הצגת המקור של הדף "מדריך למשפחות של ילדים ובני נוער מתמודדי נפש"

{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}

{{תקציר |תוכן=
{{דגשים 
| מידע  = הורים לילדים ולבני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות מתמודדים עם שאלות רבות בהליך הסיוע לילדיהם
|מידע2 = רצוי כי הורים יכירו את האפשרויות העומדות בפניהם לסייע לילדיהם, ואת האופן שבו הם יכולים להיות מעורבים בטיפול בילדים 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
| ממשל  = ראו פירוט והרחבה ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/default.aspx אתר משרד הבריאות] וכן פירוט כל השירותים הניתנים בתחום בריאות הנפש ב[http://call.gov.il/infocenter/index?page=content&channel=ELIGIBILITY&cat=SMENTAL_HEALTH&sort=indexmasteridentifiers&dir=Ascending&max=10000&batch=25&rss=true&itData.offset=0 אתר כל הבריאות]
}} 
}}
{{טפסים
| 1 = 
| 2 = 
| 3 = 
}}
{{ראו גם 
| [[מתמודדי נפש]]
| [[אשפוז פסיכיאטרי]]
| [[בריאות ילדים ונוער]]
| [[גמלת ילד נכה]]
| [[מדריך למשפחה של מתמודד נפש]]
}}
{{עצם העניין/סיום}}

מדריך זה כולל את הנושאים הבאים:
* [[#קטינים מתמודדי נפש ומערכת החינוך|קטינים מתמודדי נפש ומערכת החינוך]]
* [[#תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות|תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות]]
* [[#אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז פסיכיאטרי]] ומידע [[#לאחר אשפוז|לאחר אשפוז]]
* [[#קצבאות והטבות לקטינים ומתמודדי נפש ובני משפחותיהם|קצבאות והטבות לקטינים ומתמודדי נפש ובני משפחותיהם]]
* [[#אוכלוסיות מיוחדות|אוכלוסיות מיוחדות]]
<!--
== מי זכאי? == 
== תהליך מימוש הזכות ==
-->

== קטינים מתמודדי נפש ומערכת החינוך== <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה ומסעיף "לאחר אשפוז" -->
מערכת החינוך מסייעת רבות לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות. בין אם מדובר בהשתלבות חלקית או מלאה בחינוך המיוחד, ובין אם בסיוע לימודי לתלמידים הנאלצים להחסיר חומר לימודי רב, אם בשל אשפוז פסיכיאטרי ממושך או מסיבות רפואיות אחרות. רצוי להכיר את האפשרויות העומדות בפני התלמידים. 
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! שאלה
! תשובה
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|- 
|מהן האפשרויות לסייע לילדים עם לקות נפשית במערכת החינוך?
| 
* ילדים עם לקות נפשית או רגשית-התנהגותית זכאים ל[[חינוך מיוחד ושילוב בחינוך]], בחינם, ובמקום הקרוב לאזור מגוריהם.
* קיימת העדפה ל[[שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה]], הכולל סיוע ותמיכה מיוחדים, והזכאות לכך נקבעת על ידי [[ועדת שילוב|ועדות שילוב]].
* ילדים שאינם מתאימים לשילוב, מופנים [[ועדת השמה|לוועדת השמה]], לצורך קביעת זכאותו של הילד לחינוך המיוחד ולקביעת המסגרת המתאימה עבורו.
* קביעת המסגרת הספציפית שאליה ישובץ הילד נעשית על ידי [[ועדת שיבוץ לחינוך המיוחד|ועדת שיבוץ]].
*ילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד עשויים להיות זכאים לשירותים נלווים, ביניהם [[הסעות לתלמידים הלומדים בחינוך המיוחד או משולבים בחינוך הרגיל|הסעה וליווי]], ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים [[טיפולים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד |ופרא רפואיים]], בהתאם לצרכים ולזכאות של כל תלמיד. 
* בני נוער עם לקויות נפשיות הלומדים בחינוך המיוחד יהיו זכאים ל[[התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים עם לקויות נפשיות והתנהגותיות הלומדים בחינוך המיוחד|התאמות בבחינות הבגרות]].
| לפרטים נוספים ראו [[חינוך מיוחד ושילוב בחינוך]] 
|
|-
|כיצד ניתן לסייע לקטין השוהה ימים רבים בביתו בשל מצבו הנפשי, להשלים פערים בלימודים?
|
* קטינים שהפסידו ימי לימודים, זכאים ל[[חינוך לילדים חולים בביתם|מתן תמיכה לימודית בבתיהם]], אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים:
** הם שוהים בבית מעל 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא.
** הם חולים במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים שהייה בבית לפי הוראת רופא לתקופה העולה על 4 שבועות, כאשר מספר תקופות טיפול או שהייה בבית הנובעות מאותה מחלה או ליקוי ייחשבו כתקופה אחת כל עוד לא חלפו ביניהן יותר מ-4 שבועות. 
** הם נעדרים מהלימודים בהיקף העולה על 50% משעות הלימוד של כיתתם, בשל טיפול מתמשך בבית חולים במסגרת אשפוז יום.
| לפרטים נוספים על הזכאות ואופן המימוש ראו [[חינוך לילדים חולים בביתם]] ו[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-2/HoraotKeva/K-2015-4-1-2-2-88.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן תמיכה לתלמידים חולים בבתיהם].
|
|-
| הקטין מאושפז ב[[#אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז פסיכיאטרי]], האם ניתן לסייע לו בלימודיו במהלך שהותו בבית החולים?
|
* ילדים ובני נוער המאושפזים בבתי חולים, זכאים ל[[חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים|לימודים בבתי החולים]] ללא תשלום.
* הלימוד נעשה בבתי ספר המופעלים בבתי החולים על-ידי משרד החינוך.
* האחריות על לימודי התלמיד ועל בניית תכנית הלימודים מוטלת על בית הספר או גן הילדים.
|לפרטים נוספים ולמידע על אופן מימוש הזכאות ראו [[חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים]].
|
|-
| כיצד ניתן לסייע לקטין בלימודיו, לאחר ששב למערכת החינוך משהות ממושכת בבית או באשפוז? 
|
* ילדים שנעדרו ממערכת החינוך בשל מחלה, עשויים להיות זכאים ל[[סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת]].
* הסיוע עשוי לכלול, בין היתר, שיעורי העשרה, שיעורי עזר וליווי על-ידי המורים והצוות החינוכי מסל "שעות חולים" של משרד החינוך. 
* הזכאות ניתנת אם היעדרות הילד מהמסגרת החינוכית עונה על '''אחד''' מהמצבים הבאים:
** ההיעדרות היתה לתקופה רצופה העולה על 4 שבועות.
** ההיעדרות היתה לתקופות קצרות יותר בתכיפות גבוהה במהלך שנת הלימודים, בגין טיפולים מתמשכים, ולפחות 30 ימים סך הכל במהלך השנה.
* שעות התגבור מיועדות לשנת הלימודים שבה חזר התלמיד למסגרת החינוכית, וניתן להשתמש בהן לאותה שנה בלבד. במידת הצורך, יש לחדש את הבקשה לזכאות לשעות בשנת הלימודים שאחריה.
| לפרטים נוספים על הסיוע ואופן מימוש הזכאות ראו [[סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת]]
|
|-
|}

== תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות == <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה -->
סל הבריאות מאפשר קבלת טיפולים ותרופות רבים לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות, חינם או בהשתתפות עצמית. בין היתר ניתנים טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, ייעוץ, חוות דעת ושירותים נוספים. בנוסף קיימות מסגרות הנותנות טיפול נפשי לילדים ולנוער, ללא תשלום ברוב המקרים. 
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! שאלה
! תשובה
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
|אלו טיפולים אמבולטוריים (שאינם במסגרת אשפוז) קיימים עבור קטינים הסובלים ממצוקה רגשית?
|
*קופות החולים אחראיות למתן השירותים בתחום בריאות הנפש.
*הזכאות לטיפול נפשי כלולה בסל הבריאות, והוא ניתן לכלל התושבים, במסגרת [[סל הבריאות]], כאשר חלק מהשירותים כרוכים בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופת החולים.
* כדי לקבל את הטיפול יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה ולפעול בהתאם לכללי קופת החולים.
* קיימות מספר מסגרות לטיפול:
** [[מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער]], הניתן חינם למעט [[מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער#תשלום|במקרים אלה]].
** טיפולים מרפאתיים, הכוללים: שירותי ייעוץ ואבחון, טיפול פסיכולוגי, טיפולים פסיכיאטריים, מתן חוות-דעת ועוד.
* הורים החשים כי ילדם נתון במצוקה רגשית או במשבר רגשי יפנו לרופא המשפחה או למוקד קופת חולים, בכדי להתאים את הטיפול הנדרש ולממש את הזכאות.
* '''במקרים דחופים''' שבהם יש צורך בטיפול חירום, ניתן לפנות ל[[יחידת מיון קהילתי למתמודדי נפש]] - באופן ישיר או באמצעות הפניה מהרופא המטפל.
|
לפרטים נוספים ראו [[טיפול מרפאתי בבריאות הנפש]] וכן פרטים לגבי שירותי בריאות הנפש הניתנים ב[http://www.clalit.co.il/he/your_health/family/mental_health/Pages/mental_health_reform.aspx קופת חולים כללית], ב[http://www.maccabi4u.co.il/23933-he/Maccabi.aspx#showData_83779;83780 קופת חולים מכבי], ב[https://www.meuhedet.co.il/meuhedet/views/engine?rnd=0.62804571467134&templateName=menu.txt&idorItemId=topMenu&menuBarView=menu&menuBarSubjectParam=1315723019750&menuBarStartMenuParam=subSubject&topMenuId=4&menuBarOpenCategoryParam=&mainView=article&mainId=&mainSubjectParam=1315723019750 קופת חולים מאוחדת], וב[https://www.leumit.co.il/heb/Life/mentalhealth/mentalhealthinfo/ קופת חולים לאומית].
|
|-
| האם ניתן לכפות על קטין בדיקה נפשית כאשר יש חשש למצבו הנפשי והוא מסרב לשתף פעולה? 
|
* בית משפט לנוער יכול להורות על [[בדיקה נפשית כפויה של קטין במרפאה]] אם לדעתו קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
** הצו יינתן לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, כאשר מנהל בית החולים רשאי להאריכו ב-7 ימים נוספים, אם ראה שהדבר חיוני.
**  פנייה לבית המשפט לצורך הוראה לביצוע בדיקה נפשית כפויה תיעשה על ידי פקיד סעד.
** על החלטת בית המשפט לנוער '''ניתן לערער''' בפני בית המשפט המחוזי. 
* בנוסף, פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על בדיקה פסיכיאטרית דחופה לקטין, אם לדעתו יש ראיות שהקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, שעלולות לסכן אותו או אחרים.
** פנייה לפסיכיאטר המחוזי יכולה להיעשות על ידי כל אדם.
** על החלטת הפסיכיאטר המחוזי לביצוע בדיקה כפויה '''לא ניתן''' לערער.
|
* ניתן לפנות לפקיד סעד תורן באמצעות [http://www.molsa.gov.il/Units/SocialDepartments/Pages/SearchDeparments.aspx המחלקה לשירותים חברתיים הקרובה למקום המגורים].
* מי שמעוניינים לפנות לפסיכיאטר המחוזי, יכולים למצוא את פרטי הפסיכיאטרים המחוזיים בלשכות הבריאות השונות   ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Pages/psyc_bureau.aspx אתר משרד הבריאות].
* '''חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| האם ניתן לכפות על קטין טיפול נפשי? 
| 
* בית משפט לנוער רשאי להורות על [[טיפול נפשי כפוי לקטין במרפאה]] אם נוכח, לפי חוות דעת פסיכיאטרית, כי הקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, וזקוק לטיפול כדי למנוע סיכון לעצמו או לאחרים.
*# הפנייה לבית המשפט לנוער תיעשה על ידי פקיד סעד.
*# בית המשפט ייתן צו לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
*#בית-משפט רשאי להאריך שוב ושוב את תוקפו של הצו עד 3 חודשים בכל פעם, בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית מתאימה.
*# על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי. 
|
* ניתן לפנות לפקיד סעד תורן באמצעות [http://www.molsa.gov.il/Units/SocialDepartments/Pages/SearchDeparments.aspx המחלקה לשירותים חברתיים הקרובה למקום המגורים].
* '''חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| האם הקטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על החלטה להורות כי יישלח לבדיקה נפשית כפויה או לטיפול נפשי כפוי?
|
* קטין אינו זכאי לייצוג משפטי בהחלטה על בדיקה כפויה או טיפול נפשי כפוי, אם הם אינם כוללים אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
* לפרטים על זכאותו של קטין מעל גיל 15 לייצוג משפטי בהחלטה על אשפוז כפוי (לצורך בדיקה או טיפול), ראו בהמשך.
|
|
|-
|}

==אשפוז פסיכיאטרי== <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה -->
במקרים אקוטיים שבהם הטיפול התרופתי אינו מסייע מספיק, ניתן להפנות את הקטין לאשפוז פסיכיאטרי. יש להכיר באלו מקרים אשפוז פסיכיאטרי יהיה הפתרון המתאים, וכיצד יכולים ההורים להיות מעורבים בהחלטה על אשפוז פסיכיאטרי לילדם.
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! שאלה
! תשובה
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
| מי מוסמך לקבל החלטות הנוגעות לקטין?
| באופן עקרוני, הוריו של הקטין הם ה[[אפוטרופוס|אפוטרופוסים]] הטבעיים ומוסמכים לקבל את מרבית ההחלטות בעניינו
| 
* קטין אשר הורהו מואשם הוא הורשע ב[[אלימות במשפחה|עבירת מין או אלימות]] כלפיו, זכאי ל[[מניעת מעורבות של הורה בטיפול רפואי בילדו לאחר שנאשם או שהורשע בעבירת אלימות או מין כלפי הילד|הרחקת ההורה הפוגע ממעגל הטיפול]] בו, כך שלא יימסר לאותו הורה מידע רפואי אודות הקטין ולא תתבקש הסכמתו לטיפול רפואי בקטין.
*לגבי אשפוז כפוי יש שאלות רבות נוספות המפורטות בהמשך
| 
|-
| כיצד מתבצעת ההפניה ל[[אשפוז פסיכיאטרי]] של קטין?
|
* קטין יופנה לאשפוז על ידי אחד מאלה: 
** על ידי הוריו או לבקשתו שלו
** בהפניה ממרפאה לבריאות הנפש
** על ידי רופא ילדים
** בהחלטת בית משפט לנוער או פסיכיאטר מחוזי, ובמקרים נדירים של מנהל בית החולים שבו שוהה הקטין (במקרה של [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין|אשפוז כפוי]])
|
* בנושא [[אשפוז פסיכיאטרי]] קיימת חלוקה בין ילדים, המוגדרים עד גיל 12, לבין נוער, המוגדר בגילאי 12-18.
* ראו פרטים ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/hospitalization_youth.aspx אתר משרד הבריאות].
* '''חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| האם יש להתחשב בעמדתו של הקטין לצורך [[אשפוז פסיכיאטרי]], במקרה שהאפוטרופוס החוקי מסכים לאשפוזו?
|
* כאשר מדובר בקטין ש'''טרם מלאו לו 15 שנים''', אין צורך לשמוע את דעתו של הקטין. עם זאת, אם '''לאחר תחילת האשפוז''' נוכחו בבית החולים כי הקטין מתנגד לאשפוז, יובא עניינו לפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ונוער.
* אם מדובר בקטין שכבר '''מלאו לו 15 שנים''', יש לשמוע את דעתו טרם האשפוז. אם הקטין מתנגד, יכריע בית המשפט בשאלת האשפוז.
|
* להרחבות ראו [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין]] ו[[אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש]].
* '''בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| האם קטין יכול [[אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש|להתאשפז מרצון]]?
|
* קטין '''מעל גיל 15''' יכול לפנות ל[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/hospitals_psyc.aspx בית חולים פסיכיאטרי שיש בו מחלקה לאשפוז נוער] ולבקש [[אשפוז פסיכיאטרי בהסכמת הקטין בלבד|להתאשפז מרצון בהסכמתו]].
* קטין '''מתחת לגיל 15''' יכול [[אשפוז פסיכיאטרי של קטין בהסכמת האחראי עליו| להתאשפז מרצונו '''בהסכמת האפוטרופוס שלו''']].
* לא ניתן לאשפז קטין '''מתחת לגיל 15''' שמבקש [[אשפוז מרצון של קטין מתמודד נפש|להתאשפז מרצון]] אם האפוטרופוס שלו מתנגד לאשפוז. במקרה כזה בית המשפט יכריע בסוגיה.
| 
*אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט [[סיוע משפטי לקטינים בנושאים אזרחיים מטעם משרד המשפטים|למנות לו עורך דין שייצג אותו]], אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
* '''בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| מי מוסמך לאשפז קטין [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין|באשפוז פסיכיאטרי כפוי]] ובאלו נסיבות?
| 
* בנסיבות שבהן הקטין מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, או סובל ממצב פסיכוטי או נפשי העשוי לסכן את התפתחותו, ובכל מקרה לאחר '''שסירב להתאשפז''', רשאי להורות על [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין|אשפוזו בכפייה]] (גם אם הורי הקטין מתנגדים לאשפוזו) כל אחד מאלה:
** הפסיכיאטר המחוזי, בהתאם לפנייה מכל אדם, ובהתאם להוראות [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/163_002.htm#Seif10 חוק טיפול בחולי נפש].
** בית משפט לנוער, לאחר שנתקבלה פנייה מפקיד סעד.
** מנהל בית החולים, במקרים נדירים. ראו [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי בידי מנהל בית חולים]].
* במקרה שקיימת דחיפות (למשל סכנה מיידית כשהקטין עלול לפגוע בעצמו או באחרים), ניתן להזעיק את המשטרה או את מד"א שיסייעו בתהליך.
|
* ראו פרטים ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/Involuntary_youth.aspx אתר משרד הבריאות]
* לרשימת הפסיכיאטרים המחוזיים בלשכות הבריאות, ראו ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Pages/psyc_bureau.aspx אתר משרד הבריאות].
* הפנייה לפקיד סעד תורן נעשית באמצעות [http://www.molsa.gov.il/Units/SocialDepartments/Pages/SearchDeparments.aspx המחלקה לשירותים חברתיים הקרובה למקום המגורים].
* '''בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| האם קטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על אשפוז בכפייה בעניינו?
|
* כן, קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי ל[[סיוע משפטי לקטינים בנושאים אזרחיים מטעם משרד המשפטים|ייצוג משפטי מטעם משרד המשפטים]] בדיון בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער.
* אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט [[סיוע משפטי לקטינים בנושאים אזרחיים מטעם משרד המשפטים|למנות לו ייצוג]] אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
|'''בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
| כיצד יכולה המשפחה לערער על החלטה לאשפז קטין בכפייה?
|
* על החלטת אשפוז בידי פסיכיאטר מחוזי המשפחה יכולה לערער לוועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער.
* על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המשפחה יכולה לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.
| לפרטים נוספים ראו [[ערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי]].
| 
|-
|כיצד יכול הקטין לערער על החלטה לאשפזו בכפייה?
| 
* על החלטת אשפוז בידי פסיכיאטר מחוזי הקטין יכול לערער לוועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער.
* על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית הקטין יכול לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.
* על החלטת בית משפט לנוער הקטין רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.
| 
* קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי ל[[סיוע משפטי לקטינים בנושאים אזרחיים מטעם משרד המשפטים|ייצוג משפטי מטעם משרד המשפטים]] בבית המשפט לנוער ובוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער. 
* לפרטים נוספים ראו [[ערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי]].
|
|-
| לכמה זמן ניתן לאשפז קטין בכפייה?
|
* לפסיכיאטר מחוזי סמכות להורות על אשפוז בכפייה של קטין לתקופה ראשונית של עד 7 ימים.
** בתום 7 הימים ניתן להאריך את תקופת האשפוז, בהתאם למקרה ולתנאים. לפרטים ראו [[אשפוז כפוי דחוף של מתמודדי נפש]] או [[אשפוז כפוי לא דחוף של מתמודדי נפש]].
* אם האשפוז הוא בהוראת בית המשפט, משך [[אשפוז פסיכיאטרי כפוי של קטין|האשפוז בכפייה]] יהיה לתקופה של עד 30 יום. 
** בתום 30 ימי אשפוז בית-המשפט רשאי להאריך את האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 3 חודשים, על סמך המלצה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער.
|
* על החלטת הפסיכיאטר המחוזי יכול כל אדם לערער לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער.
* האחראי על הקטין, עובד סוציאלי או קטין שמלאו לו 15 שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בעניין אשפוזו של הקטין.
* על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
* '''בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואיפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.'''
|
|-
|מהו משך זמן אשפוז קטין בהסכמה?
|
* קטין ש[[אשפוז פסיכיאטרי של קטין בהסכמת האחראי עליו|אושפז בהסכמת האפוטרופוס שלו]], יאושפז לתקופה שאינה עולה על 2 חודשים.
** ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 3 חודשים.
|האחראי על הקטין, עובד סוציאלי או קטין שמלאו לו 15 שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בעניין אשפוזו של הקטין.
|
|-
|עד כמה ההורים יכולים להיות מעורבים בטיפול בקטין באשפוז פסיכיאטרי?
|
* כאפוטרופוסים חוקיים, יש חובה למסור להורים כל מידע רפואי בנוגע למצבו של הקטין, למעט ב[[קבלת מידע רפואי עבור קטינים#מידע רפואי על קטין שניתן לא למסור להוריו|מקרים ספציפיים]].
* יש חשיבות למעורבות ההורים בטיפול בקטין, ובית החולים ישאף להביא לשיתוף פעולה עם בני המשפחה, במהלך האשפוז ולאחריו. ראו לדוגמה [https://www.health.gov.il/hozer/MTL_51-014.pdf נוהל עבודה עם משפחות מטופלים באשפוז פסיכיאטרי, המתייחס לבגירים].
|
|
|-
| כיצד ניתן להגיש תלונה על שירות שקיבל קטין בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה לבריאות הנפש?
|
* כל אחד מבני המשפחה יכול [[הגשת תלונה על שרותי בריאות הנפש|להגיש תלונה על שירותי בריאות הנפש]] לאחראי על תלונות ופניות הציבור בגוף הרלוונטי.
|
|-
|}

=== לאחר אשפוז === <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה -->
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! שאלה
! תשובה
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
| האם קיים סיוע מהמדינה לשיקום ילדים ובני נוער המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי?
|
* חוק שיקום נכי נפש '''אינו''' חל על קטינים, ולכן הם אינם זכאים ל[[סל שיקום למתמודדי נפש|סל השיקום]] הניתן לבוגרים, אלא לטיפולים הרגילים הקיימים בסל הבריאות.
* מומלץ לבדוק את הזכאות ל[[גמלת ילד נכה]], אם לא נבדקה לפני האשפוז, או אם נבדקה ונדחתה.
* יצוין כי גמלת ילד נכה המשולמת לילדים [[גמלת ילד נכה לילדים עם לקות נפשית|בגין הפרעה נפשית]] (המוגדרת "פסיכוזה") ניתנת גם בזמן אשפוז פסיכיאטרי.
|
|
|-
|אלו טיפולים ניתנים לילדים ובני נוער שהשתחררו מאשפוז?
|
* מידע על סוג הטיפול והמלצות יינתנו לבני המשפחה במסגרת הליך השחרור מהאשפוז הפסיכיאטרי.
* קטינים זכאים לטיפול ב[[מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער]] הניתן חינם, למעט [[מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער#תשלום|במקרים אלה]].
* [[טיפול מרפאתי בבריאות הנפש]] במסגרת [[סל הבריאות]] עבור כל הגילאים, ניתן חינם או בהשתתפות עצמית, בהתאם לתנאי קופות החולים.
*  בין היתר ניתנים טיפולים פסיכולוגיים, טיפול ומעקב תרופתי, פסיכותרפיה, חוות דעת וייעוץ, טיפולים בהבעה ויצירה ועוד.
*  על מנת לממש את הזכאות יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה בצירוף ההפניות ודו"ח סיכום האשפוז.
| לרשימת הטיפולים המלאה ראו ב[http://call.gov.il/infocenter/index?page=content&id=EL7304&cat=SMENTAL_HEALTH&actp=LIST אתר כל הבריאות]
|
|-
| כיצד מערכת החינוך יכולה לסייע לקטין שהשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי?
| קטין שהשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי עשוי להיות זכאי ל[[סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת]] (ראו גם פירוט [[#קטינים מתמודדי נפש ומערכת החינוך|למעלה]]).
|
|
|-
|}

==קצבאות והטבות לקטינים ומתמודדי נפש ובני משפחותיהם == <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה -->
ילדים ובני נוער מתמודדי נפש עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה, במקרים המתאימים, והוריהם עשויים להיות זכאים לסוגים שונים של סיוע וקבוצות תמיכה.
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! שאלה
! תשובה
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
| למה עשויים להיות זכאים ילדים ובני נוער הסובלים מלקויות נפשיות?
|
*במקרים של פסיכוזה והפרעות פסיכיאטריות, ילדים ובני נוער עשויים להיות זכאים ל[[גמלת ילד נכה לילדים עם לקות נפשית]].
* בנוסף ראו זכאויות לגמלת ילד נכה [[גמלת ילד נכה לילדים אוטיסטים|לילדים אוטיסטים]], [[גמלת ילד נכה לילדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה (ADHD)|לילדים עם הפרעת קשב וריכוז קשה (ADHD)]] ו[[גמלת ילד נכה לילדים עם הפרעות אכילה|לילדים עם הפרעות אכילה]].
* אם הקטין אינו סובל מהלקויות שצוינו, ייתכן שיהיה זכאי לגמלת ילד נכה בשל הטיפולים וההשגחה הנדרשים עבורו. לפרטים ראו [[גמלת ילד נכה לילדים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד או קבוע]].

| 
|
|-
| למה עשויים להיות זכאים הורים לילדים המקבלים [[גמלת ילד נכה]]?
| הורים לילדים המקבלים גמלת ילד נכה עשויים להיות זכאים להנחה במסים ובחשבונות שונים וכן להטבות כלליות.
| לפרטים נוספים על הזכאויות השונות ואופן המימוש ראו [[גמלת ילד נכה והטבות נלוות]].
|
|-
| למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה מתמודד נפש?
| קיימים מרכזי ייעוץ הפועלים כעמותות מטעם משרד הבריאות, ומספקים [[ייעוץ ותמיכה למשפחות מתמודדי נפש]].
|
|
|-
| האם קיימות הטבות נוספות לבני משפחה של מתמודדי נפש?
|
* אם מתמודד נפש בעל [[תעודת נכה]] זקוק לליווי, המלווה יהיה זכאי ל[[פטור מתשלום במקומות ציבוריים למלווה של ילד או בוגר עם לקות נפשית]].
* בנוסף, קיימות [[זכותון בני משפחה המטפלים בקשיש או באדם עם מוגבלות או מחלה|זכויות נוספות לבני משפחה]] המטפלים באדם עם מוגבלות.
|
|
|-
|}

<!--ילדים ובני נוער עשויים לסבול מקשת רחבה של הפרעות נפשיות. ריכזנו את ההפרעות והמחלות השכיחות בקרב ילדים ובני נוער בישראל.
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! הלקות
! פתרונות זמינים
! הערות
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
| [[הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית)|אנורקסיה והפרעות אכילה]]
|
* עבור ילדים ונוער הסובלים מהפרעות אכילה, קיימות [https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/anorexia_hosp.aspx מסגרות לטיפול ואשפוז בהפרעות אכילה], יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה.
* כמו כן, ניתן לפנות ל[http://www.iaed.org.il/מרכזי-טיפול// מרכזי טיפול ובתים שיקומיים] באתר העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה.
* במקרים קיצוניים ניתן גם [[#אשפוז פסיכיאטרי|לאשפז]] בני נוער הלוקים באנורקסיה חמורה, ואף באשפוז כפוי.
| מומלץ לעיין בפורטל [[הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית)|הפרעות אכילה]] למידע נוסף.
|
|-
| [[לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז|לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD)]]
|
* ילדים עם הפרעות קשב וריכוז זכאים ל[[טיפולים בקופות החולים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז]].
* הפרעות נוספות (כגון ADHD) עשויים לזכות בטיפולים גם מאת גורמים נוספים.
| מומלץ לעיין בפורטל [[לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז]] למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
|
|-
| הפרעות במצב הרוח (כגון דיכאון והפרעה דו-קוטבית)
|
* אם קיים חשש כי הקטין סובל מדיכאון או הפרעה דו-קוטבית יש לפנות לרופא המשפחה לצורך אבחון והתאמת הטיפול.
* הטיפול עשוי להיות פסיכולוגי, תרופתי או משולב. לפרטים ראו [http://call.gov.il/infocenter/index?page=content&id=EL7423 אתר כל הבריאות]. 
* במקרים קיצוניים בהם קיים חשש ממש לאובדנות קיימת האופציה ל[[#אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז פסיכיאטרי]].
{{הערת עריכה|הערה=שניהבולטים האחרונים הם מידע רפואי  - מציע למחוק|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 16:00, 28 בדצמבר 2017 (IST)}}
|
* דיכאון בילדים ובני נוער עלול להיות בתגובה ל[[קטינים נפגעי עבירה|פגיעה מינית]] שחוו הקטינים.
* קטינים שנפגעו מינית זכאים ל[[סיוע רפואי לקטינים נפגעי תקיפה מינית|סיוע רפואי]] ו[[טיפול נפשי לקטינים נפגעי עבירות מין|טיפול נפשי]]
* משרד הרווחה מפעיל [[מרכזי טיפול לילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית]].
* למידע נוסף ראו פורטל [[קטינים נפגעי עבירה]].
|
|- 
| פסיכוזה וסכיזורפניה
|
* במקרה של חשש ללקות פסיכוטית או סכיזופרניה, יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון ולהתאים את סוג הטיפול.
* ייתכנו מקרים שבהם ניתן לאשפז ב[[#אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז פסיכיאטרי]] ילדים ובני נוער הלוקים במצב פסיכוטי וסכיזופרני, ואף באשפוז בכפייה.
|
|
|-
| הפרעות חרדה (פוסט-טראומה, פוביות למיניהן, הפרעה טורדנית-כפייתית)
| 
* במקרה של חשש להפרעת חרדה חמורה יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון להתאים טיפול תרופתי.
* הטיפול בהפרעות חרדה משלב לרוב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי, לפרטים ראו [http://call.gov.il/infocenter/index?page=content&id=EL7423 אתר כל הבריאות]. {{הערת עריכה|הערה=זה מידע רפואי|חתימה=[[משתמש:שרון הורנשטיין|שרון הורנשטיין]] ([[שיחת משתמש:שרון הורנשטיין|שיחה]]) 16:00, 28 בדצמבר 2017 (IST)}} 
* במקרים חמורים ניתן לאשפוז ב[[#אשפוז פסיכיאטרי|אשפוז פסיכיאטרי]] ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות חרדה קשות.
|
* הפרעות חרדה ופוסט-טראומה בילדים ובני נוער עלול להיות בתגובה ל[[קטינים נפגעי עבירה|פגיעה מינית]], ל[[נפגעי פעולות איבה|פגיעה מפעולת איבה]] או ל[[נפגעי תאונות דרכים|פגיעה מתאונת דרכים]] שחוו הקטינים.
* אם מדובר באחד מהמקרים המצוינים לעיל, מומלץ לעיין בפורטל הרלוונטי על מנת להכיר את הזכויות הנלוות למקרה ולסייע לקטין לממש אותן.
|
|-
|} 
-->
==אוכלוסיות מיוחדות== <!-- יש לכאן הפניה מההקדמה -->
{| class="wikitable visible-print-last-column" border="1"
|-
! ההתמודדות הנפשית
! הרחבה
! למידע נוסף באתר
! class="visible-print" style="min-width:25%" | המשך טיפול
|-
| ילדים ובני נוער הסובלים [[הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית)|מאנורקסיה והפרעות אכילה]]
|
* עבור ילדים ונוער הסובלים מהפרעות אכילה, קיימות [https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/treatment/Hospitalization/Pages/anorexia_hosp.aspx מסגרות לטיפול ואשפוז בהפרעות אכילה], יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה.
* כמו כן, ניתן לפנות ל[http://www.iaed.org.il/מרכזי-טיפול// מרכזי טיפול ובתים שיקומיים] באתר העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה.
* במקרים קיצוניים ניתן גם [[#אשפוז פסיכיאטרי|לאשפז]] בני נוער הלוקים באנורקסיה חמורה, ואף באשפוז כפוי.
| ראו מידע נוסף בנושא [[הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית)|הפרעות אכילה]].
|
|-
| נזק נפשי בעקבות [[נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס|פגיעה מינית]]
|
* קטינים שנפגעו מינית זכאים ל[[סיוע רפואי לקטינים נפגעי תקיפה מינית|סיוע רפואי]] ו[[טיפול נפשי לקטינים נפגעי עבירות מין|טיפול נפשי]]
* משרד הרווחה מפעיל [[מרכזי טיפול לילדים ובני נוער נפגעי תקיפה מינית]].
| למידע נוסף ראו פורטל [[קטינים נפגעי עבירה]].
|
|-
| נזק נפשי בעקבות פגיעה [[נפגעי פעולות איבה|בפעולת איבה]] או [[נפגעי תאונות דרכים|בתאונת דרכים]]
|
* ילדים ובני נוער [[נפגעי פעולות איבה]] או [[נפגעי תאונות דרכים]] עשויים לסבול מנזק נפשי בעקבות הפגיעה שחוו.
* אם קטין במשפחה נפגע בפעולת איבה או בתאונת דרכים, מומלץ לעיין בפורטל הרלוונטי על מנת להכיר את הזכויות הנוספות הנלוות לאותו מקרה, וכיצד למצות אותן.
| לפרטים נוספים ראו [[נפגעי פעולות איבה]] או [[נפגעי תאונות דרכים]].
|
|-
| ילדים ובני נוער עם [[לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז|לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD)]]
|
* ילדים ובני נוער עם הפרעות קשב וריכוז זכאים ל[[טיפולים בקופות החולים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז|טיפולים בקופות החולים]].
* ADHD והפרעות נוספות עשויות לזכות גם בטיפולים מטעם גורמים נוספים.
| מומלץ לעיין בפורטל [[לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז]] למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
|
|}

== חשוב לדעת ==
* להרחבות ראו [[אשפוז פסיכיאטרי#זכותונים ומדריכים|זכותונים ומדריכים]] נוספים העוסקים בזכויות מתמודדי נפש, מאושפזים ובני משפחותיהם.

== פסקי דין ==
{{הטמעת כותרת| מתמודדי נפש#פסקי דין}}

<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>

== ארגוני סיוע ==
{{הטמעת כותרת| מתמודדי נפש#ארגוני סיוע}}

== גורמי ממשל ==
{{הטמעת כותרת| מתמודדי נפש#גורמי ממשל}}

== חקיקה ונהלים ==
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/305_001.htm#Seif42 חוק הנוער (טיפול והשגחה)]
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/163_002.htm#Seif31 חוק טיפול בחולי נפש]
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/163_007.htm#Seif58 תקנות טיפול בחולי נפש]
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/999_559.htm תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]
* [https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-002.pdf נוהל קבלה ואשפוז בבית חולים מיום 1.1.2016]
* [https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-006.pdf נוהל שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי מיום 1.7.2016]
* [https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-001.pdf נוהל קבלה, בדיקה וטיפול במלר"ד לשם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי מיום 1.1.2016] 
* [https://www.health.gov.il/hozer/mtl51_012.pdf נוהל טיפול בחפצי ערך של מטופל במהלך אשפוז פסיכיאטרי מיום 1.5.2017]
* [https://www.health.gov.il/hozer/MTL_51-014.pdf נוהל עבודה עם משפחות של מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי מיום 1.6.2017]
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-2/HoraotKeva/K-2015-4-1-2-2-88.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן עזרה לימודית לתלמידים חולים בבתיהם]

== הרחבות ופרסומים ==
* [https://www.health.gov.il/publicationsfiles/violence_commitee31072017_c.pdf דו"ח ועדת לב בעניין נקיטת אמצעי בידוד וקשירה במאושפזים באשפוז פסיכיאטרי]
{{הטמעת כותרת| מתמודדי נפש#הרחבות ופרסומים}}
<!--
== תודות ==

-->
==Metadata==
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:זכויות]]
[[קטגוריה:מתמודדי נפש]]
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
[[קטגוריה:אשפוז פסיכיאטרי]]
[[קטגוריה:גמלת ילד נכה]]
[[קטגוריה:בריאות ילדים ונוער]]
[[קטגוריה:קטינים]]