מדריך סיוע למבוגר שהפך לסיעודי ולבני משפחתו (זכות)

גרסה מ־14:34, 28 באוגוסט 2018

אנשים מבוגרים, ולפעמים גם צעירים, מוצאים את עצמם פתאום נזקקים לליווי וסיוע מלא בחיי היום יום שלהם, מצב שמגדיר אותם כחולים סיעודיים. זה יכול לבוא כתוצאה מאירוע רפואי כגון שטף דם במוח או החמרה במחלת הסרטן, מתאונת דרכים או מהתפתחות של דמנציה שהופכת את האדם לתלוי בזולת.
התלות בזולת מחייבת לרוב קבלת עזרה בתשלום (מעובדים ישראלים או עובדים זרים), ולכך יש כמובן השלכות כלכליות משמעותיות.
המדריך נוגע לנושאים הבאים:

• אשפוז החולה בבית חולים
• מקורות כספיים שיקלו על הטיפול בחולה הסיעודי: גמלת סיעוד , קצבת שר"מ , סיוע לניצולי שואה, סיוע לאוכלוסיות נוספות, ביטח סיעודי
• חזרה לפעילות: שיקום רפואי, מכשירי שיקום וניידות, סיוע בשיפוצים הנדרשים בבית
• סיוע יום יומי: העסקת עובד זר בסיעוד או העסקת עובדי סיעוד ישראלים
• סיוע מהמערכת הציבורית:טיפול רפואי בבית, סיוע ממערכת הרווחה
• תשלומים במערכת הבריאות
• מוסדות לטיפול ממושך (תשושים)
• זכויות לבני המשפחה המטפלים (Care Givers)

1 אשפוז החולה בבית חולים

פעמים רבות האדם הקשיש מאושפז בבית החולים, טרם הוא הוגדר כסיעודי. במקרה זה חשוב לשים לב לאפשרויות השיקום העומדות בפניו, הן בבית החולים והן בקהילה, לאחר השחרור, וכן לפעול בהקדם להגשת תביעה לגמלת סיעוד.

במקרים בהם האדם אינו יכול לשוב ולהשתלב בקהילה מפאת מצבו, יש לפעול למציאת סידור מוסדי מתאים עבורו, ראו בפסקה בנושא #סידור מוסדי עבור קשישים סיעודיים או תשושי נפש.

לקראת השיחרור מבית החולים

יש מספר פעולות שניתן ורצוי לבצע במהלך האשפוז על מנת להבטיח את המשך הטיפול והשיקום לאחר השיחרור מבית החולים, וכן לפעול לקבלת גמלת סיעוד במקרה הצורך.

• על מנת להבטיח רצף בין האשפוז לבין תחילת השיקום ניתן לפנות אל האחות המקשרת של קופת החולים הנמצאת בבית החולים על מנת להסדיר את השיקום מראש עוד לפני השחרור מבית החולים.
• ניתן להגיש תביעה לגמלת סיעוד עוד במהלך האשפוז ולשם כך יש לבקש מהצוות הרפואי במחלקה סיכום ביניים של האשפוז. (ראו פסקת "גמלת סיעוד" בהמשך). לשם הצלחת סיכויי התביעה רצוי לצרף חוות דעת של רופא מומחה (רופא אונקולוגי במקרה של סרטן, נפרולוג במקרה של דיאליזה, או רופא גריאטרי שיכול לשקלל את כל מחלות הקשיש).
• אם האדם זקוק לעזרה מיידית ואינו יכול להמתין עד להחלטת המוסד לביטוח לאומי בתביעתו לקבלת גמלה, ניתן לקבל שירותי טרום סיעוד מחברות סיעוד פרטיות הנמצאות בהסדר עם המוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה העובד מועסק בהיקף של לפחות 6 שעות בשבוע על חשבון החברה ללא כל חובה של המטופל, וזאת עד שתינתן החלטה של המוסד לביטוח לאומי ולכל היותר במשך חודש ימים. ניתן לברר את פרטי החברות המספקות שירות זה, באמצעות העובדת הסוציאלית בבית החולים.
• בנוסף, יש מספר מקרים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לחולה לקראת שיחרורו מבית החולים כמפורט בטבלה:

שיקום במסגרת האשפוז

• במקרים מסוימים תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת המשך האשפוז לתקופה של עד 3 חודשים בבית החולים בו מאושפז החולה או בבית חולים אחר.
• ראו הרחבה בפסקת "שיקום רפואי" בהמשך מדריך זה.

2 גמלת סיעוד

גמלת סיעוד ניתנת לתושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה מעבודה, מתגוררים בביתם או בדיור מוגן במחלקות עצמאיות, זקוקים לעזרה יום יומית ועומדים במבחן הכנסות. ראו הסבר מפורט בהמשך. הגמלה ניתנת באמצעות שירותים, אולם בתנאים מסויימים ניתן לקבל גמלת סיעוד בכסף ולהעסיק את המטפל ישירות, ללא תיווך של חברת סיעוד.
במקרה של חולה שמקבל קצבת נכות או קצבת זיקנה לנכה (למי שעבר את גיל הזכאות לקצבת זיקנה) אזי הוא אינו זכאי לגמלת סיעוד, אבל במקרה של החמרה במצבו עשוי להיות זכאי בנוסף לקצבת שירותים מיוחדים.
ניתן לבדוק את האפשרות לקבלת יותר מקצבה אחת באתר המוסד לביטוח לאומי.

ניתן למצוא את רשימת החברות והארגונים המספקים את שירותי הגמלה באזור המגורים ופרטי ההתקשרות עמם, באמצעות מערכת מקוונת לאיתור נותני שירותים באתר המוסד לביטוח לאומי.

• למידע נוסף ראו:
  • פורטל גמלת סיעוד
  • שירותים הניתנים במסגרת גמלת סיעוד שמאפשרים סיוע מחברות שמספקות את שירותי הגמלה
  • גמלת סיעוד בכסף לצורך העסקת מטפל צמוד
  • ביטוח סיעוד בחוק הביטוח הלאומי
  • מידע מפורט באתר המוסד לביטוח לאומי

סוגי הגמלאות

שירותים הניתנים במסגרת גמלת סיעוד

• השירותים, שניתן לקבל אותם בשילובים שונים, כוללים:
  1. עזרה של מטפל אישי (ישראלי או עובד זר) - בהתלבשות, אכילה, רחצה, החלפת מוצרי ספיגה ומצעים, ניידות בבית ומחוצה לו, וכן השגחה למניעת סכנה למטופל ולסביבתו ועזרה בניהול משק הבית. למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  2. ביקור במרכזי יום לקשיש (כרוך בתשלום של 15 ש"ח ליום). ביקור יומי במרכז מחליף יחידות שירות (שעות טיפול), בהתאם לרמת הזכאות:
     • 2 יחידות שירות לזכאים לגמלה ברמה 1, 2 או 3 (וכן לזכאים לגמלה ברמה א' או ב' שזכאותם לגמלה נקבעה לפני נובמבר 2018).
     • 2.45 יחידות שירות לזכאים לגמלה ברמה 4, 5 או 6 (וכן לזכאים לגמלה ברמה ג' שזכאותם לגמלה נקבעה לפני נובמבר 2018).
  3. אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים (ניתן להזמין את המוצרים באופן עצמאי). למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי).
  4. לחצן מצוקה - משדר המותקן בבית ומעביר ישירות למוקד מאויש קריאות לעזרה של מי שנקלעו למצוקה (שווה ל-0.25 יחידת שירות). למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
  5. שירותי כביסה (כביסה של 5 ק"ג פעם בחודש שווה ל-0.25 יחידת שירות). למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
• ניתן למצוא את רשימת נותני השירותים במקום מגוריו של המבוטח ופרטיהם, באמצעות המערכת המקוונת לאיתור נותני שירותים באתר המוסד לביטוח לאומי.

קבלת גמלה כספית

• יש אפשרות להחליף חלק מיחידות השירות בגמלה כספית, בהתאם לרמת הגמלה הרלוונטית (אם מדובר ברמה 1, ניתן גם לבחור בגמלה כספית במקום כל יחידות השירות). למידע נוסף ראו קבלת גמלת סיעוד בכסף.
• בנוסף, מי שמעסיקים מטפל צמוד 12 שעות ביממה לפחות 6 ימים בשבוע, יכולים לבחור אם לקבל את כל גמלת הסיעוד בתשלום כספי במקום לקבל את שירותי הגמלה (או לשלב גמלה כספית עם שירותים אחרים). למידע נוסף ראו גמלת סיעוד בכסף לצורך העסקת מטפל צמוד.

תנאי זכאות לגמלת סיעוד

• לגמלת סיעוד זכאי מי שעומד ב-5 התנאים הבאים:
  1. הוא תושב ישראל שהגיע לגיל פרישה.
     • מי שקיבל מעמד של תושב ישראל רק לאחר שהגיע לגיל פרישה, יהיה זכאי לגמלה בתנאי שעלה לארץ לפי חוק השבות או קיבל סל קליטה.
  2. הוא מתגורר בקהילה (בבית או בדיור מוגן).
     • מי שמתגורר במוסד סיעודי יהיה זכאי רק אם הוא שוהה במחלקה לעצמאיים או לתשושים (אין זכאות למי שמתגורר במחלקה סיעודית, במחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי, או במוסד שבו רוב הוצאות האחזקה ממומנות על ידי גוף ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית).
     • מגורים בבית אבות המחויב ברישוי של משרד הבריאות או של משרד הרווחה עשויים לשלול את הזכאות לגמלה, אם כי לא בהכרח (ראו פסק דין בנושא).
     • מקבל גמלת סיעוד שאושפז בבית חולים כללי זכאי לקבל שירותי סיעוד אישי בבית החולים במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוזו.
     • מקבלי גמלת סיעוד שזכאותם הופסקה בגין אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, ישובו להיות זכאים לגמלה לאחר שחרורם מהאשפוז.
  3. הוא אינו מקבל את אחת מהגמלאות הבאות (מי שמקבל אחת מהן, יצטרך לבחור בינה לבין גמלת סיעוד):
     • קצבת שירותים מיוחדים.
     • קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה.
     • גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.
     • הטבה ממשרד הביטחון המהווה כפל עם גמלת סיעוד, בהתאם למפורט בחוזר המוסד לביטוח לאומי.
  4. הוא זקוק לסיוע או להשגחה (דרגת הצורך תיקבע לאחר ביצוע מבחן תלות):
     • סיוע במידה רבה בפעולות יומיומיות (הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכד').
     • השגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
  5. הוא עומד במבחן הכנסות.
     • לחישוב הזכאות על-פי ההכנסות ניתן להיעזר במחשבון המוסד לביטוח לאומי.
     • לפרטים נוספים, ראו מבחן הכנסות לצורך קבלת גמלת סיעוד וכן טבלת הזכאות הבאה:

מצב משפחתי	סכום ההכנסה החודשית נכון לינואר 2020	שיעורי הגמלה
יחיד	עד 10,551 ש"ח	גמלה מלאה
יחיד	מעל 10,551 ש"ח ועד 15,826.5 ש"ח	גמלה מופחתת, בשיעור של 50%
יחיד	מעל 15,826.5 ש"ח	אין זכאות לגמלה
זוג	עד 15,826.5 ש"ח	גמלה מלאה
זוג	מעל 15,826.5 ש"ח ועד 23,739.75 ש"ח	גמלה מופחתת, בשיעור של 50%
זוג	מעל 23,739.75 ש"ח	אין זכאות לגמלה

• בני-זוג מאותו המין נחשבים כ"זוג" לעניין מבחן ההכנסות (מי שמקיים חיי זוגיות עם בן/בת זוג מאותו מין לא יקבל תוספת ניקוד כ"בודד", בדומה לבני זוג הטרוסקסואלים).
• כאשר שני בני הזוג הם סיעודיים, סכום ההכנסה יחושב כיחיד לכל אחד מבני הזוג.

• לשיעורי מבחן ההכנסות בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

תהליך הבקשה לגמלת סיעוד

בדיקת תפקוד לצורך קביעת זכאות לגמלת סיעוד (מבחן תלות ADL)

• אם תובע הגמלה עונה על הקריטריונים הבסיסיים, אך לא ניתן לקבוע לו זכאות רק על סמך המסמכים שהגיש, יבקר בביתו מעריך (איש מקצוע, אחות או פיזיותרפיסט), כדי לקבוע את מידת תלותו בזולת, או את מידת ההשגחה שהוא זקוק לה.
• הביקור ייערך כשבועיים לאחר קבלת טופס התביעה, ובמרבית המקרים יתואם מראש. במסלול קצר מועד אם מעוניינים לשנות את מועד הביקור, ניתן לפנות אל מוקד הייעוץ לאזרח הוותיק או למוקד הטלפוני הארצי 6050*.
• לקשיש עם ירידה קוגניטיבית תתבצע הערכה תפקודית בנוכחותו של בן משפחה, או אדם אחר המכיר אותו היכרות יומיומית. לפרטים על התאמות שנעשו עבור חולים דמנטיים וחולי אלצהיימר, ראו מבחן תלות (ADL) לגמלת סיעוד לחולי אלצהיימר.
• הנבדק יתבקש להראות תעודה מזהה, את התרופות שהוא נוטל, עזרים שהוא משתמש בהם (כגון מקל הליכה) ומסמכים רפואיים שמצויים בידיו. הוא יתבקש לפרט על סדר יומו: מתי וכיצד הוא קם, איך הוא ישן בלילה, כיצד הוא מגיע אל השירותים, אם הוא מקבל עזרה יומיומית - מי עוזר לו וכיצד הוא מתפקד כאשר אדם זה איננו, כיצד הוא מסתדר בקניות ובהכנת אוכל, כיצד הוא מתלבש, מהן בעיותיו התפקודיות וממה הן נובעות.
• במקרה שיהיה צורך בכך, הנבדק יתבקש לבצע פעולות שישקפו את תפקודו (לא פעולות העלולות לסכן את שלומו). הוא יתבקש ללבוש בגדים עליונים על הבגדים שכבר עליו ולגרוב גרביים (אם הוא ירצה, יוכל לבצע מטלה זו לבדו בחדר). אם הוא נייד, יתבקש להגיע לחדר האמבטיה, לשטוף ולנגב פנים וידיים, להגיע למטבח, לחמם מזון ולהגישו לשולחן.
• אם הנבדק מתלונן על קושי שאינו ניתן להסבר על-פי רמת תפקודו בפעולה שלא נבדקת בדרך כלל, יתבקש לבצע פעולה זו.

• לאחר סיום הביקור, המעריך יעביר למוסד לביטוח לאומי את תוצאות הבדיקה.

• דגשים נוספים
  • הנבדק רשאי לדרוש נוכחות של בן משפחה או אדם אחר בעת הבדיקה ואף יכול לדרוש שתיאום מועד הבדיקה ייעשה מול אותו אדם.
  • אדם המתגורר לבד בביתו, צריך להבהיר זאת לבודק, גם אם במהלך הבדיקה נמצא איתו בן משפחה. עריכת הבדיקה שלא בביתו של הנבדק (למשל בבית של קרובי משפחה) עלולה להביא למסקנה כי הנבדק אינו גר לבד ולשלול את זכותו לגמלה.
  • במקרה שאדם אובחן כחולה סרטן ע"י אונקולוג, או כחולה דיאליזה ע"י נפרולוג, או כחולה באלצהיימר ע"י רופא גריאטר, תיתכן זכאות לגמלת סיעוד גם ללא ביקור לצורך בדיקת תפקוד.
  • עיוור המחזיק בתעודת עיוור ומתגורר לבד, זכאי באופן אוטומטי לגמלת סיעוד.

שאלות נוספות

3 קצבת שירותים מיוחדים למקבלי קצבת נכות

• אדם המקבל קצבת נכות או קצבת זיקנה לנכה (למי שעבר את גיל הזכאות לקצבת זיקנה) אינו זכאי לגמלת סיעוד. עם זאת, במקרה של החמרה במצבו הוא עשוי להיות זכאי לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ).
• קצבת שירותים מיוחדים (שר"ם) משולמת, בהתאם לתנאי הזכאות, לבוגרים הזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום יום ואינם מאושפזים במוסד שניתנים בו שירותי רפואה, שירותי סיעוד או שירותי שיקום
• הקצבה נקבעת על-פי רמת התפקוד ורמת התלות בזולת ומשולמת בנוסף לקצבת הנכות כללית או קצבת הזיקנה לנכה.
• למידע נוסף ראו קצבת שירותים מיוחדים והטבות נלוות.

4 סיוע לניצולי שואה

תוספת 9 שעות סיעוד חודשיות

ניצולי שואה המקבלים קצבה בגין נירדפותם או מענק שנתי ממשרד האוצר או פיצוי חד פעמי מוועידת התביעות ובנוסף גמלת סיעוד או גמלת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי כמפורט בתנאי הזכאות , זכאים לתוספת של שעות סיעוד מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.

• תוספת שעות הסיעוד עומדת על 9 שעות סיעוד שבועיות (כ- 1,842 ש"ח)
• הקרן לרווחה תיצור קשר עם ניצולי שואה זכאים המקבלים גמלת סיעוד בעין, לצורך תוספת 9 שעות הסיעוד .ניצולים זכאים המקבלים גמלת סיעוד בעין אשר הקרן לרווחה טרם פנתה אליהם, מתבקשים לפנות את ל קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, בטלפון ‎03-6090866.
• ניצולי שואה המקבלים גמלת סיעוד בכסף לצורך העסקת מטפל צמוד מהביטוח הלאומי יקבלו גם את תוספת 9 שעות הסיעוד כגמלה בכסף באמצעות פנייה ל- ועידת התביעות במספר הטלפון 03-5194400.
• יוצאי עיראק , מרוקו ואלג'יריה שהוכרו ע"י הרשות לזכויות ניצולי השואה, המקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, זכאים לקבל את תוספת 9 שעות סיעוד באמצעות פנייה אל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל בטלפון : ‎03-6090866.
• השירות של תוספת שעות הסיעוד ניתן רק לאלה שגרים בביתם ואינו ניתן לניצולים השוהים במוסד סיעודי או בית אבות או בדיור מוגן במחלקת תשושים
• למידע נוסף ראו:
  • עזרה סיעודית לניצולי שואה מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל
  • אתר הקרן לרווחה לניצולי השואה

עזרה סיעודית לניצולי שואה לאחר אשפוז מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל (סול"ם)

הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל דואגת למתן 50 שעות סיעוד, למשך חודשיים, לניצולי שואה לאחר אשפוז, אשר זקוקים לסיוע בתפקוד היומיומי

• הזכאות לשעות סיעוד אלה הנה לניצולי שואה המקבלים קצבה בגין נרדפותם או מענק שנתי ממשרד האוצר או פיצוי חד פעמי מוועידת התביעות כמפורט בתנאי הזכאות, ובלבד שהכנסתם החודשית אינה עולה על 9,203.08 ש"ח והם אינם זכאים לגמלת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
• ההכנסה החודשית לצורך מבחן ההכנסה אינה כוללת את את הקצבאות המשולמות לניצולי השואה בגין נרדפותם.
• עזרה זו ניתן לקבל אך ורק על-ידי הגשת בקשה באמצעות העובד הסוציאלי של בתי החולים, בזמן האשפוז.
• למידע נוסף ראו:
  • עזרה סיעודית לניצולי שואה לאחר אשפוז מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל (סול"ם)
  • אתר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל

הוצאות וטיפולים רפואיים לניצולי שואה

• כל ניצולי השואה ונכי המלחמה בנאציםז כאים לפטור מלא (100%) מדמי ההשתתפות העצמית ברכישת תרופות מרשם הכלולות בסל הבריאות, זאת ככל שלא ניתנת הנחה מתוקף הסדר אחר. למידע נוסף ראו: פטור מתשלום עבור תרופות לניצולי שואה ונכי המלחמה בנאצים.
• יש לא מעט זכויות ושירותים בתחום ההוצאות והטיפולים הרפואיים הרלוונטיים לניצולי שואה המקבלים תגמול לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ניצולי שואה המקבלים קצבה ליוצאי מחנות וגטאות ממשרד האוצר וניצולי שואה המקבלים קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות. במקביל יש גם לא מעט עמותות שמסייעות לניצולים. למידע נוסף ראו:
  • הוצאות וטיפולים רפואיים לניצולי שואה המקבלים תגמול ממשרד האוצר
  • הטבות רפואיות באתר הרשות לזכויות ניצולי השואה.

5 סיוע לאוכלוסיות נוספות

משפחות בטיפול משרד הביטחון

6 ביטוח סיעודי

אזרחים ותיקים רבים רכשו ביטוח סיעודי דרך קופת החולים, באמצעות מקום העבודה או באופן פרטי.

• אם קשיש הגיע למצב סיעודי או תשוש נפש הזקוק להשגחה, מומלץ לבדוק אם יש לקשיש ביטוחים סיעודיים.
• מקומות שכדאי לבדוק בהם:
  • קופת החולים של הקשיש, שכן רבים ביטחו את עצמם דרך קופות החולים. יש לשים לב שקופות החולים ביצעו את הביטוח דרך חברות ביטוח פרטיות.
  • מקום העבודה האחרון של הקשיש (מחלקת משאבי אנוש או ועד העובדים), שכן קשישים רבים בוטחו דרך הסדרים במקומות עבודה
  • איתור ביטוחים פרטיים באתר הר הביטוח של משרד האוצר
• אחרי שאותרה פוליסה (או כמה פוליסות) נדרש:
  • לבדוק את הזכאות לתגמול מחברת הביטוח לצורך מימון טיפול סיעודי בבית או אשפוז סיעודי במוסד.
  • להציג הוכחות למצב הסיעודי, ולכן כל המסמכים הרפואיים בהקשר של פניה לקבלת גמלת סיעוד רלוונטיים גם כאן.

• למידע נוסף ראו:
  • ביטוח סיעודי פרטי
  • איתור ביטוחים באתר הר הביטוח של משרד האוצר
  • ביטוח סיעודי והשוואה בין מבטחים באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות
  • מידע באתר הרשות לפיקוח על שוק ההון
  • המדריך לביטוח סיעודי באתר "רעות - משפחה מטפלת"

7 שיקום רפואי

ירידה ביכולת של אדם לתפקד עצמאית עלולה להיגרם עקב פגיעה גופנית כלשהי בכל גיל (לדוגמה - שבץ מוחי או שבר). תהליך השיקום נועד לאפשר למטופל לחזור ככל האפשר לתפקוד יומיומי - מבחינה פיזית, חברתית ונפשית, במטרה לקיים אורח חיים פעיל ובריא, במשפחה ובחברה.

• שיקום רפואי הוא זכות המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ונמצאת באחריות קופת החולים שבה מבוטח המטופל.
• שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ריפוי מתמשך, שמטרתו היא שיפור התפקודים המוטוריים והקוגנטיבים הספציפיים שנפגעו עקב המחלה או הפציעה, והגדלת עצמאותו האישית של החולה כך שיוכל לחזור ולנהל אורח חיים פעיל ובריא.
• ההחלטה האם החולה הינו "בר שיקום" היא החלטה רפואית.
• השיקום יכול להתבצע בקהילה או במסגרת אשפוז.

שיקום במסגרת אשפוז

• במקרים מסויימים תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז לתקופה של עד 3 חודשים.
• במקרים מסויימים השיקום יכול להתבצע גם בבית חולים אחר, לרוב בית חולים שיקומי.

• באישור ועדה מקצועית של קופת החולים ייתכן אשפוז לתקופה ממושכת יותר.
• הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לשיקום באשפוז עבור חולה שיקומי:
  1. מצבו הרפואי של המטופל דורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
  2. המטופל סובל מליקויים מוטוריים, קוגניטיביים, רגשיים, שפתיים והתנהגותיים, אשר טיפולם מצריך ידע מקצועי הקיים במסגרות שיקום ייעודיות.
  3. לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה.
  4. כל מעוכב דריכה (שאינו יכול לדרוך או לעמוד למשך תקופה מסויימת) יופנה למסגרת שיקום באשפוז, אלא אם נתן את הסכמתו לטיפול בקהילה וישנה אפשרות לכך.
  5. מטופלים לאחר אירוע מוחי או מטופלים הסובלים מבעיות נוירולוגיות אחרות, יופנו לשיקום רק אם מצבם התפקודי, כפי שנראה במבחן תפקודי, הורע משמעותית.
  6. התנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה.
• למידע נוסף ראו:
  • שיקום במסגרת אשפוז לחולה שיקומי
  • חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 4/2009 מיום 14.01.2009 - אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים.

שיקום במסגרת הקהילה (קופות החולים)

• האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחלה על קופת החולים המבטחת את החולה, על פי התוספת השנייה לחוק.
• קופות החולים מחויבות ליידע כל מטופל ומשפחתו אודות זכויותיו למיצויי פוטנציאל השיקום, תוך הפנייה לגורמים המתאימים וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים.
• תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוז או בקהילה.
• מקום שיקום המותאם לצורכי המטופל יכול להיות מרכז לשיקום יום, מכון ייעודי (כגון מכון לפיזיותרפיה) או בית המטופל, אם התנאים בבית מאפשרים זאת (למידע נוסף ראו יחידה להמשך טיפול בבית של קופות החולים).
• אדם שהופנה לשיקום בקהילה זכאי ל-12 טיפולי פיזיותרפיה בשנה ובהמלצת רופא לטיפולים נוספים.
• בנוסף לכך, הוא זכאי לסדרה נוספת של 12 טיפולים בהשתתפות עצמית, במכוני הסדר או במכונים פרטיים בסבסוד הקופה.
• לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות, יופנה המטופל למסגרות שיקומיות/חברתיות בקהילה, כגון: מרכזי יום לקשיש (מעל גיל 60-65) או מרכזים המופעלים על-ידי עמותות (ראו סעיף ארגוני סיוע).

• למידע נוסף ראו:
  • שיקום בקהילה לחולה שיקומי
  • חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מס' 4/2009 מיום 14.01.2009 - אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים.
  • שיקום בבית באתר הכללית
  • שיקום באתר מכבי

8 מכשירי שיקום וניידות

משרד הבריאות משתתף במימון מכשירים כגון כיסאות גלגלים, מזרוני אויר חשמליים למניעת פצעי לחץ, מיטות הידראוליות וחשמליות, מנופים להעברה ועוד.

• טרם רכישת המכשיר יש לפנות ללשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות, באמצעות המחלקות למחלות ממושכות ושיקום, בכפוף לקביעת נזקקות וזכאות להשתתפות במימון המכשירים.
• חשוב לדאוג להתאמת הציוד לחולה, למטפל (למשל במקרה של חולה כבד מאוד) ולאפשרות התקנתו בבית החולה (למשל במקרה של דלת צרה).

• למידע נוסף ראו:
  • סיוע במימון מכשירי ניידות.
  • השאלה וסיוע במימון של ציוד שיקומי ורפואי.
  • אתר משרד הבריאות - מכשירי שיקום וניידות
  • אביזרי עזר לבית באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות.
  • עמותת יד שרה

9סיוע בשיפוצים הנדרשים בבית

משרד הבינוי והשיכון מסייע לאנשים המוגבלים בניידות במימון שינויים או שיפוצים החיוניים לתפקוד ולניידות בתוך דירתם ובדרכי הגישה אליה.

• הסיוע כולל, בין היתר, הרחבת פתחים והתאמתם למעבר כיסא גלגלים, שינויים בחדרי רחצה ושירותים, התאמות במטבח, בניית שבילי גישה ומשטחי גישה (רמפות) והתקנת מעקות, תמיכות ומעלונים.
• ניתן למצוא את רשימת הפריטים וההתאמות בנספח מס' 8 בנוהל הסיוע.
• הסיוע ניתן בנוסף לכל סיוע אחר שהאדם המוגבל בניידות עשוי להיות זכאי לו על-פי תכניות סיוע אחרות של משרד הבינוי והשיכון.
• הסיוע מורכב ממענקים והלוואות. תנאי ההלוואות: הצמדה + 4% ריבית לתקופה של 28 שנה.
• דיירי הדיור הציבורי זכאים למענק מלא עבור התאמת הדירה. בשאר המקרים, הסיוע מחולק ל-4 דרגות המורכבות ממענק משולב בהלוואה או מהלוואה בלבד:

• הרכב הסיוע נקבע על-פי מספר הנפשות בדירה, מספר החדרים בדירה והכנסות כל בני המשפחה. לדיירים בדיור הציבורי המענק ניתן ללא תלות במספר החדרים וגובה ההכנסות.
  • בחישוב גובה ההכנסות מובאות בחשבון סך כל ההכנסות ברוטו של המבקש ובן הזוג וכן קצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי, כגון הבטחת הכנסה וקצבת מזונות (קצבאות הקיום מפורטות בסעיף 2.7 בנוהל משרד השיכון).
  • ההכנסות הבאות אינן מובאות בחשבון בחישוב גובה ההכנסות: קצבת ילדים, קצבת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים, גמלת סיעוד, קצבה נוספת לנכות, גמלת מוגבלות קשה, גמלת ילד נכה, דמי הבראה, ביגוד, תשלומים להעסקת עובד זר בגין אי תפקוד (בכפוף לאישור על הזכאות להעסיק עובד).
• לפירוט דרגות הסיוע הניתן בהתאם לכל מקרה, ראו באתר משרד הבינוי והשיכון.
• התרשים הבא מתאר את התהליך לקבלת הסיוע במימון ההתאמות.

• למידע נוסף ראו:
  • מדריך דיור לאנשים עם מוגבלות בניידות
  • דיור לאנשים עם מוגבלויות
  • ביצוע התאמות לאנשים עם מוגבלויות בבית משותף
  • התאמות בבית משותף הטעונות הסכמת הדיירים
  • התאמות בבית משותף שאינן טעונות הסכמת הדיירים
  • חניית נכים בבית משותף

10 טיפול רפואי בבית

מעבר של חולה סיעודי לביתו מעורר לא מעט קשיים וביניהם המשך הטיפול הרפואי, מתוך רצון להימנע במידת האפשר לטלטל את החולה למרפאה.

• במקרים רבים המטופל זכאי לביקור בית של רופא, אחות ואנשי מקצועות הבריאות הרלוונטים כמו פיזיותרפיסטים.
• דוגמאות לכך הן:
  • לקיחת בדיקות דם
  • פיזיותרפיה
  • בדיקה ע"י רופא
• עם התקדמות הטכנולוגיה יש לא מעט בדיקות מורכבות שניתן לבצע כיום בבית המטופל. מומלץ לבדוק מול קופת החולים וגם מול הביטוחים הפרטיים.
• חלק מהרשויות המקומיות מפעילות בשיתוף עם גופים נוספים תכנית שבמסגרתה ניתן, בין היתר, להזמין רופא לביקור בית בכל שעה, תמורת השתתפות עצמית סמלית. למידע נוסף ראו קהילה תומכת לקשישים.
• למידע נוסף ראו:
  • שירות רפואי שניתן בבית המבוטח באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות
  • החולה הנתמך (חולה שיקומי, חולה סיעודי וחולה תשוש)
  • סיוע סוציאלי במסגרת שירותי הבריאות
  • טיפול ביתי תומך (טיפול פליאטיבי)
  • קהילה תומכת לקשישים

11 העסקת עובד זר בסיעוד

• מטופלים שאינם שוהים במוסד סיעודי וזקוקים להשגחה של מטפל סיעודי במשרה מלאה, זכאים לקבלת היתר להעסקת עובד זר.
• העסקת עובד זר בסיעוד אפשרית גם למי שאינם זכאים לגמלת סיעוד.
• המידע המובא בהמשך הפרק מפרט את הנדרש לגיוס עובד זר סיעודי:

הליך	הגורם המעורב
בדיקת זכאות להעסקת עובד זר	רשות האוכלוסין וההגירה
קבלת ההיתר	רשות האוכלוסין וההגירה
איתור עובד זר (השמה)	חברות סיעוד
קבלת אשרת עבודה עבור העובד הזר	רשות האוכלוסין וההגירה
העסקת העובד	חברות סיעוד

זכאות להעסקת עובד זר

• מי שהגיע לגיל פרישה יוכל לקבל היתר להעסיק עובד זר, אם הוא מתגורר בקהילה, כולל בדיור מוגן, ולא במסגרת מוסדית ועונה על אחד מאלה:
  • בבדיקה להערכת תלות הוא צבר 4.5 נקודות תלות (ADL), או 4 נקודות תלות בתוספת ניקוד שניתן לו כבודד (נחשב כחצי נקודה).
  • בבדיקה להערכת תלות נמצא כי הוא זכאי להשגחה חלקית, כלומר לפחות חצי נקודה בסעיף "השגחה", בתוספת ניקוד שניתן לו כבודד.
  • על-פי החלטת ועדת ערר של המוסד לביטוח לאומי שדנה בערעור בנוגע לגמלת סיעוד, אושרה לו זכאות לגמלת סיעוד רמה 5 או גמלת סיעוד רמה 6, גם ללא מבחן תלות.
    הערת עריכה

    רמות הגמלה בנושא הערעור הן לפי מייל מיאירה מרדכי, אגף היתרים (הועבר לקיפר)

    הערה מאת רבקה ניר (שיחה) 11:10, 19 בפברואר 2020 (IST)
• קשיש מעל גיל 90 זכאי להיתר העסקה אם צבר לפחות 4 נקודות במבחן התלות.

• אנשים שטרם הגיעו לגיל פרישה (כולל ילדים עד גיל 18 ו-3 חודשים) עשויים להיות זכאים להעסקת עובד זר בסיעוד, בכפוף לעמידתם בתנאים מסוימים. למידע נוסף ראו זכאות להעסקת עובד זר בסיעוד.

• חולים העומדים להשתחרר מבית חולים או ממוסד סיעודי וזקוקים לסיוע סיעודי לצורך שמירה על הרצף הטיפולי, זכאים להיתר להעסקת עובד זר למשך 3 חודשים. ההיתר מאפשר להעסיק עובד זר השוהה בישראל ואינו מאפשר הבאת עובד מחו"ל. למידע נוסף ראו העסקת עובד זר לאחר שחרור מבית חולים או ממוסד סיעודי.

קבלת היתר מיחידת ההיתרים - ענף הסיעוד

• יש למלא את הטפסים הבאים:
  • טופס בקשה לקבלת היתר העסקה
  • התחייבות מעסיק
  • הצהרת ויתור על סודיות
• אם המטופל הסיעודי הוא קטין, הורהו יחתום גם על תצהיר (טופס ד').
• ניתן למלא את הטפסים באחת משתי הדרכים הבאות:
  • מילוי הטפסים באופן מקוון. לאחר שהטפסים ימולאו באופן מקוון, יש להדפיס אותם, לחתום עליהם ולשלוח בדואר בצירוף המסמכים הנדרשים.
  • הדפסת קבצי PDF של הטפסים (נמצאים בהמשך לדף ההנחיות) ומילוי ידני שלהם.
• המסמכים שיש לצרף לטופסי הבקשה:
  • צילום תעודת זהות של המטופל, כולל הספח.
  • במקרה שהמטופל אינו מסוגל למלא את חובותיו כמעסיק (לחתום על חוזה, לשלם משכורת וכד'), יש להגיש גם את צילום תעודת הזהות של המעסיק.
  • במקרה שבית המשפט מינה למטופל אפוטרופוס, על המעסיק לצרף אישור אפוטרופסות.
  • נכה עבודה, נכה כתוצאה מפעולת איבה ונכה צה"ל, יצרפו אישור על זכאות.
  • לפירוט המסמכים הנדרשים ממקבלי גמלת ילד נכה, ראו העסקת עובד זר לטיפול בילד נכה.
• אישור על תשלום אגרת בקשה:
  • מעסיק המבקש היתר חדש להעסיק עובד זר בסיעוד, או להאריך היתר קיים, ישלם אגרה בסך 310 ש"ח ויהיה פטור מאגרה שנתית שעל מעסיקים בתחומים אחרים לשלם.
  • מי שהגיעו לגיל פרישה ואינם עומדים בתנאי הזכאות לגמלת סיעוד בשל גובה הכנסותיהם, ישלמו בנוסף אגרה בסך 290 ש"ח עבור מבחן תלות.
  • את התשלום ניתן לבצע בסניפי הדואר, או באמצעות אתר האינטרנט של שירות התשלומים הממשלתי.
  • את האישור על תשלום האגרה יש לצרף אל הבקשה. בקשה ללא אישור תוחזר לשולח.
• בבקשה להארכת היתר קיים, יש לצרף צילום אשרת השהייה של העובד הזר המועסק בהיתר, שבדרכונו של העובד.
• יש לשלוח את הטפסים בדואר, או למסור אותם במשרדי יחידת ההיתרים - ענף הסיעוד של רשות האוכלוסין וההגירה.
• אין לשלוח את הבקשה באמצעות פקס.
• ההחלטה של ענף הסיעוד תישלח בדואר רשום.
• לשעות קבלת הקהל והמענה הטלפוני באגף ההיתרים.

השמת עובד זר אצל המטופל הסיעודי

• לאחר קבלת אישור היתר להעסקת עובד זר, יש לפנות לאחת הלשכות הפרטיות המורשות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בענף הסיעוד, לצורך השמת העובד הזר.
• לרשימת הלשכות הפרטיות המורשות מתוך אתר רשות האוכלוסין וההגירה.
• לפרטים נוספים, ראו גיוס וליווי עובד זר בסיעוד על ידי הלשכות המורשות.

קבלת אשרת עבודה

• לאחר שנמצא עובד מתאים, על המעסיק לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה, לצורך קבלת אשרת עבודה (ויזה ב'1, שתוקפה לשנה) עבור העובד הזר שברצונו להעסיק. לרשימת הלשכות המטפלות בנושא אשרות.
• בפנייה יש להמציא את המסמכים הבאים:
  • טופס מתן אשרת כניסה לישראל מסוג ב/1 סיעודי.
  • כתב התחייבות למעסיק עובד סיעודי זר.
  • תמונה מעודכנת של העובד הזר
  • צילום דף פרטי העובד מתוך דרכונו.
• יש לוודא שדרכונו של העובד הזר תקף ל-18 חודשים לפחות.

העסקת העובד

• עובד זר זכאי לכל הזכויות של עובד ישראלי (בשינויים מסוימים) כולל הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים וכו'.
• למרות ששכר המינימום הוא 5,300 ש"ח לחודש, צריך להתכונן להוצאה חודשית של לפחות 7,000 ש"ח בגלל החובה להתייחס לימי חופשה, מחלה, תשלומי ביטוח לאומי וכו'.

הרחבות בנושא

• מדריך לגיוס עובד זר בסיעוד
• מדריך להעסקת עובד זר בסיעוד
• זכותון עובד זר בסיעוד שפוטר או שמעסיקו אושפז או נפטר
• זכותון עובד זר בסיעוד שהתפטר מעבודתו

12 העסקת עובדי סיעוד ישראלים

אדם הזכאי לגמלת סיעוד יכול לנצל את גמלת הסיעוד להעסקת מטפל סיעודי באמצעות אחת מחברות הסיעוד בישראל.

• מי שזכאים לגמלת סיעוד רמה ב' או גמלת סיעוד רמה ג' ומעסיקים מטפל ישראלי, עשויים להיות זכאים לתוספת של שעות טיפול אישי.

• יש כמה הבדלים בולטים בין העסקת עובד ישראלי לעובד זר כגון:
  • עובד ישראלי אינו גר בבית המטופל, ואינו נוכח שם 24 שעות.
  • על עובד ישראלי חל חוק שעות עבודה ומנוחה ויש לשלם לו גמול עבור שעות נוספות אם הוא עובד ביום מסוים מעבר למכסה היומית הקבועה בחוק.
• אם המטופל מעוניין להעסיק את המטפל הסיעודי בהיקף שעות גבוה מזה שהוא זכאי לו דרך גמלת הסיעוד, הוא יכול לבקש מהמטפל להיות מועסק בשעות הללו באופן ישיר (לא על ידי חברת סיעוד) ועל חשבונו.
• מי שאינו זכאי לגמלת סיעוד, יכול להעסיק בעצמו ועל חשבונו מטפל סיעודי. העסקה כזו יכולה להיעשות בשתי צורות:
  • ישירות, כאשר המטופל לוקח אחריות מלאה על העסקת המטפל.
  • דרך חברת סיעוד, כאשר המטופל משלם לחברת הסיעוד, והחברה דואגת לתשלום שכרו של המטפל.
• למידע נוסף ראו:
  • תנאי העבודה
  • שכר העבודה ומרכיביו
  • זכותון עובדים במשק בית (עוזרות בית ומטפלים/ות)

העסקת העובד הישראלי במקרה של אשפוז של המטופל בבית חולים

• אם המטופל אושפז בבית חולים כללי (ולא בבית חולים שיקומי או במוסד סיעודי), ממשיכה גמלת הסיעוד להינתן לו במשך 30 הימים הראשונים של האשפוז, והמטפל מחויב להמשיך לעבוד ולטפל במטופל גם בבית החולים.
• חברת הסיעוד, שמטעמה עובד המטפל, חייבת לספק עובד גם אם בית החולים מרוחק ממקום מגוריו של המטופל.
• אם האשפוז נמשך מעבר ל-30 יום, מופסק תשלום גמלת הסיעוד והעובד נחשב למפוטר, אך המעסיק יכול להעסיקו באופן עצמאי (אם הוא חפץ בכך) ולשלם לו את שכרו ואת שאר תנאי העסקתו.

13 תשלומים במערכת הבריאות

פטורים והנחות מקופות החולים

לאוכלוסיות שונות יש הפחתה או פטור מחלק מהתשלומים לקופות החולים.

• מי שזקוקים למזון תרופתי/ייעודי המפורט בסל הבריאות, זכאים לפטור מתשלום ברכישת מזון מעבר לתקרה חודשית שנקבעה לכך כמפורט כאן.
• למידע נוסף ראו:
  • הפחתה בתקרת התשלום לאזרחים ותיקים עבור שירותי בריאות בקופות החולים
  • פטור מתשלומים בקופות החולים למקבלי קצבת זיקנה עם השלמת הכנסה
  • פטור מתשלומים בקופות החולים למקבלי קצבת זיקנה לנכה
  • החזר/פטור מהוצאות רפואיות במחלות המוכרות לניצולי שואה

ביטוחים משלימים (שב"נים) בקופות החולים

רוב תושבי ישראל מבוטחים בביטוחים משלימים ולכן חשוב לוודא מה הכיסוי הביטוחי של החולה הסיעודי: בסיסי או ברמות הגבוהות יותר ("כסף/זהב").

• ביטוחים משלימים בקופות החולים מזכים לעיתים בהנחות או החזרים להוצאות עבור תרופות, יעוץ רופא, ניתוח ועוד.
• בכל מקרה של הוצאה רפואית גדולה מומלץ לבדוק אם היא מכוסה ע"י הביטוח המשלים באתר קופת החולים או באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות.
• מומלץ לבדוק מול קופת החולים זכאות להבראה או לעזרה במימון אחות לאחר הניתוח לעומדים בקריטריונים.
• למידע נוסף ראו:
  • שירותי בריאות נוספים (ביטוח משלים)
  • מדריך ביטוח בריאות באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

ביטוחי בריאות פרטיים

רבים מתושבי ישראל מבוטחים גם בביטוח בריאות פרטי דרך חברות הביטוח.

• מומלץ לבני המשפחה לוודא אם החולה אכן מבוטח בביטוח בריאות פרטי ומה הכיסוי הביטוחי שלו.
• בכל מקרה של הוצאה רפואית גדולה מומלץ לבדוק אם היא מכוסה ע"י הביטוח הרפואי הפרטי.
• למידע נוסף ראו:
  • מדריך ביטוח בריאות באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

14 סיוע ממערכת הרווחה

אזרחים ותיקים יכולים לפנות לקבלת סיוע מהעובדים הסוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים שבאזור מגוריהם לקבלת סיוע מעובד סוציאלי.

• אופי ורמת הסיוע עשויים להשתנות, בהתאם להחלטת הרשות ולמגבלות התקציב.
• הסיוע הניתן כולל:
  • תמיכה וטיפול סוציאלי כגון הדרכה לקשישים ולבני משפחותיהם הכוללת ייעוץ והכוונה לשירותים הניתנים בקהילה ובמעונות
  • שירותי מטפל אישי כגון סיוע במשק הבית, עד 40 שעות בחודש בניקיון, כביסה , בישול וגיהוץ.
  • סיוע חומרי כגון השתתפות בהוצאות עבור כביסה וקניית מכנסונים.
• למידע נוסף ראו:
  • קבלת סיוע לאזרחים ותיקים מהרשויות המקומיות
  • נופשון (מסגרת דיור לתקופה קצרה) לאזרחים ותיקים
  • קהילה תומכת לקשישים
  • מרכזי יום לקשיש

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

• אזרח ותיק (אישה מעל גיל 62 וגבר מעל גיל 67), בהתאם למבחני הכנסה.
• ניתנת עדיפות למי שנמצאים באחד או יותר מהמצבים הבאים:
  • הם סובלים מהזנחה או מהתעללות
  • חלה ירידה בתפקודם, הם תשושים או סיעודיים
  • הם בודדים, ללא משפחה או קשר עם המשפחה
  • הם מתקיימים מקצבה של הביטוח הלאומי בתוספת השלמת הכנסה
• במקרים חריגים יינתן אישור מיוחד לסיוע למי שכבר זכאים לעזרה במסגרת גמלת סיעוד.

15 סידור מוסדי עבור קשישים סיעודיים או תשושי נפש

חלש: צריך פה סיפור... אמתי

סיוע במימון אשפוז סיעודי ושירותי שיקום במהלך האשפוז

• בהתאם לחוק, סידור מוסדי עבור אנשים סיעודיים גריאטריים ניתן בהשתתפות המאושפז או משפחתו בעלות האשפוז.
• סיעודיים או תשושי נפש יכולים לבקש סיוע במימון הסדר סיעודי ממשרד הבריאות ("בקשה לקוד"). לפרטים בדבר הליך "בקשה לקוד" ראו סיוע במימון הסדר סיעודי וכן באתר משרד הבריאות - סיוע במימון אשפוז סיעודי.
• מומלץ לפנות לעובד סוציאלי במחלקה לשירותים חברתיים, הקרובה למקום מגוריו האזרח, בכדי לקבל סיוע בהגשת הבקשה לקוד.
• חסידי אומות עולם זכאים לאשפוז סיעודי ללא כל השתתפות, שלהם או של בני משפחתם, לפרטים נוספים ראו אשפוז סיעודי לחסיד אומות העולם.
• אדם המקבל סיוע במימון אשפוז סיעודי מאחד מהגורמים הבאים, לא יהיה זכאי לסיוע ממשרד הבריאות במימון הסידור המוסדי (לפרטים לגבי כל אחד מהמקרים ראו באתר משרד הבריאות:
  • נפגעי תאונות דרכים
  • נפגעי תאונות עבודה
  • נפגעי פעולות איבה
  • נכי צה"ל
  • הורים שכולים של נפגעי צה"ל
  • אנשים עם מוגבלות שכלית והתפתחותית
• אשפוז עלול להשפיע על הזכאות לגמלת סיעוד, אם המאושפז היה זכאי לה בזמן האשפוז, לפרטים נוספים ראו גמלת סיעוד בזמן אשפוז בבית חולים. יצוין כי אם האשפוז התקיים בבית חולים כללי, המאושפז ימשיך להיות זכאי לגמלת סיעוד ב-30 הימים הראשונים של האשפוז. במידה והזכאות אכן נשללה במהלך האשפוז הסיעודי, ניתן לפעול לחדש אותה לאחר השחרור. לפרטים נוספים ראו חידוש זכאות לגמלת סיעוד לאחר שחרור מבית חולים או מוסד סיעודי.
• חולה תשוש הוא אדם שעקב מצב בריאותי ירוד זקוק לעזרה חלקית, לפחות באחת מהפעולות היומיומיות הבאות: להתלבש, להתרחץ, לאכול, לבשל, להלך בבית ולשלוט על הסוגרים, ועשוי להיות זכאי לסידור מוסדי בבית אבות בהתאם לקריטריונים.

• למידע נוסף ראו:
  • סיוע במימון בית אבות לאזרחים ותיקים עצמאיים או תשושים
  • סידור מוסדי עבור קשישים סיעודיים ותשושי נפש
  • סידור מוסדי עבור קשישים סיעודיים מורכבים

16זכויות לבני המשפחה המטפלים (Care Givers)

טיפול בבן זוג או הורה במצב סיעודי מהווה עומס לא פשוט, ובעיקר אם המלווה המשפחתי (care taker) הוא אדם עובד. בנוסף, המודעות לצורך לסייע למלווים הביאה להגדרה של כמה זכויות ולצמיחה של לא מעט ארגוני סיוע וקבוצות תמיכה.

• בתנעים מסוימים עובד זכאי לזקוף על חשבון ימי המחלה שלו עד 6 ימי היעדרות בשנה בשל מחלת ההורה.
• בן משפחה של זכאי לגמלת ניידות יכול להיות מורשה נהיגה עבורו (לקבל אישור לנהוג ברכבו של הקרוב המוגבל בניידות).
• פטור מתשלום במקומות ציבוריים למלווה של מקבל גמלת סיעוד
• מי שמטפל ברוב שעות היממה בהורה הזקוק להשגחה מתמדת, עשוי להיות פטור מהתייצבות בלשכת התעסוקה לצורך קבלת הבטחת הכנסה.

• למידע נוסף ראו
• זכותון בני משפחה המטפלים בקשיש או באדם עם מוגבלות או מחלה
• ייעוץ טלפוני אישי לבני משפחה מטפלים מטעם עמותת caregivers Israel
• יד לתומך - מרכז תמיכה למטפלים בבני משפחתם
• שירותי ייעוץ לקשישים ולבני משפחה מטפלים מטעם מרכז המידע רעות-אשל
• פורום בני משפחה מטפלים באתר רעות-משפחה מטפלת
• מרכזי שקד - מרכזי תמיכה עירוניים לבני משפחה המטפלים בקרוב קשיש
• ליווי טיפולי ופרטני לבני משפחה מטפלים בחולי אלצהיימר ודמנציה מטעם עמותת עמדא
• קבוצת תמיכה לבני משפחה של חולי אלצהיימר ודמנציה (שיטיון) מטעם עמותת עמדא
• מרכז "ציפורה פריד" לתמיכה במשפחות חולי אלצהיימר

גורמי ממשל

ארגוני סיוע

• לרשימת ארגונים המסייעים לאזרחים ותיקים
• לרשימת ארגוני סיוע בתחום הבריאות