנה וחצי של עבודה. המעסיק זכאי ל-14 ימים ועוד 3 ימים, ובסה"כ להודעה מוקדמת של 17 יום.
בין שנתיים לשלוש שנים
  • 21 יום בתוספת יום נוסף בגין כל שני חודשי עבודה בשנת עבודתו השלישית ועד ל-27 ימי הודעה מוקדמת.
  • לדוגמה: עובד בשכר שעתי התפטר לאחר שנתיים ושלושה חודשים. הוא זכאי ל-21 ימים ועוד 1.5 ימים, ובסה"כ להודעה מוקדמת של 22.5 ימים.
יותר מ-3 שנים חודש

הסכמה על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק

  • עובד ומעסיק רשאים להסכים על תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, אולם לפי פסיקת בית הדין לעבודה, העובד אינו מחויב לה, והדבר תלוי ברצונו של העובד בלבד.
    • במקרה שנקבעה בהסכם העבודה תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, והעובד המתפטר מעוניין לנצל את מלוא ימי ההודעה המוקדמת כקבוע בהסכם, על המעסיק לכבד את תקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בהסכם. אם המעסיק מעוניין לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגובה שכרו עבור התקופה שבה ויתר על העסקתו.
    • לעומת זאת אם העובד מעוניין להתפטר ולמסור הודעה מוקדמת הקצרה מזו שעליה הסכימו המעסיק והעובד, הוא רשאי לעשות זאת, כל עוד אורך תקופת ההודעה אינו קצר מהתקופה שנקבעה בחוק. במקרה זה למעסיק אסור לנקוט כל צעד ענישתי כלפי העובד, וגם לא לקזז סכומים כלשהם מהתשלומים המגיעים לעובד.
דוגמה
  • בהסכם העבודה של עובד מסוים נקבע כי עליו לתת הודעה מוקדמת של 3 חודשים לפני התפטרותו.
  • העובד התפטר מהעבודה לאחר שנה, ונתן הודעה מוקדמת של 3 חודשים כקבוע בהסכם, למרות שעל פי החוק היה עליו לתת הודעה מוקדמת של חודש בלבד.
  • המעסיק ביקש מהעובד להפסיק את עבודתו כעבור חודש (שהוא משך תקופת ההודעה המוקדמת לפי החוק).
  • במקרה זה המעסיק צריך לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת בגין החודשיים הנוספים של ההודעה המוקדמת הקבועים בהסכם העבודה.
דוגמה
  • בהסכם העבודה של עובד מסוים נקבע כי עליו לתת הודעה מוקדמת של 30 יום לפני התפטרותו.
  • העובד התפטר אחרי 5 חודשי עבודה.
  • העובד הודיע למעסיק על התפטרותו 5 ימים מראש כקבוע בחוק, למרות שעל פי הסכם העבודה עליו היה לתת 30 ימים הודעה מוקדמת.
  • למרות שהעובד נתן הודעה קצרה מזו שהתחייב עליה בהסכם העבודה, הוא נהג כדין, כי משך תקופת ההודעה המוקדמת שנתן למעסיק אינה קצרה מזו הקבועה בחוק.
  • למעסיק אסור לקזז מהתשלומים המגיעים לעובד את תמורת ההודעה המוקדמת בגין 25 הימים הנוספים.
  • בכל מקרה שלא הוסכמה בין העובד והמעסיק תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, העובד אינו רשאי לתת על דעת עצמו הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, ולכפות על המעסיק להמשיך ולהעסיקו בתקופה ההודעה המוקדמת הארוכה יותר (ראו פסק דין בסוגיה זו).
דוגמה
  • עובד התפטר לאחר שעבד מספר שנים במקום העבודה, ונתן הודעה 3 חודשים מראש.
  • המעסיק רשאי להפסיק את עבודתו של העובד כעבור חודש ימים, שהוא משך תקופת ההודעה הקבועה בחוק ושבמהלכה מחויב המעסיק להמשיך ולהעסיק את העובד.

חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה

  • חוק דמי מחלה אינו מטיל הגבלה על חפיפה בין ימי מחלה וימי הודעה מוקדמת להתפטרות.
  • החוק כן מטיל מגבלות על פיטורים במהלך ימי מחלה ועל חפיפה בין ימי המחלה וימי ההודעה המוקדמת לפיטורים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת וימי מחלה").

חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים

  • במקרה שבו העובד מתפטר במהלך שירות המילואים, אין איסור בחוקי העבודה לחפוף את ימי ההודעה המוקדמת להתפטרות עם ימי שירות המילואים.
  • קיים איסור על חפיפה בין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לימי שירות המילואים.
  • למידע נוסף ראו הודעה מוקדמת לפיטורים (פסקת "איסור חפיפה בין הודעה מוקדמת ושירות מילואים").


חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת

  • עובד רשאי לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת על חשבון ימי החופשה הצבורים, בהסכמת המעסיק.
  • המעסיק רשאי לסרב לבקשת העובד אם יש לו טעמים ענייניים הקושרים לעבודה, כגון הצורך בעבודתו של העובד בימים אלה.
  • מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה מיוזמתו, אולם לשם כך עליו לתת לו הודעה זמן סביר מראש (ואם מדובר בתקופה של יותר מ-7 ימים, יש להודיע לעובד על החופשה לפחות שבועיים מראש).
  • למידע נוסף ראו חופשה שנתית.


שאלות נפוצות

שאלה תשובה
התפטרתי מהעבודה אך לאחר מכן התחרטתי. האם המעסיק חייב לקבל אותי שוב לעבודה? תלוי. במקרה שההודעה על ההתפטרות נמסרה ב"עידנא דריתחא" (בעת מריבה או כעס), רשאי העובד לחזור בו ולבטל את ההתפטרות, אולם בכל מקרה זכותו של המעסיק לראות את הודעת ההתפטרות כתקפה, ולהפסיק את העסקתו של העובד.
אני מלצרית ומרוויחה שכר שעתי. התפטרתי לאחר שנה וחודש. כמה זמן התראה עלי לתת למעסיק? 14 יום בגין השנה הראשונה ועוד חצי יום בגין החודש הראשון של השנה השנייה, ובסה"כ 14.5 ימי הודעה מוקדמת.
אם אני זכאית ל-6 ימי הודעה מוקדמת, ואני רוצה לצאת לחופשה בימים אלה, האםם המעסיק יכול למנוע ממני? יציאה לחופשה מותנית בהסכמה של המעסיק. אולם למעסיק מותר לסרב רק מסיבות ענייניות הקשורות למקום העבודה.
התקבלתי ללימודים שמתחילים בעוד 5 חודשים ובכוונתי להתפטר עם תחילת הלימודים. אני רוצה להודיע למעסיק שלי מראש על מנת שיוכל להיערך, האם אני יכולה להודיע לו עכשיו? עובד אינו רשאי לתת על דעת עצמו הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק, ולכפות על המעסיק להמשיך ולהעסיקו בתקופה ההודעה המוקדמת הארוכה יותר, אלא אם הוסכמה בין העובד והמעסיק תקופת הודעה מוקדמת ארוכה מזו הקבועה בחוק. אם המעסיק זכאי להודעה מראש של חודש ועובד הודיע על התפטרותו 5 חודשים מראש, יוכל המעסיק לסיים את עבודתו של העובד כעבור חודש (התקופה הקבועה בחוק) ולא להמתין עד לתום התקופה שעליה הודיע העובד.
בחוזה העבודה שלי כתוב שבמקרה של פיטורים או התפטרות כל צד מתחייב להודיע על כך לצד השני בהתראה של חודשיים מראש. האם אני יכול לתת הודעה קצרה יותר ולהתפטר מוקדם יותר? אם עובד מעוניין להתפטר ולמסור הודעה מוקדמת הקצרה מזו שעליה הסכימו המעסיק והעובד, הוא רשאי לעשות זאת, כל עוד אורך תקופת ההודעה אינו קצר מהתקופה שנקבעה בחוק. במקרה זה למעסיק אסור לנקוט כל צעד ענישתי כלפי העובד, וגם לא לקזז סכומים כלשהם מהתשלומים המגיעים לעובד.

סגירת חשבון

חלק מעזיבת מקום עבודה כולל סגירת תשלומים שהעובד מחויב לקבל.

שכר אחרון כולל עבור תקופת ההודעה המוקדמת

  • במהלך התקופה מרגע ההודעה על ההתפטרות ועד הפסקת העבודה בפועל וסיום יחסי העבודה, נחשב העובד כעובד מן המניין וזכאי לכל הזכויות וההטבות שהיה זכאי להן במהלך עבודתו, כולל שכר וכל התנאים הסוציאליים, כמו: הפרשות לביטוח פנסיוני, צבירת ימי מחלה, צבירת ימי חופשה וכו'.
  • עובדים שזכאים לתנאים נוספים, כמו החזקת רכב או הוצאות טלפון וביגוד וכו', ימשיכו לקבל אותם במהלך תקופה זו.
  • אם המעסיק ויתר על המשך עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת והורה לו להפסיק את עבודתו מיד לאחר התפטרותו, זכאי העובד לקבל מן המעסיק פיצוי בגובה השכר שהיה אמור להרוויח בתקופת ההודעה המוקדמת שעליה ויתר המעסיק, אך ללא תנאים סוציאליים.

פדיון ימי חופשה

עובד זכאי לפדות את ימי החופשה שנותרו לו בכל מקרה של סיום יחסי עבודה, בשל התפטרות, פיטורים או פרישה.

  • לצורך חישוב ימי הפדיון, יש לחשב את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד ב-3 השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) האחרונות שקדמו לשנת סיום עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכות העובד בשנת העבודה השוטפת (עד למועד סיום ההעסקה), ולהפחית מהם את מספר הימים שנוצלו על-ידי העובד כחופשה בתקופה זו. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו כאן.
  • תשלום בגין ימי החופשה שלא נוצלו הוא מלא.
טיפ
ככלל עובד יכול לצבור חלק מימי החופשה שלא נוצלו בשנה מסוימת, אך עליו לנצל אותם במהלך השנתיים שלאחרי, אחרת המעסיק יהיה רשאי למחוק אותם. על מנת שהעובד לא "יאבד" את ימי החופשה שלא ניצל על העובד לנצל את ימי החופשה הללו בטרם יחלפו השנתיים.
  • אם העובד מעוניין לצאת לחופשה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (במקום לקבל את תשלום הפדיון עבורם בסיום העסקתו), המעסיק יכול אך לא חייב לאפשר לעובד לנצל ימי חופשה שצבר במהלך ימי ההודעה המוקדמת, אך עליו להתחשב בבקשת העובד ולסרב לבקשה רק מטעמים סבירים והגיוניים), ובמקרה כזה, בתום תקופת ההעסקה יהיה העובד זכאי לפדות את ימי החופשה שלא ניצל.
  • אם המעסיק מעוניין שהעובד ינצל את ימי החופשה שלו במקביל לתקופת ההודעה המוקדמת, הוא רשאי להוציא את העובד לחופשה, בתנאי שהודיע לו על כך מראש (בחופשה של 7 ימים ומעלה יש להודיע שבועיים מראש).
  • למידע נוסף ראו פסקת "חופשה על חשבון ימי החופש הצבורים של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת לעיל.
שימו לב
לא ניתן לפדות ימי חופשה לפני מועד סיום יחסי העבודה, אפילו אם העובד הסכים לכך. בכל מקרה, במועד סיום יחסי העבודה, אפשר להתחשבן עם המעסיק על ימי החופשה שלא נוצלו.

פדיון דמי הבראה

עובד שהתפטר ממקום העבודה שלו לאחר תקופה של יותר משנה, זכאי לקבל את כל דמי ההבראה שמגיעים לו (אם לא קיבל אותם קודם לכן).

דוגמה
עובד שמועסק מספר שנים במקום עבודה שבו משולמים דמי הבראה במשכורת חודש יולי, התפטר בחודש אוקטובר. העובד זכאי עם סיום העסקתו לדמי הבראה עבור חודשים אוגוסט עד אוקטובר, שעבורם לא קיבל את דמי ההבראה.
  • ניתן לתבוע דמי הבראה רטרואקטיבית עד 7 שנים אחורה.
  • למידע נוסף ראו פדיון דמי הבראה.

ימי מחלה

לא ניתן לקבל תשלום בגין ימי מחלה שלא נוצלו, אלא קיים הסכם ספציפי אליו כפוף העובד.

  • בנוסף, אם עובד הפסיק את עבודתו אצל מעסיק מסוים ולאחר מכן החל שוב לעבוד אצל אותו מעסיק, ימי המחלה שצבר אצלו בעבר לא יישמרו.

מענק פרישה

מענק פרישה הוא סכום שנותן המעסיק לעובד בעת סיום עבודתו.

  • לפי החוק אין חובה לתת מענק פרישה, ובפועל הוא ניתן לעובדים מסוימים שבהסכם העבודה עמם נקבע כי במקרה של סיום העסקתם ישולם להם מענק.
  • לבדיקת זכאות למענק פרישה יש לבחון בראש ובראשונה את הסכם ההעסקה, או לפנות לוועד העובדים בארגון.
  • מענק פרישה אינו חלק מהמשכורת, אך יש לנכות ממנו מס הכנסה.
  • עם זאת, את המס על מענק הפרישה בדומה לפיצויי פיטורים ולתשלומים אחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו, ניתן לפרוס של פני מספר שנים ובמקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מלא או חלקי מתשלום מס על המענק.
  • למידע נוסף ראו פסקת "מס הכנסה" בהמשך.

תשלומים מהמעסיק לביטוח לאומי

  • לפני עזיבת מקום העבודה, יש לוודא שהמעסיק העביר את תשלומי דמי הביטוח הלאומי עבור העובד על כל תקופת העסקתו.
  • ניתן לבדוק זאת באתר הביטוח הלאומי (באיזור האישי), במוקד הטלפוני או בסניף הקרוב.
טיפ
רצוי להדפיס את התיעוד של כל תשלומי הביטוח הלאומי, על כך למקרה שבעתיד יידרש העובד להוכיח את משך תקופת עבודתו לצורך זכויות כלשהן, כגון קצבת זיקנה, דמי אבטלה וכיו"ב. למידע נוסף ראו זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.


מסמכים שהעובד צריך לקבל

במסגרת עזיבת מקום העבודה, המעסיק מחויב לתת לעובד מכתב סיום העסקה ולשלם לו את כל המגיע על פי חוק.

מכתב אישור סיום העסקה

המעסיק צריך לתת לעובד הודעה כתובה על סיום ההעסקה, המפרט את התקופה שבה הועסק העובד אצל המעסיק.

  • את ההודעה הזו המעסיק צריך למסור לעובד בתוך שבועיים מהיום האחרון לעבודה, או בתוך שבוע ממועד דרישת העובד, לפי המוקדם.
  • המכתב צריך לכלול את תקופת ההעסקה של העובד, והמעסיק לא חייב לפרט את הסיבות להפסקת העבודה (פיטורים, התפטרות וכו').
  • המכתב הזה נדרש בין היתר, כדי שהעובד יוכל לממש את זכויותיו (לדמי אבטלה) בשירות התעסוקה.
  • אם המעסיק לא נותן לעובד מכתב זה, הוא עובר על החוק ויכול להיענש.
  • במקרה שהמעסיק מפר את חובתו, ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

מכתב שחרור כספים מקופות גמל, ביטוח פנסיוני וקרן השתלמות

  • עובד שבמסגרת עבודתו הופרשו לו כספים לקופת גמל או קרן השתלמות וכן עובד שכספי פיצויי הפיטורים הופרשו כחלק מהביטוח הפנסיוני, יכול למשוך את הכספים מהקופה, אך לשם כך דורשת קופת הגמל ראיה שהמעסיק לא מתנגד לשחרור הכספים לטובת העובד.
  • לשם כך מומלץ לבקש מהמעסיק מכתב שבו הוא מצהיר שאינו מתנגד לשחרור מוחלט ומלא של הכספים לטובת העובד.
  • המכתב חשוב במיוחד בהקשר של משיכת פיצויי הפיטורים מהביטוח הפנסיוני, שכן לפי לשון החוק ולשון צו ההרחבה, המעסיק יכול לדרוש את הכספים בחזרה אם העובד מושך אותם לפני גיל פרישה או לפני מצב של נכות או מוות, ולכן חברות הביטוח וקופות הגמל מסרבות לשחרר את הכספים.
טיפ
  • בעקבות תיקון לחוק משנת 2018, אם מעסיק לא העביר את עמדתו לחברה המנהלת את קופת הגמל או הביטוח הפנסיוני תוך 4 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה או עד למועד בקשת העובד למשיכת הכספים (לפי המאוחר מביניהם), יוכלו קופות הגמל וחברות הביטוח לשחרר את הכספים ולהעבירם לידי העובד, גם אם העובד לא הגיע לפרישה או לא נגרמו לו נכות או מוות.
  • עם זאת המעסיק יוכל בהמשך לדרוש את הכספים הללו מהעובד, ולכן חשוב לקבל מהמעסיק מכתב שחרור כספים.

טופס 106

טופס 106 הוא טופס המרכז ומפרט את כל התשלומים והניכויים שנוכו משכרו של העובד במהלך כל השנה (מינואר עד דצמבר).

  • כל מעסיק חייב לתת לעובד טופס 106, אפילו אם העובד הועסק יום אחד בלבד באותה שנה.
  • החובה לתת טופס 106 קיימת גם אם המעסיק פשט את הרגל.
  • בדרך כלל טפסי 106 ניתנים לקראת חודש מרץ עבור השנה שחלפה.
טיפ
חשוב לשמור את טופס 106 יחד עם טפסים אחרים הקשורים להכנסה (כמו הדו"חות השנתיים מהביטוח הפנסיוני) שכן באמצעותם ניתן להוכיח (אם וכאשר יהיה צורך בכך) את השכר והניכויים שהיו לעובד, ובאמצעותם ניתן יהיה לבקש החזר מס הכנסה אם וכאשר העובד יהיה זכאי לכך.

זכאות לפיצויי פיטורים

ככלל עובד שהתפטר לא זכאי לפיצויי פיטורים, למעט מקרים שיפורטו להלן.

  • עם זאת מכיוון שרוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם המחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, יוכלו העובדים למשוך את כספי הפיצויים שהפריש המעסיק במשך תקופת העסקתם, בכפוף לתנאים מסוימים.
  • במקרים שבהם עובד זכאי לפיצויי פיטורים למרות שהתפטר ולא פוטר, יהיה העובד זכאי למשוך את כספי הפיצויים שהופרשו לביטוח הפנסיוני (בכפוף לתנאים מסוימים). אם המעסיק הפריש רק חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני או לקופת הגמל או הפריש את הפיצויים לקופות אלה רק בחלק מתקופת ההעסקה, הרי שעם סיום ההעסקה יהיה על המעסיק לשלם לעובד "השלמת פיצויים" עבור החלק של הופרש או עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הכספים.

מקרים שבהם ישולמו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר

  • בנסיבות הבאות, כל עובד שהתפטר לאחר שהשלים שנת עבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאי לפיצויי פיטורים:
הנסיבות המזכות להרחבה הערות
הגעה לגיל פרישה פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר לאחר הגעה לגיל פרישה
מצב בריאותי לקוי של העובד או של בן משפחתו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב בריאות לקויה שלו או של בן משפחתו
אחרי לידה (לצורך הטיפול בילד) התפטרות לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מהלידה
אחרי קבלת ילד לאימוץ (לצורך הטיפול בילד) התפטרות לצורך טיפול בילד לאחר אימוץ הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
אחרי קבלת ילד מאם פונדקאית (לצורך הטיפול בילד) התפטרות הורה מיועד מעבודתו לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
אחרי קבלת ילד למשפחת אומנה (לצורך הטיפול בילד) התפטרות הורה במשפחת אומנה לצורך טיפול בילד הזכאות היא בפרק זמן של 9 חודשים מקבלת הילד
הרעה בתנאי העבודה פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה
  • על-פי הפסיקה על העובד להתריע בפני המעסיק ולאפשר לו לתקן את המצב.
  • אם המצב תוקן, העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה שיתפטר.
  • במקרים שבהם אין באפשרות המעסיק לתקן את הפגיעה, אין צורך להתריע, והעובד יוכל להתפטר (תוך מתן הודעה מוקדמת).
הרעה בתנאי העבודה עקב העברת מקום העבודה הרעה מוחשית בתנאי העבודה עקב שינוי מקום העבודה למקום אחר העברת מקום העבודה למקום אחר או ניוד העובד לסניף במקום אחר, גם במרחק קצר יחסית, יכולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה.
מעבר למקום מגורים מרוחק פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב מעבר דירה הזכאות היא רק בנסיבות מסוימות שנקבעו בחוק ובתקנות
עובד עונתי שעבד לפחות 3 עונות רצופות ולא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום עבודה
שהייה במקלט לנשים נפגעות אלימות פיצויי פיטורים בהתפטרות עקב שהיה במקלט לנשים נפגעות אלימות
גיוס לצה"ל פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב גיוס לצה"ל
גיוס למשטרה או לשב"ס פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב גיוס למשטרה או לשב"ס
התנדבות לשירות לאומי-אזרחי פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב התנדבות לשירות לאומי-אזרחי
התנדבות למטרה ציבורית או לאומית פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב התנדבות למטרה ציבורית או לאומית למי שבשל ההתנדבות נדחה שירותו הסדיר בצה"ל
העובד נבחר למשרת ראש רשות מקומית או סגן לראש רשות מקומית
חילופי מעסיקים באותו מקום עבודה פיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים
  • הזכאות לפיצויים היא בתנאי שהעובד השלים שנת עבודה אחת לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה (גם אם המעסיק התחלף במהלך תקופת העסקה).
דוגמה
  • עובד הועסק במשך שנה במקום עבודה מסוים.
  • ב-3 החודשים הראשונים הועסק באמצעות חברת כוח אדם, וב-9 החודשים הנותרים הועסק באופן ישיר.
  • העובד התפטר כעבור שנה בשל אחת מהנסיבות המוזכרות לעיל, ואשר מזכה בפיצויי פיטורים.
  • העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים מהמעסיק האחרון, למרות שבפועל הועסק על-ידו רק 9 חודשים, וזאת מהסיבה שהוא השלים שנת עבודה באותו מקום עבודה גם אם לא אצל אותו מעסיק.
  • חשוב להדגיש:
    • עובדים שהופרשו עבורם כספים לקופת פיצויים במסגרת הסדר שחל עליו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, כולל עובדים שהמעסיק מפריש עבורם את מלוא הפיצויים (8.33% מהשכר החודשי) מידי חודש לביטוח פנסיוני, יהיו זכאים לקבל לבעלותם את הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים או ברכיב הפיצויים של הביטוח הפנסיוני גם אם התפטרו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים, אולם לא יהיו זכאים לקבל מהמעסיק פיצויי פיטורים או השלמת פיצויים במזומן. (עם זאת ייתכנו הגבלות על משיכת הכספים בפועל מתוך קופת הפיצויים או הביטוח הפנסיוני. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני).
    • עובדים שהמעסיק הפריש עבורם רק חלק מפיצויי הפיטורים (פחות מ-8.33% מהשכר מדי חודש) לביטוח הפנסיוני, יהיו זכאים לקבל מהמעסיק במזומן רק השלמה עבור החלק היחסי של הפיצויים שלא הופרש לביטוח הפנסיוני.
    • למידע על חישוב הפיצויים (כולל המקרים שבהם הופרשו חלק מהפיצויים לביטוח הפנסיוני) ראו פורטל חישוב פיצויי פיטורים.

המועד לתשלום הפיצויים

  • המועד לתשלום פיצויי הפיטורים משתנה ממקרה למקרה. במרבית המקרים היום הקובע הוא מועד הפסקת יחסי העבודה בין המעסיק לעובד (למשל, תום תקופת ההודעה המוקדמת או מותו של העובד).
  • במקרים מסוימים תשלום פיצויי הפיטורים מוגדר בהסכמים קיבוציים, ובמקרים אלה, מועד זה יהיה רלוונטי.
  • עיכוב של 15 ימים ויותר מהיום הקובע בהעברת כספי הפיצויים עשוי לגרור גם תשלום של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ע"י המעסיק.

כספי פיצויים שהופרשו לקופת גמל או לביטוח פנסיוני (סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים)

רוב העובדים והמעסיקים במשק כפופים לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק או חתומים על הסכם המחיל את סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

  • במקרה הזה המעסיקים מפרישים באופן שוטף (מדי חודש) את פיצויי הפיטורים (או את חלקם) לביטוח הפנסיוני של העובד או לקופת גמל אחרת.
  • מבחינת העובד כספי הפיצויים "יושבים" במסגרת הביטוח הפנסיוני והוא רק צריך מכתב שחרור.
  • במקרים הללו על המעסיק יהיה לשלם לעובד פיצויים רק עבור אותו חלק מהשכר או עבור חלק מתקופת העבודה, שעבורם לא הפריש באופן שוטף מדי חודש את הכספים.
  • אם המעסיק הפריש את מלוא הפיצויים מתחילת העבודה, הרי שלא יצטרך לשלם לעובד דבר, גם אם הסכום שהצטבר בקופה נמוך מהסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה.
  • ככלל עובד שהתפטר לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים מן המעסיק (למעט מקרים מסוימים), אך הכספים שנצברו לזכותו בקופת הפיצויים או בביטוח הפנסיוני יישארו ברשותו.
טיפ
קיימות מגבלות על משיכת כספי הפיצויים מקופת הפיצויים או מהביטוח הפנסיוני, ואם מושכים אותם לפני גיל פרישה או שלא במקרה של נכות או חלילה מוות, יוכל המעסיק לדרוש את הכספים הללו בחזרה אליו. על מנת להבטיח את זכותו של העובד למשוך את הכספים בכל עת, כדאי לדרוש מן המעסיק מכתב "שחרור כספים", המופנה אל קופת הגמל או החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני ומודיעה כי המעסיק אינו מתנגד למשיכת הכספים בידי העובד. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני.
  • בכל מקרה אחר (כולל מקרים שבהם הפריש המעסיק מדי חודש את פיצויי הפיטורים לקופת פיצויים אך לא החיל עליה את סעיף 14, למשל הסדר מיטיב שלא החיל את הסעיף) יהיה המעסיק חייב לשלם את מלוא הפיצויים, אך יוכל להתחשב ברווחים שהניבה קופת הפיצויים. אם הסכום שהצטבר בקופה כולל הרווחים הינו גבוה מסכום של משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה, הוא יוכל ליטול ממנה את היתרה העודפת, ואילו אם הסכום המצטבר נמוך יותר, יהיה עליו להשלים את היתרה.
אזהרה
משרד האוצר ממליץ לא למשוך את כספי פיצויי הפיטורים מתוך הביטוח הפנסיוני
משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר מ-1/3, ואף עשויה להקטין את גובה הטבות המס שהעובד יוכל לקבל בעת פרישתו. כמו כן ייתכן שיוטל מס הכנסה על כספי הפיצויים שנמשכו או על חלקם. מומלץ לפנות ליועץ מס או יועץ פרישה לקבלת יעוץ פרטני.

איסור להתנות את קבלת הפיצויים בוויתור של העובד על זכויותיו

לעתים נדרש עובד בעת סיום יחסי העבודה לחתום על הצהרה לפיה קיבל את כל המגיע לו מהמעסיק בגין עבודתו, ואין לו, ולא יהיו לו, כל תביעות נוספות בעניין זה (כתב ויתור).

  • התניית קבלת כספים המגיעים לעובד מכוח החוק, צו הרחבה או הסכם קיבוצי (כגון פיצויי פיטורים, משכורת אחרונה, פדיון חופשה וכד') בחתימה של העובד על כתב ויתור אסורה על פי החוק והפסיקה.
  • החוק קובע מועדים שיש לשלם בהם את שכר העבודה ופיצויי הפיטורים, ולא ניתן להתנות קבלה של כספים אלו בחתימה של העובד על כתב ויתור.
  • עובד שחתם על כתב ויתור, אך לא שולמו לו כל זכויותיו רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למרות שחתם על כתב ויתור.
  • הפסיקה קבעה כי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי שהעובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן, יינתן משקל לחתימה על כתב הוויתור.
דוגמה
יש להבדיל בין מקרה שבו כספים מגיעים לעובד על פי חוק (כגון: גובה פיצויי פיטורים שמגיעים לעובד לפי החוק) לבין מקרה שבו עובד ומעסיק מגיעים לפשרה בעניין סכום פיצויי הפיטורים שישולמו לעובד, לאחר ניהול משא ומתן. למשל, במקרה שבו העובד אינו זכאי לפיצויי פיטורים על פי החוק ובכל זאת מנהל מו"מ עם המעסיק לקבלת פיצויים, או כאשר מדובר בסכומים מעבר למגיע על פי החוק או הסכם קיבוצי. במקרה כזה נקבע בחוק כי יש לחתום בכתב על הסכם הפשרה.

חישוב פיצויי פיטורים

לפי החוק, כאשר עובד זכאי לפיצויי פיטורים, גובה הפיצויים הוא משכורת אחרונה X מספר שנות העבודה אצל המעסיק.

טיפ
אם עובד משתכר על בסיס שעתי ושעות עבודתו משתנות מחודש לחודש, יש לחשב את שכרו האחרון לצורך פיצויי פיטורים לפי היקף המשרה הממוצע בכל תקופת עבודתו במכפלת שכר השעה האחרון.
  • ככל שבמהלך תקופת העבודה הופרשו כספי הפיצויים (כולם או חלקם) אל קופת גמל לפיצויים שחל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים או לביטוח הפנסיוני של העובד, יש להתחשב בסכומים אלה, ולשלם לעבד עם סיום עבודתו רק את החלק היחסי של הכספים שלא הופרשו (הבסיס לחישוב תהיה המשכורת האחרונה של העובד).
  • החל משנת 2008 חייב מעסיק להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים באופן שוטף לביטוח הפנסיוני. לפירוט שיעורי ההפרשות לכל שנה ראו כאן.
  • המעסיק רשאי (אך לא חייב) להפריש את מלוא הפיצויים באופן חודשי שוטף.
  • אם המעסיק הפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (⅓8 אחוזים מהשכר החודשי באופן שוטף מדי חודש) לקופת הגמל (בהתאם לתנאי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים) או לביטוח הפנסיוני, אזי:
    • אם ההפרשות בוצעו לאורך כל תקופת ההעסקה - העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים (והוא יהיה זכאי לקבל את הכספים שנצברו בקופת הגמל).
    • אם ההפרשות בוצעו לאורך חלק מתקופת ההעסקה - העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים רק עבור התקופה שעבורה לא הופרשו הפיצויים באופן שוטף (משכורת חודשית אחרונה לפני סיום העסקתו X מספר השנים שעבורן לא בוצעו הפרשות לקופת הפיצויים).
  • אם המעסיק הפריש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני (בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק) או לקופת פיצויים אחרת שחל עליה סעיף 14, על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בשיעור שישלים את הפיצוי ל-⅓8 אחוזים עבור כל חודש העסקה (כאשר הבסיס לחישוב יהיה משכורתו החודשית האחרונה לפני סיום העסקתו ולא המשכורת הרלוונטית לכל חודש שעבורו לא בוצעו הפרשות).
  • אם המעסיק לא הפריש כלל כספים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני, עליו לשלם פיצויי פיטורים מלאים עבור תקופת ההעסקה שעבורה לא ביצע כלל הפרשות.
  • אם המעסיק הפריש כספים לקופת פיצויים שלא חל עליה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, עליו לוודא כי בידי העובד יישאר סכום השווה לשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה. אם בקופה הצטבר סכום אחר (למשל עקב הפסדים או רווחים, או עקב הפרשות נמוכות יותר בתחילת תקופת עבודתו בשל משכורת נמוכה יותר), על המעסיק להשלים לעובד את היתרה החסרה או לקבל לידיו את הסכום העודף שהצטבר בקופה.
דוגמה
  • עובד שהחל לעבוד לפני שנת 2008 (בתקופה שהמעסיק לא היה חייב בעריכת ביטוח פנסיוני לעובד), אך לפי הסכם העבודה שנחתן בין העובד למעסיק, המעסיק ערך לו בכל זאת ביטוח פנסיוני, בתנאים טובים יותר בהשוואה לתנאים שדרש צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק שנחתם רק ב-2008.
  • הסדר כזה נקרא הסדר מיטיב. הסדר מיטיב אינו כפוף לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני ולכן כל עוד הצדדים לא קבעו במפורש שעל ההסדר חל סעיף 14, הכספים שהופקדו בקופת הגמל אינם נחשבים לתשלום "במקום" פיצויי פיטורים.
  • לכן עם סיום העסקה על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים בגובה משכורת אחת כפול מספר שנות העבודה:
    • אם בקופת הגמל הצטברו סכומים גבוהים מסכום פיצויי הפיטורים שעל המעסיק לשלם (למשל עקב רווחים שצברה הקופה), רשאי המעסיק לקבל לידיו את הסכום העודף.
    • אם בקופה הצטברו סכומים נמוכים יותר (עקב הפסדים או עקב הפרשות נמוכות בגלל משכורות נמוכות יותר בתחילת העבודה), על המעסיק לשלם לעובד את ההפרש.
  • אם העובד התחיל לעבוד לפני 2008, ורק מ-2008 התחיל המעסיק לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני, אז עבור התקופה של עד 2008 יקבל העובד פיצויי פיטורים לפי משכורת אחרונה (גובה המשכורת החודשית שלו במועד סיום העסקתו) כפול מספר שנות העבודה שעד 2008, ועבור התקופה שמ-2008 יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור החלק היחסי שעבורו לא הופרשו כספי לביטוח הפנסיוני.
אזהרה
גובה הפיצויים עשוי להשתנות אם היקף המשרה או גובה השכר לאורך תקופת העבודה השתנה עם השנים.
  • פורטל חישוב פיצויי פיטורים מפרט את גובה הפיצויים ואת אופן החישוב לפי השנה שבה התחיל העובד לעבוד אצל המעסיק, ותוך הבחנה בין עובד שהיקף משרתו השתנה לעובד שהיקף משרתו נשארה קבועה, בין עובד ששכרו עלה לעובד ששכרו ירד או לא השתנה וכו'.
  • למידע נוסף ראו חישוב פיצויי פיטורים.

מידע נוסף

מה עושים עם כספי הפיטורים

החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני

  • עובד שכספי פיצויי הפיטורים שהוא זכאי להם הופקדו (כולם או חלקם) בקופת גמל לקצבה (קופת גמל הרשאית לשלם קצבה חודשית), כמו הביטוח הפנסיוני או קופת פיצויים אחרת שעתידה לשלם את הכספים כקצבה חודשית, רשאי לבחור לייעד את הכספים למטרות שונות:
  • הבחירה נעשית באמצעות מילוי טופס161א - הודעת עובד עקב פרישה מעבודה, שאותו העובד מגיש למעסיק בסיום ההעסקה.
טיפ
העובד יכול להסתייע בפקיד השומה לצורך מילוי הטופס.
  • ייעוד כספי הפיצויים לקצבה נקרא "רצף קצבה".
    • באפשרותו של עובד לבחור לייעד את כספי הפיצויים לקצבה לגיל פרישה, רק אם הפיצויים נצברו בקופות לקצבה (קופות גמל שמוסמכות לשלם קצבה חודשית, להבדיל מקופות גמל הוניות שמשלמות את כל הסכום שהצטבר אצלן בתשלום אחד).
    • עובד שבחר ברצף קצבה יכול לנצל את הזכאות לפטור ממס על הפיצויים על-ידי משיכת חלק מהפיצויים עד לתקרה הפטורה ממס כבר בעת סיום העבודה, ולהשאיר בקופה רק את הפיצויים החייבים במס למטרת קצבה.
    • בדרך זו העובד דוחה את התחשבנות המס עד למועד הפרישה, כלומר במקום לשלם מס על הפיצויים כיום, הוא יקבל בגינם קצבה חודשית בפרישה, שעליה יחולו כללי המס על קצבאות.
    • עובד שבוחר ברצף קצבה רשאי להתחרט בכל עת ולמשוך את כספי הפיצויים במזומן. במקרה זה ינוכה לו מס הכנסה עבור הסכומים שעולים על התקרה הפטורה.
  • ייעוד הכספים למטרת צירופם לפיצויי הפיטורים העתידיים מהמעסיקים הבאים נקרא "רצף פיצויים".
    • אפשרות זו מיועדת למי שמתכוון להמשיך לעבוד כשכיר אצל מעסיק חדש, ולמשוך את כספי הפיצויים רק בעתיד.
    • עובד שכיר שבוחר באפשרות זו לא מושך את הכספים, אלא משאיר אותם בקופת הגמל.
  • עובד יכול לבצע "רצף פיצויים" בתנאי שיתחיל לעבוד אצל מעסיק חדש בתוך שנה ממועד סיום העסקתו אצל המעסיק הקודם. באופן הזה ייווצר "רצף" בין תקופות ההעסקה, כאשר כספי הפיצויים מהמעסיק הקודם יתווספו לכספי הפיצויים של המעסיק החדש, והם יעמדו לרשות העובד בעת סיום העסקתו אצל המעסיק החדש.
  • בדרך זו תשלום מס הכנסה על הפיצויים נדחה ממועד סיום ההעסקה במקום העבודה הקודם למועד הסיום אצל המעסיק החדש. אם יבחר העובד למשוך את הכספים לאחר סיום העסקתו אצל המעסיק החדש, הוא ייהנה מפטור ממס שיחושב על פי תקרת הפטור שתהיה תקפה במועד זה (לרוב גובה התקרה עולה עם השנים, כלומר הסכום הפטור ממס הוא גבוה יותר, ומשלמים מס מופחת), הוותק באותו מועד (שיחושב לפי צירוף כל תקופות ההעסקה בשני מקומות העבודה) ומדרגות המס במועד עזיבת מקום העבודה החדש.
  • ניתן לבצע רצף פיצויים בין מספר בלתי מוגבל של מעסיקים. כמו כן, ניתן להתחרט על החלטה זו בתוך שנתיים מהיום שבו אושר הרצף.
  • למידע נוסף ראו:
טיפ
  • לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ולייעד את יתרת הכספים לרצף פיצויים.
  • ניתן למשוך חלק מהפיצויים ולשלם עליהם מס, ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים.
  • אין מניעה למשוך חלק מהפיצויים ולנצל את הפטור ממס, ואת היתרה לייעד לרצף קצבה.

תשלום מס הכנסה על פיצויי פיטורים ועל מענק פרישה

פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד על ידי המעסיק בסיום עבודתו, הפיצויים שהעובד מושך מקופת הגמל או מהביטוח הפנסיוני, וכן כל תשלום שמקבל עובד עקב סיום יחסי עבודה (מענק פרישה, פדיון ימי מחלה או "חלף הודעה מוקדמת") חייבים בתשלום מס הכנסה.

  • אם פיצויי הפיטורים המשולמים לעובד (מלבד כספי פיצויים שהעובד משאיר בקופת הגמל ולא מושך) בצירוף סכומים האחרים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו (כמו: מענק פרישה, פדיון ימי מחלה, תשלום חלף הודעה מוקדמת וכיו"ב) אינם עולים על התקרה (משכורת חודשית אחת לכל שנת עבודה אצל המעסיק ולא יותר מ-12,380 ש"ח כפול מספר שנות העבודה אצל אותו מעסיק), יהיו כל הסכומים הללו פטורים מתשלום מס. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור ממס גם אם הפיצויים גבוהים יותר. למידע נוסף ראו פטור ממס הכנסה על פיצויי פיטורים.
  • על כל סכום שמעבר לתקרה הפטורה ממס ושהגיע לידי העובד (בין אם על ידי תשלום במזומן מידי המעסיק ובין אם על ידי שחרור כספים המופקדים בקופת הגמל), יחויב העובד במס הכנסה על-פי מדרגות המס שחלות עליו במועד תשלום הפיצויים בפועל או במועד משיכת הכספים מהקופה.
    • עובד שסכום הפיצויים הכולל שמגיע לו עולה על התקרה, וחלקו או כולו מופקד בקופת גמל, יכול לחלק את הסכומים, באופן שהסכום שיקבל במזומן (מהמעסיק או מקופת הגמל) לא יעלה על התקרה הפטורה (וכך לא יידרש לשלם עליו מס). את היתרה הוא ישאיר בקופה וימשוך אותה כקצבה לאחר שיגיע לגיל פרישה (ובהתאם לכללי המס שיחולו על קצבאות). למידע נוסף ראו רצף קצבה (יעוד כספי פיצויי הפיטורים למטרת קצבת פנסיה חודשית).
  • כאשר סכום הפיצויים שמקבל העובד בפועל לידיו (תשלום פיצויים במזומן מהמעסיק או משיכת כספי מקופת הגמל על ידי העובד) עולה על התקרה ומחויב במס הכנסה, רשאי העובד לבקש ממס הכנסה לפרוס את המס, כלומר להתייחס לסכום הפיצויים כאילו התקבל בחלקים שווים במשך מספר שנים (לכל היותר 6 שנים) ולא כסכום חד פעמי בעת סיום העבודה. ניתן לפרוס את המס לאחור או קדימה. הדבר עשוי להשתלם (אם כי לא תמיד) מבחינת גובה המס שיידרש העובד לשלם.
טיפ
חשוב להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון לפני בקשת הפריסה על מנת לוודא את כדאיותה.
טיפ
עובד רשאי לא למשוך כלל את כספי הפיצויים המופקדים בקופת הגמל ולצרף אותם לכספי הפיצויים העתידיים שיופקדו לקופה על-ידי מעסיקו החדש (רצף פיצויים). באופן זה הוא יהיה רשאי למשוך את הכספים שהצטברו מכל מעסיקיו בסיום העסקתו אצל המעסיק האחרון, על פי מדרגות המס שיחולו עליו במועד זה, ובהתאם לתקרת הפטור שתהיה תקפה באותו מועד. ניתן לעשות זאת לגבי מלוא סכום הפיצויים המופקדים בקופה. לא ניתן למשוך חלק מהפיצויים בפטור ממס ואת היתרה לייעד לרצף פיצויים. ראו הסבר מפורט בפסקה "החלטה על ייעוד כספי הפיצויים שהצטברו בקופת הגמל או בביטוח הפנסיוני" במדריך זה לעיל.

מגבלות על עיקול כספי הפיצויים שהופקדו לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני

  • לעתים יש לעובד חובות לאנשים מסוימים, שפתחו נגדו הליכי גבייה במסגרת ההוצאה לפועל ואף ביקשו להטיל עיקול על רכושו, כולל על כספים המגיעים לו מהמעסיק או מגופים אחרים.
  • כספי הפיצויים שהופקדו על ידי המעסיק לקופת גמל (קופת פיצוים או ביטוח פנסיוני) מוגנים מפני עיקול כל עוד העובד לא מושך אותם וכל עוד לא הגיעה זכאותו למשוך את הכספים.
  • מרגע שהגיעה זכאותו של העובד למשוך את הכספים ניתן יהיה לעקל אותם.
  • למידע נוסף ראו:

שמירת רצף הזכויות הפנסיוניות

הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת עבודה עשויה להביא לפגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו (כמו צבירת ותק) ואף לאובדן מוחלט של זכויות מסוימות (כמו כיסוי ביטוחי - אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות).

  • עובד שהפסיק לעבוד, ועקב כך הופסקו ההפרשות עבורו לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים זכאי ל- 5 חודשים של ביטוח לאבדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות, כפי שהיו קיימים בתקופה שבה עבד ושבמהלכה הופרשו עבורו הכספים.
  • בתום 5 חודשים ממועד ההפקדה האחרון לביטוח הפנסיוני נפסק באופן מידי הביטוח למקרה אבדן כושר עבודה וביטוח השאירים. הביטוח ייפסק גם אם בהמשך יופרשו סכומים רטרואקטיבית ל- 3 חודשים מתוך תקופה זו על-ידי מעסיק חדש, שכן מה שקובע הוא כמה זמן עבר מהמועד האחרון שבו הופקדו הכספים (עבור המשכורת האחרונה ש העובד) ועד המועד שבו שוב מועברים כספים בפועל אל הביטוח הפנסיוני - ראו דוגמה בהמשך).
  • כמו כן תקופת האכשרה (הוותק) שצבר העובד בקרן הפנסיה תיפסק (תקופת האכשרה היא תקופה בת 60 חודשים שבה העמית אינו מבוטח בגין מחלה שקדמה להצטרפותו לקרן הפנסיה). במקרה כזה אם בעתיד (למשל עם התחלת עבודה חדשה) יבקש העובד להצטרף מחדש לקרן הפנסיה, הוא יידרש למלא הצהרת בריאות חדשה, ומאותו רגע תתחיל תקופת אכשרה חדשה, כלומר יהיה עליו להמתין 5 שנים בטרם יכלול הביטוח הפנסיוני גם כיסוי ביטוחי למחלות קיימות.
  • הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל התחיל העובד עבודה חדשה תוך פחות מ-5 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לקרן הפנסיה במשך 5 חודשים (מה שקובע הוא המועד שבו הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים הכספים).
דוגמה
  • עובד סיים לעבוד במקום עבודה בתאריך 31.01.2018.
  • ההפרשות האחרונות שבוצעו לקרן הפנסיה באמצעות מקום העבודה היו בחודש פברואר (עבור משכורת ינואר).
  • העובד החל לעבוד במקום עבודה חדש ב-01.05.2018.
  • מכיוון שכבר היה לו ביטוח פנסיוני קודם, חייב המעסיק החדש לבצע עבורו הפרשות לפנסיה עבור כל תקופת עבודתו החל מיומו הראשון לעבודה, כאשר התשלום הראשון נעשה כעבור 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית מיום העבודה הראשון.
  • בהתאם לכך, ההפקדה החודשית הראשונה של המעסיק החדש תהיה בחודש אוגוסט 2018 (עבור חודשים מאי, יוני ויולי).
  • במקרה כזה מאבד העובד את זכויות הוותק שלו, מכיוון שבין מועד ההפקדה האחרונה במקום העבודה הקודם בחודש פברואר למועד ההפקדה הראשונה במקום העבודה החדש בחודש אוגוסט עברו יותר מ-5 חודשים (למרות שההפקדה בוצעה רטרואקטיבית, התקופה שבין שני מועדי ההפקדות היא שקובעת).
  • במקרה זה העובד יצטרך להתחיל לצבור מחדש ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות, וייתכן שיצטרך למלא מחדש הצהרת בריאות ולעבור הליך חיתום.
  • עובד שעבודתו הופסקה, יכול להפקיד מדי חודש סכומים לקרן הפנסיה כדי לשמור על הזכויות שנצברו, ובמקרים מסוימים יכול העובד להמשיך ולצבור זכויות נוספות באמצעות הפקדות עצמאיות לקרן.
  • האפשרויות העומדות בפני המבוטח הן:
    1. לבצע הסדר ריסק (תשלומים נמוכים לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים לתקופה מוגבלת על מנת להקפיא את המצב הקיים ולהבטיח כיסוי ביטוחי לתקופה זו);
    2. להפריש מדי חודש בעצמו כספים לביטוח הפנסיוני.
טיפ
מבולבלים? לא רק אתם... כדאי מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי איך לשמור על רצף הביטוח הפנסיוני שלכם

מתי אפשר להפסיק את ביצוע התשלומים העצמאיים או את הסדר ריסק?

  • לצורך שמירת הזכויות, יש לוודא כי המעסיק החדש העביר בפועל את התשלום הראשון (החלק של המעסיק, החלק של העובד ורכיב פיצויים עבור חודשי העבודה הראשונים) אל קרן הפנסיה או לחברת הביטוח המנהלת את פוליסת ביטוח המנהלים, ורק אז הפסקת תשלומי ריסק או הפסקת ההפקדות העצמאיות לא תפגע ברצף הזכויות.
  • חשוב לשים לב: יש פער זמנים בין המועד שבו המעסיק מנכה את חלקו של העובד בתשלומים לביטוח הפנסיוני מתוך השכר, לבין המועד שבו המעסיק מעביר בפועל את התשלומים לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה. המועד הקובע הוא המועד שבו הכספים התקבלו ונקלטו בקרן הפנסיה/בחברת הביטוח.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד ב-01.05.2014.
  • בתאריך 01.06.2014 קיבל את שכר חודש מאי, בתאריך 01.07.2014, קיבל את שכר חודש יוני, וב-01.08.2014 קיבל את שכר חודש יולי.
  • מכל המשכורות החודשיות נוכה מדי חודש חלקו של העובד בתשלומים לקרן הפנסיה.
  • בפועל העביר המעסיק את התשלום הראשון לקרן הפנסיה במהלך חודש אוגוסט, כאשר תשלום זה כלל רטרואקטיבית את התשלומים עבור שלושת החודשים הראשונים לעבודה.
  • אם העובד מבצע מדי חודש תשלומי ריסק או הפקדות עצמאיות כדי לשמור על רצף הזכויות, מומלץ שלא יפסיק לבצע את התשלומים או ההפקדות אלא רק לאחר חודש אוגוסט, לאחר שהמעסיק העביר בפועל את ההפקדה הראשונה לקרן הפנסיה.
  • מומלץ לוודא מול קרן הפנסיה שהתשלום הראשון אכן נקלט אצלה, לפני שמפסיקים את תשלומי הריסק או ההפקדות העצמאיות.
  • ניתן להמשיך בביצוע הפקדות חודשיות עצמאיות גם לאחר שהמעסיק החדש התחיל לבצע את ההפרשות לביטוח הפנסיוני, ובאופן זה להגדיל את החיסכון הפנסיוני ואת קצבת הפנסיה החודשית הצפויה לחוסך לאחר שיגיע לגיל פרישה. הפקדות עצמאיות עשויות לזכות בהטבות מס בנוסף על הטבות המס המוקנות לעובד בגין ההפרשות לביטוח הפנסיוני דרך השכר.

תשלומים לביטוח לאומי בתקופה של אי העסקה

  • אחרי סיום יחסי העבודה, אם אין לעובד תכניות לעבור למקום עבודה אחר באופן מיידי - צפויה תקופה של אי העסקה. בתקופה זו על העובד להעביר תשלומים למוסד לביטוח לאומי עבור עצמו, מאחר ואין לו מעסיק שיעשה זאת עבורו.
  • שיעור דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הוא בסך 175 ש"ח לחודש, נכון ל-2019.
  • התשלום העצמאי לביטוח לאומי מתחיל בחודש שלאחר סיום יחסי העבודה. זאת כיוון שבטרם הופסקו יחסי העבודה הקודמים, המעסיק העביר לביטוח לאומי את דמי הביטוח הלאומי עבור כל החודש שבו הופסקה העבודה, ולכן גם אם במהלך אותו חודש העובד עבד יום אחד בלבד, הוא עדיין נחשב מבוטח לאותו החודש.
  • במקרה של עובדת נשואה, אשר יחסי העבודה שלה הסתיימו והיא כעת לא מועסקת ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי - היא תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הדבר תקף גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה.
  • למידע נוסף ראו:

אבטלה וחיפוש עבודה

עובד שעבד כשכיר פרק זמן מינימלי שבמהלכו שולמו עבורו דמי ביטוח לאומי (תקופת אכשרה), זכאי לקבל דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי. התביעה לדמי אבטלה כרוכה ברישום העובד בשירות התעסוקה כמחפש עבודה.

תנאים לזכאות לדמי אבטלה

  1. כאמור, נדרשת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
  2. גיל העובד צריך להיות בין 20 ל-67. במקרים חריגים ניתן לקבל דמי אבטלה גם בגיל צעיר יותר.
  3. העובד פוטר או התפטר או נמצא בחופשה ללא תשלום (ככלל, עובד שהתפטר זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה, למעט מקרים מסוימים).

הרשמה לקבלת דמי אבטלה

לשם הרשמה לקבלת דמי אבטלה על העובד שהתפטר להגיע ללשכת התעסוקה לאחר סיום העסקתו.

  • עם זאת, קיימת אפשרות להירשם באופן מקוון באינטרנט, ולהתייצב בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים ממועד ההרשמה. במקרה כזה, תקופת תשלום הקצבה תחושב מהיום שבו העובד נרשם באינטרנט, ולא מהיום שבו התייצב בפועל בלשכת התעסוקה.
  • ההרשמה היא בלשכת התעסוקה הקרובה למקום המגורים של העובד ולא זו הקרובה למקום העבודה.
  • למידע מלא על זכויות והליכים במקרה של אבטלה, ראו אבטלה וזכויות מובטלים.

תחילת הזכאות לדמי אבטלה

ככלל, עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר 3 חודשי התייצבות בלשכת התעסוקה (בניגוד לעובד שפוטר, אשר זכאי לדמי אבטלה מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה). למרות זאת במקרים הבאים עובד שהתפטר יהיה זכאי לדמי אבטלה כבר מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה (בדומה לעובד שפוטר):

  • עובדת לאחר לידה תהיה זכאית לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום, אם התפטרה באחת מהנסיבות הבאות:
    • היא נדרשה לעבוד שעות עבודה ארוכות, ללא אפשרות לקצר את שעות עבודתה (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא נדרשה לעבוד במשרה מפוצלת, גם אם יום אחד בשבוע (יש להציג אישור על כך מהמעסיק).
    • היא גרה במרחק 40 ק"מ או יותר ממקום העבודה, או שהיא גרה במרחק קצר מ-40 ק"מ, אבל משך הנסיעה או הסדרי התחבורה אינם מתאימים לשעות הפעילות המקובלות של מסגרות הטיפול לגיל הרך.
    • המעסיק אינו יכול להחזיר את העובדת לתפקידה הקודם, או שחלה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה בהשוואה לתנאים שבהם עבדה לפני הלידה.
    • מצב בריאותי שלה או של בן משפחתה (בן זוג, הורה, ילד, נכד, אח/ות).
שימו לב
אמנם על-פי חוק פיצויי פיטורים כל התפטרות לאחר לידה לצורך טיפול בילד נחשבת כפיטורים, אך על-פי כללי ביטוח אבטלה, אם ההתפטרות לא נעשתה באחת מהנסיבות שצוינו, תשלום דמי האבטלה יחל רק לאחר 90 יום ממועד שבו נרשמים לראשונה בשירות התעסוקה.
  • מי שהיה זכאי לדמי אבטלה בסיום עבודתו ולא מימש את הזכאות כי עבד אחר כך בעבודת ביניים חדשה (עד 6 חודשים), יהיה זכאי לדמי אבטלה ללא המתנה של 90 יום גם אם יתפטר מעבודתו החדשה.
    • כלומר, עובד שצבר את תקופת האכשרה הנדרשת כאשר סיים את עבודתו הקודמת, יהיה זכאי בתנאי שהתפטר מעבודתו החדשה לאחר שעבד בה לא יותר מ-6 חודשים.

הסכמי סודיות ומניעת תחרות – האם המעסיק יכול למנוע ממך לעבוד במקום מסוים?

באופן כללי, עובד רשאי לעבוד בכל מקום שיבחר לאחר סיום יחסי העבודה עם המעסיק הקודם. עם זאת, קיימים מצבים ספציפיים שבהם מותר למעסיק להגביל את העובד. מצבים אלה נועדו להגן על זכויותיהם של מעסיקים בתנאים מסוימים.

דוגמה
אם העובד קיבל תמורה מיוחדת כנגד התחייבות שלא להתחרות במעסיק לפרק זמן מסוים, אם העובד חשוף לסודות מסחריים וקיימת סבירות שהוא ידליף אותם למתחרים או אם העובד קיבל הכשרה מיוחדת ויקרה.

חיפוש עבודה: סדנאות, השתלמויות והכשרה מקצועית

עובד שפוטר, ובמקרים מסוימים גם עובד שהתפטר, יכול לקבל הכשרות מקצועיות רבות בחינם או בתשלום מופחת. כמו כן, ניתן להשתתף בסדנאות רבות מטעם לשכת התעסוקה ומטעם גופים אחרים.

  • שירות התעסוקה מסייע למחפשי עבודה, בין אם פוטרו ובין אם לאו, במגוון נושאים, ביניהם:
    • סיוע ביצירת החזון התעסוקתי האישי של המשתתף והצבת מטרות לעבודה עצמית שיעזרו לשיפור המיומנויות לחיפוש עבודה.
    • בחינת סל כישורים- בירור הכישורים, הנטיות והחוזקות (יכולת עבודה בצוות, בשיווק, במכירות, עבודה עצמית וכו') של המשתתף.
    • חיזוק האחריות האישית, היוזמה והבחירה של המשתתף בתהליך חיפוש עבודה.
    • חיזוק המיומנויות לתקשורת בינאישית יעילה.
    • חיזוק מיומנויות המסייעות לקבלה לעבודה- כתיבת קורות-חיים, ראיון עבודה והצגה עצמית.
  • כדי לקבל פרטים נוספים על סדנאות וקורסים אלה, כדאי לפנות ללשכת התעסוקה הקרובה למקום מגוריכם.
  • ראו גם הרחבה בפורטל חיפוש עבודה וניהול קריירה.

החזר מס הכנסה בשנה שאחרי ההתפטרות

כאשר העובד מתפטר, ואינו עובד בחלק משנת המס, הוא עשוי להיות זכאי להחזר חלקי או מלא של מס ההכנסה שנוכה ממשכורתו בתקופה שעבד, שכן מס זה חושב על בסיס ההנחה כי ימשיך לעבוד ולקבל את אותו שכר במשך כל השנה. מכיוון שבפועל השכר השנתי שלו היה קטן מהשכר שהיה צפוי בהתחלה (ושעל בסיסו חושב מס ההכנסה שנוכה משכרו), ייתכן שחלק מהמס שנוכה או כולו היה גבוה מזה שצריך היה לנכות לו.

דוגמה
  • עובד נשוי ואב לילד בן שנתיים התפטר בסוף חודש יוני.
  • העובד השתכר 10,000 ש"ח בחודש (סה"כ השתכר 60,000 ש"ח בששת החודשים עד לפיטוריו).
  • מדי חודש נוכה ממשכורתו מס הכנסה בגובה של כ-187 ש"ח. סה"כ נוכה ממשכורתו במשך ששת חודשי העבודה מס הכנסה בסך של כ-1,120 ש"ח.
  • נניח, שהעובד זכאי לקבל דמי אבטלה כבר מתחילת התייצבותו בלשכת התעסוקה ללא תקופת המתנה, ועל כן צפוי לקבל דמי אבטלה של כ-5,960 ש"ח לחודש, ובמשך 6 חודשים יקבל דמי אבטלה בסך כולל של כ-35,760 ש"ח.
  • ההכנסה השנתית הכוללת של העובד היא 95,760 ש"ח (שכר 60,000 ש"ח + דמי אבטלה 35,760 ש"ח).
  • הכנסה שנתית זו (95,760 ש"ח) לאב לילד בן שנתיים אינה מגיעה לחבות במס (בין היתר, בשל נקודות הזיכוי שמגיעות לו), ולכן הוא זכאי להחזר המס שנוכה במהלך השנה בסך 1,120 ש"ח.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

פסקי דין

חקיקה ונהלים