(זכאויות לקטינים נפגעי נפש ובני משפחותיהם)
שורה 30: שורה 30:
  
 
המדריך כולל את הנושאים הבאים:
 
המדריך כולל את הנושאים הבאים:
לעדכן
+
* [[#הפרעות נפשיות שכיחות בקרב ילדים ובני נוער]]
 +
* [[#קטינים נפגעי נפש ומערכת החינוך]]
 +
* [[#תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות]]
 +
* [[#אשפוז פסיכיאטרי]] ומידע [[#לאחר אשפוז]]
 +
* [[#זכאויות לקטינים נפגעי נפש ובני משפחותיהם]]
 
<!--
 
<!--
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  

גרסה מ־18:52, 13 בדצמבר 2017

הקדמה:

הורים לילדים ולבני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות מתמודדים עם שאלות רבות בהליך הסיוע לילדיהם
רצוי כי הורים יכירו את האפשרויות העומדות בפנים לסייע לילדיהם, ואת האופן בו הם יכולים להיות מעורבים בטיפול בהם
לפירוט והרחבה ראו באתר משרד הבריאות וכן פירוט כל השירותים בתחום בריאות הנפש באתר כל הבריאות
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.


המדריך כולל את הנושאים הבאים:

הפרעות נפשיות שכיחות בקרב ילדים ובני נוער

ילדים ובני נוער עשויים לסבול מקשת רחבה של הפרעות נפשיות. ריכזנו את ההפרעות והמחלות השכיחות בקרב ילדים ובני נוער בישראל.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
אנורקסיה והפרעות אכילה
  • הרגלי אכילה קיצוניים (הרעבה, זלילה והקאה או אכילה בלתי פוסקת) עשויים להצביע על קיומה של הפרעת אכילה.
  • קיימות מסגרות לטיפול ואשפוז בהפרעות אכילה, יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה.
  • כמו כן, קיימים מרכזי טיפול ובתים שיקומיים באתר העמותה הישראלית לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה.
  • במקרים קיצוניים ניתן גם לאשפז בכפייה בני נוער הלוקים באנורקסיה חמורה, ראו בהמשך לעניין אשפוז כפוי.
מומלץ לעיין בפורטל הפרעות אכילה למידע נוסף
לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז (ADHD)
  • לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז הוא שם כולל לקשת רחבה של לקויות על רקע נוירולוגי, הפוגעות ביכולת התפקודית או הלימודית של אדם, כאשר קשיים אלו אינם תואמים את יכולותיו או ביצועיו בתחומים אחרים של חייו
מומלץ לעיין בפורטל לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער הסובלים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
הרצף האוטיסטי
  • אוטיזם הוא רצף שלם של הפרעות, המאופיינות בקושי לקיים אינטראקציה חברתית ותקשורתית, יחד עם טווח מוגבל מאוד של תחומי פעילות ותחומי עניין.
  • הלוקים באוטיזם קלאסי אינם מסוגלים לתקשר עם העולם בצורה הרצויה. הם סובלים מכשלים בהבעה מילולית ורגשית, הפרעות חמורות בדיבור, התנהגות חזרתית על פעולות, בעיות בקואורדינציה ורגישות רבה למגע.
  • סימפטומים של אוטיזם יכולים להופיע כבר בשלוש השנים הראשונות לחיי הילד, ויש לפנות לאבחון בהקדם האפשרי.
  • במקרים של תסמינים חמורים במיוחד על רקע אוטיזם, ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי בני נוער הלוקים באוטיזם.
מומלץ לעיין בפורטל אוטיסטים למידע נוסף על אפשרויות האבחון, הטיפול והזכויות לילדים ובני נוער הנמצאים על הרצף האוטיסטי, ובני משפחותיהם.
הפרעות במצב הרוח (כגון דיכאון והפרעה דו-קוטבית)
  • ילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון עשויים לגלות התנהגות מופנמת, שינויים בהרגלי השינה והאכילה, נסיגה חברתית ואף כוונות אובדניות.
  • ילדים עשויים להציג התנהגות עצבנית וחסרת מנוחה, התקפי זעם וחוסר שביעות רצון, שאינם מאפיינים מבוגרים בדיכאון.
  • ילדים ובני נוער הסובלים מהפרעה דו-קוטבית יגלו לפרקים התנהגות דיכאונית ולפרקים התנהגות מאנית, המתבטאת בין היתר באנרגטיות יתרה, אופוריה ועצבנות.
  • אם קיים חשש כי הקטין סובל מדיכאון או הפרעה דו-קוטבית יש לפנות לרופא המשפחה לצורך אבחון והתאמת הטיפול.
  • הטיפול עשוי להיות פסיכולוגי, תרופתי או משולב.
  • במקרים קיצוניים בהם קיים חשש ממש לאובדנות קיימת האופציה לאשפוז פסיכיאטרי.
פסיכוזה וסכיזורפניה
  • ילדים ובני נוער הלוקים במצב פסיכוטי, לרבות סכיזופרניה, עשויים לסבול מהזיות, תגובות פרנואידיות והתנהגות אלימה אשר אינה תואמת את המציאות.
  • במקרה של חשש ללקות פסיכוטית או סכיזופרניה, יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון להתאים טיפול תרופתי.
  • במקרים חמורים ניתן לאשפז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים במצב פסיכוטי וסכיזופרני.
הפרעות חרדה (פוסט-טראומה, פוביות למיניהן, הפרעה טורדנית-כפייתית)
  • ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות חרדה עשויים לסבול מהן עד כדי שיתוק מוחלט של אורח חייהם.
  • במקרה של חשש להפרעת חרדה חמורה הפוגעת באיכות חייו של הילד, יש לפנות לרופא המשפחה בכדי לקבל הפנייה לאבחון להתאים טיפול תרופתי.
  • הטיפול בהפרעות חרדה משלב לרוב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
  • במקרים חמורים ניתן לאשפוז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות חרדה קשות.
הפרעות אישיות נוספות (כגון הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות תלותית ועוד)
  • הפרעות אישיות מתבטאות בשינויים משמעותיים בהתנהגותו של הילדים - התנהגות חרדתית, דרמתית או משונה.
  • הטיפול בהפרעות אישיות משלב לרוב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי.
  • מקרים חמורים ניתן לאשפוז באשפוז פסיכיאטרי ילדים ובני נוער הלוקים בהפרעות אישיות קשות.

קטינים נפגעי נפש ומערכת החינוך

מערכת החינוך מסייעת רבות לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות. בין אם מדובר בהשתלבות חלקית או מלאה בחינוך המיוחד, ובין אם בסיוע לימודי לתלמידים הנאלצים להחסיר חומר לימודי רב, אם בשל אשפוז פסיכיאטרי ממושך או מסיבות רפואיות אחרות. רצוי להכיר את האפשרויות העומדות בפני התלמידים.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מהן האפשרויות לסייע לילדים בעלי לקות נפשית במערכת החינוך? לפרטים נוספים ראו חינוך מיוחד ושילוב בחינוך
כיצד ניתן לסייע לקטין, השוהה ימים רבים בביתו בשל מצבו הנפשי, להשלים פערים בלימודים?
  • קטינים הזכאים לחינוך חינם וחינוך מיוחד, שהפסידו ימי לימודים, זכאים למתן תמיכה לימודית בבתיהם, אם מתקיימים אחד מהתנאים הבאים:
    • הם שוהים בבית מעל 21 ימים רצופים על פי הוראת רופא.
    • הם חולים במחלה או ליקוי בריאותי המצריכים שהייה בבית לפי הוראת רופא לתקופה העולה על 4 שבועות, כאשר מספר תקופות טיפול או שהייה בבית הנובעות מאותה מחלה או ליקוי ייחשבו כתקופה אחת כל עוד לא חלפו ביניהן יותר מ-4 שבועות.
      • תנאי זה כולל מקרה בו תלמיד שבשל טיפול מתמשך בבית החולים במסגרת אשפוז יום נעדר בהיקף העולה על 50% ממערכת שעות הלימוד של כיתת הלימוד במסגרת החינוכית שהוא רשום בה.
לפרטים נוספים על הזכאות ואופן המימוש ראו חינוך לילדים חולים בביתם וחוזר מנכ"ל משרד החינוך בעניין מתן תמיכה לתלמידים חולים בבתיהם.
הקטין מאושפז באשפוז פסיכיאטרי, האם ניתן לסייע לו בלימודיו במהלך שהותו בבית החולים?
  • ילדים ובני נוער בגילאי 3-21 המאושפזים בבתי חולים, זכאים לללימודים בחינם בבתי החולים.
  • הלימוד נעשה בבתי ספר המופעלים בבתי החולים על-ידי משרד החינוך.
  • האחריות על לימודי התלמיד ועל בניית תכנית הלימודים מוטלת על בית הספר או גן הילדים.
לפרטים נוספים ולמידע בדבר אופן מימוש הזכות ראו חינוך לילדים המאושפזים בבית חולים.
כיצד ניתן לסייע לקטין בלימודיו, לאחר ששב למערכת החינוך משהות ממושכת בבית או באשפוז? סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת
  • ילדים שנעדרו ממערכת החינוך בשל מחלה, עשויים להיות זכאים לשיעורי העשרה, שיעורי עזר וליווי על ידי המורים והצוות החינוכי מסל "שעות חולים" של משרד החינוך, אם היעדרותם מהמסגרת עונה על אחד מהתנאים הבאים:
    • ההיעדרות היתה לתקופה רצופה העולה על ארבעה שבועות
    • ההיעדרות היתה לתקופות קצרות יותר בתכיפות גבוהה במהלך שנת הלימודים, בגין טיפולים מתמשכים, ולפחות 30 ימים סך הכל במהלך השנה.
  • שעות התגבור מיועדות לשנת הלימודים שבה חזר התלמיד למסגרת החינוכית, וניתן להשתמש בהן לאותה שנה בלבד. במידת הצורך, יש לחדש את הבקשה לזכאות לשעות לשנת הלימודים שאחריה.
לפרטים נוספים בדבר הזכאות ואופן המימוש ראו סיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת

תרופות וטיפולים ללא אשפוז מלא הניתנים במסגרת סל הבריאות

סל הבריאות מאפשר טיפולים ותרופות רבים לילדים ובני נוער הסובלים מהפרעות נפשיות, בחינם או בהשתתפות עצמית. בין היתר ניתנים טיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, ייעוץ, חוות דעת ושירותים נוספים. בנוסף קיימות מסגרות טיפול נפשי לילדים ולנוער, הניתנות בחינם ברוב המקרים.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מה נכלל בסל הבריאות בשירותי בריאות נפש וכיצד ניתן לקבל את הטיפולים שבסל?
  • מיום 1.7.2015 הועברה האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים, כל שמאותו מועד קופות החולים הן למעשה הכתובת לקבלת שירותים בתחום בריאות הנפש.
  • מאחר והזכאות לטיפול נפשי כלולה בסל הבריאות, הרי שהטיפול הנפשי יינתן לכלל תושבי מדינת ישראל, כאשר חלק מהשירותים כרוכים השתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופת החולים.
  • כדי לקבל את הטיפול יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה ולפעול בהתאם לתנאי קופת החולים.
אילו טיפולים אמבולטוריים (שאינם במסגרת אישפוז) קיימים עבור קטינים הסובלים ממצוקה רגשית?י
  • עבור קטינים קיימת מסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער הניתנת בחינם למעט במקרים אלה.
  • טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות עבור כל הגילאים, בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים ולמסלול הטיפול המועדף.
    • טיפולים מרפאתיים כוללים שירותי ייעוץ ואבחון, טיפול פסיכולוגי, טיפולים פסיכיאטריים, מתן חוות-דעת ועוד.
  • הורים החשים כי ילדם נתון במצוקה רגשית או במשבר רגשי יפנו לרופא המשפחה או למוקד קופת חולים, בכדי להתאים את הטיפול הנדרש ולממש את הזכאות.
לפרטים נוספים ראו טיפול מרפאתי בבריאות הנפש וכן פרטים בדבר שירותי בריאות הנפש הניתנים בקופת חולים כללית, בקופת חולים מכבי, בקופת חולים מאוחדת, ובקופת חולים לאומית
האם ניתן לכפות על קטין בדיקה נפשית, אם יש חשש למצבו הנפשי והוא מסרב לשתף פעולה?
  • בית משפט לנוער יכול להורות על בדיקה נפשית כפויה של קטין במרפאה אם לדעתו קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
    • הצו יינתן לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, כאשר מנהל בית החולים רשאי להאריכו ב-7 ימים נוספים, אם ראה שהדבר חיוני.
    • על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
  • בנוסף, פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על בדיקה פסיכיאטרית דחופה לקטין, אם לדעתו יש ראיות שהקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, שעלולות לסכן אותו או אחרים.
    • הפניה לפסיכיאטר המחוזי תיעשה על ידי פקיד סעד.
  • על החלטת הפסיכיאטר המחוזי לביצוע בדיקה כפויה לא ניתן לערער.
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם ניתן לכפות על קטין טיפול נפשי?
  • בית משפט לנוער יכול להורות על טיפול נפשי כפוי לקטין במרפאה, אם נוכח, לפי חוות דעת פסיכיאטרית, כי הקטין סובל מהפרעה נפשית או מחלת נפש, ונזקק לטיפול כדי למנוע סיכון לעצמו או לאחרים.
    1. הפניה לבית המשפט לנוער תיעשה על ידי פקיד סעד.
    2. בית המשפט ייתן צו לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
    3. בית-משפט רשאי להאריך שוב ושוב את תוקפו של הצו עד שלושה חודשים בכל פעם, בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית או פסיכולוגית מתאימה.
    4. על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי.
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם הקטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על החלטה להורות כי יישלח לבדיקה נפשית כפויה או לטיפול נפשי כפוי?
  • קטין אינו זכאי לייצוג משפטי בהחלטה על בדיקה כפויה או טיפול נפשי כפוי, אם אלה אינם כוללים אשפוז פסיכיאטרי כפוי.
  • לזכותו של קטין מעל גיל 15 לייצוג משפטי בהחלטה על אשפוז כפוי (לצורך בדיקה או טיפול) ראו בהמשך.

אשפוז פסיכיאטרי

במקרים אקוטיים בהם הטיפול התרופתי אינו מסייע כדי הצורך, ניתן להפנות את הקטין לאשפוז פסיכיאטרי. יש להכיר מהם המקרים בהם אשפוז פסיכיאטרי יהיה הפתרון המתאים, וכיצד יכולים ההורים להיות מעורבים בהחלטה על אשפוז פסיכיאטרי לילדם.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
מי מוסמך לקבל החלטות הנוגעות לקטין?
  • באופן עקרוני, הוריו של הקטין הם האפוטרופוסים הטבעיים ומוסמכים לקבל את מרבית ההחלטות בעניינו
באילו נסיבות יופנה קטין לאשפוז פסיכיאטרי?
  • בנוגע לאשפוז פסיכיאטרי, קיימת חלוקה בין ילדים, המוגדרים עד גיל 12, לבין נוער, המוגדר בגילאי 12-18.
  • ילדים יופנו לאשפוז במקרים של פסיכוזה, הפרעות התנהגות קשות; דיכאון; אוטיזם בשילוב פיגור שכלי והפרעות התנהגות קשות.
  • בני נוער יופנו לאשפוז פסיכיאטרי במקרים של מצב פסיכוטי או מצב נפשי שעלול לגרום נזק להתפתחות התקינה של הנער/ה; כאשר מצבו הנפשי של הקטין מהווה סכנה לו עצמו (אובדנות) או לאנשים סביבו; או במצבים של אנורקסיה בחומרה גבוהה
ראו אתר משרד הבריאות
כיצד מתבצעת ההפניה לאשפוז פסיכיאטרי של קטין?
  • קטין יופנה לאשפוז על ידי אחד מאלה:
    • על ידי הוריו או לבקשתו שלו
    • בהפנייה ממרפאה לבריאות הנפש
    • על ידי רופא ילדים
    • בהחלטת בית משפט לנוער (במקרה של אשפוז כפוי של קטין)
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם יש להתחשב בעמדתו של הקטין לצורך אשפוז פסיכיאטרי, אם האפוטרופוס החוקי מסכים לאשפוזו?
  • כאשר מדובר בקטין שטרם מלאו לו 15 שנים, אין צורך לשמוע את דעתו של הקטין. עם זאת, אם נוכחו בבית החולים, לאחר תחילת האשפוז, כי הקטין מתנגד לאשפוז, יובא עניינו לפני הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ונוער.
  • אם מדובר בקטין שכבר מלאו לו 15 שנים, יש לשמוע את דעתו טרם האשפוז. אם הקטין מתנגד, יכריע בית המשפט בשאלת האשפוז.
האם קטין יכול להתאשפז מרצון?
  • אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט למנות לו ייצוג אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
  • חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
מי מוסמך לאשפז קטין באשפוז פסיכיאטרי כפוי ובאילו נסיבות?

בנסיבות בהן הקטין מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, או סובל ממצב פסיכוטי או נפשי אשר עשוי לסכן את התפתחותו ובכל מקרה לאחר שסירב להתאשפז, יכול אחד מאלה להורות על אשפוזו בכפייה, גם אם הורי הקטין מתנגדים לאשפוזו:

  • הפסיכיאטר המחוזי, לאחר שהתקבלה פניה ובהתאם להוראות חוק טיפול בחולי נפש
  • בית משפט לנוער
  • מנהל בית החולים, במקרים נדירים
  • ראו אתר משרד הבריאות
  • חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם קטין זכאי לייצוג משפטי בדיון על אשפוז בכפייה בעניינו?
  • כן, קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי בדיון בוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער.
  • אם עניינו של קטין מעל גיל 15 הועבר לבית משפט, על בית המשפט למנות לו ייצוג אלא אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
כיצד ניתן לערער על החלטה לאשפז קטין בכפייה?
  • על החלטת אשפוז בידי פסיכיאטר מחוזי יכול לערער כל אדם לוועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ונוער.
  • על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית יכול לערער הקטין, קרובו והיועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.
  • על החלטת בית משפט לנוער רשאי הקטין לערער לבית המשפט המחוזי.
קטין מעל גיל 15 שהוצאה לגביו הוראה לאשפוז כפוי זכאי לייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי בבית המשפט לנוער ובוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לנוער.
מהו משך זמן אשפוז הקטין?
  • קטין שאושפז בהסכמת האפוטרופוס לא יאושפז לתקופה העולה על 2 חודשים.
    • ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער רשאית להאריך את תקופת האשפוז לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על 3 חודשים.
  • צו בית משפט לאשפוז קטין בכפייה יינתן לתקופה של עד 30 יום.
    • בתום 30 יום אלו בית-המשפט רשאי להאריך את הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תארך משלושה חודשים, על סמך המלצה של הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער.
  • האחראי על קטין, עובד סוציאלי או קטין שמלאו לו 15 שנים, וכן המנהל, רשאים, בכל עת, לפנות אל הועדה הפסיכיאטרית המחוזית לילדים ולנוער בבקשה לדיון נוסף בעניין אשפוזו של הקטין
  • על החלטת בית המשפט לנוער ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.
  • חשוב: בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם ניתן לאשפז קטין באשפוז פסיכיאטרי כפוי בשל מחלת אנורקסיה?
  • ניתן לאשפז אשפוז פסיכיאטרי כפוי של בני נוער במקרים חמורים של אנורקסיה, ולצורך כך יש להוציא צו מבית משפט לנוער.
  • בית משפט לנוער לא ייתן החלטה לפני שהוגש בפניו תסקיר, ולפני ששמע את הורי הקטין, את הקטין עצמו ואת העו"ס שהכין את התסקיר, ואפשר להם להציע הצעות בעניין הקטין.
האם ניתן לאשפז קטין הלוקה באוטיזם חמור?
  • אשפוז פסיכיאטרי עבור ילדים ונוער בספקטרום האוטיזם מתבצע במחלקות ייעודיות במרכזים לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
  • קיימת מחלקה לנוער במרכז לבריאות הנפש 'אברבנאל', מחלקה לבוגרים במרכז לבריאות הנפש 'כפר שאול - איתנים', ויחידה לגיל הרך במרכז לבריאות הנפש 'נס ציונה' איתנים.
  • הפנייה לאשפוז פסיכיאטרי של לוקים באוטיזם תיעשה על-ידי גורמי משרד הרווחה, גורמים משפטיים ובני משפחה
  • קטין הלוקה באוטיזם יאושפז בשל אחת או יותר מהסיבות הבאות: הוא מסוכן לעצמו או לסביבה, התנהגותו חסרת שיפוט מציאות או שהוא סובל מסימפטומים חמורים המחייבים השגחה צמודה.
עד כמה ההורים יכולים להיות מעורבים בטיפול בקטין באשפוז פסיכיאטרי?
כיצד ניתן להגיש תלונה על שירות שקיבל קרוב משפחה בבית חולים פסיכיאטרי או במרפאה לבריאות הנפש?

לאחר אשפוז

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
האם קיים סיוע מהמדינה לשיקום ילדים ובני נוער המשתחררים מאשפוז פסיכיאטרי?
  • חוק שיקום נכי נפש אינו חל על קטינים, ולכן הם אינם זכאים לסל השיקום לו זכאים מבוגרים, ולכן יהיו זכאים לטיפולים הרגילים הקיימים בסל הבריאות.
  • רצוי לבדוק את הזכאות לגמלת ילד נכה.
  • יצויין כי גמלת ילד נכה המשולמת לילדים בגין הפרעה נפשית (המוגדרת "פסיכוזה") ניתנת גם בזמן אשפוז פסיכיאטרי
אילו טיפולים ניתנים עבור ילדים ובני נוער שהשתחררו מאשפוז?
  • לאחר השחרור יש חשיבות רבה להמשך טיפול ומעקב בקהילה.
  • סוג הטיפול והמלצות ינתנו לבני המשפחה במסגרת הליך השחרור מהאשפוז הפסיכיאטרי.
  • קטינים זכאים לטיפול במסגרות טיפול נפשי לילדים ונוער הניתן בחינם למעט במקרים אלה.
  • טיפול מרפאתי בבריאות הנפש במסגרת סל הבריאות עבור כל הגילאים, בחינם או בהשתתפות עצמית בהתאם לתנאי קופות החולים.
  • בין היתר ניתנים טיפולים פסיכולוגיים, טיפול ומעקב תרופתי, פסיכותרפיה, מתן חוות דעת וייעוץ, טיפולים בהבעה ויצירה ועוד.
  • יש לפנות למוקד קופת החולים או לרופא המשפחה בצירוף ההפניות ודו"ח סיכום האשפוז על מנת לממש את הזכאות.
לרשימת הטיפולים המלאה ראו באתר כל הבריאות
כיצד מערכת החינוך יכולה לסייע לקטין שהשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי? קטין שהשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי עשוי להיות זכאי לסיוע לילדים השבים למערכת החינוך לאחר מחלה ממושכת, וראו פירוט נוסף לעיל.

זכאויות לקטינים נפגעי נפש ובני משפחותיהם

ילדים ובני נוער נפגעי נפש עשויים להיות זכאים לגמלת ילד נכה, במקרים המתאימים, והוריו עשויים להיות זכאים לסוגים שונים של סיוע וקבוצות תמיכה.

שאלה תשובה הערות המשך טיפול
למה עשויים להיות זכאים ילדים ובני נוער הסובלים מלקויות נפשיות? למידע נוסף בדבר הלקויות ואחוזי הנכות בגינן ראו [https://www.btl.gov.il/Laws1/02_0001_150700.pdf פרק 3(1) ופרק 4 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)
למה עשויים להיות זכאים הורים לילדים המקבלים גמלת ילד נכה?
  • הורים לילדים המקבלים גמלת ילד נכה עשויים להיות זכאים להנחה במסים ובחשבונות שונים וכן להטבות כלליות.
  • לפרטים נוספים בדבר הזכאויות השונות ואופן המימוש ראו גמלת ילד נכה והטבות נלוות.
לפרטים נוספים בדבר הזכאויות השונות האפשריות, ראו בפורטלים הספציפיים שהוצגו לעיל.
למי ניתן לפנות לצורך קבלת סיוע בהתמודדות עם בן משפחה נפגע נפש? קיימים מרכזי ייעוץ הפועלים כעמותות מטעם משרד הבריאות, ומספקים ייעוץ ותמיכה למשפחות נפגעי נפש
האם קיימות הטבות נוספות לבני משפחה של נפגעי נפש?

חשוב לדעת

פסקי דין


ארגוני סיוע


גורמי ממשל


חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים