(חקיקה ונהלים)
(קטינים נפגעי נפש ומערכת החינוך)
שורה 220: שורה 220:
 
|
 
|
 
|
 
|
|-כיצד ניתן לסייע לקטין, שהפסיד ימי לימוד רבים בשל מצבו הנפשי, להשלים פערים בתחום הלימודים?
+
|-
 +
|כיצד ניתן לסייע לקטין, שהפסיד ימי לימוד רבים בשל מצבו הנפשי, להשלים פערים בתחום הלימודים?
 
|
 
|
 
* קטינים הזכאים לחינוך חינם וחינוך מיוחד, שהפסידו ימי לימודים, זכאים ל[[חינוך לילדים חולים בביתם|מתן תמיכה לימודית בבתיהם]], אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
 
* קטינים הזכאים לחינוך חינם וחינוך מיוחד, שהפסידו ימי לימודים, זכאים ל[[חינוך לילדים חולים בביתם|מתן תמיכה לימודית בבתיהם]], אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
 
** הם שוהים בבית מעל 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא.
 
** הם שוהים בבית מעל 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא.
** הם חולים במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים שהייה בבית לפי הוראת רופא לתקופה העולה על 4 שבועות, כאשר מספר תקופות טיפול או שהייה בבית הנובעות מאותה מחלה או ליקוי ייחשבו כתקופה אחת כל עוד לא חלפו ביניהן יותר מ-4 שבועות. תנאי זה כולל מקרה בו תלמיד שבשל טיפול מתמשך בבית החולים במסגרת אשפוז יום נעדר בהיקף העולה על 50% ממערכת שעות הלימוד של כיתת הלימוד במסגרת החינוכית שהוא רשום בה.
+
** הם חולים במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים שהייה בבית לפי הוראת רופא לתקופה העולה על 4 שבועות, כאשר מספר תקופות טיפול או שהייה בבית הנובעות מאותה מחלה או ליקוי ייחשבו כתקופה אחת כל עוד לא חלפו ביניהן יותר מ-4 שבועות.  
 +
***תנאי זה כולל מקרה בו תלמיד שבשל טיפול מתמשך בבית החולים במסגרת אשפוז יום נעדר בהיקף העולה על 50% ממערכת שעות הלימוד של כיתת הלימוד במסגרת החינוכית שהוא רשום בה.
 
| לפרטים נוספים על הזכאות ואופן המימוש ראו [[חינוך לילדים חולים בביתם]] ו[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-2/HoraotKeva/K-2015-4-1-2-2-88.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן תמיכה לתלמידים חולים בבתיהם].
 
| לפרטים נוספים על הזכאות ואופן המימוש ראו [[חינוך לילדים חולים בביתם]] ו[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/2/2-2/HoraotKeva/K-2015-4-1-2-2-88.htm חוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן תמיכה לתלמידים חולים בבתיהם].
|
 
 
|
 
|
 
|-
 
|-
| [[חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים]]
+
| מהן האפשרויות לסייע לילדים בעלי לקות נפשית במערכת החינוך?
 +
[[חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים]]
 
|  
 
|  
|
+
* ילדים בעלי לקות נפשית או רגשית-התנהגותית שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת, זכאים ל[[חינוך מיוחד ושילוב בחינוך]], בחינם, ובמקום הקרוב למקום מגוריהם.
 +
* במסגרות החינוך הרגיל פועלות [[ועדת שילוב|ועדות שילוב]] שתפקידן לקבוע את הזכאות של ילד עם צרכים מיוחדים [[שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה|לשילוב במסגרת הרגילה]], הכולל סיוע ותמיכה מיוחדים.
 +
* ילדים שאינם מתאימים לשילוב, מופנים [[ועדת השמה|לוועדת השמה]]. הוועדה קובעת את זכאותו של הילד לחינוך מיוחד ואת סוג המסגרת המתאימה: כיתה במוסד לחינוך רגיל, או מוסד לחינוך מיוחד.
 +
* קביעת המסגרת הספציפית אליה ישובץ הילד נעשית ע"י [[ועדת שיבוץ לחינוך המיוחד|ועדת שיבוץ]].
 +
*ילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד זכאים לקבל שירותים נלווים הכוללים [[הסעות לתלמידים בחינוך המיוחד|הסעה וליווי]], ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים [[טיפולים פרא-רפואיים במסגרות החינוך המיוחד |ופרא רפואיים]] - בהתאם לצרכים ולזכאות של כל תלמיד.
 +
| לפרטים נוספים ראו [[חינוך מיוחד ושילוב בחינוך]]
 
|
 
|
 
|-
 
|-

גרסה מ־15:42, 13 בדצמבר 2017

הקדמה:

הורים לילדים ולבני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות מתמודדים עם שאלות רבות בהליך הסיוע לילדיהם
רצוי כי הורים יכירו את האפשרויות העומדות בפנים לסייע לילדיהם, ואת האופן בו הם יכולים להיות מעורבים בטיפול בהם
לפירוט והרחבה ראו באתר משרד הבריאות וכן פירוט כל השירותים בתחום בריאות הנפש באתר כל הבריאות
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.


המדריך כולל את הנושאים הבאים: לעדכן

הפרעות נפשיות שכיחות בקרב ילדים ובני נוער

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
אנורקסיה והפרעות אכילה
  • הרגלי אכילה קיצוניים (הרעבה, זלילה והקאה או אכילה בלתי פוסקת) עשויים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  • קיימות מסגרות לטיפול ואשפוז בהפרעות אכילה, יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה.
  • כמו כן, קיימים מרכזי טיפול ובתים שיקומיים באתר העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה.
  • במקרים קיצוניים ניתן גם לאשפז בכפייה בני נוער הלוקים באנורקסיה חמורה, ראו בהמשך לעניין אשפוז כפוי.
מומלץ לעיין בפורטל הפרעות אכילה למידע נוסף
לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD)
  • לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז הוא שם כולל לקשת רחבה של לקויות על רקע נוירולוגי, הפוגעות ביכולת התפקודית או הלימודית של אדם, כאשר קשיים אלו אינם תואמים את יכולותיו או ביצועיו בתחומים אחרים של חייו
מומלץ לעיין בפורטל לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
הרצף האוטיסטי
  • אוטיזם הוא רצף שלם של הפרעות, המאופיינות בקושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, יחד עם טווח מוגבל מאוד של תחומי פעילות ותחומי עניין.
  • הלוקים באוטיזם קלאסי אינם מסוגלים לתקשר עם העולם בצורה הרצויה. הם סובלים מכשלים בהבעה מילולית ורגשית, הפרעות חמורות בדיבור, התנהגות חזרתית על פעולות, בעיות בקואורדינציה ורגישות רבה למגע.
  • סימפטומים של אוטיזם יכולים להופיע כבר בשלוש השנים הראשונות לחיי הילד, ויש לפנות לאבחון בהקדם האפשרי.
  • במקרים של תסמינים חמורים במיוחד על רקע אוטיזם, ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי בני נוער הלוקים באוטיזם.
מומלץ לעיין בפורטל אוטיסטים למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער הנמצאים על הרצף האוטיסטי, ובני משפחותיהם.
הפרעות במצב הרוח (כגון דיכאון והפרעה דו-קוטבית)
  • ילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון עשויים לגלות התנהגות מופנמת, שינויים בהרגלי השינה והאכילה, נסיגה חברתית ואף כוונות אובדניות.
  • ילדים עשויים להציג התנהגות עצבנית וחסרת מנוחה, התקפי זעם וחוסר שביעות רצון, שאינם מאפיינים מבוגרים בדיכאון.
  • ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעה דו-קוטבית יגלו לפרקים התנהגות דיכאונית ולפרקים התנהגות מאנית, המתבטאת בין היתר באנרגטיות יתרה, אופוריה ועצבנות.
  • אם קיים חשש כי הקטין סובל מדיכאון או הפרעה דו-קוטבית יש לפנות לרופא המשפחה לצורך אבחון והתאמת הטיפול.
  • הטיפול עשוי להיות פסיכולוגי, תרופתי או משולב.
  • במקרים קיצוניים בהם קיים חשש ממש לאובדנות קיימת האופציה לאשפוז פסיכיאטרי.
פסיכוזה וסכיזורפניה
  • ילדים ובני נוער הלוקים במצב פסיכוטי, לרבות סכיזופרניה, עשויים לסבול מהזיות, תגובות פרנואידיות והתנהגות אלימה אשר אינה תואמת את המציאות.
  • במקרה של חשש ללקות פסיכוטית או סכיזופרניה, יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון להתאים טיפול תרופתי.
  • במקרים חמורים ניתן לאשפז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים במצב פסיכוטי וסכיזופרני.
הפרעות חרדה (פוסט-טראומה, פוביות למיניהן, הפרעה טורדנית-כפייתית)
  • ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות חרדה עשויים לסבול מהן עד כדי שיתוק מוחלט של אורח חייהם.
  • במקרה של חשש להפרעת חרדה חמורה הפוגעת באיכות חייו של הילד, יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון להתאים טיפול תרופתי.
  • הטיפול בהפרעות חרדה משלב לרוב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
  • במקרים חמורים ניתן לאשפוז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות חרדה קשות.
הפרעות אישיות נוספות (כגון הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות תלותית ועוד)
  • הפרעות אישיות מתבטאות בשינויים משמעותיים בהתנהגותו של הילדים - התנהגות חרדתית, דרמתית או משונה.
  • הטיפול בהפרעות אישיות משלב לרוב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
  • מקרים חמורים ניתן לאשפוז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות אישיות קשות.

זכאויות לקטינים נפגעי נפש ובני משפחותיהם

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למה עשויים להיות זכאים ילדים ובני נוער הסובלים מלקויות נפשיות? למידע נוסף בדבר הלקויות ואחוזי הנכות בגינן ראו [https://www.btl.gov.il/Laws1/02_0001_150700.pdf פרק 3(1) ופרק 4 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)
למה עשויים להיות זכאים הורים לילדים המקבלים גמלת ילד נכה?
  • הורים לילדים המקבלים גמלת ילד נכה עשויים להיות זכאים להנחה במסים ובחשבונות שונים וכן להטבות כלליות.
  • לפרטים נוספים בדבר הזכאויות השונות ואופן המימוש ראו גמלת ילד נכה והטבות נלוות.
לפרטים נוספים בדבר הזכאויות השונות האפשריות, ראו בפורטלים הספציפיים שהוצגו לעיל.
למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה נפגע נפש? קיימים מרכזי ייעוץ הפועלים כעמותות מטעם משרד הבריאות, ומספקים ייעוץ ותמיכה למשפחות נפגעי נפש
האם קיימות הטבות נוספות לבני משפחה של נפגעי נפש?

תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נכלל בסל הבריאות בשירותי בריאות נפש וכיצד ניתן לקבל את הטיפולים שבסל?
  • מיום 1.7.2015 הועברה האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, כל שמאותו מועד קופות החולים הן למעשה הכתובת לקבלת שירותים בתחום בריאות הנפש.
  • מאחר והזכאות לטיפול נפשי כלולה בסל הבריאות, הרי שהטיפול הנפשי יינתן לכלל תושבי מדינת ישראל, כאשר חלק מהשירותים כרוכים השתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופת החולים.
  • כדי לקבל את הטיפול יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה ולפעול בהתאם לתנאי קופת החולים.
אילו טיפולים אמבולטוריים (שאינם במסגרת אישפוז) קיימים עבור קטינים הסובלים ממצוקה רגשית?י
  • עבור קטינים קיימת מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער הניתנת בחינם למעט במקרים אלה.
  • טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות עבור כל הגילאים, בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים ולמסלול הטיפול המועדף.
    • טיפולים מרפאתיים כוללים שירותי ייעוץ ואבחון, טיפול פסיכולוגי, טיפולים פסיכיאטריים, מתן חוות-דעת ועוד.
  • הורים החשים כי ילדם נתון במצוקה רגשית או במשבר רגשי יפנו לרופא המשפחה או למוקד קופת חולים, בכדי להתאים את הטיפול הנדרש ולממש את הזכאות.
לפרטים נוספים ראו טיפול מרפאתי בבריאות הנפש וכן פרטים בדבר שירותי בריאות הנפש הניתנים בקופת חולים כללית, בקופת חולים מכבי, בקופת חולים מאוחדת, ובקופת חולים לאומית
האם ניתן לכפות על קטין בדיקה נפשית, אם יש חשש למצבו הנפשי והוא מסרב לשתף פעולה?
  • בית משפט לנוער יכול להורות על בדיקה נפשית כפויה של קטין במרפאה אם לדעתו קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
  • על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
  • בנוסף, פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על בדיקה פסיכיאטרית דחופה לקטין, אם לדעתו יש ראיות שהקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, שעלולות לסכן אותו או אחרים.
  • הפניה לפסיכיאטר המחוזי תיעשה על ידי פקיד סעד.
  • על החלטת הפסיכיאטר המחוזי לביצוע בדיקה כפויה לא ניתן לערער.
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם ניתן לכפות על קטין טיפול נפשי?
  • בית משפט לנוער יכול להורות על טיפול נפשי כפוי לקטין במרפאה, אם נוכח, לפי חוות דעת פסיכיאטרית, כי הקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, ונזקק לטיפול כדי למנוע סיכון לעצמו או לאחרים.
    1. הפניה לבית המשפט לנוער תיעשה על ידי פקיד סעד.
    2. על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם הקטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על החלטה להורות כי יישלח לבדיקה נפשית כפויה או לטיפול נפשי כפוי?
  • קטין אינו זכאי לייצוג משפטי בהחלטה על בדיקה כפויה או טיפול נפשי כפוי, אם אלה אינם כוללים אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • לזכותו של קטין מעל גיל 15 לייצוג משפטי בהחלטה על אשפוז כפוי (לצורך בדיקה או טיפול) ראו בהמשך.
הערת עריכה
לבדוק התקדמות "בתים מאזנים" ולעדכן
הערה מאת כרמל סחף (שיחה) 14:02, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

קטינים נפגעי נפש ומערכת החינוך

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
חינוך מיוחד ושילוב בחינוך
כיצד ניתן לסייע לקטין, שהפסיד ימי לימוד רבים בשל מצבו הנפשי, להשלים פערים בתחום הלימודים?
  • קטינים הזכאים לחינוך חינם וחינוך מיוחד, שהפסידו ימי לימודים, זכאים למתן תמיכה לימודית בבתיהם, אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
    • הם שוהים בבית מעל 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא.
    • הם חולים במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים שהייה בבית לפי הוראת רופא לתקופה העולה על 4 שבועות, כאשר מספר תקופות טיפול או שהייה בבית הנובעות מאותה מחלה או ליקוי ייחשבו כתקופה אחת כל עוד לא חלפו ביניהן יותר מ-4 שבועות.
      • תנאי זה כולל מקרה בו תלמיד שבשל טיפול מתמשך בבית החולים במסגרת אשפוז יום נעדר בהיקף העולה על 50% ממערכת שעות הלימוד של כיתת הלימוד במסגרת החינוכית שהוא רשום בה.
לפרטים נוספים על הזכאות ואופן המימוש ראו חינוך לילדים חולים בביתם וחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן תמיכה לתלמידים חולים בבתיהם.
מהן האפשרויות לסייע לילדים בעלי לקות נפשית במערכת החינוך?

חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים

  • ילדים בעלי לקות נפשית או רגשית-התנהגותית שבשלה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת, זכאים לחינוך מיוחד ושילוב בחינוך, בחינם, ובמקום הקרוב למקום מגוריהם.
  • במסגרות החינוך הרגיל פועלות ועדות שילוב שתפקידן לקבוע את הזכאות של ילד עם צרכים מיוחדים לשילוב במסגרת הרגילה, הכולל סיוע ותמיכה מיוחדים.
  • ילדים שאינם מתאימים לשילוב, מופנים לוועדת השמה. הוועדה קובעת את זכאותו של הילד לחינוך מיוחד ואת סוג המסגרת המתאימה: כיתה במוסד לחינוך רגיל, או מוסד לחינוך מיוחד.
  • קביעת המסגרת הספציפית אליה ישובץ הילד נעשית ע"י ועדת שיבוץ.
  • ילדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד זכאים לקבל שירותים נלווים הכוללים הסעה וליווי, ארוחות, עזרים מסייעים, שירותים רפואיים ופרא רפואיים - בהתאם לצרכים ולזכאות של כל תלמיד.
לפרטים נוספים ראו חינוך מיוחד ושילוב בחינוך
סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת

אשפוז פסיכיאטרי

הערת עריכה
גם כאן חייבים להתייחס רק לחלקם של בני המשפחה. למשל זכותם להיות אורחים של המטופל (במקום זכותו של המטופל לקבל אורחים). מה המעורבות שלהם בהחלטה אם טיפול מסויים יינתן או לא יינתן למטופל?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10:41, 29 בנובמבר 2017 (IST)

אשפוז פסיכיאטרי - כללי

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
האם בני משפחתו של המאושפז רשאים להיות מעורבים בהליך האשפוז ולאחריו?
  • כן, כאשר בני המשפחה והמאושפז עצמו מעוניינים בכך.
  • במקרה זה, ישותפו בני המשפחה בהליך הקבלה לאשפוז, ואם לא נכחו, יקבלו עדכון אודות הקבלה לאשפוז.
  • ייקבע לבני המשפחה מפגש עם איש קשר במחלקה בה מאושפז הקרוב, בתוך 5 ימים מיום הקבלה לאשפוז.
  • לקראת השחרור מהאשפוז יתקיים מפגש עם בני המשפחה לצורך מתן הסברים על המשך הטיפול
ראו נוהל עבודה עם משפחות של מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי
מהי הפרוצדורה בעת קבלה לאשפוז פסיכיאטרי?
  • המאושפז יעבור בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, למעט אם אושפז על פי צו בית משפט.
  • באשפוז מרצון, יחתום המאושפז או האפוטרופוס על טופס הסכמה לאשפוז, הכולל הסכמה לטיפולים רפואיים (למעט טיפול בנזע חשמלי לגביו נדרשת הסכמה נפרדת)
  • באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי.
  • בית החולים ישמור את חפצי הערך של המאושפז, או ייתן אותם לבן משפחתו של המאושפז, אם ניתנה הסכמתו לכך או אם בן המשפחה הוא האפוטרופוס לרכוש המאושפז.
  • יש חובה להדריך את המטופל ומשפחתו בסמוך לתחילת האשפוז בנושאים שונים, בהם זכויות וחובות המטופל באשפוז הפסיכיאטרי, השירותים הניתנים במחלקה, השיקולים להחלטה הרפואית והטיפולים המוצעים, ממצאי הבדיקות, אבחנה משוערת ותכנית טיפול.
להרחבה ראו:
מהי זכותו של מטופל לייצוג משפטי באשפוז בכפייה?
  • באשפוז בכפייה, יש חובה ליידע את המאושפז ואת קרובי משפחתו על זכותו לייצוג משפטי בטיפול כפוי בערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • בפנייה לקבלת סיוע משפטי לייצוג בפני הועדה הפסיכיאטרית, לא נבדקת זכאותו הכלכלית של הפונה וכן, לא נבדק הסיכוי המשפטי לבקשתו.
  • בבחינת הסיכוי לייצוג בערעור על החלטת הוועדה (בפני ביהמ"ש המחוזי), נבחן הסיכוי המשפטי בלבד.
מהי הפרוצדורה בעת שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי?
  • לקראת השחרור, באחריות בית חולים ליצור קשר עם גורמים טיפוליים בקהילת המטופל, לצורך המשך הטיפול בו.
  • ההחלטה על המשך הטיפול תיעשה בשיתוף עם המטופל, ואם הוא מסכים לכך - ישותפו גם בני משפחתו או גורם משמעותי אחר.
  • המטופל, ובהסכמתו - גם בני המשפחה - יקבלו הדרכה בכתב ובעל פה, הכוללת, בין היתר, פרטים בדבר המשך טיפול בקהילה, שמירת רצף טיפול, מצבים בהם יש לפנות לגורמים רפואיים שונים וכדומה.
  • ביום השחרור יוחזרו למטופל חפצי הערך אותם הפקיד עם אשפוזו.
  • הצוות הרפואי יכין מכתב שחרור עם תכנית טיפולית, וכן ייצור קשר עם גורמים טיפוליים בקהילה אליהם יפונה המטופל.
  • ככל שהטיפול עם השחרור מצריך תרופות שקנייתן מותנית באישור קופת החולים, ידאג הרופא המטפל לקבלת אישור קופת החולים טרם השחרור.
  • שמירת רצף טיפולי - ככל שקיים חשש שהמטופל לא יוכל לרכוש מיידית את התרופות עם שחרורו, הצוות הרפואי יצייד את המטופל בתרופות המספיקות לפרק הזמן הנדרש.
  • הצוות הרפואי יסביר למטופל ומי שמלווה אותו על הטיפול התרופתי, ויוודא כי המטופל הבין.
  • סיכום אשפוז יישלח לרופא המטפל בקהילה בתוך שבועיים לכל היותר ממועד השחרור, עם העתק למטופל.
להרחבה ראו נוהל שחרור מטופל מאשפוז פסיכיאטרי מיום 1.7.2016.
מהן זכויותיו וחובותיו של מאושפז באשפוז פסיכיאטרי?
  • קיימת חובה למסור למאושפז מידע על זכויות וחובותיו באשפוז.
  • ככל שמצבו הרפואי של המאושפז מאפשר זאת, הוא זכאי, בין היתר, לזכויות הבאות:
    • ללבוש את בגדיו האישיים ולהחזיק חפצים אישיים במידה סבירה.
    • לקבל אורחים בשעות הביקור המוגדרות במוסד.
    • לשמור על קשר טלפוני או בכתב עם כל אדם ולקבל מכתבים סגורים.
    • לנוע בחופשיות בשטחים הציבוריים בבית החולים.
    • לקבל עדכון על מצבו הרפואי
להרחבה ראו זכויות מאושפזים באשפוז מרצון או בכפייה וכן באתר משרד הבריאות
האם ניתן לקבל מידע בדבר מצבו על בן משפחה המאושפז באשפוז פסיכיאטרי?
  • ככלל, מאושפז פסיכיאטרי זכאי לפרטיות, ולא ניתן למסור מידע על מצבו לבני משפחתו ללא הסכמתו בכתב.
  • כאשר המאושפז אינו כשיר לחתום על טופס הסכמה למסירת מידע, ולא מונה לו אפוטרופוס מבני המשפחה, ייתכן כי לא ניתן יהיה למסור כלל מידע לבני המשפחה.
  • למרות זאת, בני המשפחה זכאים לדעת לכל הפחות על עצם אשפוזו של בן המשפחה, כאשר מדובר באשפוז בכפייה.
  • עשויים להיות הבדלים במסירת המידע לבני המשפחה בין מקרה של אשפוז בכפייה לבין אשפוז מרצון.
האם קיימות זכויות ייחודיות למאושפזים מרצון? כן. למטופלים המאושפזים מרצון קיימות זכויות ייחודיות, בהן בחירת מקום האשפוז וקבלת הסכמת המאושפז לטיפול רפואי.
האם ניתן לחייב מאושפזים באשפוז פסיכיאטרי לקבל טיפול רפואי?
  • כאשר מדובר במאושפז בכפייה אין חובה לקבל את הסכמתו לטיפול רפואי.
  • כאשר מדובר במאושפז מרצון:
כיצד ניתן לטפל במאושפזים בנזע חשמלי? קיימים תנאים הנדרשים לצורך מתן טיפול בנזע חשמלי. חשוב לדעת שכאשר מדובר במאושפז מרצון, יש חובה לקבל את הסכמתו לטיפול, אך כאשר מדובר במאושפז בכפייה, אין חובה לקבל הסכמתו. ראו להרחבה בדבר התנאים הנדרשים לטיפול בנזע חשמלי
האם ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי בשל מחלת אנורקסיה?
  • ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי של בני נוער במקרים חמורים של אנורקסיה, ולצורך כך יש להוציא צו מבית משפט לנוער.
  • לגבי מבוגרים, ובהתאם לפסיקה, קיימת מחלוקת האם אנורקסיה מהווה "מחלת נפש" המאפשרת אשפוז בכפייה של מבוגרים, והדבר ייבחן לפי כל מקרה ומקרה ובהתאם לחומרת התסמינים של המחלה.
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות ופסק הדין בעניין ע״ו 17-07-9219 פלונית נ׳ היועץ המשפטי לממשלה ואח׳ (30.07.2017)
האם ניתן לאשפז אדם הלוקה באוטיזם חמור?
  • אשפוז עבור ילדים, נוער ובוגרים בספקטרום האוטיזם מתבצע במחלקות ייעודיות במרכזים לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
  • קיימת מחלקה לנוער במרכז לבריאות הנפש 'אברבנאל', מחלקה לבוגרים במרכז לבריאות הנפש 'כפר שאול - איתנים', ויחידה לגיל הרך במרכז לבריאות הנפש 'נס ציונה' איתנים.
  • הפנייה לאשפוז פסיכיאטרי של לוקים באוטיזם תיעשה על-ידי גורמי משרד הרווחה (הוסטלים לבוגרים), גורמים משפטיים, משפחה.
  • אדם הלוקה באוטיזם יאושפז בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: הוא מסוכן לעצמו או לסביבה, התנהגותו חסרת שיפוט מציאות או שהוא סובל מסימפטומים חמורים המחייבים השגחה צמודה.
האם קיימות מסגרות אשפוזיות ייעודיות עבור נפגעות ונפגעי תקיפה מינית ואונס?
  • כן, קיימות כיום כמה מסגרות של אשפוז פסיכיאטרי לנפגעות תקיפה מינית.
  • מדובר באשפוז מרצון, שנועד לתמוך במצב הייחודי של נפגעות תקיפה מינית.
  • לרוב מדובר בתקופות אשפוז קצרות, שנועדו לייצב את מצבן של הנפגעות בתקופות אקוטיות.
כיצד יש לפעול במקרה של תחלואה כפולה (אבחנה פסיכיאטרית ואבחנה של מוגבלות שכלית התפתחותית (פיגור שכלי) או בעיית התמכרות לאלכוהול או סמים?
  • מטופלים המאובחנים בתחלואה כפולה נזקקים לטיפול ייחודי.
  • לפרטים בדבר מסגרות לאנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית אשר סובלים גם מהתמכרות לסמים או אלכוהול ראו באתר משרד הבריאות.
  • אנשים בעלי אבחנה פסיכיאטרית אשר סובלים גם ממוגבלות שכלית התפתחותית, ברמה בינונית ומעלה, יעברו ועדה בין-משרדית לצורך אשפוז במחלקה פסיכיאטרית לתחלואה כפולה. כל גורם טיפולי במשרד הבריאות ובמשרד הרווחה יכול להפנות מטופל לוועדה הבין משרדית.
להרחבה ראו באתר כל הבריאות
כיצד ניתן להגיש תלונה על שירות שקיבל קרוב משפחה בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה לבריאות הנפש?

אשפוז פסיכיאטרי - בגירים (חסויים ושאינם חסויים)

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה אפשר לעשות כאשר בן המשפחה נפגע הנפש איננו מסוגל לדאוג לעצמו בשל מחלתו?
  • אם מדובר בבגיר, ניתן לפעול למינוי אפוטרופוס עבורו.
  • עצם מינוי האפוטרופוס לחולה לא הופך את החסוי לפסול דין
ראו הרחבה על הנושא בפורטל אפוטרופסות
מה אפשר לעשות אם יש חשש כי בן המשפחה נפגע הנפש עשוי לפגוע בעצמו או אלים ומסכן את סביבתו?
  • אם ניתן לקבל את שיתוף הפעולה של בן המשפחה, ניתן לבקש ממנו כי יאשפז את עצמו אשפוז מרצון.
  • אם בן המשפחה אינו מסוגל לשתף פעולה, ניתן לפנות לפסיכיאטר מחוזי בבקשה לאשפוז כפוי.
  • הוראה לאשפוז כפוי מיידי תינתן אם החולה מצוי במצב פסיכוטי אשר כתוצאה ממנו נשקפת סכנה לו עצמו (אובדנות) או לסביבתו (תקיפה), והוא מסרב להתאשפז.
  • אם בן המשפחה התאשפז מרצון, הוא יכול לבקש את שחרורו בכל עת, והוא ישוחרר בתוך 48 שעות מעת שביקש להשתחרר.
  • חולה שאושפז אשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי, ויש חובה ליידע אותו, את קרובי משפחתו והאפוטרופוס שלו על זכותו לייצוג משפטי.
כיצד ניתן לאשפז בן משפחה חסוי, אשר מונה לו אפוטרופוס?
  • אם החולה הוכרז פסול דין, מספיקה הסכמת האפוטרופוס לאשפוז ואין צורך לשמוע את דעתו של החולה.
  • בהתאם לפסיקה, אם החולה לא הוכרז פסול דין, יש לשמוע את דעתו טרם האשפוז, ואם החולה מתנגד לאשפוז למרות הסכמת האפוטרופוס, יכריע בית המשפט בשאלת האשפוז.
ראו ע"ו (מחוזי ירושלים) 48028-12-16 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (29.12.2016)
מהו משך זמן האשפוז הכפוי?
  • אשפוז כפוי יהיה ל-7 ימים לכל היותר, כאשר לפסיכיאטר המחוזי סמכות להאריך אותו ב-7 ימים נוספים, ובסך הכל 14 ימים.
  • אם הצוות הרפואי מעריך כי יש צורך באשפוז ממושך מעבר ל-14 ימים, עליו לפנות לוועדה הפסיכיאטרית המחוזית.
  • הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית יכולה להאריך את תקופת האשפוז לתקופה נוספת של 3 חודשים לכל היותר.
  • לאחר ההארכה הראשונה, רשאית הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית להאריך את תקופת האשפוז להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 6 חודשים.
הוועדה הפסיכיאטרית החליטה להאריך את תקופת האשפוז הכפוי, איך ניתן להתנגד לכך? אם הוועדה הפסיכיאטרית את תקופת האשפוז לתקופה העולה על שלושה חדשים, יכול החולה, קרובו או אפוטרופסו, לפנות אל הוועדה בבקשה לדיון נוסף בענין האשפוז, בתום 3 חודשים מיום שנתנה את ההחלטה על ההארכה.
מה ניתן לעשות אם בן משפחה נפגע נפש מאושפז בכפייה והמשפחה מבקשת את שחרורו?
  • אם הורה פסיכיאטר מחוזי על האשפוז, יכול כל אדם להגיש ערר על החלטתו לוועדה הפסיכיאטרית והיא תדון בתוך 5 ימים מיום שהוגש הערר.
  • על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית יכולים קרובי המשפחה והיועץ המשפטי לממשלה לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום שניתנה החלטת הוועדה, בהתאם להוראות פרק ו' לתקנות טיפול בחולי נפש.
  • החולה זכאי לייצוג משפטי בהליךערעור על אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • יש חובה ליידע את קרובי המשפחה והאפוטרופוס של החולה על זכותו לקבל ייצוג משפטי.
  • אפוטרופוס יכול להגיש בקשה לייצוג משפטי עבור החולה, ואם אין לחולה אפוטרופוס - יכול קרוב משפחה להגיש הבקשה בשמו.
  • בדיון בוועדה הפסיכיאטרית יהיו נוכחים החולה, עורך דינו ואנשים נוספים הנוגעים לעניין ואשר נוכחותם דרושה.
מה ניתן לעשות אם בבית החולים הפסיכיאטרי מבקשים לשחרר בן משפחה מאשפוז, אבל המשפחה מבקשת להתנגד?
  • אם החליט מנהל על שחרור החולה, יכולים החולה וקרוביו להתנגד לשחרור.
  • אם הוגשה התנגדות לשחרור, לא ניתן יהיה לשחרר את החולה אלא באישור פסיכיאטר מחוזי.
על החלטת פסיכיאטר מחוזי בדבר השחרור ניתן להגיש ערר לוועדה הפסיכיאטרית.

אשפוז פסיכיאטרי - קטינים

באופן עקרוני, ההליכים בדבר אשפוז קטינים, לרבות ערעור על החלטות פסיכיאטר מחוזי וועדה פסיכיאטרית לילדים ולנוער, זהים להליכים המתוארים לעיל בעניין בגירים, אלא אם נאמר אחרת.

הערת עריכה
בטבלה הזו הייתי מדגיש את חלקם ש ההורים. מה קורה אם ההורים רוצים והקטין לא רוצה ? או להפך? מה קורה אם שניהם מתנגדים?
הערה מאת שרון הורנשטיין (שיחה) 10:43, 29 בנובמבר 2017 (IST)
שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מי מוסמך לקבל החלטות הנוגעות לקטין?
  • באופן עקרוני, הוריו של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים ומוסמכים לקבל את מרבית ההחלטות בעניינו
באילו נסיבות יופנה קטין לאשפוז פסיכיאטרי?
  • בנוגע לאשפוז פסיכיאטרי, קיימת חלוקה בין ילדים, המוגדרים עד גיל 12, לבין נוער, המוגדר בגילאי 12-18.
  • ילדים יופנו לאשפוז במקרים של פסיכוזה, הפרעות התנהגות קשות; דיכאון; אוטיזם בשילוב פיגור שכלי והפרעות התנהגות קשות.
  • בני נוער יופנו לאשפוז פסיכיאטרי במקרים של מצב פסיכוטי או מצב נפשי שעלול לגרום נזק להתפתחות התקינה של הנער/ה; כאשר מצבו הנפשי של הקטין מהווה סכנה לו עצמו (אובדנות) או לאנשים סביבו; או במצבים של אנורקסיה בחומרה גבוהה
ראו אתר משרד הבריאות
כיצד מתבצעת ההפניה לאשפוז פסיכיאטרי של קטין?
  • קטין יופנה לאשפוז על ידי אחד מאלה:
    • על ידי הוריו או לבקשתו שלו
    • בהפנייה ממרפאה לבריאות הנפש
    • על ידי רופא ילדים
    • בהחלטת בית משפט לנוער (במקרה של אשפוז כפוי של קטין)
האם יש להתחשב בעמדתו של הקטין לצורך אשפוז פסיכיאטרי, אם האפוטרופוס החוקי מסכים לאשפוזו?
  • כאשר מדובר בקטין שטרם מלאו לו 15 שנים, אין צורך לשמוע את דעתו של הקטין. עם זאת, אם נוכחו בבית החולים, לאחר תחילת האשפוז, כי הקטין מתנגד לאשפוז, יובא עניינו לפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ונוער.
  • אם מדובר בקטין שכבר מלאו לו 15 שנים, יש לשמוע את דעתו טרם האשפוז. אם הקטין מתנגד, יכריע בית המשפט בשאלת האשפוז.
האם קטין יכול להתאשפז מרצון?
  • אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט למנות לו ייצוג אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
מי מוסמך לאשפז קטין באשפוז פסיכיאטרי כפוי ובאילו נסיבות?

בנסיבות בהן הקטין מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, או סובל ממצב פסיכוטי או נפשי אשר עשוי לסכן את התפתחותו ובכל מקרה לאחר שסירב להתאשפז, יכול אחד מאלה להורות על אשפוזו בכפייה, גם אם הורי הקטין מתנגדים לאשפוזו:

  • הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שהתקבלה פניה ובהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש
  • בית משפט לנוער
  • מנהל בית החולים, במקרים נדירים
ראו אתר משרד הבריאות
האם קטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על אשפוז בכפייה בעניינו?
  • כן, קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי בדיון בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער.
  • אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט למנות לו ייצוג אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
כיצד ניתן לערער על החלטה לאשפז קטין בכפייה?
  • על החלטת אשפוז בידי פסיכיאטר מחוזי יכול לערער כל אדם לוועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער.
  • על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית יכול לערער הקטין, קרובו והיועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.
  • על החלטת בית משפט לנוער רשאי הקטין לערער לבית המשפט המחוזי.
קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי בבית המשפט לנוער ובוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער.
מהו משך זמן אשפוז הקטין?
  • קטין שאושפז בהסכמת האפוטרופוס לא יאושפז לתקופה העולה על 2 חודשים.
  • ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 3 חודשים,
האחראי על קטין, עובד סוציאלי או קטין שמלאו לו 15 שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בעניין אשפוזו של הקטין
האם ניתן לאשפז קטין באשפוז פסיכיאטרי כפוי בשל מחלת אנורקסיה? ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי של בני נוער במקרים חמורים של אנורקסיה, ולצורך כך יש להוציא צו מבית משפט לנוער.
האם ניתן לאשפז קטין הלוקה באוטיזם חמור?
  • אשפוז פסיכיאטרי עבור ילדים ונוער בספקטרום האוטיזם מתבצע במחלקות ייעודיות במרכזים לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
  • קיימת מחלקה לנוער במרכז לבריאות הנפש 'אברבנאל', מחלקה לבוגרים במרכז לבריאות הנפש 'כפר שאול - איתנים', ויחידה לגיל הרך במרכז לבריאות הנפש 'נס ציונה' איתנים.
  • הפנייה לאשפוז פסיכיאטרי של לוקים באוטיזם תיעשה על-ידי גורמי משרד הרווחה, גורמים משפטיים ובני משפחה
  • קטין הלוקה באוטיזם יאושפז בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: הוא מסוכן לעצמו או לסביבה, התנהגותו חסרת שיפוט מציאות או שהוא סובל מסימפטומים חמורים המחייבים השגחה צמודה.
עד כמה ההורים יכולים להיות מעורבים בטיפול בקטין באשפוז פסיכיאטרי?
האם קיימות מסגרות לימודיות לקטינים המאושפזים באשפוז פסיכיאטרי?

לאחר אשפוז

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
האם קיים סיוע מהמדינה לשיקום ילדים ובני נוער המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי?
  • חוק שיקום נכי נפש אינו חל על קטינים, ולכן הם אינם זכאים לסל השיקום לו זכאים מבוגרים, ולכן יהיו זכאים לטיפולים הרגילים הקיימים בסל הבריאות.
  • רצוי לבדוק את הזכאות לגמלת ילד נכה.
  • יצויין כי גמלת ילד נכה המשולמת לילדים בגין הפרעה נפשית (המוגדרת "פסיכוזה") ניתנת גם בזמן אשפוז פסיכיאטרי
אילו טיפולים ניתנים עבור ילדים ובני נוער שהשתחררו מאשפוז?
  • לאחר השחרור יש חשיבות רבה להמשך טיפול ומעקב בקהילה.
  • סוג הטיפול והמלצות ינתנו לבני המשפחה במסגרת הליך השחרור מהאשפוז הפסיכיאטרי.
  • קטינים זכאים לטיפול במסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער הניתן בחינם למעט במקרים אלה.
  • טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות עבור כל הגילאים, בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים.
  • בין היתר ניתנים טיפולים פסיכולוגיים, טיפול ומעקב תרופתי, פסיכותרפיה, מתן חוות דעת וייעוץ, טיפולים בהבעה ויצירה ועוד.
  • יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה בצירוף ההפניות ודו"ח סיכום האשפוז על מנת לממש את הזכאות.
לרשימת הטיפולים המלאה ראו באתר כל הבריאות

זכויות וסיוע לבני משפחותיהם של נפגעי נפש

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה נפגע נפש? קיימים מרכזי ייעוץ הפועלים כעמותות מטעם משרד הבריאות, ומספקים ייעוץ ותמיכה למשפחות נפגעי נפש
האם קיימות הטבות כלשהן לבני משפחה של נפגעי נפש?

חשוב לדעת

פסקי דין


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים