מ (החלפת טקסט – "משרד הבינוי והשיכון" ב־"משרד הבינוי")
מ (משרד הבינוי -> משרד הבינוי והשיכון)
שורה 24: שורה 24:
 
סעיף 3 לחוק קובע כי "דייר ממשיך" הוא "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".  
 
סעיף 3 לחוק קובע כי "דייר ממשיך" הוא "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".  
  
אימו של הנתבע התקשרה ביום 19.05.1977 עם התובעת (עמיגור) בחוזה שכירות. האם הלכה לעולמה ביום 22.10.2006 והנתבע הגיש בקשה למשרד הבינוי להכיר בו כ"דייר ממשיך", אלא שהועדה העליונה של המשרד בישיבתה מיום 25.12.2007 דחתה את בקשתו.  
+
אימו של הנתבע התקשרה ביום 19.05.1977 עם התובעת (עמיגור) בחוזה שכירות. האם הלכה לעולמה ביום 22.10.2006 והנתבע הגיש בקשה למשרד הבינוי והשיכון להכיר בו כ"דייר ממשיך", אלא שהועדה העליונה של המשרד בישיבתה מיום 25.12.2007 דחתה את בקשתו.  
 
המחלוקת העיקרית היתה בשאלת התקיימותו של אחד מיסודותיו העובדתיים של סעיף 3 לחוק - האם הנתבע התגורר במושכר אם לאו בשלוש השנים שקדמו לפטירת האם, בין השנים 2003 עד 2006.
 
המחלוקת העיקרית היתה בשאלת התקיימותו של אחד מיסודותיו העובדתיים של סעיף 3 לחוק - האם הנתבע התגורר במושכר אם לאו בשלוש השנים שקדמו לפטירת האם, בין השנים 2003 עד 2006.
  

גרסה מ־16:29, 12 באוקטובר 2015

הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום באשקלון.
מס' תיק:
תא (אש') 5416-08.
תאריך:
03.03.2011.
קישור:
נוסח פסק הדין (באתר נבו)

התביעה עסקה בשאלת תחולתה של הוראת סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח 1998 (החוק) הקובעת את זכותו של "דייר ממשיך" להמשיך ולהתגורר בדירה ציבורית.
סעיף 3 לחוק קובע כי "דייר ממשיך" הוא "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".

אימו של הנתבע התקשרה ביום 19.05.1977 עם התובעת (עמיגור) בחוזה שכירות. האם הלכה לעולמה ביום 22.10.2006 והנתבע הגיש בקשה למשרד הבינוי והשיכון להכיר בו כ"דייר ממשיך", אלא שהועדה העליונה של המשרד בישיבתה מיום 25.12.2007 דחתה את בקשתו. המחלוקת העיקרית היתה בשאלת התקיימותו של אחד מיסודותיו העובדתיים של סעיף 3 לחוק - האם הנתבע התגורר במושכר אם לאו בשלוש השנים שקדמו לפטירת האם, בין השנים 2003 עד 2006.

התובעת נשענה על שני מקורות:

  1. ממצאי "ביקור מעגל" שערכה התובעת באמצעות נציגה ביום 01.02.2005. נציג התובעת ביצע ביקור במושכר, פגש באם הנתבע ללא שנוכח בנתבע. בנוסף, האם אף הצהירה בפניו שהיא מתגוררת בגפה במושכר והוסיפה חתימתה.
  2. בקשה אותה הגישה האם ביום 12.02.2006 לקביעת שכר דירה ובחינת זכאותה לקבלת הנחה. בבקשה זו שוב הצהירה האם כי היא מתגוררת במושכר בגפה.

מאידך, ניצבו בפני בית המשפט עדות מפורטת ורבת משמעות של הנתבע עצמו ושל העדים מטעמו:

  1. תצהיר מטעם הנתבע ובו פירוט קורות חייו ומגוריו מאז הולדתו בשנת 1959.
  2. מאז סוף שנת 2002 מתקיים הנתבע מהבטחת הכנסה ששיעורה כ- 1,500 ₪, נתון שיש בו למעשה כדי לתת הסבר לחוסר יכולת מעשית אף מצד הנתבע להתגורר בבית משלו.
  3. מסמכים רשמיים שונים שצירף הנתבע שיש בהם כדי ללמד כי אף ברשויות השונות היתה דירת האם מענו הרשום.
  4. עדויות שישה מצהירים מטעם הנתבע שניכר היה מעדותם כי הנתבע מוכר להם באופן אישי ומזה שנים וכי דבר היותו מתגורר בדירה לאורך השנים הינו בבחינת דבר ידוע עבורם.

בית המשפט פסק:

הוכח כמידת ההוכחה הדרושה כי הנתבע התגורר בדירה בשנים הרלוונטיות ואין מקום לתביעת הפינוי כנגדו.

משמעות

  • במקרים חריגים בהם על אף שיהיו קיימות הצהרות של הדייר המקורי שהוא חי בגפו, ניתן יהיה להכיר באדם כ"דייר ממשיך" (לפי הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי. הדבר הינו תלוי נסיבות וכל מקרה ייבחן לגופו. על הטוען שהוא הינו "דייר ממשיך" יהיה להביא הוכחות כי הוא אכן התגורר בדירה הציבורית בשלושת השנים שקדמו לפטירתו של הדייר המקורי או להעברתו למוסד סיעודי.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות