(זמני שהות בהורות משותפת)
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 135: שורה 135:
 
* אם חלילה ילך בן הזוג לעולמו לפני מתן הצו, הרי שתחולה רטרואקטיבית תאפשר לילד לרשת אותו שכן הוא ייחשב כילדו.}}
 
* אם חלילה ילך בן הזוג לעולמו לפני מתן הצו, הרי שתחולה רטרואקטיבית תאפשר לילד לרשת אותו שכן הוא ייחשב כילדו.}}
  
* למידע נוסף ראו  [[הכרה בהורות של אדם על הילד הביולוגי של בן הזוג מאותו מין ללא צורך בהליך אימוץ (צו הורות פסיקתי)]]
+
* למידע נוסף ראו  [[הכרה בהורות של אדם על הילד הביולוגי של בן הזוג מאותו מין ללא צורך בהליך אימוץ (צו הורות פסיקתי)]].
  
 
=== רישום במשפחה שבראשה שני גברים בהליך פונדקאות ===
 
=== רישום במשפחה שבראשה שני גברים בהליך פונדקאות ===
שורה 144: שורה 144:
 
**מסמכים רשמיים מהמדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות (תעודת לידה, צו שיפוטי) הקובעים כי הוא הורה של הילד.  
 
**מסמכים רשמיים מהמדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות (תעודת לידה, צו שיפוטי) הקובעים כי הוא הורה של הילד.  
 
**"צו הורות פסיקתי" ([[#רישום במשפחה שבראשה שתי נשים|ראו לעיל]]) של בית המשפט לענייני משפחה בישראל המצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי הוא הורה של הילד.
 
**"צו הורות פסיקתי" ([[#רישום במשפחה שבראשה שתי נשים|ראו לעיל]]) של בית המשפט לענייני משפחה בישראל המצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי הוא הורה של הילד.
**כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל, תידרש בדיקה גנטית לצורך הוכחת קרבה גנטית בין הקטין לבין ההורה הביולוגי, אך בית המשפט יכול לוותר על דרישה זו
+
**כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל, תידרש בדיקה גנטית לצורך הוכחת קרבה גנטית בין הקטין לבין ההורה הביולוגי, אך בית המשפט יכול לוותר על דרישה זו.
  
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
 
* '''למידע נוסף ראו:'''
שורה 340: שורה 340:
 
{{טיפ| מומלץ לכלול בהסכם ההורות תיאום לגבי נסיעה לחו"ל של אחד ההורים ביחד עם הילדים. לעיתים יקבע בהסכם כי יציאת הקטין מהארץ תהיה מלווה באישור בכתב מההורה השני. }}
 
{{טיפ| מומלץ לכלול בהסכם ההורות תיאום לגבי נסיעה לחו"ל של אחד ההורים ביחד עם הילדים. לעיתים יקבע בהסכם כי יציאת הקטין מהארץ תהיה מלווה באישור בכתב מההורה השני. }}
  
* למידע נוסף ראו [[חלוקת זמני שהות של הורים בנפרד עם ילדיהם]]
+
* למידע נוסף ראו [[חלוקת זמני שהות של הורים בנפרד עם ילדיהם]].
  
 
== פרידה או גירושים של שני גברים או שתי נשים  ==
 
== פרידה או גירושים של שני גברים או שתי נשים  ==

גרסה אחרונה מ־22:01, 10 באוקטובר 2019

הקדמה:

מדריך זה נועד לכל הורה להט"בי - במשפחה שבראשה שתי נשים, שני גברים, או במסגרת הסכם "הורות משותפת" עם אדם נוסף
תמצאו כאן מידע על זכאויות והליכים שחשוב להכיר - החל מתהליך ההפיכה להורים, דרך זכויות הוריות מול הילד ועד למעמד מול מוסדות המדינה השונים


הזכות להורות היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות, ומזה שנים נמצאת במרכז המאבק הלהט"בי. משפחות גאות ממלאות את המרחב: אמא ואמא, אבא ואבא, או אמא ואבא בהורות משותפת, שלא מתגוררים באותו בית ולכל אחד מהם יכול להיות בן או בת זוג משלהם. במהלך גידול הילדים המשותף במערכות אלו, עולות וצצות שאלות רבות לגבי זכויותיהם של כל הנוגעים בדבר.

החוק הישראלי נותן תשובות לשאלות אלו במקרים מסוימים, ובמקרים אחרים - אנו נאלצים לפרש או להסתפק באי ידיעה. תפקידו של מדריך זה, הוא להוות "מורה נבוכים" עבור ההורה הלהט"בי. הוא מתחיל בשלב תכנון המשפחה, דרך חופשות הלידה והזכויות מול הרשויות השונות - בריאות, חינוך, מיסוי וכו' - ועד למקרי קיצון, כגון פרידה או אפילו מוות של אחד ההורים. בכל שלב, הוא מתייחס למשפחות השונות - משפחות חד מיניות, משפחות של "הורות משותפת" ואף משפחות שמתקיימות על קו התפר בין שתי הקבוצות.

אם ברצונכם במידע על הורות משותפת בלבד, תמצאו אותו במדריך הורות משותפת.

מידע נוסף על זכויות הקשורות בהריון ולידה ניתן למצוא בפורטל הריון ולידה וכן במדריך ליולדת.

מומלץ להיכנס גם לפורטל להט"ב, ולפורטל "הורים בנפרד" לקבלת מידע משלים על זכויותיכם בתחומים נוספים ומשיקים.

תכנון המשפחה וההריון

  • ההורות הלהט"בית יכולה להתממש במספר מסלולים:
    • זוג נשים, שאחת מהן נכנסת להריון עם זרע תורם, בהזרעה או הפריה חוץ גופית.
    • זוג נשים, שאחת מהן מביאה ילד בהורות משותפת עם גבר, בהזרעה, בהפריה חוץ גופית או ביחסי מין.
    • זוג גברים שנעזרים בתהליך של תרומת ביצית ופונדקאות בחו"ל (ההליך לא מאושר בארץ לגברים).
    • גבר שאימץ ילד בחו"ל, ולאחר מכן בהגעתם לישראל, בן זוגו אימץ גם הוא את הילד.
    • גבר ואישה שמחליטים על "הורות משותפת", באמצעות הזרעה (בבית חולים, במרפאת פוריות או באופן עצמי), הפריה חוץ גופית או יחסי מין. לשני הצדדים במקרה זה, עשויים להיות בני זוג לפני, במהלך או אחרי התהליך.

תרומת זרע אנונימית

  • בנות זוג מאותו מין רשאיות, כל אחת מהן, לקבל תרומת זרע אנונימית מבנק זרע ישראלי או מזרע מיובא מחו"ל.
  • זהותו של תורם הזרע וזהותה של האישה שהוזרעה מזרעו אסורים בגילוי. לא תימסר זהותו של התורם לילד שייוולד כתוצאה מפעולה זו ולכל אדם אחד.
  • המידע שניתן לקבל על התורם בישראל משתנה מעט בין בנקי הזרע. לרוב יימסרו לאישה פרטים על מוצאו של התורם ומאפיינים פיזיים כגון: גובה, מבנה גוף, גוון עור, צבע עיניים וצבע שיער. בנוסף, מוסרים מידע על השכלתו, תחביביו וסוג דמו של התורם.
  • כאשר נעשה שימוש בתרומה שניתנה בחו"ל, היקף המידע משתנה בהתאם למדיניות הנהוגה באותה ארץ. בארה"ב, למשל, מקובל למסור את פרטיו המלאים של התורם, ועל כן אישה המשתמשת בתרומה יכולה לקבל את פרטיו המלאים של תורם הזרע.
  • למידע נוסף ראו קבלת תרומת זרע.

תרומת ביצית ופונדקאות בין בנות זוג

  • בנות זוג יכולות לתרום ביצית אחת לשנייה, ואף ניתן להפרות אותן בארץ. עם זאת השתלת הביציות המופרות לא יכולה להיעשות בארץ. כלומר לא ניתן להחזיר את הביצית המופרית לתוך רחמה של בת הזוג. ניתן להשלים את התהליך רק בחו"ל.
  • לפסיקת בית המשפט העליון בנושא זה ראו כאן.

הסכם הורות משותפת

  • הסכם הורות משותפת הוא חוזה בין שני צדדים, ורצוי לפרט בו ככל האפשר את תנאי ההורות ששני הצדדים מסכימים עליהם, כולל מזונות, זמני שהות, החלטות חשובות לגבי גידול הילד וכו'.
  • לאחר הלידה, ניתן לאשר את ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה.
  • בית המשפט לא מחויב לפסוק על פי מה שכתוב בהסכם, אלא על פי שיקול דעתו וטובת הילד.
  • אם בית המשפט אישר את ההסכם, יכול כל אחד מההורים לפנות בעתיד לבית המשפט בבקשה לשנות את תנאי ההסכם, אולם לשם כך יהיה עליו לשכנע את בית המשפט כי חלו שינוי נסיבות המצדיקות את השינוי.

הזרעה או הפריה חוץ גופית בהורות משותפת

  • גבר ואישה המעוניינים להפוך להורים משותפים, יכולים לעשות זאת גם ללא קשר זוגי ביניהם.
  • יש המבצעים זאת באמצעות יחסי מין או הזרעה ביתית.
  • מקובל לערוך הסכם המכונה "הסכם הורות משותפת", ולכלול בו את ההסכמות בנוגע להבאת הילד לעולם ולגידולו (הסדרי ראייה, חינוך, מזונות וכו').
  • אם שני הצדדים מתכוונים להשתמש בשירותים של גורם רפואי (בית חולים, מרפאת פוריות) לצורך ביצוע הזרעה מלאכותית או הפריה חוץ גופית, הם יידרשו לכלול בהסכם ההורות המשותפת (או בהסכם נפרד) מספר סעיפים, שבלעדיהם לא יוכלו לבצע את התהליך הרפואי:
    1. הסכמת הגבר לפעולה, והצהרה כי הוא מודע לחובותיו כלפי היילוד, ללא כל קשר להסכם.
    2. התייחסות לשאלת האפשרות של הצדדים להסכם לחזור בהם, והשימוש שייעשה בחומר הגנטי במקרה זה (כלומר בדגימת הזרע שנועדה לביצוע ההזרעה/ההפרייה או בביצית המופרית לפני השבתה לגוף האישה). הקביעה בדבר החומר הגנטי תהיה כפופה לכל דין (כלומר אסור לצדדים לקבוע דרכי שימוש בחומר הגנטי שתהיינה מנוגדות לחוק).
    3. הצהרת האם כי היא אינה "אם נושאת", במשמעות חוק הסכמים לנשיאת עוברים.
    4. הצהרת שני הצדדים, כי ההסכם לא נעשה כנגד תמורה כספית או אחרת, וכי הם נכנסים אליו מרצונם החופשי.
    5. הצהרת שני הצדדים כי אינם נשואים לבני זוג אחרים.
שימו לב
ההצהרה מתייחסת לשאלה אם מישהו מהצדדים נשוי לאדם אחר שאינו השותף להורות, ולא לשאלה אם מישהו מהצדדים חי במשק בית משותף עם בן זוג אחר שאינו השותף להורות.
  • חלק מהמרפאות המבצעות את הטיפול (בין אם מדובר בהזרעה ובין אם מדובר בהפריה חוץ גופית) דורשות אישור נוטריוני להסכם. מומלץ לברר מראש את דרישות המרפאה ולאשר את ההסכם אצל נוטריון מבעוד מועד.
  • בדרך כלל נוכחות הגבר נדרשת במהלך הטיפול, גם לאחר מתן דגימת הזרע, בין היתר לצורך חתימה על מסמכים המאשרים את הסכמתו לכל אחד משלבי הטיפול.
  • למידע נוסף ראו הזרעה מלאכותית וטיפולי פוריות כשהאישה והגבר אינם בני זוג (הורות משותפת).

זכויות בעת טיפולי פוריות, הריון או אימוץ

היעדרות מעבודה לצורך טיפולי פוריות

  • עובדת או עובד העוברים טיפולי פוריות זכאים להיעדר מהעבודה במסגרת התהליך, על חשבון ימי מחלה.
  • ניתן להיעדר גם שעות בודדות ולא יום עבודה מלא, עד למכסה של 40 שעות היעדרות בשנה (בהתאם לחלקיות המשרה), ובמקרה כזה דמי מחלה ישולמו כבר מתחילת ההיעדרות.
  • למידע נוסף ראו היעדרות מהעבודה וימי מחלה בגין טיפולי פוריות.

איסור פיטורים ופגיעה בהיקף משרה בגלל טיפולי פוריות

  • אסור לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית בימי ההיעדרות בגין הטיפולים ובמשך 150 ימים שלאחר תום ההיעדרות, וזאת ללא תלות בוותק של העובד/ת במקום העבודה.
  • אם העובד/ת (שעובר/ת טיפולי פוריות, מועסק/ת אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים, אסור לפטר אותו/הגם אם לא נעדר/ה בשל כך מהעבודה, וזאת במשך 150 ימים מתחילת הטיפולים
  • האיסור על פיטורי העובד/ת חל בטיפולי פוריות לקראת שתי לידות במהלך תקופת ההעסקה באותו מקום עבודה, או עד 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי/ת.
  • למרות זאת, ניתן לפטר עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות במהלך תקופה זו, אם ניתן היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, אשר יינתן רק אם הממונה ישתכנע שאין קשר בין טיפולי הפוריות לפיטורים.
  • למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד/ת במהלך טיפולי פוריות.

היעדרות של בן/בת הזוג במקרה של טיפולי פוריות

  • החוק לא מקנה לבני/בנות הזוג להיעדר מעבודתם לצורך ליווי בת הזוג לטיפולי פוריות.
  • עם זאת במקרים שבהם מי שעוברת את טיפולי הפוריות תלויה בזולת בביצוע פעולות יומיומיות, רשאי/ת בן/בת הזוג לנצל עד 6 ימי מחלה לצורך טיפול בה.
  • במקרה של הורות משותפת, לא ברור אם זכות זו מוענקת לשותף להורות או לבן או בת זוגה של האישה.
  • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב מחלת בן/בת הזוג.

היעדרות מהעבודה לצורך בדיקות הריון

  • היעדרות העובדת
    • עובדת זכאית להיעדר מעבודתה לצורך ביצוע בדיקות שגרתיות הקשורות הריון, מבלי שהיעדרות זו תנוכה משכרה או מימי החופשה או מימי המחלה שצברה.
    • עובדת במשרה מלאה זכאית להיעדר בשל הבדיקות עד 40 שעות במשך חודשי הריונה, ועובדת במשרה חלקית זכאית להיעדר מספר שעות באופן יחסי לחלקיות משרתה.
    • למידע נוסף ראו תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות הריון.
  • היעדרות בן/בת הזוג -
    • עובד/ת זכאי/ת לזקוף עד 7 ימי היעדרות בשנה על חשבון ימי המחלה שלו עקב הריון או לידה של בת הזוג.
    • ניתן לנצל את ימי המחלה רק לצורך אחד מהמקרים הבאים:
      1. ליווי בת הזוג לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, שכרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר.
      2. ליווי בת הזוג לבדיקות או טיפולים הקשורים להריון, גם אם לא כרוך בהם סיכון לחיי האישה או העובר, בנסיבות שבהן בת הזוג תלויה בעזרת הזולת בביצוע בדיקות או טיפולים אלו (למשל, כאשר לאישה יש נכות המצריכה סיוע מהזולת).
      3. במקרה של הפלה - ליווי למשך עד 24 שעות מתום ביצועה.
      4. נוכחות בלידה, כאשר "לידה" נחשבת מתחילת הופעתם של צירי לידה ועד 24 שעות מתום הלידה.
      5. היעדרות בימים הרביעי והחמישי לאחר הלידה, בתנאי שהעובד שהה בחופשה 3 ימים לאחר הלידה (לפרטים נוספים, ראו היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג).
    • כל היעדרות אחרת תהיה על חשבון העובד/ת (ימי חופשה או חל"ת) ומותנית בהסכמת המעסיק.
    • במקרה של הורות משותפת, בו ליולדת יש בן זוג (שאינו האב) או בת זוג, לא ברור מי מהם זכאי לימי המחלה.
    • למידע נוסף ראו ימי מחלה עקב הריון או לידה של בת הזוג.

היעדרות מעבודה לצורך אימוץ בחו"ל

  • הורה מאמץ רשאי להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות לחו"ל למטרות אימוץ בין ארצי (אימוץ ילד מחו"ל), עד 45 יום במצטבר לכל היותר.
  • אסור לפטר את העובד במהלך היעדרותו.
  • ההיעדרות נחשבת לחופשה ללא תשלום והיא אינה נספרת לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק.
  • הזכות להיעדרות ניתנת גם לבן זוגו של ההורה המאמץ, אם בדעתו לאמץ את הילד בעצמו בחזרה בישראל.
  • למידע נוסף ראו היעדרות מעבודה לצורך נסיעה לחו"ל למטרת אימוץ בין-ארצי.

מידע נוסף

רישום הילד במרשם האוכלוסין

  • כאשר תינוק נולד בישראל לגבר ואישה הנשואים זה לזה, הוא נרשם במרשם האוכלוסין כילדם והם מוכרים אוטומטית כאפוטרופסיו לכל דבר ועניין. לדבר משמעות משפטית הנוגעות לקבלת החלטות על הילד, ולזכויותיו כיורש של הוריו לאחר מותם. כאשר מדובר במודלים אחרים של הורות, ההליך מורכב יותר, להלן:

רישום במשפחה שבראשה שתי נשים

  • לאחר הלידה וטרם השחרור מבית החולים, על היולדת לגשת לעמדה של משרד הפנים, כדי לרשום את התינוק/ת כבנה או בתה. בת זוגה תוכל להירשם כהורה הנוסף רק בהשלמת ההליך במרשם האוכלוסין, לאחר מתן "צו הורות פסיקתי".
  • "צו הורות פסיקתי" הוא צו של בית משפט לענייני משפחה, המכריז על אדם כהורה של תינוק, גם אם אינו ההורה הביולוגי. הוא למעשה מחליף את ההליכים שקדמו לו והיו מורכבים יותר, כגון צו אימוץ או הליך אפוטרופסות. הצו רלוונטי עבור משפחה שבראשה שתי נשים והאחת ילדה בעזרת תרומת זרע, או עבור משפחה שבראשה שני גברים שנעזרו בהליך פונדקאות. לצורך קבלת הצו, רצוי להיעזר בעורך דין. התנאים למתן הצו הם:
    • שתי בנות הזוג מלאו 18 שנים.
    • בנות הזוג מקיימות קשר זוגי במשך שנה וחצי לפחות, הכולל משק בית משותף (מגורים משותפים). אם הזוגיות נוצרה לאחר הולדת הילד, יש לפנות להליכי אימוץ.
    • שתי בנות הזוג הן תושבות ישראל.
    • לבת הזוג המבקשת את הצו אין הרשעה בעבירות מין או אלימות או עבירות אחרות המעלות חשש לשלום הילד.
  • במקרים מסוימים יינתן הצו ללא צורך בעריכת תסקיר של עובד סוציאלי, ובמקרים מסוימים יינתן לו תוקף רטרואקטיבי ליום הלידה.
  • ניתן להגיש את הבקשה לצו הורות פסיקתי החל מ-60 ימים לפני מועד הלידה המשוער. ככל שהבקשה תוגש מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי שלא יידרש תסקיר ושהצו יחול רטרואקטיבית.
טיפ
לתחולה הרטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי יש משמעויות כלכליות ואחרות. למשל:
  • אם בן הזוג של ההורה הביולוגי נעדר מעבודתו עקב מחלת ילד לפני שניתן צו ההורות הפסיקתי, הרי שמתן תוקף רטרואקטיבי לצו יאפשר לו לנצל את ימי המחלה שצבר לצורך ההיעדרות במקום ששכרו יופחת בשל ההיעדרות.
  • אם חלילה ילך בן הזוג לעולמו לפני מתן הצו, הרי שתחולה רטרואקטיבית תאפשר לילד לרשת אותו שכן הוא ייחשב כילדו.

רישום במשפחה שבראשה שני גברים בהליך פונדקאות

  • רישום ראשוני: לצורך הרישום הראשון של ילד שנולד לזוג גברים בהליך פונדקאות בחו"ל, על ההורים להוכיח לפקיד מרשם האוכלוסין כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד. ניתן לעשות זאת באמצעות כל אחד מהמסכים הבאים:
    • מסמך רשמי (תעודת לידה, פסק דין) מהמדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות המעידים במפורש כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי, ומציינים במפורש מי מההורים הוא ההורה הביולוגי. תעודת לידה או פסק דין המציינים כי שני בני הזוג הם ההורים של הילד אך לא מציינים מי מהם הוא ההורה הביולוגי אינם מספיקים לצורך הרישום.
    • פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בישראל הקובע כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי של הילד. כדי לקבל צו כזה יש להוכיח לבית המשפט קשר גנטי בין אחד ההורים לילד. ניתן להוכיח קשר כזה באמצעות בדיקה גנטית או באמצעות כל ראיה אובייקטיבית אחרת, שתשכנע את בית המשפט כי אחד ההורים הוא ההורה הביולוגי.
  • המשך רישום: לאחר שההורה הביולוגי נרשם כהורהו של הילד במרשם האוכלוסין, יוכל ההורה הלא ביולוגי להירשם כהורה במרשם האוכלוסין, ולשם כך עליו להציג בפני פקיד המרשם את אחד מהמסמכים הבאים:
    • מסמכים רשמיים מהמדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות (תעודת לידה, צו שיפוטי) הקובעים כי הוא הורה של הילד.
    • "צו הורות פסיקתי" (ראו לעיל) של בית המשפט לענייני משפחה בישראל המצהיר כי בן הזוג של ההורה הביולוגי הוא הורה של הילד.
    • כאשר מדובר בפונדקאות חו"ל, תידרש בדיקה גנטית לצורך הוכחת קרבה גנטית בין הקטין לבין ההורה הביולוגי, אך בית המשפט יכול לוותר על דרישה זו.

רישום ילד במשפחה שבראשה שני גברים מאמצים

  • גבר שנמצא בזוגיות עם גבר אחר, יכול לאמץ ילד בחו"ל ולאחר מכן עם שובם לישראל - זכאי בן זוגו להגיש בקשה לאמץ את הילד גם כן.
  • הנוהג המדובר קיים, היות שמדינות שלהן הסכמי אימוץ עם ישראל, לא מכירות בדרך כלל בזוג גברים כזכאים לאימוץ.
  • בית המשפט העליון קבע, כי במקרים שטובת הילד תומכת באימוץ, יוכל גבר לאמץ את ילדיו של בן זוגו, ואין העובדה שמדובר בזוג מאותו מין כדי לשמש שיקול נגד האימוץ.
  • גבר שאימץ את ילדי בן זוגו בחו"ל, זכאי להירשם כ"הורה מאמץ" במרשם האוכלוסין בישראל.
  • למידע נוסף ראו:

רישום ילד בהורות משותפת

  • בעת רישום התינוק בעמדת משרד הפנים על ידי היולדת בבית החולים, אפשר לרשום גם את האב. לשם כך עליו לחתום על "הצהרת אבהות" במעמד הרישום.
שימו לב
במקרה של הורות משותפת בין גבר ואישה, לא ינתן צו הורות פסיקתי לצלע שלישית, כגון בת הזוג של האם. בית המשפט פסק כי כאשר יש לילדים שני הורים ביולוגיים נוכחים ומתפקדים, לא יוכר בן/בת הזוג של אחד ההורים הביולוגיים כהורה נוסף לילדים, ולא ימונה כאפוטרופוס עבורם. משמעות פסק הדין היא כי המדינה לא מכירה ב"הורות בשלישייה".


מענקים וקצבאות

מענק לידה

  • מענק לידה הוא תשלום המוענק על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
  • למענק זכאים יולדת שילדה במסגרת זוגיות עם אישה נוספת, יולדת שילדה בהורות משותפת וכן גבר שהביא ילד לעולם בהליך פונדקאות.
  • התנאי למתן מענק לאב בהליך פונדקאות, הוא שבן זוגו לא קיבל מענק לידה כהורה מאמץ.
  • האם הפונדקאית שאינה ישראלית אינה זכאית למענק.
גובה מענק הלידה (נכון לשנת 2019)
עבור לידת הילד הראשון במשפחה 1,778 ש"ח
עבור הילד השני במשפחה 800 ש"ח
עבור הילד השלישי 533 ש"ח
עבור כל ילד לאחר הילד השלישי 533 ש"ח
עבור לידת תאומים 8,888 ש"ח
עבור לידת שלישייה 13,332 ש"ח
בלידה של יותר משלישייה 13,332 ש"ח עבור השלישייה וכן 4,444 ש"ח עבור כל ילד נוסף באותה לידה

קצבת לידה עבור 3 ילדים ויותר

  • בכל מקרה של לידה של 3 ילדים ויותר זכאית היולדת לקצבת לידה חודשית, המשולמת במשך 20 חודשים (החל מהחודש שלאחר הלידה).
  • בית המשפט קבע בעבר כי לקצבה זו זכאים גם זוג גברים שהביאו לעולם 3 ילדים או יותר באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל, גם אם הילדים נולדו לנשים שונות, ובתנאי שהפרש הזמנים בין הלידות אינו גדול. הקצבה תשולם לאחד מבני הזוג לפי בחירתם.
  • מההנמקות של פסק הדין משתמע כי גם בנות זוג שכל אחת מהן ילדה בנפרד, ומספר הילדים הכולל שנולד לשתיהן יחד הוא 3 או יותר - יהיו זכאיות לקצבה, אם הפרש הזמנים בין שתי הלידות אינו גדול. הקצבה תינתן לאחת מבנות הזוג לפי בחירתן.
  • גובה הקצבה במקרה של שלישייה
גיל הילדים סכומי הקצבה
עד 3 חודשים 11,377 ש"ח
6-4 חודשים 8,888 ש"ח
9-7 חודשים 7,110 ש"ח
12-10 חודשים 5,333 ש"ח
20-13 חודשים 3,111 ש"ח
  • גובה הקצבה במקרה של רביעייה
גיל הילדים סכומי הקצבה
עד 3 חודשים 15,110 ש"ח
6-4 חודשים 11,999 ש"ח
9-7 חודשים 9,777 ש"ח
12-10 חודשים 6,666 ש"ח
20-13 חודשים 3,911 ש"ח
  • גובה הקצבה במקרה של חמישייה
גיל הילדים סכומי הקצבה
עד 3 חודשים 22,220 ש"ח
6-4 חודשים 17,776 ש"ח
9-7 חודשים 13,332 ש"ח
12-10 חודשים 8,888 ש"ח
20-13 חודשים 5,066 ש"ח


קצבת ילדים

  • המוסד לביטוח לאומי משלם למשפחות קצבה חודשית לסיוע בהוצאות גידול הילדים.
  • להלן שיעורי הקצבה לילדים שנולדו החל מיום 01.06.2003 (נכון לשנת 2019):
מיקום הילד במשפחה סכום הקצבה עבור הילד
ילד ראשון 152 ש"ח
ילד שני 191 ש"ח
ילד שלישי 191 ש"ח
ילד רביעי 191 ש"ח
ילד חמישי ואילך 152 ש"ח
  • הורות משותפת: הורים שמגדלים ילדים בנפרד זכאים לקצבת ילדים אחת, אשר תופקד לחשבונו של ההורה שבחזקתו הילדים נמצאים.
  • משפחה שבראשה שני גברים או שתי נשים: כאשר שני אבות או שתי אמהות מגדלים ילד, אחד מהם זכאי לקצבת ילדים.
    • בני הזוג רשאים לבחור מי מהם ייחשב הילד לצורך קבלת הקצבה.
    • ההחלטה היא חד פעמית, ולא ניתן לשנותה בהמשך.
שימו לב
ההחלטה איזה הורה יהיה זכאי לקצבת הילדים, משמעותית ממספר היבטים. חישוב הקצבה נעשה בהתאם להכנסות ובנוסף - ההורה שיקבל את קצבת הילדים יהיה זכאי לנקודות זיכוי ממס הכנסה עבור אותו ילד עד גיל 18

מעונות יום

קדימות בקבלה

  • הורים העונים על קריטריונים שונים, עשויים להיות זכאים לקדימות בקבלה למעונות היום שנמצאים באחריות משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
  • בין הקריטריונים נמצאים "הורים עצמאים", הכוללים הורה לא נשוי ושאין לו ידוע בציבור, למשל, אישה בהורות משותפת.
  • היות שמעמד הידועים בציבור אינו מוסדר בחקיקה בישראל, אנשים החיים בזוגיות חד מינית לא כלולים בהכרח בהגדרה הזו, ולפיכך עשויים להיות זכאים לקדימות בקבלה למעונות היום.

השתתפות במימון

זכויות במקום העבודה לאחר הלידה

  • בחוק הישראלי קיימות זכאויות שונות למשפחות אחרי לידה כגון חופשת לידה ותשלום לידה לאם או לאב, מענק לידה, שעת הורות ועוד. בתקופה שבה חוקק, המציאות המוכרת הייתה משפחות עם אמא ואבא שהינם בני זוג, ולכן הוא מנוסח ברובו כמתייחס לזכויות האם, ובמקביל לזכויות האב שהוא גם בן זוגה. כיום המציאות השתנתה, והאתגר הוא להבין ולפרש את החוק בהתאם למציאות חדשה, עם משפחות אחרות.
  • את המידע המלא על זכויות לאחר לידה ניתן לקרוא בפורטל הורים בעבודה ובפורטל הריון ולידה.
  • להלן נתייחס לזכויות שבהן קיימת ייחודיות עבור משפחות להט"ביות או בהורות משותפת.

חופשת לידה ודמי לידה

  • משפחה שבראשה שתי נשים:
    • בתקופה שלאחר הלידה, האם היולדת העובדת זכאית לחופשת לידה שבה גלומות הטבות סוציאליות שונות, ובחלקה משולמים לה דמי לידה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
    • בת הזוג של היולדת יכולה אף היא לקחת חופשת לידה לצורך טיפול בתינוק, אבל היא מותנית בהסכמת היולדת לוותר על חלק מחופשת הלידה שלה, החל מהשבוע השביעי אחרי הלידה. בתקופה זו, תקבל בת הזוג דמי לידה על פי אותם קריטריונים של האם היולדת.
    • בת הזוג יכולה גם לצאת לחופשת לידה בת שבוע במקביל לחופשת הלידה של היולדת, בתנאי שבת הזוג ויתרה על דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היתה זכאית להם.
    • עובדת שבת זוגה ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית לחופשת לידה נוספת שאורכה עד שבועיים, מהם 7 ימים רצופים (שירדו מהמכסה של חופשת הלידה של היולדת).
    • לצורך מימוש חלוקת דמי הלידה בין שתי האמהות, עליהן להיות מוכרות כבנות זוג בידי ביטוח לאומי, בין אם הן רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או נרשמו כידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי. בנוסף, עליהן להגיש בקשה לדמי לידה.
  • משפחה שבראשה שני גברים בהליך פונדקאות:
    • אצל זוג גברים שהביאו ילד לעולם בפונדקאות חו"ל, יחליטו בני הזוג מי מהם לוקח את חופשת הלידה ויקבל את דמי הלידה. בן הזוג יוכל להחליף אותו לאחר 6 שבועות, ומאותו רגע הוא יהיה זכאי לקבל את דמי הלידה.
    • כדי לממש את הזכות להחליט מי מבין שני ההורים יקבל דמי לידה, על השניים להיות מוכרים כזוג בידי ביטוח לאומי, בין אם הם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין או נרשמו כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי. בנוסף, עליהם להגיש בקשה לדמי לידה.
    • ללא רישום כנשואים או ידועים בציבור, תינתן הזכאות לדמי הלידה לאב הביולוגי בלבד.
שימו לב
כאשר בני זוג מאותו מין מביאים לעולם זוג תאומים בפונדקאות בחו"ל, זכאי רק אחד מהם לדמי לידה, גם אם כל אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי של אחד מהילדים. בני הזוג יבחרו מי מהם יקבל את דמי הלידה ויוכלו לחלוק ביניהם את תקופת החופשה שבה מקבלים דמי הלידה ללא חפיפה בין שניהם.
  • משפחה שבראשה שני גברים מאמצים:
    • הורים מאמצים זכאים לחופשת לידה שבחלקה משולמים להם דמי אימוץ, על ידי המוסד לביטוח לאומי.
    • אם שני בני הזוג הם הורים מאמצים, תינתן החופשה רק לאחד מהם, אולם בן הזוג רשאי לחלוק את החופשה עם בן הזוג השני.
    • כדי לממש את הזכות להחליט מי מבין שני ההורים יקבל דמי אימוץ, על בני הזוג להיות מוכרים במוסד לביטוח, בין אם הם רשומים כנשואים במרשם האוכלוסין או נרשמו כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי. בנוסף, עליהם להגיש בקשה לדמי אימוץ.
    • הורה שאימץ ילד בחו"ל יהיה זכאי לדמי האימוץ מהיום שקיבל את הילד לאימוץ על פי מסמכי האימוץ.
    • ההורה זכאי להאריך את החופשה אם אומצו שני ילדים באותו היום. כמו כן, ניתן להאריך או לפצל את החופשה בשל אשפוז הילד או ההורה מקבל החופשה.
  • הורות משותפת:
    • בתקופה שלאחר הלידה, האם היולדת העובדת זכאית לחופשת לידה שבה גלומות הטבות סוציאליות שונות, ובחלקה משולמים לה דמי לידה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
    • האב יכול לקחת חופשת לידה לצורך טיפול בתינוק, אבל היא מותנית בהסכמת האם לוותר על חלק מחופשת הלידה שלה, החל מהשבוע השביעי אחרי הלידה. בתקופה זו, האב זכאי לדמי לידה על פי אותם קריטריונים של האם.
    • האב יכול גם לצאת לחופשת לידה בת שבוע במקביל לחופשת הלידה של היולדת, בתנאי שהיולדת ויתרה על דמי הלידה עבור השבוע האחרון שבו היתה זכאית להם.
    • במידה והיולדת ילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאי האב לחופשת לידה נוספת שאורכה עד שבועיים, מהם 7 ימים רצופים (שירדו מהמכסה של חופשת הלידה של היולדת).
    • במקרה שליולדת שותף להורות וכן בן/בת זוג, הוחלט על ידי ביטוח לאומי כי האישה רשאית לבחור אם לחלוק את חופשת הלידה עם האבא הביולוגי או עם בת או בן הזוג שלה. לשם כך על בת או בן הזוג להיות רשומים כנשואים ליולדת, או מוכרים כידועים בציבור בידי ביטוח לאומי.

היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג

  • עובד שבת זוגו ילדה רשאי להיעדר מהעבודה מבלי לקבל את הסכמת המעסיק, עד 5 ימים קלנדריים (כולל ימים בסוף שבוע) לאחר יום הלידה.
  • 3 ימי ההיעדרות הראשונים מהעבודה ייחשבו כחופשה שנתית (או כחופשה ללא תשלום אם אין לעובד מספיק ימי חופשה צבורים)
  • 2 ימי ההיעדרות הנוספים ייחשבו כימי מחלה, שעל כל אחד מהם יקבל העובד דמי מחלה בשווי 50% מהשכר (אלא אם כן במקום עבודתו מקובל לשלם את מלוא השכר על ימי המחלה הראשונים)
  • הימים שייחשבו כימי מחלה יהיו חלק מ-7 ימי ההיעדרות עקב הריון או לידה של בת הזוג שהעובד זכאי לזקוף על חשבון ימי המחלה שלו.
  • הזכות ניתנת גם לעובדת שבת זוגתה ילדה.
  • במקרה של הורות משותפת, וליולדת יש בן או בת זוג, לא התברר מי זכאי לזכות זו - בן/בת הזוג של היולדת או השותף להורות.
  • למידע נוסף ראו היעדרות מעבודה עקב לידה של בת הזוג (חופשת אבהות).

שעת הנקה (שעת הורות)

הערת עריכה
האם הזכאות ניתנת רק בהורות משותפת ובהורות של לסביות. מה קורה אצל זוג גברים?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 23:01, 12 ביוני 2019 (IDT)
  • יולדת שחוזרת לעבודתה, זכאית להיעדר כעת מהעבודה שעה אחת ביום שבדרך כלל תילקח ביציאה מוקדמת הביתה. השעה הזו זוכה לכינוי "שעת הנקה" אבל היא אינה מוגבלת רק לנשים מניקות, והזכאות לה נמשכת במשך ארבעה חודשים אחרי השיבה מחופשת הלידה.
  • ניתן לחלוק את הזכות (כולה או חלקה) עם בת הזוג או עם השותף להורות.
  • טרם הוברר האם במקרה שליולדת הן בת או בן זוג, והן שותף להורות - היולדת זכאית לבחור מי מהם זכאי לשעת ההנקה במידה והיא תרצה לחלוק בה.
  • למידע נוסף ראו שעת הורות (שעת הנקה).

נקודות זיכוי במס הכנסה

  • כאשר נולד ילד, שני הוריו זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה. נקודות הזיכוי מפחיתות את גובה מס ההכנסה שההורים משלמים ולפיכך הן בעלות משמעות רק כאשר להורים יש הכנסה שחייבת במס.
  • רפורמת "נטו משפחה" של השנים האחרונות, השוותה בין נקודת הזיכוי שמקבל כל אחד מההורים, ב-6 שנות חייו הראשונות של הילד. עם זאת, ההורה שמקבל קצבת ילדים, ימשיך לקבל נקודות זיכוי עד לשנה שבה הילד יהיה בן 18.
  • נקודות הזיכוי במס הכנסה, שעשויות להגיע לחסכון של אלפי שקלים בשנה, מוכרעות על ידי השאלה מי מההורים מקבל את קצבת הילדים.
    • במשפחות חד מיניות בני הזוג יכולים להחליט מי מהם יקבל את קצבת הילדים, וכתוצאה מכך את נקודות הזיכוי עד גיל 18. ההורה השני יקבל נקודות זיכוי רק עד גיל 6.
    • בהורות משותפת, האמא היא זו שמקבלת את קצבת הילדים, אלא אם הילד נמצא בחזקת האב. כאשר האמא מקבלת את קצבת הילדים, היא זכאית לנקודת הזיכוי עד גיל 18 והאבא זכאי לנקודת הזיכוי עד גיל 6. אם האבא מקבל את קצבת הילדים, האישה תקבל את נקודת הזיכוי עד גיל 6, ואילו האב יקבל את נקודת הזיכוי עד גיל 18 רק אם אינו נשוי או מנהל משק בית משותף עם אדם אחר. אם הוא נשוי או מנהל משק בית עם אדם אחר, יקבל גם הוא את נקודת הזיכוי רק עד גיל 6.
גיל הילד בשנת המס נקודות עבור ילד עד גיל 18 (לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו) נקודות עבור ילד עד גיל 5 (לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו) סה"כ נקודות זיכוי לאם/להורה המקבל את קצבת הילדים או שהילד בחזקתו נקודות עבור ילד מתחת לגיל 6

(לאב/להורה שאינו מקבל את קצבת הילדים או שהילד אינו בחזקתו)

שנת הלידה 1.5 (או חצי נקודה, אם ההורה בוחר לדחות נקודה לשנה הבאה) - 1.5 1.5
השנה שבה ימלאו לילד שנה 1 (או 2, אם ההורה דחה את קבלת הנקודה משנה שעברה) 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד שנתיים 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 3 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 4 1 1.5 2.5 2.5
השנה שבה ימלאו לילד 5 1 1.5 2.5 2.5
כל אחת מהשנים שבהן ימלאו לילד 6 עד 17 1 - 1 -
השנה שבה ימלאו לילד 18 1/2 - 1/2 -
דוגמה
זוג הורים מאותו מין עם שני ילדים שבשנת 2019 ילד אחד יהיה בן שנתיים וילד אחד בן 8
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה המקבל את קצבת הילדים יהיה 5.75 (אם מדובר בגבר) או 6.25 (אם מדובר באישה) לפי החישוב הבא:
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה שאינו מקבל את קצבת הילדים יהיה 4.75 (אם מדובר בגבר) או 5.25 (אם מדובר באישה) לפי החישוב הבא:
    • בגין הילד שיחגוג שנתיים בשנת 2019 - 2.5 נקודות המוענקות מתחת לגיל 6.
    • בגין הילד בן ה-8 אותו הורה אינו זכאי לנקודות זיכוי.
    • בנוסף יקבל אותו הורה 2.25 נקודות זיכוי כתושב/ת ישראל ואם מדובר באישה היא תקבל בנוסף עוד 1/2 נקודת זיכוי.
  • בהורות משותפת, עשויים בני הזוג להיות זכאים לנקודת זיכוי נוספת עבור גידול הילד או תשלום מזונותיו, בדומה להורים גרושים:
    • ההורה המגדל את הילד זכאי לנקודת זיכוי אחת עבור גידול הילד, בתנאי שאינו נשוי ואינו מנהל משק בית משותף עם אדם אחר.
    • אם ההורה השני משלם מזונות עבור הילד, זכאי גם הוא לנקודת זיכוי אחת בהתאם לחלקו במזונות וללא קשר למצבו המשפחתי.
    • נקודת הזיכוי ניתנת בלי קשר למספר הילדים.
דוגמה
הורים גרושים או הורים החיים בנפרד (למשל: פרודים או בהורות משותפת) עם 2 ילדים, שבשנת 2019 ילד אחד יהיה בן שנתיים וילד אחד בן 8
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה שהילדים בחזקתו יהיה 6.75 (אם מדובר בגבר, שאינו נשוי ואינו מקיים משק בית משותף עם אדם אחר) או 7.25 (אם מדובר באישה, בלי קשר למצבה המשפחתי) לפי החישוב הבא:
  • מספר נקודות הזיכוי של ההורה שהילדים אינו בחזקתו יהיה 4.75 (אם מדובר בגבר) או 5.25 (אם מדובר באישה), בהנחה שאות הורה אינו משלם מזונות, וזאת לפי החישוב הבא:
    • בגין הילד שיחגוג שנתיים בשנת 2019 - 2.5 נקודות המוענקות מתחת לגיל 6.
    • בגין הילד בן ה-8 אותו הורה אינו זכאי לנקודות זיכוי.
    • בנוסף יקבל אותו הורה 2.25 נקודות זיכוי כתושב/ת ישראל, ואם מדובר באישה היא תקבל בנוסף עוד 1/2 נקודת זיכוי בשל היותה אישה.
    • אם אותו הורה משלם מזונות עבור הילד, הוא יקבל נקודות זיכוי נוספת. במקרה כזה סך נקודות הזיכוי של אותו הורה יהיה 5.75 (אם מדובר בגבר) או 6.25 (אם מדובר באישה).
  • לצורך קבלת הזכאות יש להקפיד למלא את הפרטים הרלוונטיים בטופס 101 המוגש למעסיק (אם ההורה הינו שכיר) או בדוח השנתי המוגש לרשות המסים (במקרה של עצמאי).
טיפ
חשוב לעדכן את טופס 101 לפני שמסתיימת שנת המס, על מנת שהמעסיק יוכל לחשב מחדש את כל מס ההכנסה ששולם מתחילת השנה ולזכות את העובד/ת בהחזרי מס במסגרת תלוש השכר. אם חלפה שנת המס לפני שהפרטים עודכנו בטופס 101, ניתן לבקש החזר מס מרשות המסים.

קבלת החלטות בנוגע לילד

  • הורים המגדלים ילד ביחד, במערכת חד מינית או בהורות משותפת, צריכים לקבל יחד החלטות לגבי גידול הילד תוך שמירה על זכויות שני ההורים בתוך המערכת.
  • במקרה של הורות משותפת, החלטות יתקבלו ככל שאפשר על פי מה שסוכם בהסכם ההורות, שאושר על ידי בית המשפט.
    • בכל מקרה לשני ההורים יש זכות להשתתף בקבלת החלטות על עניינים מהותיים (כמו: החלטות על מקום מגורים, מוסד וזרם חינוכי, ענייני דת וטיפול רפואי) הנוגעים להם, וגם הגדרה של אחד ההורים כמשמורן יחיד של הילד אינה מקנה לו זכות לקבל החלטות מהותיות על דעת עצמו.
    • ככלל הורה יכול לערער לבית המשפט במקרה שההורה השני קיבל החלטה מהותית ללא ידיעתו.
    • למידע נוסף ראו קבלת החלטות מהותיות בנוגע לילד להורים בנפרד.

חינוך

  • כל הורה (הורה מאמץ, אפוטרופוס וכן הורה אשר הוענק לו צו הורות פסיקתי), זכאי לאותן זכויות של הורה ביולוגי מול מערכת החינוך, לרבות עדכונו בכל היבט משמעותי של חיי הילד.
  • על מערכת החינוך לשאוף לערב ככל האפשר את שני ההורים בהיבטים משמעותיים של חיי הילד במוסד החינוכי.
  • כאשר נדרשת הסכמת ההורים לפעולה הקשורה בתלמיד, על המוסד החינוכי לקבל את הסכמת שניהם, בין אם ההורים חיים יחד או לאו.
  • כל אחד מההורים זכאי לקבל ממוסד החינוך ומהרשויות האחרות (משרד החינוך, הרשות המקומית) מידע בנוגע לילדו.
  • למידע נוסף ראו:

בריאות

זמני שהות בהורות משותפת

  • הורים בהורות משותפת שערכו הסכם, יפרטו בו כמיטב יכולתם את זמני השהות עם הילד ויפעלו על פי מה שהוחלט.
  • במקרה של ויכוח בדבר אכיפת ההסכם, הצדדים יכולים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה.
טיפ
מומלץ לכלול בהסכם ההורות תיאום לגבי נסיעה לחו"ל של אחד ההורים ביחד עם הילדים. לעיתים יקבע בהסכם כי יציאת הקטין מהארץ תהיה מלווה באישור בכתב מההורה השני.

פרידה או גירושים של שני גברים או שתי נשים

חלוקת זמני שהות

  • במקרה של פרידה בין שני גברים או שתי נשים עם ילדים, ההחלטות לגבי זמני השהות עם הילדים ייעשו על ידי בית המשפט על פי אותם כללים של הורים גרושים הטרוסקסואלים. אך אם לילד יש הורה ביולוגי אחר, ההחלטות תתקבלנה בהתאם להסכם ההורות המשותפת ולהחלטת בית המשפט (אם כל הצדדים לא יגיעו להסכמה).
  • להורה הלא-ביולוגי אין מעמד רשמי במצב של הורות משותפת. עם זאת, היות שבית המשפט פוסק על פי טובת הילד, ייתכן שחלוקת זמני השהות עם הורה זה תהיה חלק מהחלטת בית המשפט, ככל שבית המשפט ישתכנע שההורה הלא-ביולוגי משמעותי בחייו של הילד ונוכחותו חשובה לילד.
  • בית המשפט פסק כי ניתן לתת צו הורות להורה גם אחרי פרידת בני הזוג. לדבר יכולה להיות השלכה על ההחלטות בנוגע לזמני שהות ומשמורת, ולאפשר לבן/בת הזוג שאינו ההורה הביולוגי לזכות בזמני שהות למרות שנפרד/ה מההורה הביולוגי של הילד.
  • למידע נוסף ראו:

מזונות ילדים

  • במקרה של פרידה בין שני גברים או שתי נשים עם ילדים, עשוי ההורה הלא ביולוגי להיות חייב בתשלום מזונות לילדים הביולוגים של בן זוגו.
  • בדרך כלל בית המשפט יתחשב בהיותו של ההורה הלא ביולוגי, הורה על פי אימוץ או צו הורות פסיקתי. עם זאת, בעבר בית המשפט חייב בת זוג לשלם מזונות של הילד הקטין של בת זוגה למרות שלא אימצה אותו ולמרות שלא ניתן צו הורות פסיקתי. לקריאת פסק הדין ראו כאן.

מות אחד ההורים

  • במקרה של מוות של גבר או אישה במערכת זוגיות חד מינית עם ילדים, הילדים הם יורשיו החוקיים גם אם אינם ילדיו הביולוגים, במידה ונעשה כלפיהם הליך של אפוטרופסות, אימוץ או צו הורות פסיקתי. למידע על זכויות ירושה בכלל ראו צוואות, ירושות ועזבונות.
  • במקרה של הורים מאותו מין וההורה הלא ביולוגי נפטר, ניתן לקבל צו הורות פסיקתי גם לאחר מותו. אם נקבע בצו כי הוא חל רטרואקטיבית ליום הלידה, משמעות הדבר שבן הזוג שנפטר נחשב להורה של הילד עוד לפני מותו והילד זכאי לרשת אותו. לקריאה נוספת ראו החלטת בית משפט בנושא.