(תיקון קישורים)
שורה 5: שורה 5:
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| חשוב  = על מנת לקבל את הסיוע, יש [[הוצאת תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה|להוציא תעודת זכאות]] לסיוע בדיור
 
| חשוב  = על מנת לקבל את הסיוע, יש [[הוצאת תעודת זכאות לסיוע בשכר דירה|להוציא תעודת זכאות]] לסיוע בדיור
| ממשל  = למידע נוסף ראו ב[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/rental_assistance_amounts אתר השירותים והמידע הממשלתי]
+
| ממשל  = למידע נוסף ראו ב[https://www.gov.il/he/service/rent_support_for_single_parent אתר השירותים והמידע הממשלתי]
 
}}
 
}}
 
{{תקציר/סיום}}
 
{{תקציר/סיום}}
שורה 44: שורה 44:
  
 
== סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2017) ==
 
== סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2017) ==
 +
*  לסכומי הסיוע, ראו "מבחן הכנסות" ב[https://www.gov.il/he/Departments/Guides/rental_assistance_amounts אתר השירותים והמידע הממשלתי].
 
===משפחה עם עד 3 ילדים===  
 
===משפחה עם עד 3 ילדים===  
  

גרסה מ־17:51, 7 בינואר 2018

הקדמה:

משפחות שבראשן הורה עצמאי (משפחות חד הוריות) עשויות להיות זכאיות לסיוע בשכר דירה
על מנת לקבל את הסיוע, יש להוציא תעודת זכאות לסיוע בדיור
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

משפחות שבראשן הורה עצמאי (חד הוריות) העומדות בתנאים המפורטים בהמשך זכאיות לסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון.

  • גובה הסיוע משתנה בהתאם להגדרת הישוב:
    • ישובים גדולים מוגדרים כערים, או ישובים שאינם ערים, אך מספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב לפחות 30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי והם מהווים לפחות 5% ממשקי הבית.
    • ישובים קטנים מוגדרים כישובים שיש בהם פחות מ-1,000 תושבים, או ישובים שאינם ערים ומספר התושבים בהם גדול מ-1,000, ועל פי מפקד האוכלוסין האחרון היו בישוב פחות מ-30 משקי בית ששכרו דירה מבעל בית פרטי או שמספר השוכרים היה פחות מ-5% ממשקי הבית.

מי זכאי?

  1. הילדים עד גיל 21 נמצאים בחזקתו של ההורה המגיש את הבקשה.
  2. למשפחה אין דירה בבעלות חלקית או מלאה בעבר או בהווה ואין לה זכות לבעלות מלאה או חלקית על-פי ירושה, נאמנות או מתנה.
    • למרות זאת, משפחה חד הורית יכולה להיות זכאית לסיוע בשכר דירה גם אם בעבר היתה להורה המבקש את הסיוע, דירה בבעלותו והוא ויתר עליה במסגרת הסכם גירושין.
  3. למשפחה אין בעלות חלקית או מלאה בדירה והיא אינה מורשית לקבל יחידת דיור במשק חקלאי/קהילתי.
  4. המשפחה מתגוררת ב"ישוב שכר דירה".
  5. ההורה במשפחה עונה על אחד מאלה:
    • עולה חדש שקיבל סל קליטה ממשרד הקליטה והעלייה, זכאותו תחל בשנה השנייה לעלייתו לארץ. למידע נוסף, ראו סיוע בשכר דירה לעולים.
    • מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה.
    • מתקיים מקצבת מזונות של הביטוח הלאומי.
    • הכנסתו היא מעבודה במשרה חלקית או ממזונות בן זוג לשעבר בלבד.
    • אם המשפחה לא מתקיימת מקצבה של המוסד לביטוח לאומי, סך הכנסות ההורה (משכורת, הכנסת עצמאים, מזונות כפי שנקבעו בהסכם הגירושין) לא עולה על 9,764 ש"ח ברוטו, נכון לינואר 2017 (7,855 ש"ח ב- 2016).
      • הערה: למתקיימים מקצבת אבטלה מהמוסד לביטוח הלאומי, בדיקת היקף המשרה ומיצוי כושר השתכרות ייעשה על סמך אישור ההכנסה האחרון במקום העבודה האחרון.

תהליך מימוש הזכות

סכומי הסיוע בשכר דירה (נכון לינואר 2017)

משפחה עם עד 3 ילדים

הכנסה חודשית ברוטו של ההורה גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית גובה הסיוע בשאר הישובים בארץ
הכנסה עד 7,811 ש"ח (דרגה 48) ישוב גדול: 1,090 ש"ח ישוב קטן: 760 ש"ח ישוב גדול: 1,170 ש"ח ישוב קטן: 820 ש"ח
הכנסה בין 7,812 ש"ח ל- 9,764 ש"ח (דרגה 47) ישוב גדול: 690 ש"ח ישוב קטן: 480 ש"ח ישוב גדול: 740 ש"ח ישוב קטן: 520 ש"ח

משפחה עם 4 ילדים ומעלה

הכנסה חודשית ברוטו של ההורה גובה הסיוע לדירה בישובי עדיפות לאומית גובה הסיוע בשאר הישובים בארץ
הכנסה עד 7,811 ש"ח (דרגה 48) ישוב גדול: 1,350 ש"ח ישוב קטן: 950 ש"ח ישוב גדול: 1,470 ש"ח ישוב קטן: 1,030 ש"ח
הכנסה בין 7,812 ש"ח ל- 9,764 ש"ח (דרגה 47) ישוב גדול: 850 ש"ח ש"ח ישוב קטן: 600 ש"ח ישוב גדול: 930 ש"ח ישוב קטן: 650 ש"ח


חקיקה ונהלים

ארגוני סיוע


גורמי ממשל

מקורות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות הקליניקה המשפטית לזכויות חברתיות במכללת ספיר.