(חקיקה ונהלים)
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
שורה 23: שורה 23:
 
<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד זר תשלומים המחויבים על פי חוק בלבד, וזאת '''בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה''':
 
מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד זר תשלומים המחויבים על פי חוק בלבד, וזאת '''בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה''':
* למעסיק מותר לנכות משכרו של העובד  את ניכויי החובה וניכויי הרשות  [[#ניכויים מותרים משכר העובד| המפורטים בהמשך]] .
+
* למעסיק מותר לנכות משכרו של העובד  את ניכויי החובה וניכויי הרשות  [[#ניכויים מותרים משכר העובד| המפורטים בהמשך]].
 
* המעסיק '''אינו רשאי''' לנכות משכר העובד סכומים בגין אגרות ששילם לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד הזר. אגרות אלה חלות על המעסיק בלבד.
 
* המעסיק '''אינו רשאי''' לנכות משכר העובד סכומים בגין אגרות ששילם לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד הזר. אגרות אלה חלות על המעסיק בלבד.
  

גרסה מ־16:00, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

מעסיקי עובדים זרים ולשכות לתיווך וטיפול בעובדים זרים רשאים לנכות משכר העובד הזר ניכויים המותרים על פי חוק בלבד
מעסיק או לשכה המנכים משכר העובד הזר ניכויים שאינם מורשים בחוק עוברים עבירה פלילית


מעסיק רשאי לנכות משכרו של עובד זר תשלומים המחויבים על פי חוק בלבד, וזאת בתנאי שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לניכויים אלה:

  • למעסיק מותר לנכות משכרו של העובד את ניכויי החובה וניכויי הרשות המפורטים בהמשך.
  • המעסיק אינו רשאי לנכות משכר העובד סכומים בגין אגרות ששילם לרשויות עבור אשרת עבודה לעובד הזר. אגרות אלה חלות על המעסיק בלבד.

מי זכאי?

ניכויי חובה

  • על המעסיק חלה חובה לנכות משכרו של עובד בישראל, סכום מס ההכנסה שהעובד חייב בתשלומו וכן המעסיק רשאי לנכות סכום השווה לחלקו של העובד בדמי הביטוח המשולמים למוסד לביטוח לאומי. תשלומים אלה יש לנכות במקור, לפני תשלום השכר לעובד. כללים אלה חלים גם לגבי העסקת עובד זר. להלן ניכויי החובה המותרים על פי החוק:
    1. מס הכנסה - ישולם על סמך גובה שכרו של העובד, מינו והתחום שבו הוא מועסק, ככל שהם רלוונטיים לקביעת גובה המס ותוך התחשבות בזיכויים שלהם זכאי העובד (כגון נקודות זיכוי ממס הכנסה לעובד זר וזיכוי ממס הכנסה בגין הפרשות לביטוח פנסיוני).
    2. ביטוח לאומי -
      • מעסיק רשאי לנכות משכר העובד את חלקו של העובד בדמי הביטוח הלאומי. למידע על גובה הסכומים שמותר לנכות ראו דמי ביטוח לאומי לעובד זר.
      • סכום זה יועבר לביטוח הלאומי.
      • עם זאת, מעסיק של עובד זר בסיעוד או במשק הבית אינו רשאי לנכות משכרו של העובד סכומים כלשהם עבור דמי ביטוח לאומי.
    3. חלקו של העובד בביטוח פנסיוני - מעסיק רשאי לנכות משכרו של העובד את חלקו של העובד בביטוח הפנסיוני (6% מהשכר החל מינואר 2017), בתנאי שהסכומים מועברים לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. (אם המעסיק מפקיד את הכספים לפיקדון או תוכנית חיסכון שאינה קופת גמל, אסור לו לנכות את חלקו של העובד מתוך השכר ועליו להעביר לתוכנית החיסכון או הפיקדון אך ורק את חלקו של המעסיק ואת רכיב הפיצויים).

ניכויים מותרים משכר העובד

  • המעסיק רשאי לנכות משכר העובד הזר, דמי חבר לארגון עובדים שהעובד חבר בו וכן סכום כולל שלא יעלה, בחודש אחד, על 25% משכרו של העובד עבור אלה:
    1. ביטוח בריאות -
      • בהתאם לתקנות עובדים זרים (שיעור הניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי) מעסיק רשאי לנכות משכר העובד חלק מהעלות החודשית עבור פוליסת הביטוח:
        • עבור עובד זר שאינו עובד בסיעוד ניתן לנכות עד שליש מהסכום שהוציא המעסיק, או שהתחייב להוציא, בעד ביטוח רפואי, עד למקסימום של 125.09 ש"ח בחודש, נכון לינואר 2019 ( 123.61 ש"ח ב-2018).
        • לעובד זר המועסק בסיעוד ינוכה סכום שלא יעלה על מחצית הסכום שהוציא המעסיק או שהתחייב להוציא עבור ביטוח רפואי, ולא יותר מ- 136.24 ש"ח לחודש, הנכון לינואר 2019 (134.63 ש"ח ב-2018).
    2. השתתפות העובד במגורים -
    3. מקדמה - החזר מקדמה על חשבון שכר העבודה, שנתנה לעובד. בתנאי שסכום המקדמות לא עולה על שכר העובד עבור שלושה חודשי עבודה.
    4. חוב - החזר חוב שהעובד חב למעסיק, לפי התחייבות בכתב, כגון: החזר הלוואה. זאת בתנאי שהניכוי מהשכר לא יעלה על רבע מהשכר.
    5. סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק.
    6. תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו.

ניכויים מותרים על-ידי לשכה לתיווך, הבאה וטיפול בעובדים זרים

עובד זר שאינו עובד בחקלאות

עובד זר שעובד בחקלאות

  • לשכה פרטית המטפלת בעובדים זרים בענף החקלאות רשאית לגבות או לקבל מהעובדים עם כניסתם לישראל תשלום שלא יעלה על 2,756.54 ש"ח (לפני מע"מ), נכון לינואר 2019 (2,723.95 ש"ח ב-2018).
  • אין לגבות את התשלום מעובד שהובא לישראל מראש לתקופה הקצרה מ-12 חודשים רצופים ושהלשכה הפרטית אינה מחויבת כלפיו במתן שירותים לפי חוזה או כתב התחייבות.
  • אם נודע ללשכה על עזיבתו של העובד הזר את ישראל לצמיתות, היא חייבת בתוך 30 ימים מהיום שנודע לה על כך להחזיר לעובד את הסכומים הבאים:
    • 60% מהסכום שגבתה - אם העובד הזר עוזב בטרם חלפו 18 חודשים ממועד כניסתו לישראל.
    • 33% מהסכום שגבתה - אם העובד הזר עוזב אחרי שחלפו 18 חודשים ובטרם חלפו 36 חודשים ממועד כניסתו לישראל.

תנאים לגביית תשלומים מהעובד

  • לשכה בעלת רישיון להביא עובדים זרים תהיה רשאית לגבות את התשלום בתנאי שחתמה עם העובד על חוזה תיווך בכתב המפרט את תנאי התיווך כפי שהוסכמו בין הצדדים, ומסרה לעובד הזר עותק ממנו.
  • אם העובד שילם לפני כן תשלום ללשכה בחו"ל שטיפלה בו מול הלשכה הישראלית, או ללשכה אחרת בארץ, ינוכו הסכומים שכבר שילם מתוך הסכום המקסימלי שניתן לגבות ממנו.
  • הלשכה אינה רשאית לגבות דמי תיווך מעובד זר שכבר נמצא בישראל.
  • בנוסף, הלשכה רשאית לגבות מהעובד הזר החזר על הוצאות הטיסה שבה הגיע לישראל, בתנאי שיש לה קבלות או מסמכים המאמתים הוצאות אלה.
  • לשכה פרטית שגבתה או קיבלה תשלומים מעובד זר, תחזיר לעובד הזר את כל התשלומים שקיבלה או גבתה ממנו, אם התקיים אחד מאלה:
    • העובד הזר לא הגיע לישראל בתוך זמן סביר ממועד התשלום.
    • העובד הזר הגיע לישראל, אך בתקופה של שנה מיום הגעתו לא קיבל שכר או שהשכר שקיבל היה נמוך מסכום השווה ל-12 פעמים שכר המינימום החודשי.


ניכוי פיקדון משכרו של עובד זר מסתנן

  • החל מיום 01.05.2017 חובה על מעסיק המעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו באופן מקוון ובחשבון בנק נפרד, פיקדון חודשי בסכום השווה ל- 36% משכרו של העובד.
  • המעסיק ישלם לפיקדון 16% משכר העובד, ו-20% ינוכה משכרו של העובד המסתנן.
  • לפרטים נוספים ראו הפקדת פיקדון לעובדים זרים מסתננים.

תהליך מימוש הזכות

  • לשכה פרטית רשאית לגבות מהעובד הזר תשלומים עבור שירותי התיווך במעמד חתימת הסכם העבודה עם העובד, בארץ מוצאו או בהגיעו ארצה.
  • מעסיק ינכה משכר העובד החודשי את הניכויים המותרים על פי חוק.
  • באחריות המעסיק להעביר את התשלומים שנוכו לרשויות הרלוונטיות (ביטוח לאומי, מס הכנסה, ביטוח בריאות), במועדים שנקבעו בחוק לגבי כל אחד מסוגי הניכויים.
  • מעסיק שניכה משכר העובד סכומים המיועדים לגופים אחרים (כגון דמי ביטוח לאומי, מס הכנסה, דמי חבר לוועד עובדים, תרומות שהעובד הסכים לנכות משכרו וכו'), ולא העביר את הכספים לאותם גופים בתוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, עובר עבירה פלילית, שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
  • ניכוי תשלומים שאינם מותרים על פי חוק או ניכוי סכומים גבוהים מאלו שצויינו בערך זה, הם עבירה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר של שנה או קנס כספי גבוה.
  • אם מעסיק או לשכה פרטית מנכים משכרו של העובד תשלומים שלא על פי חוק, יש להגיש תלונה כנגד המעסיק או הלשכה.

הגשת תלונה בגין הפרת זכויות העובד

חשוב לדעת

  • העסקת עובד זר ללא חתימה על הסכם עבודה היא עבירה פלילית, שהעונש עליה הוא מאסר וקנס של אלפי שקלים.
  • במקרה של הפרת זכויות העובד, ניתן להיעזר בארגוני סיוע לעובדים זרים.
  • יש ליידע את העובד בחוזה העבודה, טרם תחילת העבודה על הניכויים משכרו ולקבל את הסכמתו לכך.
  • במקרה שהמעסיק לא ניכה את הניכויים המותרים כאמור (עבור מגורים, הוצאות נלוות,ביטוח רפואי וכלכלה), לא ניתן לנכות סכומים אלא בדיעבד.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות