מ (משרד הבינוי -> משרד הבינוי והשיכון)
(עדכון ינואר 2016)
שורה 35: שורה 35:
 
:#* היקף המשרה הינו על-פי הגדרת המעסיק (ייתכנו משרות שהגדרת המעסיק לגבי מהו 100% תהיה נמוכה מה[[יום עבודה ושבוע עבודה|הגדרה למשרה מלאה]] ב[[חוק שעות עבודה ומנוחה]]).
 
:#* היקף המשרה הינו על-פי הגדרת המעסיק (ייתכנו משרות שהגדרת המעסיק לגבי מהו 100% תהיה נמוכה מה[[יום עבודה ושבוע עבודה|הגדרה למשרה מלאה]] ב[[חוק שעות עבודה ומנוחה]]).
 
:#* ההכנסה ברוטו במשרה המלאה אינה נמוכה מ[[שכר מינימום]].
 
:#* ההכנסה ברוטו במשרה המלאה אינה נמוכה מ[[שכר מינימום]].
−
:# '''גובה הכנסה ברוטו מקסימלי למשפחה''' - גובה ההכנסה החודשית ברוטו של שני בני הזוג אינה עולה על 5,614 ש"ח (נכון לינואר 2015).
+
:# '''גובה הכנסה ברוטו מקסימלי למשפחה''' - גובה ההכנסה החודשית ברוטו של שני בני הזוג אינה עולה על 5,631 ש"ח (נכון לינואר 2016).
  
−
==סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2015) ==
+
==סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2016) ==
 
{| class="wikitable"
 
{| class="wikitable"
 
|-
 
|-
 
! הכנסה חודשית ברוטו של המשפחה !! גובה הסיוע לדירה ב[http://www.moch.gov.il/odot/yeshuvey_adifut_leumit/Pages/reshimat_yeshuvey_adifut_leumit.aspx ישובי עדיפות לאומית] !! גובה הסיוע בשאר הישובים בארץ
 
! הכנסה חודשית ברוטו של המשפחה !! גובה הסיוע לדירה ב[http://www.moch.gov.il/odot/yeshuvey_adifut_leumit/Pages/reshimat_yeshuvey_adifut_leumit.aspx ישובי עדיפות לאומית] !! גובה הסיוע בשאר הישובים בארץ
 
|-
 
|-
−
| למשפחות שהכנסתן עד 4,491 ש"ח (דרגה 49) || ישוב גדול: 780 ש"ח ישוב קטן: 550 ש"ח || ישוב גדול: 850 ש"ח ישוב קטן: 600 ש"ח
+
| למשפחות שהכנסתן עד 4,505 ש"ח (דרגה 49) || ישוב גדול: 780 ש"ח ישוב קטן: 550 ש"ח || ישוב גדול: 850 ש"ח ישוב קטן: 600 ש"ח
 
|-
 
|-
−
| למשפחות שהכנסתן היא בין 4,492 ש"ח ל- 5,614 ש"ח (דרגה 50) || ישוב גדול: 490 ש"ח ישוב קטן: 340 ש"ח|| ישוב גדול: 540 ש"ח ישוב קטן: 380 ש"ח
+
| למשפחות שהכנסתן היא בין 4,506 ש"ח ל- 5,631 ש"ח (דרגה 50) || ישוב גדול: 490 ש"ח ישוב קטן: 340 ש"ח|| ישוב גדול: 540 ש"ח ישוב קטן: 380 ש"ח
 
|}
 
|}
  
שורה 51: שורה 51:
 
* לפירוט התהליך ראו [[הוצאת תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה]].
 
* לפירוט התהליך ראו [[הוצאת תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה]].
  
−
== חשוב לדעת ==
+
== פנייה לוועדת חריגים ==
−
* אם בבעלות בני הזוג (או בבעלות של אחד מהם) היתה דירה לפני הנישואין, והיא נמכרה או הועברה ללא תמורה לפני הנישואין, שני בני הזוג ייחשבו כמי שהיתה בבעלותם דירה, ובעיקרון לא יהיו זכאים לסיוע בשכר דירה, אולם במקרה כזה יכולים בני הזוג להגיש בקשה לוועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון, וייתכן שהיא תאשר את הסיוע למרות זאת. למידע על הגשת בקשה לוועדת חריגים [[הוצאת תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה#ערעור|לחצו כאן]].
+
* אם בבעלות בני הזוג (או בבעלותו של אחד מהם) היתה דירה לפני הנישואין, והיא נמכרה או הועברה ללא תמורה לפני הנישואין, שני בני הזוג ייחשבו כמי שהיתה בבעלותם דירה.
 +
* ככלל, במקרה כזה אין זכאות לסיוע בשכר דירה, אולם בני הזוג יכולים להגיש בקשה לוועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון, שאולי תאשר את הסיוע למרות זאת.
 +
* למידע נוסף על הגשת בקשה לוועדת החריגים, ראו [[ערעור על החלטה של משרד הבינוי והשיכון בנושא סיוע בשכר דירה]].
 
<!--
 
<!--
 
== פסקי דין ==
 
== פסקי דין ==

גרסה מ־17:57, 7 במרץ 2016

הקדמה:

זוגות ללא ילדים עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה
על מנת לקבל את הסיוע יש להוציא תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה
לחישוב סכומי הסיוע החודשי באתר משרד הבינוי והשיכון
למידע נוסף ראו באתר משרד הבינוי והשיכון
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

זוגות ללא ילדים העומדים בתנאים המפורטים בהמשך זכאים לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.

  • גובה הסיוע משתנה בהתאם להגדרת הישוב:
    • ישובים גדולים מוגדרים כערים, או ישובים שאינם ערים, אך מספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב לפחות 30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי והם מהווים לפחות 5% ממשקי הבית.
    • ישובים קטנים מוגדרים כישובים שיש בהם פחות מ-1,000 תושבים, או ישובים שאינם ערים ומספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב פחות מ-30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-5% ממשקי הבית.

מי זכאי?

  • זוגות העומדים בכל התנאים הבאים:
  1. זוג נשוי - זוג נשוי לפי קביעת משרד הפנים, לרבות זוגות מאותו מין.
  2. היעדר בעלות על דירה - אין ולא היתה בבעלותם (או בבעלות אחד מהם) מעולם דירה או חלק בדירה. (אם היתה בבעלות אחד מהם דירה או חלק מדירה לפני הנישואין, הם ייחשבו כמי שיש בבעלותם דירה, ולא יהיו זכאים לסיוע. אולם אם הדירה נמכרה לפני הנישואין, ניתן לפנות לועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון).
  3. לפחות אחד מבני הזוג עובד במשרה מלאה (100% משרה) -
  4. גובה הכנסה ברוטו מקסימלי למשפחה - גובה ההכנסה החודשית ברוטו של שני בני הזוג אינה עולה על 5,631 ש"ח (נכון לינואר 2016).

סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2016)

הכנסה חודשית ברוטו של המשפחה גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית גובה הסיוע בשאר הישובים בארץ
למשפחות שהכנסתן עד 4,505 ש"ח (דרגה 49) ישוב גדול: 780 ש"ח ישוב קטן: 550 ש"ח ישוב גדול: 850 ש"ח ישוב קטן: 600 ש"ח
למשפחות שהכנסתן היא בין 4,506 ש"ח ל- 5,631 ש"ח (דרגה 50) ישוב גדול: 490 ש"ח ישוב קטן: 340 ש"ח ישוב גדול: 540 ש"ח ישוב קטן: 380 ש"ח

תהליך מימוש הזכות

פנייה לוועדת חריגים

  • אם בבעלות בני הזוג (או בבעלותו של אחד מהם) היתה דירה לפני הנישואין, והיא נמכרה או הועברה ללא תמורה לפני הנישואין, שני בני הזוג ייחשבו כמי שהיתה בבעלותם דירה.
  • ככלל, במקרה כזה אין זכאות לסיוע בשכר דירה, אולם בני הזוג יכולים להגיש בקשה לוועדת חריגים במשרד הבינוי והשיכון, שאולי תאשר את הסיוע למרות זאת.
  • למידע נוסף על הגשת בקשה לוועדת החריגים, ראו ערעור על החלטה של משרד הבינוי והשיכון בנושא סיוע בשכר דירה.

חקיקה ונהלים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל