(גרסה 3)
(עדכון סכום הפיצוי)
שורה 5: שורה 5:
 
| איסור = תורמת ביצית לא יכולה לתרום בחייה יותר מ-3 פעמים
 
| איסור = תורמת ביצית לא יכולה לתרום בחייה יותר מ-3 פעמים
 
| חשוב  = הילד שיוולד כתוצאה מתרומת הביציות יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין
 
| חשוב  = הילד שיוולד כתוצאה מתרומת הביציות יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין
| פיצוי = התורמת זכאית לפיצוי בסך של 10,000 ש"ח (תשלום זה פטור ממס הכנסה)
+
| פיצוי = התורמת זכאית לפיצוי בסך של 20,432 ש"ח, נכון לשנת 2015  (הפיצוי פטור מתשלום מס הכנסה)
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
+
| ממשל  = למידע נוסף, ראו ב[http://www.health.gov.il/Subjects/fertility/ovum_donation/Pages/default.aspx אתר משרד הבריאות]
 
}}
 
}}
 
{{תקציר/סיום}}
 
{{תקציר/סיום}}
שורה 62: שורה 62:
 
<!--
 
<!--
 
==אישור מוועדת אישורים של בית החולים==
 
==אישור מוועדת אישורים של בית החולים==
בשלב הראשון, על התורמת לפנות בכתב לוועדת אישורים של בית החולים לקבל אישור לתרומת ביציות.
+
* בשלב הראשון, על התורמת לפנות בכתב לוועדת אישורים של בית החולים לקבל אישור לתרומת ביציות.
 
+
* בכל בית חולים העוסק באישור תרומת ביציות פועלת ועדת אישורים שחברים בה:
וועדת אישורים הוקמה בכל בית חולים העוסק באישור תרומת ביציות. תפקידה, לאשר שאיבת ביציות מתורמת מתנדבת לשם השתלתן.
+
** רופא בכיר לא מתחום הפוריות
 
+
** עו"ד
הרכב וועדת האישורים הוא-
+
** נציג ציבור או איש דת (מי שישב בדיון יהיה מאותה קבוצה דתית/חברתית/תרבותית של התורמת, בהתאם לבקשתה)
 
+
** עו"ס/פסיכולוגית
רופא בכיר לא מתחום הפוריות, עו"ד, נציג ציבור, עו"ס/פסיכולוגית, אחות המשמשת כמרכזת הועדה, רופא בכיר מתחום הפוריות, שאינו רופא מטפל או אחראי על התהליך בבית החולים.
+
** אחות המשמשת כמרכזת הוועדה
 
+
** רופא בכיר מתחום הפוריות שאינו רופא מטפל או אחראי על התהליך בבית החולים
 
*התורמת צריכה להופיע בפני ועדת האישורים של בית החולים, לקבלת אישור סופי לתרומה.
 
*התורמת צריכה להופיע בפני ועדת האישורים של בית החולים, לקבלת אישור סופי לתרומה.
 
+
* לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב בשפה המובנת לה, הכולל בין השאר, פירוט הסיכונים הרפואיים הכרוכים בשאיבת הביציות, פרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים, זכויות התורמת והאיסורים החלים עליה לפי החוק, והנסיבות שבהן יידרש אישור וועדת חריגים.
לפני הדיון בוועדה, יינתן לתורמת הסבר בכתב בשפה המובנת לה, הכולל בין השאר, פירוט הסיכונים הרפואיים הכרוכים בשאיבת הביציות, פרטים שיישמרו במאגר המידע ובמרשם היילודים, זכויות התורמת והאיסורים החלים עליה לפי החוק, והנסיבות שבהן יידרש אישור וועדת חריגים.
+
* הוועדה תאשר תרומת ביציות:
 
+
** לאחר ששוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי, שלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר, ושהסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת מהנתרמת או מישהו מטעמה.
* הוועדה תאשר תרומת ביציות-
+
** לאחר שווידאה כי התורמת [[תושב ישראל|תושבת ישראל]] שמלאו לה 21 ולא 35, היא אינה [[פסול דין|פסולת דין]], עצורה או אסירה, והיא חתמה על טופס הכולל כתב הסבר והסכמה לשאיבת ביציות.
 
+
* אישור ועדת אישורים תקף לשנה.
- לאחר ששוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי, שלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר, ושהסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת מהנתרמת או מישהו מטעמה.
 
 
 
- לאחר שווידאה כי התורמת תושבת ישראל שמלאו לה 21 ולא 35, היא אינה פסולת דין, עצורה או אסירה, והיא חתמה על טופס הכולל כתב הסבר והסכמה לשאיבת ביציות.
 
 
 
* אישור וועדת אישורים תקף לשנה.
 
 
-->
 
-->
 
==חזרה מההסכמה==
 
==חזרה מההסכמה==
* על פי [[חוק תרומת ביציות|החוק]], תורמת יכולה לחזור בה מהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה למטרת השתלה בנתרמת, עד לשלב הפריית הביציות. במילים אחרות: '''גם לאחר שנעשתה שאיבת ביציות, וכל עוד לא בוצעה ההפריה, התורמת יכולה להתחרט'''.
+
* על פי [[חוק תרומת ביציות|החוק]], תורמת יכולה לחזור בה מהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה למטרת השתלה בנתרמת, עד לשלב הפריית הביציות. כלומר, '''גם לאחר שנעשתה שאיבת ביציות, וכל עוד לא בוצעה ההפריה, התורמת יכולה להתחרט'''.
 
* אם התורמת חוזרת מהסכמתה, לא תהיה זכאית לקבל כל פיצוי כספי.
 
* אם התורמת חוזרת מהסכמתה, לא תהיה זכאית לקבל כל פיצוי כספי.
  
שורה 95: שורה 90:
  
 
==פיצוי לתורמת==
 
==פיצוי לתורמת==
* התורמת זכאית לפיצוי בסך 10,000 ש"ח עבור הוצאותיה.
+
* התורמת זכאית לפיצוי בסך 20,432 ש"ח (נכון לשנת 2015) למחזור שאיבה.
* הפיצוי יינתן ע"י בית החולים שבו בוצעה פעולת שאיבת הביציות.
+
* הפיצוי יינתן על-ידי בית החולים שבו בוצעה פעולת שאיבת הביציות.
 
* לפי סעיף 9(30) ל[[פקודת מס הכנסה]], הפיצוי ששולם לתורמת, פטור מתשלום [[מס הכנסה]].
 
* לפי סעיף 9(30) ל[[פקודת מס הכנסה]], הפיצוי ששולם לתורמת, פטור מתשלום [[מס הכנסה]].
  
שורה 105: שורה 100:
 
* יש לשמור על מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
 
* יש לשמור על מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
 
* תרומת ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת, מצריכה אישור של [[ועדת חריגים לפי חוק תרומת ביציות|ועדת חריגים]].
 
* תרומת ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת, מצריכה אישור של [[ועדת חריגים לפי חוק תרומת ביציות|ועדת חריגים]].
<!--<!--
+
<!--
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==
 
* רשימת פסקי דין המשפיעים על ההליך
 
 
-->
 
-->
  

גרסה מ־10:00, 29 במרץ 2015

הקדמה:

אישה רווקה (ובמקרים חריגים גם נשואה) בגילאי 35-21 רשאית לתרום ביצית למטרת הולדה בלבד
תורמת ביצית לא יכולה לתרום בחייה יותר מ-3 פעמים
הילד שיוולד כתוצאה מתרומת הביציות יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין
התורמת זכאית לפיצוי בסך של 20,432 ש"ח, נכון לשנת 2015 (הפיצוי פטור מתשלום מס הכנסה)
למידע נוסף, ראו באתר משרד הבריאות
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

על-פי חוק תרומת ביציות נשים ישראליות בישראל, רשאיות לתרום ביציות לטובת נשים הנזקקות לתרומה כזאת.

  • שאיבת ותרומת ביציות יבוצעו למטרת הולדת ילד בלבד.
  • אישור לתורמת לתרום ביציות, יינתן על-ידי ועדת אישורים שהוקמה בכל בית חולים העוסק באישור תרומת ביציות.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • תורמת הביצית חייבת לענות על כל התנאים הבאים:
  1. תושבת ישראל
  2. רווקה (במקרים חריגים גם נשואה יכולה לתרום ביצית באישור ועדת חריגים. להרחבה ראו: קבלת תרומת ביצית).
  3. בגילאי 21-35.
  4. היא אינה פסולת דין, עצורה או אסירה.

למי ואיך פונים

שלבי ההליך

הגשת בקשה והחתמה על טפסי הסכמה

  • על התורמת להגיש בקשה בכתב לוועדת אישורים של בית החולים לקבלת אישור לתרומת ביציות.
  • לפני הפניה לוועדת אישורים, הרופא האחראי ביחידת ההפריה החוץ גופית יחתים את התורמת על טופס הסכמה. הטופס כולל את הסכמת התורמת לביצוע ההליך וגם להכללת פרטיה במאגר המידע ובמרשם היילודים.
  • הרופא האחראי יעביר את פרטי התורמת למאגר המידע במשרד הבריאות, לאחר שווידא כי מולאו תנאי הסף לביצוע תרומת ביציות על פי החוק, והם: גיל התורמת, אזרחותה, מצב רפואי, הסכמתה להכליל פרטיה האישיים במאגר המידע ובמרשם היילודים.

בדיקות רפואיות

  • לאחר קבלת אישור ממאגר המידע, יפנה הרופא המטפל את התורמת לביצוע בדיקות רפואיות ואבחון פסיכולוגי, לשם התאמתה לתרומה.
  • הבדיקות כוללות: בדיקה גופנית, כולל בדיקת כירוג שד ובדיקה גניקולוגית, בדיקות מעבדה (ספירת דם, גילוי מחלות מין וכו') והערכה פסיכולוגית מפסיכולוג של בית החולים.

אישור התרומה ועדכון מאגר המידע

  • התורמת צריכה להופיע בפני ועדת אישורים, לקבלת אישור סופי לתרומה.
  • אם ניתן אישור של וועדת אישורים, יעדכן הרופא יעדכן את מאגר המידע על קבלת האישור.

בדיקת התאמה בין התורמת לנתרמות פוטנציאליות

  • הרופא האחראי יפנה למאגר המידע לצורך בדיקת התאמה בין התורמת למספר נתרמות פוטנציאליות.
  • נתוני התורמת והנתרמת מוזנים לתוכנה מיוחדת של משרד הבריאות, ורק אם קיימת התאמה מלאה בין התורמת לנתרמת מבצעים את התהליך.
  • בדיקת התאמה בין הנתרמת לתורמת - לאחר שניתן אישור של ועדת אישורים לתורמת, הרופא האחראי פונה שוב למאגר המידע במשרד הבריאות, לצורך בדיקת התאמה בין התורמת למספר נתרמות פוטנציאליות. בדיקת ההתאמה נועדה לוודא כי:
    1. התורמת היא בת דתה של הנתרמת
    2. התורמת והנתרמת אינן קרובות משפחה
    3. התורמת אינה קרובת משפחה של האב הגנטי
    4. התורמת אינה נשואה.
  • אם הביציות המיועדות להשתלה הן מתורמת שהיא נשואה או מתורמת שאינה בת דתה של הנתרמת, יודיע הרופא האחראי לנתרמת (ובן זוגה) על כך ויקבל את הסכמתם בכתב לקבלת הביציות מהתורמת. תרומה זו מותנית באישור ועדת חריגים. במקרה כזה ובמקרה שהתורמת מוכרת לנתרמת (או לנתרמת ובן זוגה), תפנה הנתרמת (ובן זוגה) אל ועדת חריגים. (ראו להלן).

פנייה לוועדת חריגים

ביצוע השאיבה

  • לאחר קבלת אישור של וועדת אישורים וכן אישור ממאגר המידע של משרד הבריאות,ניתן להתחיל בפעולות הכנה רפואיות בתורמת לקראת תרומת הביציות.
  • בית החולים יבצע את כל הטיפולים, הבדיקות הנדרשות (כולל בדיקות גנטיות) לתורמת, ויספק את כל הטיפול התרופתי.
  • הרופא המטפל, יבצע את שאיבת הביציות בתורמת, לאחר שווידא כי הפעולה אינה כרוכה בסיכונים לתורמת, החורגים מהסיכונים הרגילים הכרוכים בפעולה זו. הליך השאיבה נעשה בחדר ניתוח תחת הרדמה כללית.
  • הרופא המטפל ימסור לתורמת מידע לגבי מספר הביציות שנשאבו מגופה ואיכותן.

חזרה מההסכמה

  • על פי החוק, תורמת יכולה לחזור בה מהסכמתה לשאיבת ביציות מגופה למטרת השתלה בנתרמת, עד לשלב הפריית הביציות. כלומר, גם לאחר שנעשתה שאיבת ביציות, וכל עוד לא בוצעה ההפריה, התורמת יכולה להתחרט.
  • אם התורמת חוזרת מהסכמתה, לא תהיה זכאית לקבל כל פיצוי כספי.

אנונימיות התרומה

  • הרופא המטפל והרופא האחראי לא יגלו לתורמת מידע המזהה את הנתרמת, ולא יגלו לנתרמת מידע המזהה את התורמת, אלא אם כן, התורמת ייעדה מראש את הביציות שיישאבו מגופה, לאותה נתרמת.
  • הרופא האחראי והרופא המטפל, רשאים למסור לנתרמת מידע על התורמת, שאינו מידע מזהה, אם הם סוברים שיש טעמים המצדיקים לעשות כך.

מימון הטיפול

  • קופות החולים מממנות את הטיפול, וזאת כחלק מסל הבריאות.
  • מימון הוצאות הטיפול יחול במלואו על קופ"ח של הנתרמת.
  • אם ביציות מאותה תורמת הושתלו לאחר הפרייתן בגופן של מספר נשים, שחברות בקופות חולים שונות, תחולק עלות הטיפול באופן יחסי בין קופות החולים.

פיצוי לתורמת

  • התורמת זכאית לפיצוי בסך 20,432 ש"ח (נכון לשנת 2015) למחזור שאיבה.
  • הפיצוי יינתן על-ידי בית החולים שבו בוצעה פעולת שאיבת הביציות.
  • לפי סעיף 9(30) לפקודת מס הכנסה, הפיצוי ששולם לתורמת, פטור מתשלום מס הכנסה.

חשוב לדעת

  • שאיבת הביציות מתורמת, לשם השתלתן, הטיפול המעבדתי בביציות שנשאבו והשתלת הביציות, יבוצעו רק במחלקה מוכרת.
  • על פי חוק תרומת ביציות, כל תורמת יכולה לתרום מביציותיה בהליך אחד, ללא יותר מ-3 נתרמות.
  • כל תורמת יכולה לתרום בחייה לא יותר מ-3 פעמים.
  • יש לשמור על מרווח של 180 יום בין תרומה לתרומה.
  • תרומת ביציות מתורמת המייעדת מראש את הביציות לנתרמת מסוימת, מצריכה אישור של ועדת חריגים.

הרחבות ופרסומים

מקורות

  • המידע המקורי בערך זה נכתב ע"י הר"י.