מ (החלפת טקסט – "מקור זה נכתב" ב־"הערך נכתב במקור")
מ (החלפת טקסט – "\{\{(.*)סיום טור ימני\}\}" ב־"==endarticle== <!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!--> {{$1סיום טור ימני}}")
שורה 79: שורה 79:
  
  
 +
==endarticle== <!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
{{הליך/סיום טור ימני}}
 
{{הליך/סיום טור ימני}}
 
{{הליך/תחילת טור שמאלי}}
 
{{הליך/תחילת טור שמאלי}}

גרסה מ־09:41, 30 באפריל 2012

תבנית:הליך/תחילת טור ימני

כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי והוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו, יש צורך במינוי אפוטרופוס שייתן את הסכמתו לטיפול המוצע.
  • לפי חוק זכויות החולה, לא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת (במצב חירום רפואי כפי שמוגדר בחוק, אפשר לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמה מדעת, באישור 3 רופאים).
  • כאשר המטופל אינו במצב חירום רפואי, וזקוק לטיפול רפואי אך מצבו הגופני ו/או נפשי אינו מאפשר קבלת הסכמתו לטיפול הרפואי, יש צורך לקבל הסכמה מגורם מוסמך. ההסכמה יכולה להינתן ע"י מיופה כוח שמונה מבעוד מועד ע"י המטופל לענייניו הרפואיים, או ע"י אפוטרופוס לגוף המטופל שממנה בית המשפט.

תבנית:הליך/סיום הקדמה

הבחנה בין יפוי כח לאפוטורפסות

יפוי כח

  • לפי סעיף 16 לחוק זכויות החולה, החולה יכול למנות לעצמו בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי.
  • מינוי זה נעשה ע"י המטופל רק כשהוא צלול ומבין את משמעות יפוי הכח, והוא נועד למצב עתידי צפוי או לא צפוי, בו המטופל לא יוכל לתת בעצמו הסכמה לטיפול הרפואי.
  • להרחבה בעניין יפוי כוח, ראו ייפוי כח (כתחליף לאפוטרופסות).

אפוטרופוס

  • כאשר המטופל זקוק לטיפול רפואי (אינו במצב חירום רפואי), ויש צורך בהסכמה מדעת, אך המטופל אינו מסוגל לדאוג לענייניו, יש צורך במינוי אפוטרופוס שייתן את הסכמתו לטיפול המוצע.
  • המטופל לא יכול למנות אפוטרטפוס לעצמו, אלא בית המשפט הוא הגוף הממנה למטופל אפוטרופוס.
  • בית המשפט הוא זה הקובע כי אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו, וממנה לו אפוטרופוס.

ההחלטה שהמטופל צריך אפוטרופוס עשויה להתקבל כאשר:

  • אצל המטפל מתעורר ספק לגבי התובנה של המטופל ויכולתו לתת הסכמה מדעת.
  • המטופל אינו יכול לתת הסכמה מדעת עקב אחד או יותר מהמצבים המתוארים להלן:
  • מחלת נפש
  • מצב דמנטי
  • ליקוי שכלי
  • מצב פיזי או נפשי אחר המונע מתן הסכמה.

מי ממונה כאפוטרופוס

הגשת בקשה למינוי

ראו מינוי אפוטרופוס

מינוי אפוטרופוס על גופו של אדם במסגרת אישפוז ממושך

  • כאשר מטופל זקוק לטיפול רפואי שגרתי או אחר (אך לא במצב חירום, ולא במקרה דחוף),או זקוק לסידור מוסדי, או לטיפול בכל עניין אחר, אך מצבו הגופני/נפשי לא מאפשר לו לבצע פעולות אלה או להסכים לביצוען, על הגורם המטפל במסגרת המוסד לאשפוז ממושך, לקבל הסכמה לאשפוז או לטיפול מגורם מוסמך.
  • כאשר אין למטופל מיופה כוח או אפוטרופוס, על הגורם המטפל במוסד להתחיל בהליך למינוי אפוטרופוס.
  • האחראי והמתאם בין הגורמים המטפלים בהליך המינוי , לרבות ריכוז כל המסמכים, הוא העובד הסוציאלי במוסד או בלשכת הבריאות. כאשר המטופל מאושפז במוסד- מנהל המוסד אחראי לסייע בהכנת החומר הדרוש, כולל הזמנת רופא מומחה לפי הצורך.
  • המסמכים הנדרשים בהליך המינוי במקרה זה, זהים לאלה המפורטים לעיל בסעיף הגשת הבקשה למינוי.
  • הבקשה דורשת צירוף חוות דעת רפואית ע"י רופא המומחה בתחום הרלבנטי למחלתו של המטופל, הגורמת למצב המצריך מינוי אפוטרופוס.
  • הרופא המומחה צריך להיות רופא המכיר את המטופל ומטפל בו לאורך זמן.

מינוי אפוטורופוס - במקרים דחופים

במקרים דחופים, מלבד המסמכים הרגילים הדרושים בהגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס, יש צורך:

  1. בחוות דעת רפואית לעניין הצורך בטיפול רפואי דחוף, שתיערך ע"י רופא ותכלול בין היתר, הסבר על מהות הטיפול הרפואי הדרוש, הסיכונים והסיכויים בביצוע או באי ביצוע של הטיפול, מידת הדחיפות בביצוע הטיפול, המלצה על הצורך במינוי אפוטרופוס ותקופת המינוי הנדרשת.
  2. חוות דעת רופא מומחה לעניין הכשרות לקבל החלטות לענייני גוף - נדרשת כאשר אצל המטפל מתעורר ספק באשר לתובנה של המטופל ויכולתו לתת הסכמה מדעת.
  • על הרופא לבדוק את המטופל לאחר קבלחת ההחלטה על הצורך בביצוע הפרוצדורה הרפואית.
  • במקרים מסוימים ניתן להסתפק בתעודה אחת באישור היועץ המשפטי לממשלה.
  • כאשר אין מועמד מתאים למינוי אפוטרופוס או שהאפוטרופוס שמונה בעבר אינו מתאים, ניתן לפנות לבית המשפט לאישור ביצוע טיפול רפואי. במקרה זה הבקשה תוגש ע"י בא כוח היועץ המשפטי או ע"י צד מעוניין.

תקדימים משפטיים

הרחבות ופרסומים

מקורות

הערך נכתב במקור ע"י הר"י


endarticle

תבנית:הליך/סיום טור ימני תבנית:הליך/תחילת טור שמאלי תבנית:הליך/ראו גם תבנית:הליך/טפסים

תבנית:הליך/סיום טור שמאלי