(דמי אבטלה והבטחת הכנסה במהלך החל"ת)
(תגית: ערבית)
(עדכון לגבי זכאות גם בחל"ת של 14 ימים)
(תגיות: ערבית, שינוי מהותי)
שורה 74: שורה 74:
 
* עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו ל[[חופשה ללא תשלום]] של 30 ימים או יותר החל מה-01.03.2020 בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה, עשויים להיות זכאים ל[[דמי אבטלה]], למרות שלא פוטרו וגם אם לא ניצלו את יתרת ימי החופשה הצבורה שלהם. מדובר ב-30 ימים קלנדריים, כלומר שנכללים בהם ימי [[מנוחה שבועית]] וחגים.
 
* עובדים מתחת לגיל 67 שהוצאו ל[[חופשה ללא תשלום]] של 30 ימים או יותר החל מה-01.03.2020 בשל צמצומים במקום עבודתם עקב התפשטות הקורונה, עשויים להיות זכאים ל[[דמי אבטלה]], למרות שלא פוטרו וגם אם לא ניצלו את יתרת ימי החופשה הצבורה שלהם. מדובר ב-30 ימים קלנדריים, כלומר שנכללים בהם ימי [[מנוחה שבועית]] וחגים.
 
* העובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיעמדו בשאר [[זכאות לדמי אבטלה|תנאי הזכאות]], כגון: [[תושב ישראל|תושבות בישראל]] (עובדים זרים או פלסטינאים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מתחת ל-67.  
 
* העובדים יהיו זכאים לדמי אבטלה בתנאי שיעמדו בשאר [[זכאות לדמי אבטלה|תנאי הזכאות]], כגון: [[תושב ישראל|תושבות בישראל]] (עובדים זרים או פלסטינאים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה וגיל מתחת ל-67.  
* עם זאת, עובדים שהוצאו לחל"ת של 30 יום לפחות בתקופה שבין 01.03.2020 ל-16.08.2020 ואינם עונים על תנאי הזכאות רק בשל העובדה שלא השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם צברו תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד מתוך 18 החודשים האחרונים.
+
* עם זאת:
 +
** עובדים שהוצאו לחל"ת בתקופה שנקבעו בה [[הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה|הקלות בכללי הזכאות]], ואינם עונים על התנאים רק בשל העובדה שלא השלימו תקופת אכשרה של 12 חודשים, יהיו זכאים לדמי אבטלה גם אם צברו תקופת אכשרה של 6 חודשים בלבד מתוך 18 החודשים האחרונים.
 +
** '''החל מה-01.08.2020 ועד למועד סיום תקופת [[הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה|ההקלות]], הזכאות תחול גם על עובדים שיוציאו אותם לחל"ת של 14 ימים לפחות'''.
 
* ראו מידע נוסף ופרטים על עוד [[הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה|הקלות שנקבעו בכללי הזכאות לדמי אבטלה]].
 
* ראו מידע נוסף ופרטים על עוד [[הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה|הקלות שנקבעו בכללי הזכאות לדמי אבטלה]].
 
* מי שלא עונים על תנאי הזכאות לדמי אבטלה, יכולים לבדוק את [[זכאות לגמלת הבטחת הכנסה|זכאותם להבטחת הכנסה]].
 
* מי שלא עונים על תנאי הזכאות לדמי אבטלה, יכולים לבדוק את [[זכאות לגמלת הבטחת הכנסה|זכאותם להבטחת הכנסה]].

גרסה מ־14:14, 2 באוגוסט 2020

הקדמה:

ריכזנו מידע חשוב לעובד שייצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) בשל נגיף הקורונה
אם אתם מעסיקים או בעלי עסקים, מומלץ להיכנס למידע חשוב למעסיקים עקב התפשטות נגיף קורונה
אם עברתם את גיל 60 ואתם עומדים בפני פיטורים או יציאה לחל"ת מומלץ להיכנס למדריך המיוחד לעובדים מעל גיל 60
מומלץ לעיין בפורטל קורונה - מצב חירום 2020


טיפ לקבלת דמי אבטלה לעובד שיצא לחל"ת

עקב התפרצות נגיף הקורונה, חלק ממקומות העבודה נקטו צמצומים, שבמסגרתם הוצאו עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת).

ריכזנו כאן מידע חשוב על זכויות העובדים במהלך החל"ת, ומידע חשוב על צעדים חיוניים שניתן לנקוט במהלך החל"ת כדי להבטיח את זכויותיכם הכלכליות והתעסוקתיות מול המעסיק, מול קרנות הפנסיה וחברות הביטוח, ומול רשויות המדינה.

בין היתר, ניתן למצוא כאן מידע על הנושאים הבאים:

שימו לב
הארכת תקופת החל"ת
צדדים יכולים להאריך בהסכמה את תקופת החופשה ללא תשלום. אם מעסיק כופה על עובד חל"ת לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים והעובד זכאי לכל זכויותיו כאילו פוטר. כמו כן חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועובד המתפטר עקב החל"ת הכפוי זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר. למידע נוסף לחצו כאן

משכורות ותשלומים שוטפים

  • במהלך החל"ת, לא משלמים לעובדים שכר ולא מנכים להם את ימי החופשה ממכסת ימי החופשה השנתית הצבורים לזכותם.
  • הטבות נלוות המגיעות לעובד במסגרת חוזה העבודה (כגון : שי לחג, שימוש ברכב חברה, שימוש בפלאפון חברה, שימוש במחשב נייד של החברה) גם הן מושהות בזמן חל"ת, והמעסיק רשאי לשלול הטבות אלה מהעובד במהלך שהותו בחל"ת, אלא אם כן הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שחל על הצדדים או בהסכם אישי.
טיפ
במהלך תקופת החל"ת ועד לחזרה לעבודה, או עד למציאת מקום עבודה חלופי, חשוב לוודא כי הזכויות הפנסיוניות שצבר העובד במהלך העבודה לא ייפגעו בשל הפסקת ההפרשות עם הפסקת העבודה. ניתן לשמור על הזכויות באמצעות הסדר ריסק או באמצעות ביצוע הפרשות באופן עצמאי. למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות במהלך הפסקת עבודה.

דמי הבראה וחופשה ללא תשלום

  • סעיף 6 לצו ההרחבה קובע כי חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת שלא מתקיימים בה יחסי עובד-מעביד, אינן צוברות ותק לחישוב הזכאות לדמי הבראה.
  • כלומר בחישוב הוותק בעבודה שלפיו מחושבת קצובת ההבראה, לא מובאת בחשבון התקופה בה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, והעובד אינו זכאי לתשלום דמי הבראה עבור התקופה בה שהה בחל"ת.
דוגמה
  • עובד החל לעבוד אצל המעסיק בחודש יולי 2019 ועבד עד לחודש אפריל 2020.
  • בחודשים אפריל- יוני (3 חודשים) יצא העובד לחל"ת עקב משבר הקורונה ושב לעבודתו ביולי 2020.
  • בעת תשלום דמי ההבראה בחודש יולי 2020, העובד לא זכאי לדמי הבראה שכן בחישוב הוותק של העובד לא מובאת בחשבון תקופת החל"ת, וותקו בפועל הנו 9 חודשים בלבד.
  • לאחר 3 חודשי עבודה ( יולי- אוגוסט -ספטמבר 2020) השלים העובד וותק של שנה לצורך זכאותו ל דמי הבראה.
  • בחודש יולי 2021, יהיה זכאי העובד ל 9.5 ימי הבראה:
    • 5 ימים עבור שנת עבודתו הראשונה שהסתיימה בספטמבר 2020.
    • 4.5 ימים עבור 9 חודשי עבודתו בשנה השנייה (אוקטובר 2020-יוני 2021).
  • אם במועד התשלום של דמי ההבראה (למשל בחודשים יוני-אוגוסט), העובד שוהה בחל"ת, המעסיק לא צריך לשלם לו במועד זה את דמי ההבראה (כולל עבור תקופת העבודה שלפני החל"ת). העובד יהיה זכאי לתשלום דמי ההבראה עבור תקופה זו לאחר חזרתו לעבודה. אם העובד פוטר או התפטר מהעבודה במהלך החל"ת, על המעסיק לשלם לעובד את יתרת דמי ההבראה (פדיון דמי הבראה) במסגרת גמר החשבון עם סיום יחסי העבודה.


הקלה בזקיפת שווי שימוש ברכב

  • ככלל, לעובד שקיבל רכב צמוד נזקף שווי שימוש ברכב לחודש מלא גם אם הרכב היה ברשותו רק בחלק מהחודש (וכל עוד קיימים יחסי עובד-מעביד).
  • עם זאת, בהתאם להנחייית רשות המסים מיום 02.04.2020, עובד שהוצא לחל"ת עקב התפשטות הקורונה והחזיר למעסיק את הרכב שהוצמד לו, זכאי לזקיפת שווי שימוש ברכב באופן יחסי למספר הימים בחודש שבהם הרכב היה ברשותו.
  • שווי השימוש ברכב יחושב לפי המועד שבו העובד החזיר את הרכב למעסיק, ולא לפי מועד יציאתו לחל"ת.
  • העובד יהיה זכאי לזקיפת שווי שימוש ברכב באופן יחסי גם כאשר יחזור מהחל"ת, אם יקבל מהמעסיק רכב במהלך החודש.

תשלום דמי ביטוח לאומי במהלך החל"ת

  • על המעסיק חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד שוהה בחופשה(גם אם העובד מקבל דמי אבטלה במהלך חודשים אלה, ומנוכים מהם דמי ביטוח). יחד עם זאת, מי שמעסיק עובדת במשק בית אינו חייב בתשלום הנ"ל בצאת העובדת לחל"ת.
  • התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 348 ש"ח (6.57% משכר המינימום, נכון להיום).
  • התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד שהה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו.
דוגמה
  • מעסיק הוציא את העובדים לחל"ת בתאריך 12.03.2020. המעסיק חייב לשלם עבורם את דמי הביטוח הלאומי עבור חודשים אפריל ומאי (שכן בחודש מרץ הם עדיין הועסקו, גם אם רק בחלק מהחודש). בנוסף, הוא ינכה ממשכורת חודש מרץ את דמי הביטוח הרגילים מהשכר.
  • אם העובדים יוחזרו לעבוד בתאריך 30.04.2020, אין חובה על המעסיק לשלם את דמי הביטוח הלאומי במהלך החופשה מכיוון שב-2 החודשים הללו (מרץ ואפריל) הם עבדו ודמי הביטוח הלאומי נוכו משכרם.

דמי אבטלה והבטחת הכנסה במהלך החל"ת

שימו לב
הארכת תשלום דמי האבטלה עד יוני 2021
תקופת תשלום דמי האבטלה לזכאים הוארכה עד ל-30.06.2021 (או לפני כן, בהתאם לירידה בשיעור האבטלה במשק). למידע נוסף ראו הקלות בזכאות לדמי אבטלה בתקופת משבר הקורונה.

תנאי זכאות

רישום בלשכת התעסוקה והגשת תביעה לדמי אבטלה

טיפ
אם טרם שולמו לכם דמי אבטלה ואתם לא יודעים למה - מומלץ לבדוק בדף מידע לממתינים לדמי אבטלה, האם ביצעתם את כל הצעדים הנחוצים

קבלת דמי אבטלה במקביל לקצבאות נוספות


שמירה על הטבות מס לעובדים שיצאו לחל"ת ומקבלים דמי אבטלה

  • בעת חישוב המס על דמי האבטלה, העובד יהיה זכאי להקלות מס בהתאם להקלות המס המצויות בתלוש השכר האחרון של שנת 2020. עובד שמועסק ב-2 מקומות עבודה או יותר, ויצא לחל"ת ממקום עבודתו העיקרי, יוכל לקבל מהמוסד לביטוח לאומי את ההקלות שהמעסיק העיקרי אמור היה להעניק לו, בהתאם לאישור תיאום המס לשנת 2020.

יציאה לחל"ת נוסף

  • במקרה שעובד חזר לעבוד אחרי החל"ת ולאחר מכן הוצא לחל"ת נוסף לתקופה המזכה בדמי אבטלה:
    • מי שהוצא לחל"ת נוסף במהלך אותה שנת אבטלה או ששנת האבטלה שלו הסתיימה במהלך התקופה שמתחילה ב-01.03.2020, צריך להירשם שוב באתר שירות התעסוקה, ולשלוח באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי מכתב מהמעסיק המפרט את תקופת החל"ת הצפויה (אין צורך להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה).
    • מי שעבד בשני מקומות עבודה והוצא לחל"ת בשניהם, ולאחר מכן חזר לעבוד במקום עבודה אחד והוצא שוב לחל"ת, צריך לשלוח באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי מכתב מהמעסיק המפרט את תקופת החל"ת הצפויה (אין צורך להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה).
    • מי שעבד בשני מקומות עבודה, הוצא לחל"ת ממקום עבודה אחד ולאחר מכן הוצא לחל"ת ממקום העבודה השני, צריך לשלוח באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי מכתב מהמעסיק השני המפרט את תקופת החל"ת הצפויה (אין צורך להגיש תביעה נוספת לדמי אבטלה).
  • למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

מידע נוסף

מענק מיוחד מהביטוח לאומי לעובדים מעל גיל 67

שמירה על הזכויות הפנסיוניות של העובד במהלך החל"ת ולאחריו

  • המעסיק אינו צריך לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של העובדים עבור הימים שבהם שהו בחל"ת.
  • הפסקת הפרשות לביטוח הפנסיוני בעת הפסקת העבודה עשויה להביא לאלה:
    • פגיעה בזכויות הביטוחיות שנצברו כמו צבירת ותק לצורך כיסוי ביטוחי למחלות קיימות.
    • אובדן מוחלט של זכויות מסוימות כמו כיסוי ביטוחי - אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים למקרה של מוות.
  • עד ה-10.06.2020, הפגיעה בזכויות נעשית לאחר התקופות הבאות:
    • 5 חודשים רצופים שבהם לא בוצעה הפקדה לקרן הפנסיה
    • 3 חודשים רצופים שבהם לא היתה הפקדה לביטוח מנהלים
  • החל מ-10.06.2020, הפגיעה בזכויות נעשית רק לאחר 12 חודשים רצופים שבהם לא בוצעה הפקדה לביטוח הפנסיוני (הן בקרן פנסיה והן בביטוח מנהלים).
אזהרה
לצורך רצף ביטוחי מה שקובע זה המועדים שבהם בוצעו העברות כסף בפועל!
הכיסוי הביטוחי עשוי להיפסק, גם אם בפועל חזר העובד לעבודתו או התחיל עבודה חדשה תוך פחות מ-12 חודשים, וזאת בכל מקרה שבו לא הועברו בפועל כספים לביטוח הפנסיוני במשך 12 חודשים. מה שקובע הוא המועד שבו הועברו הכספים אל קרן הפנסיה ולא חודשי העבודה הספציפיים שעבורם מועברים הכספים.

עבודה זמנית אצל המעסיק המקורי במהלך החל"ת וחזרה לעבודה בסיום החופשה

  • עובד שנרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה, ובמהלך החל"ת חזר לעבודה אצל מעסיקו (גם אם לתקופה זמנית של יום בודד או ימים אחדים), חייב לעדכן על כך את לשכת התעסוקה בטופס שבאתר, וכן את המוסד לביטוח לאומי (ניתן לעדכן באופן מקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
אזהרה
אם המעסיק או העובד לא יודיעו למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה על חזרת העובד לעבודה, ייתכן שהעובד לא יהיה מכוסה בביטוח תאונות עבודה, ואם ייפגע במהלך עבודתו, המעסיק חשוף לסיכון של תביעת פיצויים בגין הנזקים שייגרמו לעובד.
  • חזרת העובד לעבודה (גם לימים בודדים) מפסיקה את רצף הימים של החופשה.
    • אם העובד לא הספיק לצבור 30 ימי חל"ת לפני החזרה לעבודה, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
    • אם לאחר שהעובד הוחזר לעבודה המעסיק יוציאו שוב לחל"ת, העובד חייב לצבור מחדש תקופה רצופה של 30 ימים של חל"ת כדי להיות זכאי לדמי אבטלה.
דוגמה
עובד יצא לחל"ת ב-15.03.2020 שאמורה להסתיים ב-19.04.2020.
  • ב-01.04.2020 (במהלך החל"ת) קרא לו המעסיק לעבודה של יומיים כי "נכנסה עבודה".
  • ב-03.04.2020 חזר העובד לחל"ת עד התאריך המקורי (19.04.2020).
  • העובד לא יהיה זכאי לדמי אבטלה למרות שהוא שהה בחל"ת מעל 30 יום, מכיוון שהחופשה לא נמשכה 30 ימים ברציפות (העובד שהה שבועיים בחל"ת עד 01.04.2020, חזר לעבודה ליומיים, ואז יצא מחדש לחל"ת של 16 ימים).
  • כל עוד העובד לא מוחזר לעבודתו, עליו להמשיך ולהתייצב ביום ובמשמרת ההתייצבות הקבועה שנקבעו לו.


מציאת עבודה חדשה במהלך תקופת החל"ת

  • ניתן להתחיל לעבוד במקום עבודה חדש בתקופת החל"ת, במקביל להתייצבות בלשכת התעסוקה.
  • על העובד לעדכן לגבי מועד חזרתו לעבודה את לשכת התעסוקה באמצעות הטופס המקוון באתר שירות התעסוקה, ואת המוסד לביטוח לאומי באמצעות הטופס המקוון באתר המוסד לביטוח לאומי.
  • התחלת עבודה חדשה (בין אם דרך לשכת התעסוקה ובין אם באופן עצמאי) עשויה להפסיק את הזכאות לדמי אבטלה או להקטין את דמי האבטלה.
טיפ
בכל מקרה מומלץ לברר מול לשכת התעסוקה את ההשלכות של התחלת העבודה החדשה על זכותכם לדמי אבטלה, בטרם תתחילו לעבוד בה.

עבודה חלקית במקביל לתקופת הזכאות לדמי אבטלה

  • עובד שמקבל דמי אבטלה ומתחיל לעבוד במקום עבודה (שאינו מקום העבודה המקורי שלו), בעבודה חלקית, רשאי לבחור בין 2 אפשרויות:
    1. לא לקבל דמי אבטלה עבור הימים שבהם הוא עובד בעבודתו החלקית. במקרה זה הימים שעבד בהם לא ינוכו ממכסת ימי האבטלה המקסימלית שלו.
    2. לקבל דמי אבטלה מופחתים (לאחר שיופחת מהם סכום השכר שקיבל בימים שעבד). במקרה כזה הימים שעבד בהם ידווחו כימי אבטלה וינוכו ממכסת ימי האבטלה שלו.
  • אם המובטל בחר כי שירות התעסוקה לא ידווח על ימי העבודה כימי אבטלה:
    • עליו למלא טופס בקשה לשלילת ימי אבטלה ולהגיש אותו למתאם ההשמה בלשכה.
    • הימים שעבד בהם לא יופחתו ממכסת הימים המירבית שנקבעה לו על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
    • הוא לא יקבל דמי אבטלה עבור אותם ימים (אלא רק עבור הימים שבהם לא עבד), והכנסותיו מהעבודה לא ינוכו מדמי האבטלה שישולמו לו לשאר הימים.
דוגמה
  • למובטל נקבעה זכאות לדמי אבטלה בסך 250 ש"ח ליום, למשך מכסה מירבית של 100 ימים.
  • לאחר שהחל לעבוד יום בשבוע ולהשתכר 300 ש"ח ליום בממוצע, הוא הגיש בקשה ללשכה שלא תדווח על ימי העבודה כימי אבטלה.
  • בימים שבהם הוא עובד לא ישולמו לו דמי אבטלה והימים לא יופחתו ממכסת הימים שנקבעה לו.
  • בימים שאינו עובד ימשיך לקבל את דמי האבטלה בסך 250 ש"ח ליום.
  • אם המובטל בחר כי שירות התעסוקה ידווח על ימי העבודה כימי אבטלה, עליו להמשיך להתייצב בלשכת התעסוקה בהתאם להנחיות כדי לחפש עבודה נוספת או חלופית.
  • המוסד לביטוח לאומי ינכה מדמי האבטלה את ההכנסה היומית הממוצעת שלו בתקופת העבודה החלקית.
    • אם השכר היומי הממוצע שלו נמוך מדמי האבטלה ליום, הוא יקבל את ההפרש ביניהם.
    • אם השכר היומי הממוצע שלו גבוה מדמי האבטלה ליום, לא ישולמו לו דמי אבטלה.
דוגמה
  • מובטל זכאי לדמי אבטלה בסך 250 ש"ח ליום.
  • הוא החל לעבוד במשרה חלקית יומיים בשבוע ולהשתכר 150 ש"ח ליום בממוצע.
  • דמי האבטלה שיקבל מהמוסד לביטוח לאומי בימים שבהם הוא עובד יהיו בסך 100 ש"ח ליום.
  • למובטל שעובד במקביל כעצמאי:
    • הכנסתו כעובד עצמאי תחושב על בסיס הכנסות שנתיות ולא חודשיות, והחישוב הסופי של דמי האבטלה שיהיה זכאי להם ייעשה לאחר קבלת שומה סופית ממס הכנסה.
    • כדי לחשב את הכנסתו היומית הממוצעת, מחלקים את ההכנסה השנתית מהעבודה כעצמאי ב-12, ואת התוצאה מחלקים ב-30.
    • אם ההכנסה היומית הממוצעת שלו נמוכה מדמי האבטלה ליום, הוא יקבל את ההפרש ביניהם. אם היא גבוהה מדמי האבטלה ליום, לא ישולמו לו דמי אבטלה.
  • חשוב לדעת:
    • הזכאות אינה תקפה לגבי עבודה חלקית באותו מקום העבודה שהוציא את העובד לחל"ת.
    • אם העובד ישוב לעבוד (גם לימים ספורים) אצל אותו מעסיק שהוציא אותו לחל"ת לפני שהסתיימה תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה, תביעתו לדמי אבטלה תידחה, ואם שולמו לו דמי אבטלה עבור תקופה זו ייווצר לו חוב בגין מה ששולם.
  • למידע נוסף ראו עבודה חלקית בתקופת הזכאות לדמי אבטלה.

עבודה חדשה במשרה מלאה

  • עובד שהחל לעבוד במשרה מלאה במהלך תקופת החל"ת ולא התייצב בלשכת התעסוקה, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה החל ממועד תחילת עבודתו החדשה.
  • יחד עם זאת, עובד שהחל לעבוד בעבודה חדשה בשכר נמוך מדמי האבטלה שהיה זכאי להם, עשוי להיות זכאי למענק למובטל בתנאי שהוא מועסק בהיקף של לפחות 50% משרה ובמשך 25 ימים לפחות.
  • עובד שהחל לעבוד בעבודה חדשה במהלך תקופת החל"ת, יכול להתפטר מעבודתו הקודמת, והוא עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים או השלמת פיצויי פיטורים כאילו פוטר ולא התפטר (בתנאי שצבר ותק של שנה אחת לפחות), שכן החל"ת עשויה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. אם מלוא פיצויי הפיטורים הופרשו לרכיב הפיצויים בביטוח הפנסיוני של העובד, העובד לא יהיה זכאי להשלמת פיצויי פיטורים.
  • חשוב להודיע למעסיק מראש על ההתפטרות.
  • למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

הסכמי סודיות ומניעת תחרות - האם המעסיק הקודם יכול למנוע ממך לעבוד במקום עבודה חדש?

באופן כללי, עובד רשאי לעבוד בכל מקום שיבחר לאחר סיום יחסי העבודה עם המעסיק הקודם. עם זאת, קיימים מצבים ספציפיים שבהם מותר למעסיק להגביל את העובד. מצבים אלה נועדו להגן על זכויותיהם של מעסיקים בתנאים מסוימים.

דוגמה
אם העובד קיבל תמורה מיוחדת כנגד התחייבות שלא להתחרות במעסיק לפרק זמן מסוים, אם העובד חשוף לסודות מסחריים וקיימת סבירות שהוא ידליף אותם למתחרים או אם העובד קיבל הכשרה מיוחדת ויקרה.


פתיחת תיק עוסק מורשה והפיכה לעצמאי

  • עובד יכול לפתוח עסק עצמאי (להירשם כעוסק פטור או עוסק מורשה) במקביל להתייצבותו בלשכת התעסוקה.
  • מקבל דמי אבטלה שגם עובד כעצמאי או החל לעבוד כעצמאי עשוי להמשיך לקבל דמי אבטלה בניכוי הכנסתו מעבודה כעצמאי.
    • הכנסתו כעובד עצמאי תחושב על בסיס הכנסות שנתיות ולא חודשיות, והחישוב הסופי של דמי האבטלה שיהיה זכאי להם ייעשה לאחר קבלת שומה סופית ממס הכנסה.
    • כדי לחשב את הכנסתו היומית הממוצעת, מחלקים את ההכנסה השנתית מהעבודה כעצמאי ב-12, ואת התוצאה מחלקים ב-30.
    • אם ההכנסה היומית הממוצעת שלו נמוכה מדמי האבטלה ליום, העובד יקבל את ההפרש ביניהם. אם היא גבוהה מדמי האבטלה ליום, לא ישולמו לו דמי אבטלה.

הפסקת ההפרשות העצמאיות לביטוח פנסיוני או הסדר ריסק

  • אם במהלך החל"ת ביצעתם הסדר ריסק או תשלומים עצמאיים לביטוח הפנסיוני לצורך שמירת זכויותיכם הפנסיוניות, אל תפסיקו את התשלומים מיד עם התחלת העבודה החדשה.
  • תחילת ההפרשות לביטוח הפנסיוני מטעם המעסיק בעבודה החדשה עשויה להתרחש רק לאחר מספר חודשי עבודה (גם אם העובד זכאי לביטוח פנסיוני מיום עבודתו הראשון), ולכן כדאי להפסיק את הסדר הריסק או התשלומים העצמאיים רק לאחר שווידאתם מול החברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני שלכם, כי ההפרשה הראשונה של המעסיק החדש נקלטה אצלה.
  • למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובד המתחיל עבודה חדשה.


הארכת תקופת החל"ת לזמן בלתי מוגבל

  • אם המעסיק האריך לעובד את תקופת החופשה ללא תשלום, אין צורך שהעובד או המעסיק ידווחו על כך למוסד לביטוח לאומי או לשירות התעסוקה.
  • כאשר העובד יחזור לעבוד יהיה עליו לעדכן לגבי מועד חזרתו לעבודה את לשכת התעסוקה (באמצעות הטופס המקוון באתר שירות התעסוקה), ואת המוסד לביטוח לאומי (באמצעות הטופס המקוון באתר המוסד לביטוח לאומי).
  • על פי הפסיקה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים וגמר חשבון על-פי הדין.
  • כמו כן חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד המתפטר עקב החל"ת הכפוי זכאי למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטר.
    • במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר מהעבודה עקב ההרעה המוחשית בתנאי העבודה שנוצרה עקב החל"ת הכפוי ולאפשר למעסיק להחזירו לעבודה, טרם ההתפטרות.
    • כמו כן טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות:
      • במהלך תקופת ההודעה המוקדמת רשאי המעסיק לדרוש מהעובד לבוא לעבודה ולעבוד.
      • אם המעסיק מוותר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת (בגובה השכר הרגיל שהעובד היה מקבל אילו היה עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הפרשות סוציאליות).
    • עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום. למידע נוסף ראו התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.
    • למידע נוסף על התפטרות בתקופת החל"ת ראו: סיום תקופת החל"ת עקב התפטרות.
  • יחד עם זאת, נסיבות שבהן מעסיק מוציא את העובדים לחופשה כפויה ללא תשלום עקב חובה שהוטלה עליו בדין לצמצם את מצבת כוח האדם או לסגור את מקום העבודה, הן נסיבות מיוחדות וייתכן שבית הדין לעבודה יסבור שבנסיבות אלה לא מדובר בפיטורים או הרעה מוחשית בתנאי העבודה. טרם ניתנה פסיקה בנושא.

סיום תקופת החל"ת

  • עם סיום החל"ת אמור המעסיק לקלוט מחדש את העובד לעבודתו המקורית.
  • עם זאת בהתאם לנסיבות יתכן שהמעסיק לא יוכל לקלוט מחדש את העובד ויציע לו עבודה חלופית או עבודה בתנאים אחרים או אף לפטר אותו.
  • גם העובד עצמו עשוי להתפטר מיוזמתו במהלך החל"ת או בסיומה

עובד ששב לעבודתו בתום החל"ת

  • עובד ששהה בחל"ת, ונרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, צריך לדווח על חזרתו לעבודה.
    • לדיווח על הפסקת החל"ת וחזרה לעבודה ללשכת התעסוקה לחצו כאן.
    • הדיווח למוסד לביטוח לאומי יכול להיעשות באחת משתי הדרכים הבאות:
      • דיווח על ידי העובד באמצעות טופס מקוון.
      • דיווח באמצעות המעסיק באופן מרוכז באמצעות מערכת השכר.
  • עובד שחזר לעבודתו לאחר ששהה בחל"ת וקיבל דמי אבטלה, נדרש להציג בפני המעסיק אישור מביטוח לאומי על סה"כ דמי האבטלה שקיבל וסכום המס שנוכה, על מנת שהמעסיק יערוך עבור העובד תיאום מס הכנסה באופן עצמאי, תוך התייחסות להכנסותיו של העובד מדמי האבטלה. אישור זה ניתן להפיק, לאחר תשלום כל דמי האבטלה, באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי. למידע נוסף ראו הנחיות למעסיקים לניכוי מס משכר עבודה של עובדים שחזרו לעבודה לאחר שהוצאו לחל"ת בעקבות נגיף הקורונה.
  • השבת העובד לעבוד בעבודה אחרת או בתנאים אחרים ללא הסכמתו , עלולה לעלות לכדי הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי למלוא פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
    • על העובד חלה חובה להתריע בפני המעסיק על ההרעה המוחשית או הנסיבות שבגינן הוא אינו יכול להמשיך בתפקידו ולאפשר למעסיק לתקן את המצב. רק אם המעסיק אינו מתקן את המצב, יוכל העובד להתפטר ולהיחשב כמי שפוטר.
    • טרם התפטרותו על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שאינן מאפשרות לעובד להמשיך לעבוד, גם לא תקופה קצרה נוספת.
  • למידע נוסף אודות התרחישים והזכויות של עובד עם סיום החל"ת ראו שאלות ותשובות בנוגע לסיום התקופה של חופשה ללא תשלום עקב משבר הקורונה.

סיום תקופת החל"ת עקב פיטורים

  • מעסיק שאין באפשרותו להחזיר את העובד למקום העבודה בתום החל"ת, רשאי לפטר את העובד, ובלבד שהדבר יעשה ללא אפליה ושיתקיים הליך פיטורים כדין:
    • שימוע - טרם הפיטורים על המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים.
    • הודעה מוקדמת - על המעסיק לתת לעובד הודעה מוקדמת לפיטורים כפי שנקבע בחוק או בהסכם אחר החל על הצדדים. למעסיק יש 3 אפשרויות:
      • אם מקום העבודה פעיל, המעסיק יכול לאפשר לעובד לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לעובד שכר בתקופת עבודתו.
      • המעסיק רשאי לוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת ולשלם לו שכר בעבור תקופה זו, כאשר הפיטורים ייכנסו לתוקף לאחר חלוף תקופת ההודעה המוקדמת.
      • המעסיק רשאי לשלם לעובד חלף הודעה מוקדמת בגובה השכר לו היה זכאי העובד אילו עבד במהלך התקופה של ההודעה המוקדמת, כאשר הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי.
    • גמר חשבון ותשלום פיצויי פיטורים - על המעסיק לערוך לעובד גמר חשבון ולשלם לעובד בהתאם לדין פדיון חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה ופיצויי פיטורים (או השלמת פיצויי פיטורים ככל שהפריש מדי חודש את כספי הפיצויים לקופת פיצויים או לביטוח הפנסיוני).
    • אישור על תקופת עבודה - על המעסיק לתת לעובד אישור על תקופת העבודה.
    • למידע נוסף על הליך הפיטורים ראו מדריך בנושא פיטורים.
  • עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר או פוטר מעבודתו, נדרש לדווח על כך, הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
  • תקופת ההודעה המוקדמת, שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלך תקופה זו (של ההודעה המוקדמת) העובד אינו זכאי לדמי אבטלה.
  • בתום תקופת ההודעה המוקדמת רשאי העובד להירשם מחדש בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור על הפסקת העבודה אך אין צורך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה מחודשת לדמי אבטלה.

איסורים והגבלות על פיטורים במהלך תקופת החל"ת או בסיומה

  • אסור למעסיק לפטר עובד/ת במהלך חופשת לידה.
  • אסור למעסיק לפטר עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו, בימים שבהם הוא זכאי לדמי מחלה.
  • אסור לפטר עובד במהלך שירות מילואים ובמשך 30 יום בתום סיום השירות, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
  • בכל אחד מהמקרים הבאים מעסיק המעוניין לפטר עובד/ת, יכול לעשות זאת רק אם קיבל מראש היתר ממשרד העבודה:
    • עובדת שעברה הפלה ובמשך 7 ימים לאחר מכן.
    • עובדת בהריון בעלת ותק של 6 חודשים במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך חל איסור לפטר אותה אם הסיבה לפיטורים קשורה לעובדה שהעובדת בהריון)
    • עובד/ת בתקופה של 60 יום לאחר חופשת לידה.
    • עובד/ת השוהה בחל"ת אחרי חופשת לידה ובמשך 60 יום לאחר תום החל"ת.
    • עובד/ת הנמצא/ת במהלך טיפולי פוריות לפי כללי הזכאות.
    • עובדים בהליכי אימוץ.
    • עובדים בהליכי פונדקאות.
    • עובדות השוהות במקלט לנשים נפגעות אלימות (כולל 90 ימים לאחר סיום היעדרותן), בהתאם לתנאי הזכאות.

סיום תקופת החל"ת עקב התפטרות

  • עובד רשאי להתפטר במהלך החל"ת או בסיומה, ובלבד שהליך ההתפטרות יעשה כדין.
  • טרם ההתפטרות, על העובד לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות:
    • במהלך תקופת ההודעה המוקדמת רשאי המעסיק לדרוש מהעובד לבוא לעבודה ולעבוד.
    • אם המעסיק מוותר על תקופת עבודתו של העובד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, עליו לשלם לעובד תמורת הודעה מוקדמת.(בגובה השכר הרגיל שהעובד היה מקבל אילו היה עובד בתקופת ההודעה המוקדמת, ללא הפרשות סוציאליות).
  • חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה . גם השבת העובד לעבודה אחרת או בתנאים אחרים עלולה להיחשב כהרעה מוחשית בתנאי העבודה. עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה זכאי למלוא פיצויי פיטורים כאילו פוטר.
    • במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר מהעבודה עקב ההרעה המוחשית ולאפשר למעסיק להחזירו לעבודה ,טרם ההתפטרות.
    • עובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה ללא תקופת המתנה של 90 יום. למידע נוסף ראו התפטרות בנסיבות המזכות בדמי אבטלה ללא תקופת המתנה.
  • עובד שבמהלך החל"ת נרשם בשירות התעסוקה או הגיש תביעה לדמי אבטלה למוסד לביטוח לאומי, ובתום תקופת החל"ת או במהלכה התפטר מעבודתו, נדרש לדווח על כך, הן לשירות התעסוקה והן למוסד לביטוח לאומי.
  • תקופת ההודעה המוקדמת, שבמהלכה העובד זכאי לתשלום שכר או תשלום "תמורת הודעה מוקדמת", קוטעת את תקופת החל"ת ובמהלך תקופה זו (של ההודעה המוקדמת) העובד אינו זכאי לדמי אבטלה.
  • במידה שהעובד לא מצא עבודה חדשה, הוא רשאי בתום תקופת ההודעה המוקדמת להירשם מחדש בשירות התעסוקה לצורך קבלת דמי אבטלה. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישור על הפסקת העבודה, אך אין צורך להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה מחודשת לדמי אבטלה.
  • למידע נוסף ראו שאלות ותשובות בנוגע לסיום התקופה של חופשה ללא תשלום עקב משבר הקורונה.

הקלות והטבות למי שנקלע לקשיים כלכליים

מידע נוסף

גורמי ממשל

גורם ממשלתי מוקד טלפוני שירותים מהירים
משרד הבריאות
המוקד העירוני (במרבית הערים) 106
פיקוד העורף מוקד חירום לבעיות אזרחיות (לא רפואיות) 104
שירות התעסוקה מוקד ‎9687* רישום ראשוני מקוון ללשכת התעסוקה
המוסד לביטוח לאומי תביעה מקוונת לדמי אבטלה
משרד הכלכלה והתעשייה
שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) מוקד מידע (אבטלה, חל"ת, צרכנות ועוד) 118 פנייה בפייסבוק
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
  • מוקד רווחה 118
  • "פנייה שקטה" בנושאי אלימות במשפחה בהודעת טקסט (סמס) למספר 055-7000128
רשות המסים בישראל
  • מוקד רשות המסים (כללי) 9848*
  • מוקד מיסוי מקרקעין 4954*
רשות האוכלוסין וההגירה מרכז שירות ומידע ארצי 3450* פנייה מקוונת של מעסיקי עובדים זרים/פלסטינים בנושא נגיף הקורונה
משרד החינוך
המשרד לשוויון חברתי מוקד לאזרחים ותיקים 8840* טופס פנייה מקוון למוקד אזרחים ותיקים
הרשות לזכויות ניצולי השואה מרכז מידע לניצולי השואה 5105* טופס פנייה בנושאים שונים

ארגוני סיוע- מוקדים ייעודיים

סיוע כללי, ייעוץ ותמיכה

ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
איחוד הצלה, החברה למתנ"סים וארגון לב אחד מוקד חירום לסיוע הומניטרי בתקופת הקורונה 1221 (ללא כוכבית)
ההסתדרות החדשה מוקד מידע על זכויות במקום העבודה בעקבות משבר הקורונה 2383*
בעצמי קו חירום להתמודדות ותמיכה בתחום התעסוקה 2119*
לשכת עורכי הדין ייעוץ משפטי ראשוני בדיני משפחה, עבודה, ביטוח לאומי והוצאה לפועל 050-5588072 לפניות בווטסאפ
חסדי לב מוקד לקבלת כלים ותשובות בנושא התנהלות כלכלית ומשפחתית 077-3377930 שלוחה 3
המועצה הישראלית לצרכנות קו חם לשירות הצרכנים 1-700-727-888
טנא בריאות קו חם בשפה האמהרית לשאלות בנושא הקורונה (מניעה, התגוננות, הנחיות משרד הבריאות) ימים א'-ה' 08:00-21:00 04-6323544
מרכז רותם ותכנית יתד מוקדי סיוע לצעירי יתד בעברית ובערבית למספרי המוקדים
קופות החולים

מוקדים לתמיכה נפשית

  • 2700* שלוחה 8 ולחיצה על 3
  • 3555* שלוחה 1
  • 3833* שלוחה 8
  • 507* שלוחה 9
עמותת אלה קו חם למי שנמצאים במצוקה נפשית (למבודדים ולמטפלים) 050-9949244
ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה 1201 שלוחה 6
עמותת תמר, ער"ן והקואליציה הישראלית לטראומה קו סיוע לסובלים מחרדה בעקבות משבר הקורונה- מענה בשפה הערבית 1201 שלוחה 2
סה"ר- סיוע והקשבה ברשת סיוע רגשי באמצעים דיגיטליים לאנשים במצוקה נפשית
אלראז ייעוץ תמיכה וטיפול למשפחות בשפה הערבית 052-6363924, 04-6746688
ארגון "אלפג'ר אלג'דיד" הקו החם - קו חירום בחברה הבדואית להתמודדות עם משבר הקורונה הקו פועל בימים א׳-ה׳ בין השעות 10:00-16:00 08-9966561
אנוש קו תמיכה להורים ולצעירים בגילאי 12-25 החווים משבר נפשי 054-9299723

סיוע למבודדי בית

ארגון פרטים על המוקד וקישור למידע באתר מספר המוקד
עמותת תפוח בשיתוף המשרד לשוויון חברתי וגופים נוספים סיוע למי שזקוק לתמיכה טכנולוגית (אופן השימוש ב-ZOOM, מילוי טפסים מקוונים ועוד)
  • 055-2750238 לעברית (להתקשר או לשלוח את המילה "עזרה")
  • 055-2750239 לערבית (العربية) (להתקשר או לשלוח את המילה "مساعده")
איחוד הצלה, החברה למתנ"סים וארגון לב אחד מוקד חירום לסיוע הומניטרי בתקופת הקורונה 1221 (ללא כוכבית)
יד שרה אספקת ציוד רפואי עד הבית 02-6444639
עמותת לב אחד סיוע בקניות, איסוף תרופות וכו' 02-6762044
חברים לרפואה תרופות למרותקי בית 054-7123930
דור לדור סיוע אישי לאזרחים ותיקים החוששים לצאת מהבית 3284*