תגית: שינוי מהותי
(45 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|הליך}}
+
{{עצם העניין}}
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
 
| מידע= בסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, [[עובדים עצמאים]] ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי
 
| מידע= בסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, [[עובדים עצמאים]] ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי
|מידע2= במקרים אלה, חלה חובה על מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בתקנות)לנכות מהתמורה המשולמת לעובד העצמאי  [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר|דמי ביטוח לאומי כאילו היה עובד שכיר]], ולהעביר  תשלומים אלה אלה למוסד לביטוח לאומי
+
|מידע2= במקרים אלה, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לנכות מתוך התמורה שהוא משלם לעובד העצמאי  [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר|דמי ביטוח לאומי ]] כאילו היה עובד שכיר
| מידע 3= בנוסף , על  מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בתקנות), חלה החובה להעביר למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק
+
| חשוב=  עובדים אלה עשויים להיות זכאים ל[[דמי אבטלה]] אם תופסק עבודתם, בדומה לזכאות של עובדים שכירים
| חשוב= מי שניכה משכר העובד העצמאי  [[דמי ביטוח לאומי ]]ו חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש
+
| פיצוי = בנוסף, חלה חובה על  מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לשלם בעצמו למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק (חלקו של המעסיק בתשלום דמי הביטוח הלאומי של העובד)
 
| ממשל = למידע נוסף  ראו [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]
 
| ממשל = למידע נוסף  ראו [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]
 
}}
 
}}
שורה 23: שורה 23:
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
  
[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972] קובע שבסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך,   [[עובדים עצמאים]] ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי.
+
[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972] קובע שבסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, [[עובדים עצמאים]] ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי.
*במקרים אלה, חלה חובה על  מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 בתוספת הראשונה של הצו] )לנכות מהתמורה המשולמת לעובד העצמאי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר|דמי ביטוח לאומי כאילו היה עובד שכיר]], ולהעביר  תשלומים אלה אלה למוסד לביטוח לאומי.  
+
*במקרים אלה, חלה חובה על  מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לנכות מתוך התמורה המשולמת לעובד העצמאי [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר|דמי ביטוח לאומי]] כאילו היה עובד שכיר.
* בנוסף, חלה חובה על מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט הצו)   להעביר למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק.
+
* מי שניכה משכר העובד העצמאי [[דמי ביטוח לאומי]] ו[[תשלום דמי ביטוח בריאות|דמי ביטוח בריאות]], חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש.
* מי שניכה משכר העובד העצמאי [[דמי ביטוח לאומי]] ו[[תשלום דמי ביטוח בריאות|דמי ביטוח בריאות]] חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש.
+
* בנוסף, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם), לשלם בעצמו למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק (חלקו של המעסיק בתשלום דמי הביטוח הלאומי של העובד).
 +
{{טיפ|
 +
*  '''עובדים עצמאים אלה ייחשבו כעובדים שכירים לענייני הביטוח הלאומי בלבד.''' 
 +
* לעניין זכויות אחרות הנובעות מיחסי העבודה, ייחשבו עובדים אלה כעובדים עצמאים (כלומר: מי ששכר את שירותיהם לא צריך לנכות מס הכנסה או לשלם להם [[דמי הבראה]] או זכויות סוציאליות אחרות), אלא אם  בית הדין יקבע שבין הצדדים  קיימים יחסי עובד-מעסיק, בהתאם [[קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד|למבחנים שנקבעו בפסיקה]].}}
  
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
 
==אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים==
* הצו המגדיר עובד עצמאי כעובד שכיר לעניין תשלום ביטוח לאומי חל על:
+
* עובדים עצמאים שעובדים בסוגי העבודות ובתנאים המצוינים [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 בתוספת הראשונה של הצו].
** עובדים עצמאים שעובדים בסוגי העבודות ובתנאים המצוינים [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 בתוספת הראשונה של הצו].
+
* מי שנחשב כמעסיק של אותם עובדים על פי  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 התוספת הראשונה של הצו].
* על  מי שנחשב כמעסיק של אותם עובדים על פי  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 התוספת הראשונה של הצו].
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
!  סוגי העבודה !! תנאי העבודה||| מי נחשב כמעסיק
 
|-
 
| עובד ניקיון או חצרן למעט  מי שעיקר עיסוקו בגננות,  שאינם מעסיקים עובדים|| תחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש||החייב בתשלום גמול העבודה
 
|-
 
  
|}
+
{{דוגמה|1='''עובדים  שייחשבו כעובדים  שכירים לצורך התשלומים לביטוח הלאומי'''
{{דוגמה| שחקן שהסכם העבודה עמו נערך  מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או לסדרה של 5 הופעות, ייחשב כעובד שכיר לצורך התשלומים לביטוח הלאומי. על מי שחלה החובה על פי ההסכם לשלם את השכר לשחקן, חלה החובה לנכות משכר השחקן דמי ביטוח לאומי כאילו היה  עובד שכיר ו ולהעביר תשלומים אלה ואת התשלום החל עליו למוסד לביטוח לאומי.}}
+
* '''שחקן''' שהסכם העבודה עמו נערך  מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או לסדרה של 5 הופעות. התאטרון או המפיק שמשלם את שכרו חייב לנכות מהתמורה המשולמת לשחקן דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
{{דוגמה|מרצה, מורה או מדריך שנערך עמם הסכם עבודה מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או למתן סדרה של 7 הופעות /הרצאות/שיעורים, ,ייחשב כעובד שכיר לצורך התשלומים לביטוח הלאומי. על מי שחלה החובה לשלם את השכר למרצה, המורה, או המדריך, חלה החובה לנכות משכר המרצה/המורה/המדריך דמי ביטוח לאומי כאילו היה עובד שכיר ולהעביר תשלומים אלה ואת התשלום החל עליו למוסד לביטוח לאומי.}}
+
* '''עובד ניקיון''' שאינו מעסיק עובדים בתנאי שתחום העבודה וזמני ביצועה  נקבעו מראש.  מי ששכר את שירותי הניקיון  חייב לנכות מהתמורה המשולמת לעובד דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
 
+
* '''מרצה, מורה או מדריך''' שנערך עמו הסכם עבודה מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או למתן סדרה של 7 הופעות או הרצאות או שיעורים. המוסד או הגוף ששכר את שירותיו ומחויב לשלם את שכרו על פי ההסכם ביניהם, חייב לנכות מהתמורה המשולמת לעובד דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
{{הערת עריכה | שרון, האם לציין את כל האפשרויות בטבלה כמו שמופיע למעלה, או די ב 2-3 דוגמאות והפניה לתוספת הראשונה של הצו? | חתימה = [[משתמש:סיגל רונן-כץ|סיגל רונן-כץ]] ([[שיחת משתמש:סיגל רונן-כץ|שיחה]]) 18:53, 17 בדצמבר 2018 (IST) }}
+
* '''ספורטאי''' העוסק בפעילות  ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט, בתנאי  שנערך עמו הסכם העסקה מראש ובכתב.  האגודה או הגוף החייב בתשלום  שכרו של הספורטאי חייב לנכות מהתמורה המשולמת לספורטאי דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
 +
* '''לרשימה המלאה של המקרים שבהם מי ששוכר את שירותיו של עובד עצמאי מחויב לנכות דמי ביטוח לאומי מהתמורה המשולמת לעובד ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק, ראו [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm#med0 בתוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]'''.}}
  
 
== שלבי ההליך ==
 
== שלבי ההליך ==
* תשלום [[דמי ביטוח לאומי]] עבור עובדים עצמאים אלה, העובדים בסוגי עבודות ותנאים המציינים למעלה, מבוצע על ידי מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו),  שמעביר את התשלום ישירות למוסד לביטוח לאומי. למידע על אופן העברת התשלום ראו [[דיווח ותשלום לביטוח לאומי על-ידי המעסיק עבור שכירים ומקבלי פנסיה]].
+
* תשלום [[דמי ביטוח לאומי]] עבור עצמאים העובדים בסוגי העבודות והתנאים שצוינו, מבוצע על ידי מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו).
* חלק מהסכום, שאותו מעביר מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) מנוכה מהתמורה המשולמת לעובד העצמאי , והחלק האחר משולם על על ידי מזמין השירות.
+
* חלק מהסכום, שאותו מעביר מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) מנוכה מהתמורה המשולמת לעובד העצמאי, והחלק האחר משולם על על ידי מזמין השירות. למידע על שיעור דמי הביטוח שיש לשלם במקרה כזה ראו [[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר]].
* מי שניכה משכר העובד[[דמי ביטוח לאומי]] ו[[תשלום דמי ביטוח בריאות|דמי ביטוח בריאות]] חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש.  
+
* מי שניכה משכר העובד [[דמי ביטוח לאומי]] ו[[תשלום דמי ביטוח בריאות|דמי ביטוח בריאות]], חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש.
* מזמין העבודה(או מי שחייב בהתאם למפורט בצו),אשר לא העביר את הכספים שניכה משכר העובד בתוך 30 ימים מהיום שבו ייחשב אותו שכר כ[[מועד תשלום השכר#שכר מולן|שכר מולן]] (כלומר בתוך 39 יום מ[[מועד תשלום השכר]] שממנו נוכו דמי הביטוח), הוא עובר עבירה פלילית שדינה קנס או מאסר לתקופה של שנתיים. למידע נוסף, ראו [[העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים]].
+
* למידע על אופן העברת התשלום ראו [[דיווח ותשלום לביטוח לאומי על-ידי המעסיק עבור שכירים ומקבלי פנסיה]].
 +
===דיווח רבעוני===
 +
*  בנוסף לדיווח והתשלום החודשי מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) מחויב להגיש פעם ברבעון דיווח ממוכן בלבד עם פרטיהם האישיים של מרצים או אמנים המדווחים כשכירים על-פי צו סיווג מבוטחים
 +
* מועדי הדיווח הרבעוני:
 +
** ב-15 באפריל יש לדווח עבור החודשים ינואר - מרס
 +
** ב-15 ביולי יש לדווח עבור החודשים אפריל - יוני
 +
** ב-15 באוקטובר יש לדווח עבור החודשים יולי - ספטמבר
 +
** ב-15 בינואר יש לדווח עבור החודשים אוקטובר - דצמבר
 +
* הדרכים לדיווח רבעוני:
 +
** מילוי טופס מקוון ב[https://b2b.btl.gov.il/b2b/framesetlogonanonymous.asp אתר התשלומים] של המוסד לביטוח לאומי
 +
** שידור קובץ באמצעות מערכת קשרים עסקיים
 +
** שידור קובץ באמצעות מערכת "ייצוג לקוחות"
 +
* למידע נוסף על הדרכים לדיווח רבעוני, ראו ב[http://www.btl.gov.il/Insurance/Maasik/MToshavYisrael/DivuahVetashlum/Pages/default.aspx אתר המוסד לביטוח לאומי].
  
==שיעור דמי הביטוח שעל החייב בתשלום גמול העבודה  לנכות משכר העובד העצמאי==  
+
==חשוב לדעת==
* שיעור דמי הביטוח שעל  מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) לנכות משכר העובד העצמאי העובד בסוגי העבודות ובתנאי העבודה המצוינים למעלה, זהה ל[[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לנכות משכר העובד| שיעור דמי הביטוח שעל מעסיק לנכות משכר עובד שכיר]].
+
* בדומה לשכירים, עובדים אלה עשויים להיות זכאים ל[[דמי אבטלה לעובדים עצמאים|דמי אבטלה]] במקרה שהעסקתם תופסק, או ל[[פיצויים לעובדים עצמאים במקרה של פירוק או פשיטת רגל של מזמין השירות (או מי שהתחייב לשלם את התמורה)|פיצויים במקרה של הליכי חדלות פירעון]] (פשיטת רגל/פירוק תאגיד) של מזמין השירות (או מי שהתחייב לשלם את התמורה), אם הם עונים על תנאי הזכאות הנדרשים.
  
==שיעור דמי הביטוח שעל החייב בתשלום גמול העבודה לשלם בעצמו (בנוסף על חלקו של העובד העצמאי) ==
 
* שיעור דמי הביטוח שעל  מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) לשלם לביטוח לאומי  ,זהה ל[[דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר#שיעור דמי הביטוח שעל המעסיק לשלם בעצמו (בנוסף על חלקו של העובד)| שיעור דמי הביטוח שעל מעסיק לשלם לביטוח לאומי]]
 
  
==גורמי ממשל==
+
== גורמים מסייעים ==
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
 +
===גורמי ממשל===
 
* [[המוסד לביטוח לאומי]]
 
* [[המוסד לביטוח לאומי]]
  
== חקיקה ונהלים ==
+
 
*  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]
+
== מקורות משפטיים ורשמיים ==
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/039_002.htm#med15 חוק הביטוח הלאומי] - פרק ט"ו
+
=== חקיקה ונהלים ===
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/036_001.htm#Seif20 חוק ביטוח בריאות ממלכתי] - סעיף 15
+
*  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_142.htm צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972].
 +
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/039_002.htm#med15 חוק הביטוח הלאומי] - פרק ט"ו.
 +
* [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/036_001.htm#Seif20 חוק ביטוח בריאות ממלכתי] - סעיף 15.
  
 
==Metadata==
 
==Metadata==
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
[[קטגוריה:הליכים]]
+
{{מטא
[[קטגוריה:מיסים]]
+
|סוג ערך = הליכים
 +
|תחום תוכן = מיסים
 +
}}
 
[[קטגוריה: עובדים עצמאים]]
 
[[קטגוריה: עובדים עצמאים]]
 
[[קטגוריה:מעסיקים]]
 
[[קטגוריה:מעסיקים]]
 
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
 
[[קטגוריה:ביטוח לאומי]]
 +
[[ar:خصم ودفع رسوم التأمين الوطني عن العامل المستقلّ كما لو كان عاملًا أجيرًا]]

גרסה מ־19:52, 1 באוגוסט 2022

הקדמה:

בסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, עובדים עצמאים ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי
במקרים אלה, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לנכות מתוך התמורה שהוא משלם לעובד העצמאי דמי ביטוח לאומי כאילו היה עובד שכיר
עובדים אלה עשויים להיות זכאים לדמי אבטלה אם תופסק עבודתם, בדומה לזכאות של עובדים שכירים
בנוסף, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לשלם בעצמו למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק (חלקו של המעסיק בתשלום דמי הביטוח הלאומי של העובד)


צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972 קובע שבסוגי עבודות מסוימים ובתנאים מיוחדים המפורטים בהמשך, עובדים עצמאים ייחשבו כעובדים שכירים לעניין תשלום ביטוח לאומי.

  • במקרים אלה, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם) לנכות מתוך התמורה המשולמת לעובד העצמאי דמי ביטוח לאומי כאילו היה עובד שכיר.
  • מי שניכה משכר העובד העצמאי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, חייב להעביר את הכספים למוסד לביטוח לאומי עד ה-15 בכל חודש.
  • בנוסף, חלה חובה על מי ששכר את שירותיו של העובד העצמאי (או מי שהתחייב לשלם לו תמורת עבודתו, על פי ההסכם ביניהם), לשלם בעצמו למוסד לביטוח לאומי את התשלומים החלים עליו, כאילו היה מעסיק (חלקו של המעסיק בתשלום דמי הביטוח הלאומי של העובד).
טיפ
  • עובדים עצמאים אלה ייחשבו כעובדים שכירים לענייני הביטוח הלאומי בלבד.
  • לעניין זכויות אחרות הנובעות מיחסי העבודה, ייחשבו עובדים אלה כעובדים עצמאים (כלומר: מי ששכר את שירותיהם לא צריך לנכות מס הכנסה או לשלם להם דמי הבראה או זכויות סוציאליות אחרות), אלא אם בית הדין יקבע שבין הצדדים קיימים יחסי עובד-מעסיק, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

דוגמה
עובדים שייחשבו כעובדים שכירים לצורך התשלומים לביטוח הלאומי
  • שחקן שהסכם העבודה עמו נערך מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או לסדרה של 5 הופעות. התאטרון או המפיק שמשלם את שכרו חייב לנכות מהתמורה המשולמת לשחקן דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
  • עובד ניקיון שאינו מעסיק עובדים בתנאי שתחום העבודה וזמני ביצועה נקבעו מראש. מי ששכר את שירותי הניקיון חייב לנכות מהתמורה המשולמת לעובד דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
  • מרצה, מורה או מדריך שנערך עמו הסכם עבודה מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או למתן סדרה של 7 הופעות או הרצאות או שיעורים. המוסד או הגוף ששכר את שירותיו ומחויב לשלם את שכרו על פי ההסכם ביניהם, חייב לנכות מהתמורה המשולמת לעובד דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
  • ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית במסגרת אגודת ספורט, בתנאי שנערך עמו הסכם העסקה מראש ובכתב. האגודה או הגוף החייב בתשלום שכרו של הספורטאי חייב לנכות מהתמורה המשולמת לספורטאי דמי ביטוח לאומי ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק.
  • לרשימה המלאה של המקרים שבהם מי ששוכר את שירותיו של עובד עצמאי מחויב לנכות דמי ביטוח לאומי מהתמורה המשולמת לעובד ולהוסיף את חלקו כאילו היה מעסיק, ראו בתוספת הראשונה של צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים).

שלבי ההליך

דיווח רבעוני

  • בנוסף לדיווח והתשלום החודשי מזמין השירות (או מי שחייב בהתאם למפורט בצו) מחויב להגיש פעם ברבעון דיווח ממוכן בלבד עם פרטיהם האישיים של מרצים או אמנים המדווחים כשכירים על-פי צו סיווג מבוטחים
  • מועדי הדיווח הרבעוני:
    • ב-15 באפריל יש לדווח עבור החודשים ינואר - מרס
    • ב-15 ביולי יש לדווח עבור החודשים אפריל - יוני
    • ב-15 באוקטובר יש לדווח עבור החודשים יולי - ספטמבר
    • ב-15 בינואר יש לדווח עבור החודשים אוקטובר - דצמבר
  • הדרכים לדיווח רבעוני:
    • מילוי טופס מקוון באתר התשלומים של המוסד לביטוח לאומי
    • שידור קובץ באמצעות מערכת קשרים עסקיים
    • שידור קובץ באמצעות מערכת "ייצוג לקוחות"
  • למידע נוסף על הדרכים לדיווח רבעוני, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת


גורמים מסייעים

גורמי ממשל


מקורות משפטיים ורשמיים

חקיקה ונהלים