מ (החלפת טקסט – " :" ב־": ")
מ (החלפת טקסט – "([א-ת]),([א-ת])" ב־"$1, $2")
שורה 47: שורה 47:
  
 
=== הזרעה או הפריה חוץ גופית ===
 
=== הזרעה או הפריה חוץ גופית ===
* תהליך הפיכתם של גבר ואישה להורים משותפים, כולל בדרך כלל בשלב ראשון,הזרעת האישה מזרעו של הגבר. הדבר יכול להתבצע באמצעות יחסי מין, הזרעה ביתית, או בעזרת גורם רפואי, כמו בית חולים או מרפרת פוריות.  
+
* תהליך הפיכתם של גבר ואישה להורים משותפים, כולל בדרך כלל בשלב ראשון, הזרעת האישה מזרעו של הגבר. הדבר יכול להתבצע באמצעות יחסי מין, הזרעה ביתית, או בעזרת גורם רפואי, כמו בית חולים או מרפרת פוריות.  
 
* במקרה שהזרעה לא עובדת, ניתן לפנות להליך של הפריה חוץ גופית, בבית חולים או במרפאת פוריות.  
 
* במקרה שהזרעה לא עובדת, ניתן לפנות להליך של הפריה חוץ גופית, בבית חולים או במרפאת פוריות.  
 
* אם שני הצדדים מתכוונים להשתמש בשירותים של גורם רפואי  לצורך ביצוע [[הזרעה מלאכותית מזרע של גבר שאינו בן הזוג|הזרעה]] או [[הפריה חוץ גופית (IVF)|הפריה חוץ גופית]], הם יידרשו לכלול בהסכם ההורות המשותפת (או בהסכם נפרד) מספר סעיפים, שבלעדיהם לא יוכלו לבצע את התהליך הרפואי:
 
* אם שני הצדדים מתכוונים להשתמש בשירותים של גורם רפואי  לצורך ביצוע [[הזרעה מלאכותית מזרע של גבר שאינו בן הזוג|הזרעה]] או [[הפריה חוץ גופית (IVF)|הפריה חוץ גופית]], הם יידרשו לכלול בהסכם ההורות המשותפת (או בהסכם נפרד) מספר סעיפים, שבלעדיהם לא יוכלו לבצע את התהליך הרפואי:

גרסה מ־13:23, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

מדריך זה נועד לנשים וגברים שהחליטו להביא יחד לעולם ילד או ילדים, מבלי לחיות בזוגיות או לקיים משק בית משותף
תמצאו כאן מידע הקשור לשלבים השונים בתהליך: החל משלב עריכת הסכם ההורות המשותפת, דרך תהליך ההפריה ועד לזכויות של שני הצדדים עם הגעתו של הילד לעולם


מושג המשפחה הולך ומשתנה לנגד עיננו - כיום כבר ברור כי משפחה אינה בהכרח גבר ואישה במערכת יחסים זוגית, שמגדלים יחד ילדים במשק בית משותף. גברים ונשים עשויים להחליט להביא יחד ילד לעולם מבלי להיות זוג רומנטי - בקשר שמבוסס על היכרות מוקדמת, או בחיבור שנעשה במיוחד לצורך ההורות. מסע ההורות המשותפת מתחיל בהסכם, ממשיך בתהליך הפרייה ומגיע למימוש עם הלידה וגידול בצוותא של הילד, כאשר זמני השהות שלו אצל כל אחד מהוריו מוסכמים מראש. מובן, שלכל אחד מההורים יכולים להיות בני או בנות זוג משלהם, בכל אחד מהשלבים הללו.

במדריך זה, נתייחס לשאלות שעולות בדרך - כיצד עורכים הסכם ומה חשוב שיהיה בו? מה נדרש מבחינה משפטית מול מרפאות ובתי חולים בעת ההפריה? מי זכאי לחופשת לידה ולשאר הזכויות במקום העבודה אחרי הלידה? מה עושים במקרה של מחלוקת על גידול הילד? ואם קיימת צלע נוספת במשפחה, כגון בן או בת זוג של אחד ההורים - האם יש להם מעמד משפטי מול הילד?

מומלץ להעמיק את הידיעה בפורטלים של "כל זכות" על הריון ולידה, מדריך ליולדת והורים בנפרד.

בנוסף, קיים מדריך למשפחות להט"ביות עם הורים מאותו מין או בהורות משותפת שתוכנו משיק בנקודות רבות למדריך זה, עם דגש מיוחד על הורים להט"ב.

מהי הורות משותפת?

  • "הורות משותפת" היא כינוי למערכת יחסים בין גבר ואישה שמחליטים להביא לעולם ילד, מבלי שהם בזוגיות זה עם זו ומבלי שהם מנהלים או מתכננים לנהל משק בית משותף.
  • הצדדים יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו.
  • תהליך ההתעברות מתבצע באמצעות הזרעה בבבית חולים, במרפאת פוריות או באופן עצמי, הפריה חוץ גופית או יחסי מין.

הסכם הורות משותפת

  • כאשר גבר ואישה מתכוונים להכנס יחד לתהליך של הורות משותפת, רצוי שיערכו הסכם, בליווי עורך דין.
  • הסכם הורות משותפת הוא חוזה בין שני צדדים, ורצוי לפרט בו ככל האפשר את תנאי ההורות ששני הצדדים מסכימים עליהם, כולל מזונות, זמני שהות עם הילד, החלטות חשובות לגבי גידולו הילד ועוד. ככל שההסכם מפורט יותר - כך הסיכוי להמנעות ממחלוקות בעתיד, קטן.
  • לאחר לידת תינוק, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.
  • בית המשפט לא מחויב לפסוק על פי מה שכתוב בהסכם, אלא על פי שיקול דעתו וטובת הילד.
  • אם בית המשפט אישר את ההסכם, יכול כל אחד מההורים לפנות בעתיד לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי ההסכם, אולם לשם כך יהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי חלו שינוי נסיבות המצדיקות את השינוי.

הזרעה או הפריה חוץ גופית

  • תהליך הפיכתם של גבר ואישה להורים משותפים, כולל בדרך כלל בשלב ראשון, הזרעת האישה מזרעו של הגבר. הדבר יכול להתבצע באמצעות יחסי מין, הזרעה ביתית, או בעזרת גורם רפואי, כמו בית חולים או מרפרת פוריות.
  • במקרה שהזרעה לא עובדת, ניתן לפנות להליך של הפריה חוץ גופית, בבית חולים או במרפאת פוריות.
  • אם שני הצדדים מתכוונים להשתמש בשירותים של גורם רפואי לצורך ביצוע הזרעה או הפריה חוץ גופית, הם יידרשו לכלול בהסכם ההורות המשותפת (או בהסכם נפרד) מספר סעיפים, שבלעדיהם לא יוכלו לבצע את התהליך הרפואי:
    1. הסכמת הגבר לפעולה, והצהרה כי הוא מודע לחובותיו כלפי היילוד, ללא כל קשר להסכם.
    2. התייחסות לשאלת האפשרות של הצדדים להסכם לחזור בהם, והשימוש שייעשה בחומר הגנטי במקרה זה (כלומר בדגימת הזרע שנועדה לביצוע ההזרעה/ההפרייה או בביצית המופרית לפני השבתה לגוף האישה). הקביעה בדבר החומר הגנטי תהיה כפופה לכל דין (כלומר אסור לצדדים לקבוע דרכי שימוש בחומר הגנטי שתהיינה מנוגדות לחוק).
    3. הצהרת האם כי היא אינה "אם נושאת", במשמעות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
    4. הצהרת שני הצדדים, כי ההסכם לא נעשה כנגד תמורה כספית או אחרת, וכי הם נכנסים אליו מרצונם החופשי.
    5. הצהרת שני הצדדים כי אינם נשואים לבני זוג אחרים.
  • חלק מהמרפאות המבצעות את הטיפול (בין אם מדובר בהזרעה ובין אם מדובר בהפריה חוץ גופית) דורשות אישור נוטריוני להסכם. מומלץ לברר מראש את דרישות המרפאה ולאשר את ההסכם אצל נוטריון מבעוד מועד.
  • בדרך כלל נוכחות הגבר נדרשת במהלך הטיפול, גם לאחר מתן דגימת הזרע, בין היתר לצורך חתימה על מסמכים המאשרים את הסכמתו לכל אחד משלבי הטיפול.
  • למידע נוסף ראו:

זכויות בעת טיפולי פוריות והריון

היעדרות מעבודה לצורך טיפולי פוריות

  • עובדת או עובד העוברים טיפולי פוריות זכאים להיעדר מהעבודה במסגרת התהליך, על חשבון ימי מחלה.
  • ניתן להיעדר גם שעות בודדות ולא יום עבודה מלא, עד למכסה של 40 שעות היעדרות בשנה (בהתאם לחלקיות המשרה), ובמקרה כזה דמי מחלה ישולמו כבר מתחילת ההיעדרות.
  • למידע נוסף ראו ימי מחלה בגין טיפולי פוריות.

איסור פיטורים ופגיעה בהיקף משרה בגלל טיפולי פוריות

  • אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובד/ת במקום העבודה.
  • אם העובד/ת (שעובר/ת טיפולי פוריות, מועסק/ת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים, אסור לפטר אותו/הגם אם לא נעדר/ה בשל כך מהעבודה, וזאת במשך 150 ימים מתחילת הטיפולים
  • האיסור על פיטורי העובד/ת חל בטיפולי פוריות לקראת שתי לידות במהלך תקופת ההעסקה באותו מקום עבודה, או עד 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי/ת.
  • למרות זאת, ניתן לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות במהלך תקופה זו, אם ניתן היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, אשר יינתן רק אם הממונה ישתכנע שאין קשר בין טיפולי הפוריות לפיטורים.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות.

היעדרות הגבר בגלל טיפולי פוריות של האישה

  • החוק לא מקנה לגבר זכות להעדר מהעבודה לצורך ליווי האישה לטיפולי פוריות.
  • עם זאת במקרים שבהם מי שעוברת את טיפולי הפוריות תלויה בזולת בביצוע פעולות יומיומיות, קובע החוק שבן/בת הזוג לנצל עד 6 ימי מחלה לצורך טיפול בה.
  • במקרה של הורות משותפת כאשר לאישה יש שותף להורות במקביל לבן או בת זוג, לא ברור אם זכות זו מוענקת לשותף להורות או לבן או בת זוגה של האישה.
  • במקרה שאין לאישה בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לנצל את הימים הללו.
  • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג.

היעדרות מהעבודה לצורך בדיקות הריון

  • היעדרות האישה
    • עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך ביצוע בדיקות שגרתיות הקשורות הריון, מבלי שהיעדרות זו תנוכה משכרה או מימי החופשה או מימי המחלה שצברה.
    • עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר בשל הבדיקות עד 40 שעות במשך חודשי הריונה, ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה.
    • למידע נוסף ראו תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון.
  • היעדרות הגבר
    • החוק קובע כי עובד זכאי לזקוף עד 7 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שלו עקב הריון או לידה של בת הזוג.
    • במקרה של הורות משותפת, בו לעובדת יש בן זוג (שאינו האב) או בת זוג, לא ברור מי מהם זכאי לימי המחלה.
    • במקרה שאין לעובדת בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לנצל את הימים הללו.
    • ניתן לנצל את ימי המחלה רק לצורך אחד מהמקרים הבאים:
      1. ליווי האישה לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, שכרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר.
      2. ליווי האישה לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, גם אם לא כרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר, בנסיבות שבהן האישה תלויה בעזרת הזולת בביצוע בדיקות או טיפולים אלו (למשל, כאשר לאישה יש נכות המצריכה סיוע מהזולת).
      3. במקרה של הפלה - ליווי למשך עד 24 שעות מתום ביצועה.
      4. נוכחות בלידה, כאשר "לידה" נחשבת מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה.
      5. היעדרות בימים הרביעי והחמישי לאחר הלידה, בתנאי שהעובד שהה בחופשה 3 ימים לאחר הלידה (לפרטים נוספים, ראו היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג).
    • כל היעדרות אחרת תהיה על חשבון העובד (ימי חופשה או חל"ת) ומותנית בהסכמת המעסיק.
    • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב הריון או לידה של בת הזוג.

מידע נוסף

רישום הילד במרשם האוכלוסין

  • בעת רישום התינוק בעמדת משרד הפנים על ידי היולדת בבית החולים, אפשר לרשום גם את האב. לשם כך עליו לחתום על "הצהרת אבהות" במעמד הרישום.
שימו לב
במקרה של הורות משותפת בין גבר ואישה, לא ינתן צו הורות פסיקתי לצלע שלישית, כגון בת הזוג של האם. בית המשפט פסק כי כאשר יש לילדים שני הורים ביולוגיים נוכחים ומתפקדים, לא יוכר בן/בת הזוג של אחד ההורים הביולוגיים כהורה נוסף לילדים, ולא ימונה כאפוטרופוס עבורם. משמעות פסק הדין היא כי המדינה לא מכירה ב"הורות בשלישייה".

מענקים וקצבאות

מענק לידה

  • מענק לידה הוא תשלום המוענק על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
גובה מענק הלידה (נכון לשנת 2019)
עבור לידת הילד הראשון במשפחה 1,778 ש"ח
עבור הילד השני במשפחה 800 ש"ח
עבור הילד השלישי 533 ש"ח
עבור כל ילד לאחר הילד השלישי 533 ש"ח
עבור לידת תאומים 8,888 ש"ח
עבור לידת שלישייה 13,332 ש"ח
בלידה של יותר משלישייה 13,332 ש"ח עבור השלישייה וכן 4,444 ש"ח עבור כל ילד נוסף באותה לידה

קצבת ילדים

  • המוסד לביטוח לאומי משלם למשפחות קצבה חודשית לסיוע בהוצאות גידול הילדים.
  • הורים שמגדלים ילדים בנפרד זכאים לקצבת ילדים אחת, אשר תופקד לחשבונו של ההורה שבחזקתו הילדים נמצאים.
  • להלן שיעורי הקצבה לילדים שנולדו החל מיום 01.06.2003 (נכון לשנת 2019):
מיקום הילד במשפחה סכום הקצבה עבור הילד
ילד ראשון 152 ש"ח
ילד שני 191 ש"ח
ילד שלישי 191 ש"ח
ילד רביעי 191 ש"ח
ילד חמישי ואילך 152 ש"ח

מעונות יום

זכויות במקום העבודה לאחר הלידה

חופשת לידה ודמי לידה

  • בתקופה שלאחר הלידה, האם היולדת העובדת זכאית לחופשת לידה שבה גלומות הטבות סוציאליות שונות, ובחלקה משולמים לה דמי לידה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • החוק קובע כי האב יכול לקחת חופשת לידה לצורך טיפול בתינוק, אבל היא מותנית בהסכמת האם לוותר על חלק מחופשת הלידה שלה, החל מהשבוע השביעי אחרי הלידה. בתקופה זו, האב זכאי לדמי לידה על פי אותם קריטריונים של האם.
  • האב יכול גם לצאת לחופשת לידה בת שבוע במקביל לחופשת הלידה של היולדת, בתנאי שהיולדת ויתרה על דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היתה זכאית להם.
  • אם נולדו בלידה אחת יותר מילד אחד, האב זכאי לחופשת לידה נוספת שאורכה עד שבועיים, מהם 7 ימים רצופים (שירדו מהמכסה של חופשת הלידה של היולדת).
  • במקרה שמלבד אבי התינוק, ליולדת בן/בת זוג, לא ברור על פי החוק מי מהם זכאי לחלוק את חופשת הלידה עם האם, או האם שניהם זכאים. יחד עם זאת, המוסד לביטוח לאומי ישלם דמי לידה רק לאחד מהם - האב או בן/בת הזוג - על פי בחירת היולדת.
  • למידע נוסף ראו:

חופשת אבהות

  • עובד שבת זוגו ילדה רשאי להיעדר מהעבודה מבלי לקבל את הסכמת המעסיק, עד 5 ימים קלנדריים (כולל ימים בסוף שבוע) לאחר יום הלידה.
  • במקרה של הורות משותפת, בו ליולדת יש בן זוג (שאינו האב) או בת זוג, לא ברור מי מהם זכאי לחופשת האבהות.
  • במקרה שאין לאם בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לחופשה זו.
  • 3 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה ייחשבו כחופשה שנתית (או כחופשה ללא תשלום אם אין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים)
  • 2 ימי ההיעדרות הנוספים ייחשבו כימי מחלה, שעל כל אחד מהם יקבל העובד דמי מחלה בשווי 50% מהשכר (אלא אם כן במקום עבודתו מקובל לשלם את מלוא השכר על ימי המחלה הראשונים)
  • הימים שייחשבו כימי מחלה יהיו חלק מ-7 ימי ההיעדרות עקב הריון או לידה של בת הזוג שהעובד זכאי לזקוף על חשבון ימי המחלה שלו.
  • למידע נוסף ראו היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג (חופשת אבהות).

שעת הנקה (שעת הורות)

  • יולדת שחוזרת לעבודתה, זכאית להיעדר כעת מהעבודה שעה אחת ביום שבדרך כלל תילקח ביציאה מוקדמת הביתה. השעה הזו זוכה לכינוי "שעת הנקה" אבל היא אינה מוגבלת רק לנשים מניקות, והזכאות לה נמשכת במשך ארבעה חודשים אחרי השיבה מחופשת הלידה.
  • החוק קובע כי ניתן לחלוק בשעת ההורות עם בן הזוג, בהסכמת היולדת.
  • במקרה של הורות משותפת, בו ליולדת יש בן זוג (שאינו האב) או בת זוג, לא ברור מי מהם זכאי לחלוק בשעת ההורות עם היולדת.
  • במקרה שאין ליולדת בן או בת זוג, יש לשער כי השותף להורות זכאי לשעה זו, במידה והאם תרצה לחלוק בה.
  • למידע נוסף ראו שעת הורות (שעת הנקה).

נקודות זיכוי במס הכנסה

  • כאשר נולד ילד, שני הוריו זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה. נקודות הזיכוי מפחיתות את גובה מס ההכנסה שההורים משלמים ולפיכך הן בעלות משמעות רק כאשר להורים יש הכנסה שחייבת במס.
  • רפורמת "נטו משפחה" של השנים האחרונות, השוותה בין נקודת הזיכוי שמקבל כל אחד מההורים, ב-6 שנות חייו הראשונות של הילד. עם זאת, ההורה שמקבל קצבת ילדים, ימשיך לקבל נקודות זיכוי עד לשנה שבה הילד יהיה בן 18.
  • נקודות הזיכוי במס הכנסה, שעשויות להגיע לחסכון של אלפי שקלים בשנה, מוכרעות על ידי השאלה מי מההורים מקבל את קצבת הילדים.
  • בהורות משותפת, האם היא זו שמקבלת את קצבת הילדים, אלא אם הילד נמצא בחזקת האב. כאשר האם מקבלת את קצבת הילדים, היא זכאית לנקודת הזיכוי עד גיל 18 והאב זכאי לנקודת הזיכוי עד גיל 6. אם האב מקבל את קצבת הילדים, האם תקבל את נקודת הזיכוי עד גיל 6, ואילו האב יקבל את נקודת הזיכוי עד גיל 18 רק אם אינו נשוי או מנהל משק בית משותף עם אדם אחר. אם הוא נשוי או מנהל משק בית עם אדם אחר, יקבל גם הוא את נקודת הזיכוי רק עד גיל 6.
  • בהורות משותפת, עשויים בני הזוג להיות זכאים לנקודת זיכוי נוספת עבור גידול הילד או תשלום מזונותיו, בדומה להורים גרושים:
    • ההורה המגדל את הילד זכאי לנקודת זיכוי אחת עבור גידול הילד, בתנאי שאינו נשוי ואינו מנהל משק בית משותף עם אדם אחר.
    • אם ההורה השני משלם מזונות עבור הילד, זכאי גם הוא לנקודת זיכוי אחת בהתאם לחלקו במזונות וללא קשר למצבו המשפחתי.
    • נקודת הזיכוי הנ"ל ניתנת בלי קשר למספר הילדים.


גיל הילד בשנת המס נקודות עבור ילד עד גיל 18 (לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו) נקודות עבור ילד עד גיל 5 (לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו) סה"כ נקודות זיכוי לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו נקודות עבור ילד מתחת לגיל 6

(לאב/להורה שאינו מקבל את קצבת הילדים או שהילד אינו בחזקתו)

שנת הלידה 1.5 (או חצי נקודה, אם ההורה בוחר לדחות נקודה לשנה הבאה) - 1.5 1.5
השנה שבה ימלאו לילד שנה 1 (או 2, אם ההורה דחה את קבלת הנקודה משנה שעברה) 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד שנתיים 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 3 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 4 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 5 1 1.5 2.5 2.5
כל אחת מהשנים שבהן ימלאו לילד 6 עד 17 1 - 1 -
השנה שבה ימלאו לילד 18 1/2 - 1/2 -
דוגמה
הורים גרושים או הורים החיים בנפרד (למשל: פרודים או בהורות משותפת) עם 2 ילדים, שבשנת 2019 ילד אחד יהיה בן שנתיים וילד אחד בן 8
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה שהילדים בחזקתו יהיה 6.75 (אם מדובר בגבר, שאינו נשוי ואינו מקיים משק בית משותף עם אדם אחר) או 7.25 (אם מדובר באישה, בלי קשר למצבה המשפחתי) לפי החישוב הבא:
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה שהילדים אינו בחזקתו יהיה 4.75 (אם מדובר בגבר) או 5.25 (אם מדובר באישה), בהנחה שאות הורה אינו משלם מזונות, וזאת לפי החישוב הבא:
    • בגין הילד שיחגוג שנתיים בשנת 2019 - 2.5 נקודות המוענקות מתחת לגיל 6.
    • בגין הילד בן ה-8 אותו הורה אינו זכאי לנקודות זיכוי.
    • בנוסף יקבל אותו הורה 2.25 נקודות זיכוי כתושב/ת ישראל, ואם מדובר באישה היא תקבל בנוסף עוד 1/2 נקודת זיכוי בשל היותה אישה.
    • אם אותו הורה משלם מזונות עבור הילד, הוא יקבל נקודות זיכוי נוספת. במקרה כזה סך נקודות הזיכוי של אותו הורה יהיה 5.75 (אם מדובר בגבר) או 6.25 (אם מדובר באישה).
  • לצורך קבלת הזכאות יש להקפיד למלא את הפרטים הרלוונטיים בטופס 101 המוגש למעסיק (אם ההורה הינו שכיר) או בדוח השנתי המוגש לרשות המסים (במקרה של עצמאי).
טיפ
חשוב לעדכן את טופס 101 לפני שמסתיימת שנת המס, על מנת שהמעסיק יוכל לחשב מחדש את כל מס ההכנסה ששולם מתחילת השנה ולזכות את העובד/ת בהחזרי מס במסגרת תלוש השכר. אם חלפה שנת המס לפני שהפרטים עודכנו בטופס 101, ניתן לבקש החזר מס מרשות המסים.

קבלת החלטות בנוגע לילד

  • החלטות יתקבלו ככל שאפשר על פי מה שסוכם בהסכם ההורות, שאושר על ידי בית המשפט.
  • לשני ההורים יש זכות להשתתף בקבלת החלטות על עניינים מהותיים (כמו: החלטות על מקום מגורים, מוסד וזרם חינוכי, ענייני דת וטיפול רפואי) הנוגעים להם, וגם הגדרה של אחד ההורים כמשמורן יחיד של הילד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות מהותיות על דעת עצמו.
  • הורה יכול לערער לבית המשפט במקרה שההורה השני קיבל החלטה מהותית ללא ידיעתו.

חינוך

בריאות

זמני שהות

  • הורים בהורות משותפת שערכו הסכם, יפרטו בו כמיטב יכולתם את ימי השהות עם הילדים ויפעלו על פי מה שהוחלט.
  • מומלץ לכלול בהסכם תיאום לגבי נסיעה לחו"ל של אחד ההורים ביחד עם הילדים. לעיתים יקבע בהסכם כי יציאת הקטין מהארץ תהיה מלווה באישור בכתב מההורה השני.
  • במקרה של מחלוקת בדבר אכיפת ההסכם, הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
  • בית המשפט לא מחויב לפסוק על פי מה שכתוב בהסכם, אלא על פי שיקול דעתו וטובת הילד.
שימו לב
במקרה של פרידה של זוג חד מיני, כאשר לאחד הצדדים יש ילד עם אדם אחר במסגרת הורות משותפת - להורה הלא ביולוגי אין מעמד רשמי של הורה. עם זאת, היות שבית המשפט פוסק על פי טובת הילד, ייתכן שזמני השהות עם הורה זה יהיו חלק מהחלטת בית המשפט, ככל שבית המשפט ישתכנע שההורה הלא-ביולוגי משמעותי בחייו של הילד ונוכחותו חשובה לילד