(ניכויים מותרים על-ידי לשכה לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים)
(ניכויים מותרים על-ידי לשכה לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים)
שורה 54: שורה 54:
 
*הזכות לגבות דמי תיווך כאמור חלה רק  בתנאי שהלשכה  בעלת רישיון להביא עובדים זרים, חתמה עם העובד על חוזה תיווך בכתב בו יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
 
*הזכות לגבות דמי תיווך כאמור חלה רק  בתנאי שהלשכה  בעלת רישיון להביא עובדים זרים, חתמה עם העובד על חוזה תיווך בכתב בו יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
 
* אם העובד שילם לפני כן תשלום ללשכה בחו"ל שטיפלה בו מול הלשכה הישראלית, או ללשכה אחרת בארץ, ינוכו הסכומים שכבר שילם מתוך הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו.
 
* אם העובד שילם לפני כן תשלום ללשכה בחו"ל שטיפלה בו מול הלשכה הישראלית, או ללשכה אחרת בארץ, ינוכו הסכומים שכבר שילם מתוך הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו.
'''*הלשכה אינה רשאית לגבות דמי תיווך מעובד זר שכבר נמצא בישראל.'''
+
*'''הלשכה אינה רשאית לגבות דמי תיווך מעובד זר שכבר נמצא בישראל.'''
  
 
===ניכוי פיקדון משכרו של  עובד זר מסתנן ===
 
===ניכוי פיקדון משכרו של  עובד זר מסתנן ===

גרסה מ־17:00, 25 במרץ 2018

הקדמה:

מעסיקי עובדים זרים ולשכות לתיווך וטיפול בעובדים זרים רשאים לנכות משכר העובד הזר ניכויים המותרים על פי חוק בלבד
סך הניכויים לא יעלה על 25% משכרו החודשי של העובד
מעסיק או לשכה המנכים משכר העובד הזר ניכויים שאינם מורשים בחוק עוברים עבירה פלילית
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד זר תשלומים המחויבים על פי חוק בלבד, וזאת בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה:

  • סך הניכויים לא יעלה על 25% משכר העובד.
  • המעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד סכומים בגין אגרות ששילם לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד הזר. אגרות אלה חלות על המעסיק בלבד.

מי זכאי?

ניכויים מותרים משכר העובד

  • הניכויים המירביים המותרים על פי חוק הם:
    1. חלקו של העובד בביטוח פנסיוני - מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד את חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני (6% מהשכר החל מינואר 2017), בתנאי שהסכומים מועברים לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. (אם המעסיק מפקיד את הכספים לפיקדון או תוכנית חיסכון שאינה קופת גמל, אסור לו לנכות את חלקו של העובד מתוך השכר ועליו להעביר לתוכנית החיסכון או הפיקדון אך ורק את חלקו של המעסיק ואת רכיב הפיצויים).
    2. מס הכנסה - ישולם על סמך גובה שכרו של העובד, מינו והתחום שבו הוא מועסק, ככל שהם רלוונטיים לקביעת גובה המס ותוך התחשבות בזיכויים שלהם זכאי העובד (כגון נקודות זיכוי ממס הכנסה לעובד זר וזיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני).
    3. ביטוח לאומי -
      • מעסיק רשאי לנכות משכר העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי. למידע על גובה הסכומים שמותר לנכות ראו דמי ביטוח לאומי לעובד זר.
      • סכום זה יועבר לביטוח הלאומי.
      • עם זאת, מעסיק של עובד זר בסיעוד או במשק הבית אינו רשאי לנכות משכרו של העובד סכומים כלשהם עבור דמי ביטוח לאומי.
    4. ביטוח בריאות -
      • בהתאם לתקנות עובדים זרים (שיעור הניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי) מעסיק רשאי לנכות משכר העובד חלק מהעלות החודשית עבור פוליסת הביטוח:
        • עבור עובד זר שאינו עובד סיעוד ניתן לנכות עד שליש מהסכום שהוציא המעסיק, או שהתחייב להוציא, בעד ביטוח רפואי, עד למקסימום של 123.61 ש"ח בחודש, נכון לינואר 2018 (123.24 ש"ח ב-2017).
        • לעובד זר המועסק בסיעוד ינוכה סכום שלא יעלה על מחצית הסכום שהוציא המעסיק או שהתחייב להוציא עבור ביטוח רפואי, ולא יותר מ- 134.63 ש"ח לחודש, החל משנת 2018.

השתתפות העובד במגורים


ניכויים מותרים על-ידי לשכה לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים

  • לשכה לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים רשאית לגבות מעובד זר את הסכומים הבאים:
  • לשכה פרטית המטפלת בעובדים זרים בענף החקלאות רשאית לגבות או לקבל מהעובדים עם כניסתם לישראל תשלום שלא יעלה על 2,715.80 ש"ח (לפני מע"מ), נכון לשנת 2017. אין לגבות את התשלום מעובד שהובא לישראל מראש לתקופה הקצרה מ- 12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות.
  • לשכה פרטית המטפלת בעניינו של עובד זר בסיעוד רשאית לגבות מהעובד סכום שלא יעלה על 3,677.42 ש"ח, נכון לשנת 2017,
  • הזכות לגבות דמי תיווך כאמור חלה רק בתנאי שהלשכה בעלת רישיון להביא עובדים זרים, חתמה עם העובד על חוזה תיווך בכתב בו יפורטו תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
  • אם העובד שילם לפני כן תשלום ללשכה בחו"ל שטיפלה בו מול הלשכה הישראלית, או ללשכה אחרת בארץ, ינוכו הסכומים שכבר שילם מתוך הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו.
  • הלשכה אינה רשאית לגבות דמי תיווך מעובד זר שכבר נמצא בישראל.

ניכוי פיקדון משכרו של עובד זר מסתנן

  • החל מיום 01.05.2017 חובה על מעסיק המעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו באופן מקוון ובחשבון בנק נפרד, פיקדון חודשי בסכום השווה ל- 36% משכרו של העובד.
  • המעסיק ישלם לפיקדון 16% משכר העובד, ו-20% ינוכה משכרו של העובד המסתנן.
  • לפרטים נוספים ראו הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים.

תהליך מימוש הזכות

  • לשכה פרטית רשאית לגבות מהעובד הזר תשלומים עבור שירותי התיווך במעמד חתימת הסכם העבודה עם העובד, בארץ מוצאו או בהגיעו ארצה.
  • מעסיק ינכה משכר העובד החודשי את הניכויים המותרים על פי חוק.
  • באחריות המעסיק להעביר את התשלומים שנוכו לרשויות הרלוונטיות (ביטוח לאומי, מס הכנסה, ביטוח בריאות), במועדים שנקבעו בחוק לגבי כל אחד מסוגי הניכויים.
  • מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים (כגון דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר לוועד עובדים, תרומות שהעובד הסכים לנכות משכרו וכו'), ולא העביר את הכספים לאותם גופים בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
  • ניכוי תשלומים שאינם מותרים על פי חוק או ניכוי סכומים גבוהים מאלו שצויינו בערך זה, הם עבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר של שנה או קנס כספי גבוה.
  • אם מעסיק או לשכה פרטית מנכים משכרו של העובד תשלומים שלא על פי חוק, יש להגיש תלונה כנגד המעסיק או הלשכה.

הגשת תלונה בגין הפרת זכויות העובד

חשוב לדעת

  • העסקת עובד זר ללא חתימה על הסכם עבודה היא עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר וקנס של אלפי שקלים.
  • במקרה של הפרת זכויות העובד, ניתן להיעזר בארגוני סיוע לעובדים זרים.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים


מקורות