מ
שורה 17: שורה 17:
  
 
==קביעת דרגת הנכות לצורך תוכנית שיקום==
 
==קביעת דרגת הנכות לצורך תוכנית שיקום==
הדרך המקובלת ביותר לקביעת אחוזי הנכות הינה באמצעות פניה ל[[המוסד לביטוח לאומי|מוסד לביטוח לאומי]]בבקשה לקביעת אחוזי נכות.  
+
הדרך המקובלת ביותר לקביעת אחוזי הנכות הינה באמצעות פניה ל[[המוסד לביטוח לאומי|מוסד לביטוח לאומי]] בבקשה לקביעת אחוזי נכות.  
  
 
אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר מ[[רשימת הפסיכיאטרים המורשים לקבוע זכאות לשיקום]]. המדובר במספר פסיכיאטרים העובדים בבתי החולים השונים המוסמכים על ידי שר הבריאות לקבוע האם אדם, אילו היה פונה לביטוח לאומי, היה מקבל את אחוזי הנכות המספיקים לצורך סל שיקום. במילים אחרות, אישור של אחד מהפסיכיאטרים הללו מספיק בכדי לפנות לסל שיקום ומייתר את הצורך לעבור ועדת נכות של משרד הבריאות.  
 
אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר מ[[רשימת הפסיכיאטרים המורשים לקבוע זכאות לשיקום]]. המדובר במספר פסיכיאטרים העובדים בבתי החולים השונים המוסמכים על ידי שר הבריאות לקבוע האם אדם, אילו היה פונה לביטוח לאומי, היה מקבל את אחוזי הנכות המספיקים לצורך סל שיקום. במילים אחרות, אישור של אחד מהפסיכיאטרים הללו מספיק בכדי לפנות לסל שיקום ומייתר את הצורך לעבור ועדת נכות של משרד הבריאות.  
שורה 41: שורה 41:
 
ועדת השיקום האזורית תבחן את זכאותו של נכה נפש שפנה אליה. מצאה ועדת שיקום אזורית שנכה נפש זכאי לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית שיקום, שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה. במקרה זה המטופל יקבל טופס, הנקרא '''[http://www.health.gov.il/Download/pages/sal_shikum.doc טופס 11]''' המאשר את זכאותו לסל שיקום.
 
ועדת השיקום האזורית תבחן את זכאותו של נכה נפש שפנה אליה. מצאה ועדת שיקום אזורית שנכה נפש זכאי לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית שיקום, שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה. במקרה זה המטופל יקבל טופס, הנקרא '''[http://www.health.gov.il/Download/pages/sal_shikum.doc טופס 11]''' המאשר את זכאותו לסל שיקום.
  
חשוב לזכור שהשיקום הוא תהליך דינמי וממושך ושבליבו המתמודד עם מחלת/הפרעת נפש. מכאן שהמתמודד צריך לקחת חלק פעיל ואף להוביל את תהליך השיקום בעוד שתפקידו של הצוות המלווה הוא לתמוך ולסייע לו בכך. משמעות הדבר היא שללא מוטיבציה מצד המתמודד ונכונות להשקיע אין תוכן לתהליך השיקום. מאידך גיסא, ברור מאליו שהתהליך צריך להתאים לשאיפותיו של המתמודד. על כן, חשוב ביותר שהמתמודד ייקח חלק פעיל בדיון בוועדת השיקום, יציג את עמדתו ויהיה מעורב בהחלטה על תוכנית השיקום. כמו כן, במידה והוא חש שועדת השיקום לא התנהלה באופן ראוי, שהוצעה לו תוכנית שיקום שאינה הולמת את שאיפותיו או שמא נדחתה בקשתו לשיקום מסיבות לא ענייניות, עומדת בפניו האפשרות [[ערעור על החלטת ועדת סל שיקום|לערער]] על החלטותיה בפני האחראי על תוכניות השיקום במשרד הבריאות.
+
חשוב לזכור שהשיקום הוא תהליך דינמי וממושך ושבליבו המתמודד עם מחלת/הפרעת נפש. מכאן שהמתמודד צריך לקחת חלק פעיל ואף להוביל את תהליך השיקום בעוד שתפקידו של הצוות המלווה הוא לתמוך ולסייע לו בכך. משמעות הדבר היא שללא מוטיבציה מצד המתמודד ונכונות להשקיע אין תוכן לתהליך השיקום. מאידך גיסא, ברור מאליו שהתהליך צריך להתאים לשאיפותיו של המתמודד. על כן, חשוב ביותר שהמתמודד ייקח חלק פעיל בדיון בוועדת השיקום, יציג את עמדתו ויהיה מעורב בהחלטה על תוכנית השיקום.  
 +
 
 +
כמו כן, במידה והוא חש שועדת השיקום לא התנהלה באופן ראוי, שהוצעה לו תוכנית שיקום שאינה הולמת את שאיפותיו או שמא נדחתה בקשתו לשיקום מסיבות לא ענייניות, עומדת בפניו האפשרות [[ערעור על החלטת ועדת סל שיקום|לערער]] על החלטותיה בפני האחראי על תוכניות השיקום במשרד הבריאות.
  
  
שורה 68: שורה 70:
 
: מועדון תעסוקתי- זהו שירות טרום תעסוקתי שמטרתו הקנית מיומנויות תעסוקה בסיסיות.
 
: מועדון תעסוקתי- זהו שירות טרום תעסוקתי שמטרתו הקנית מיומנויות תעסוקה בסיסיות.
 
: מפעל מוגן - שירות תעסוקתי להקניית מיומנויות תעסוקה מתקדמות. בהתאם לכך הדרישות מהמתמודדים גבוהות יותר (נוכחות במספר רב יותר של ימים, עמידה בזמנים, המצאות במקום העבודה במרבית שעות פעילותו וכן הלאה). כמו כן, העבודה מורכבת מעט יותר מבמועדון תעסוקתי והשכר גבוה יותר.  
 
: מפעל מוגן - שירות תעסוקתי להקניית מיומנויות תעסוקה מתקדמות. בהתאם לכך הדרישות מהמתמודדים גבוהות יותר (נוכחות במספר רב יותר של ימים, עמידה בזמנים, המצאות במקום העבודה במרבית שעות פעילותו וכן הלאה). כמו כן, העבודה מורכבת מעט יותר מבמועדון תעסוקתי והשכר גבוה יותר.  
 
 
מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי אינם נחשבים מקום עבודה ועל כן לא מקנים לעובדים בהם זכויות כגון ימי חופשה ומחלה, פנסיה ותלוש שכר.
 
מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי אינם נחשבים מקום עבודה ועל כן לא מקנים לעובדים בהם זכויות כגון ימי חופשה ומחלה, פנסיה ותלוש שכר.
 
  
 
: תעסוקה נתמכת - שירות תעסוקה זה הוא למעשה עזרה וליווי במציאת והשתלבות בעבודה בשוק החופשי. בשירות זו מוצמד למתמודד מדריך תעסוקתי שיסייע לו בהגדרת יכולותיו התעסוקתיות, במציאת עבודה, בעמידה על זכויותיו ובהשתלבות במקום. בשירות זה נמצא המתמודד ביחסי עבודה מלאים עם המעסיק שלו ועל כן זכאי לכל הזכויות המוקנות לעובדים בישראל.  
 
: תעסוקה נתמכת - שירות תעסוקה זה הוא למעשה עזרה וליווי במציאת והשתלבות בעבודה בשוק החופשי. בשירות זו מוצמד למתמודד מדריך תעסוקתי שיסייע לו בהגדרת יכולותיו התעסוקתיות, במציאת עבודה, בעמידה על זכויותיו ובהשתלבות במקום. בשירות זה נמצא המתמודד ביחסי עבודה מלאים עם המעסיק שלו ועל כן זכאי לכל הזכויות המוקנות לעובדים בישראל.  
שורה 77: שורה 77:
  
 
* תחום הדיור:  
 
* תחום הדיור:  
:הוסטל -  
+
:הוסטל - מסגרת מגורים ובה צוות מלווה 24 שעות ביממה. בהוסטל מושם דגש עם כישורי יומיום: יציאה לעבודה, ניהול משק בית, בישול, יציאה לפעילויות פנאי וכדומה. תשלום להוסטל נעשה ישירות מקצבת הנכות.
:דיור מוגן: תוכנית השיקום יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון של שירותי ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים עצמאית ומוגנת; סיוע בשכר דירה במסגרות אלו וסיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים.
+
:דיור מוגן- מגורים בדירות המפוזרות בקהילה (חלקן נשכרות בשוק החופשי וחלקן נשכרות מנותן השירות של דיור מוגן). השירות כולל מדריכים אשר תפקידם לסייע לכל דייר בניהול היומיום שלו כשתדירות הפגישות ותוכנן נקבעות על ידי ועדת השיקום ובתיאום ציפיות עם המתמודד. המתמודד לא נדרש לשלם לנותני השירות, אולם עליו לממן את מגוריו כנהוג בשוק החופשי (שכר דירה, מיסים, תחזוקה וכדומה)
 +
:דיור לווין - שירות זהה לשירות הדיור המוגן ובו תדירות המפגשים עם הגורם המלווה נמוכה. השירות מיועד למתמודדים עצמאיים שנזקקים לעזרה מינימלית בניהול חייהם.
 +
:חונכות - למתמודדים שאינם מקבלים שירותי דיור אחרים. החונך הינו מדריך שתפקידו לסייע למתמודד לפתח כישורים חברתיים.
 +
תוכנית השיקום יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון של שירותי ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים עצמאית ומוגנת; סיוע בשכר דירה במסגרות אלו וסיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים.
  
 
* תחום השלמת השכלה: התוכנית יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון השלמת השכלה יסודית או תיכונית, אולפנים ללימוד עברית או ללימוד מחשבים.  
 
* תחום השלמת השכלה: התוכנית יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון השלמת השכלה יסודית או תיכונית, אולפנים ללימוד עברית או ללימוד מחשבים.  

גרסה מ־15:14, 21 בספטמבר 2010

תבנית:זכות/תחילת טור ימני

ועדת שיקום מוסמכת להרכיב תוכנית שיקום בכל אחד מהתחומים הבאים: תחום התעסוקה, תחום הדיור, תחום השלמת השכלה, תחום החברה והפנאי, סומכות וחונכות, תחום טיפול השיניים, מינוי מתאם טיפול, דיור זמני חלופי

מהו שיקום?

על פי התפיסה ההוליסטית (השלמה) של טיפול במחלות והפרעות נפש יש לטפל במחלה עצמה כמו גם בקשיים שהאדם חווה בעקבותיה. על כן גורסת תפיסה זו שהטיפול התרופתי מהווה חלק מתהליך ההתמודדות עם המחלה וכי יש להפנות תשומת לב גם לשיקומם של נכי הנפש. השיקום נועד לאפשר למתמודד עם מחלת/הפרעת נפש לקחת חלק במסגרת הקהילתית ה"רגילה"; לתרום לקהילה על פי יכולתו בד בבד עם ההנאה מכל מה שהיא יכולה להציע לו.

השיקום מבקש לסייע למתמודדים עם מחלות נפש לתפקד בחיי היומיום כאזרחים מהשורה: בעבודה, בשכונת מגוריהם, ביצירה, בפעילות פנאי ובניהול חייהם על פי מאוויהם וחלומותיהם.

מכל זאת ברור שהשיקום והטיפול הרפואי הינם מרכיבים משלימים ואין חלקו של אחד מהם בתהליך ההתמודדות נופל מהשני. תבנית:זכות/סיום הקדמה

מי זכאי?

תושב ישראל, בן 18 ומעלה שנקבעו לו לפחות 40% נכות לפי סעיפים 33 ו - 34 לחוק הביטוח הלאומי.

קביעת דרגת הנכות לצורך תוכנית שיקום

הדרך המקובלת ביותר לקביעת אחוזי הנכות הינה באמצעות פניה למוסד לביטוח לאומי בבקשה לקביעת אחוזי נכות.

אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר מרשימת הפסיכיאטרים המורשים לקבוע זכאות לשיקום. המדובר במספר פסיכיאטרים העובדים בבתי החולים השונים המוסמכים על ידי שר הבריאות לקבוע האם אדם, אילו היה פונה לביטוח לאומי, היה מקבל את אחוזי הנכות המספיקים לצורך סל שיקום. במילים אחרות, אישור של אחד מהפסיכיאטרים הללו מספיק בכדי לפנות לסל שיקום ומייתר את הצורך לעבור ועדת נכות של משרד הבריאות.

סייגים לרשימת הפסיכיאטרים

לא ניתן לפנות לאפיק אישור זה אם התקיימה פניה למוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, אישורו של הפסיכיאטר כוחו יפה אך ורק לצורך סל שיקום, ואינו מאפשר מיצוי זכויות בביטוח הלאומי. כלומר, לא ניתן לפנות באמצעותו לביטוח לאומי בבקשה לקבל קצבת נכות.

תהליך מימוש הזכות

ההליך לקביעתה של תוכנית שיקום

זכותו של כל אדם שעומד בקריטריונים לקבלת סל שיקום לפנות לוועדת השיקום באופן עצמאי או באמצעות סיוע גורמים מוסמכים.

לרב, המעוניינים בסל שיקום פונים לגורם המטפל (מרפאה לבריאות הנפש, לשכות ושירותים חברתים, עמותות המטפלות בנכי נפש, וכן גורמים פרטיים כגון: רופא, עובד סוציאלי או פסיכולוג) בבקשה שייסיע במילוי הטפסים ושליחתם לוועדת השיקום האזורית. להפניה יש לצרף חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר המעידה כי מבקש השיקום זקוק עקב נכותו לשירותי שיקום.

יחד עם זאת, מי שאינו מעוניין או לא יכול להעזר בגורם מטפל יכול למלא את הטפסים בעצמו (ובסיוע חבריו) ולשולחם לועדת השיקום באופן עצמאי. במקרים אלו מומלץ ביותר להוסיף מכתב המסביר מדוע הפניה נעשתה שלא באמצעות גורם מטפל.

הדיון בועדת השיקום האזורית:

המטופל יוזמן לדיון בפני ועדת שיקום אזורית המורכבת משלושה אנשי מקצוע והחלטותיה מתקבלות ברוב דעות.

ועדת השיקום האזורית תבחן את זכאותו של נכה נפש שפנה אליה. מצאה ועדת שיקום אזורית שנכה נפש זכאי לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית שיקום, שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה. במקרה זה המטופל יקבל טופס, הנקרא טופס 11 המאשר את זכאותו לסל שיקום.

חשוב לזכור שהשיקום הוא תהליך דינמי וממושך ושבליבו המתמודד עם מחלת/הפרעת נפש. מכאן שהמתמודד צריך לקחת חלק פעיל ואף להוביל את תהליך השיקום בעוד שתפקידו של הצוות המלווה הוא לתמוך ולסייע לו בכך. משמעות הדבר היא שללא מוטיבציה מצד המתמודד ונכונות להשקיע אין תוכן לתהליך השיקום. מאידך גיסא, ברור מאליו שהתהליך צריך להתאים לשאיפותיו של המתמודד. על כן, חשוב ביותר שהמתמודד ייקח חלק פעיל בדיון בוועדת השיקום, יציג את עמדתו ויהיה מעורב בהחלטה על תוכנית השיקום.

כמו כן, במידה והוא חש שועדת השיקום לא התנהלה באופן ראוי, שהוצעה לו תוכנית שיקום שאינה הולמת את שאיפותיו או שמא נדחתה בקשתו לשיקום מסיבות לא ענייניות, עומדת בפניו האפשרות לערער על החלטותיה בפני האחראי על תוכניות השיקום במשרד הבריאות.


מימוש סל השיקום עם האישור על סל השיקום שמקבל המטופל מהועדה (טופס 11), על המטופל להגיע לגורם מטפל או למתאם טיפול אם ישנו כזה, ולממש אותו. יחד עם זאת, המתמודד זכאי לפנות באופן עצמאי, בצירוף האישור הנ"ל, לגורמים השונים בבקשה לקבל מהם שירותים.

למטופל יש את הזכות לבחור היכן לממש את הזכויות שניתנו לו על פי האישור. אם המטופל אינו מרוצה משירות מסוים, הוא רשאי לפנות לגורם המטפל ולבקש להחליפו.

ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על פי בקשת נכה הנפש או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי, לשנות את תכנית השיקום שנקבעה לו.


הגשת ערר: ניתן לערער על החלטות ועדת השיקום על ידי פניה לועדת ערער. את הערעור יש להגיש בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת ועדת השיקום האזורית וועדת הערר חייבת לדון בפניה בתוך 60 ימים מיום הגשת הערר.

הועדה מורכבת מחמישה חברים: שלושה אנשי מקצוע ממקצועות טיפוליים (שאינם חברי ועדת השיקום האזורית), וכן משפטן ונציג ציבור.


מה כוללת תוכנית השיקום (סל שיקום):

ועדת שיקום מוסמכת להרכיב תוכנית שיקום בכל אחד מהתחומים הבאים: תעסוקה, דיור, השכלה, פנאי, טיפולי שיניים, מתאמי טיפול ונופשונים. מרבית השירותים מוגדרים בחוק השיקום (ויתוארו להלן) אולם חשוב לדעת שמערכת השיקום מרחיבה את האפשרויות העומדות בפני המתמודדים וישנם שירותים נוספים שניתן לפנות אליהם. לשם הבהרה, יש לציין כי השירותים הניתנים במסגרת סל השיקום אין בהם כדי לפגוע בשירותים הניתנים במסגרות אחרות, אלא רק להוסיף עליהם

  • תחום התעסוקה:
מועדון תעסוקתי- זהו שירות טרום תעסוקתי שמטרתו הקנית מיומנויות תעסוקה בסיסיות.
מפעל מוגן - שירות תעסוקתי להקניית מיומנויות תעסוקה מתקדמות. בהתאם לכך הדרישות מהמתמודדים גבוהות יותר (נוכחות במספר רב יותר של ימים, עמידה בזמנים, המצאות במקום העבודה במרבית שעות פעילותו וכן הלאה). כמו כן, העבודה מורכבת מעט יותר מבמועדון תעסוקתי והשכר גבוה יותר.

מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי אינם נחשבים מקום עבודה ועל כן לא מקנים לעובדים בהם זכויות כגון ימי חופשה ומחלה, פנסיה ותלוש שכר.

תעסוקה נתמכת - שירות תעסוקה זה הוא למעשה עזרה וליווי במציאת והשתלבות בעבודה בשוק החופשי. בשירות זו מוצמד למתמודד מדריך תעסוקתי שיסייע לו בהגדרת יכולותיו התעסוקתיות, במציאת עבודה, בעמידה על זכויותיו ובהשתלבות במקום. בשירות זה נמצא המתמודד ביחסי עבודה מלאים עם המעסיק שלו ועל כן זכאי לכל הזכויות המוקנות לעובדים בישראל.

בנוסף, יכולה ועדת השיקום להפנות מתמודד לאבחון מקצועי בכדי ללמוד על כישוריו התעסוקתיים. האבחון יעשה לרב על ידי מיצוי הזכות במוסד לביטוח לאומי, אולם אם זו כבר מוצתה או לא היתה קיימת מלכתחילה, האבחון ינתן על ידי סל שיקום עצמו. במקביל לשירותי תעסוקה אלו קיימים פרוייקטי תעסוקה ייחודיים לפיתוח עסק עצמאי, למכירות, לימוד מקצוע וכן הלאה.

  • תחום הדיור:
הוסטל - מסגרת מגורים ובה צוות מלווה 24 שעות ביממה. בהוסטל מושם דגש עם כישורי יומיום: יציאה לעבודה, ניהול משק בית, בישול, יציאה לפעילויות פנאי וכדומה. תשלום להוסטל נעשה ישירות מקצבת הנכות.
דיור מוגן- מגורים בדירות המפוזרות בקהילה (חלקן נשכרות בשוק החופשי וחלקן נשכרות מנותן השירות של דיור מוגן). השירות כולל מדריכים אשר תפקידם לסייע לכל דייר בניהול היומיום שלו כשתדירות הפגישות ותוכנן נקבעות על ידי ועדת השיקום ובתיאום ציפיות עם המתמודד. המתמודד לא נדרש לשלם לנותני השירות, אולם עליו לממן את מגוריו כנהוג בשוק החופשי (שכר דירה, מיסים, תחזוקה וכדומה)
דיור לווין - שירות זהה לשירות הדיור המוגן ובו תדירות המפגשים עם הגורם המלווה נמוכה. השירות מיועד למתמודדים עצמאיים שנזקקים לעזרה מינימלית בניהול חייהם.
חונכות - למתמודדים שאינם מקבלים שירותי דיור אחרים. החונך הינו מדריך שתפקידו לסייע למתמודד לפתח כישורים חברתיים.
תוכנית השיקום יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון של שירותי ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים עצמאית ומוגנת; סיוע בשכר דירה במסגרות אלו וסיוע ברכישת ציוד ראשוני למגורים.
  • תחום השלמת השכלה: התוכנית יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון השלמת השכלה יסודית או תיכונית, אולפנים ללימוד עברית או ללימוד מחשבים.
  • תחום החברה והפנאי: התוכנית יכולה לכלול סיוע בהפניה ובמימון של מועדונים חברתיים במסגרות רגילות ומיוחדות לבילוי חברתי והקניית מיומנויות חברתיות בשעות הפנאי.
  • סומכות וחונכות: ניתן רק למי שאינו זכאי לשירותי דיור מכל סוג שהוא.
  • תחום טיפול השיניים: סיוע בהפניה ובמימון טיפול שיניים.
  • תחום תיאום טיפול: מינוי מתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים לנכה הנפש.
  • קרן שיקום: מי שזכאי לסל שיקום זכאי גם להגיש בקשה נפרדת לקרן שיקום בהליך נפרד. בקשה לקרן שיקום נעשית על ידי מילוי טפסים אצל הגורם המטפל להם מצורפות המלצות המטפל. קרן שיקום ניתנת אך רק למטופל אשר מצבו הכלכלי ירוד. וועדת קרן שיקום תקבע את זכאות הפונה לציוד המשמש לצרכים אישיים כגון: ציוד לבית, ריהוט, ביגוד, קורסים, כלי עבודה וכו'


שיקום מקצועי דרך הביטוח הלאומי

מהו שיקום מקצועי?

נכים זכאים בנוסף לגמלאות המוענקות להם על ידי המוסד לביטוח לאומי, גם לשיקום מקצועי, שמטרתו הקניית מקצוע ו/או סיוע להשתלבות בעבודה, על פי התאמה אישית ויכולת.

מי זכאי לשיקום מקצועי?

מי שרופא שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לכך קבע לו נכות רפואית בשיעור של לפחות 20% , והוא עומד בתנאים הבאים:

  1. עקב הליקוי הוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
  2. הוא זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או כדי לעבוד בעבודה מתאימה אחרת.
  3. הוא נמצא מתאים לדעת המוסד לביטוח לאומי לשיקום מקצועי.

בחירת מקצוע

פקיד השיקום של המוסד לביטוח לאומי ייעץ למבוטח בבחירת מקצוע חדש, שיש לו דרישה בשוק ושניתן ללמוד אותו בתוך פרק זמן קצר. חוץ ממקרים מיוחדים לא יימשכו הלימודים יותר משנה אחת.

בעל נכות רפואית חמורה במיוחד - אשר נמצא מתאים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ובחר בלימודי מקצוע, יהיה זכאי למימון (מלא או חלקי) של לימודים לתואר ראשון.


תשלומים

  • תשלום דמי שיקום: מקבל קצבת נכות מלאה מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי שיקום.
  • מקבל קצבת נכות חלקית מהמוסד לביטוח לאומי: תושלם קצבתו עד סכום הקצבה המשולם לבעלי דרגת נכות של 100%, לפי גודל משפחתו.
  • מי שאינו מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי: יהיה זכאי בזמן ההכשרה לדמי שיקום בסכום הקצבה המשולם לבעלי דרגת נכות של 75% ומעלה, לפי גודל משפחתו.
דמי שיקום ישולמו בתנאי שהמבוטח לומד 20 שעות בשבוע.


תשלומים אחרים: בנוסף לדמי שיקום , ישלם המוסד לביטוח לאומי את הוצאות שכר הלימוד ועזרי הלימוד, וכן את הוצאות הנסיעה אל מקום מגורי המבוטח וממנו. במקרים מיוחדים יסייע המוסד לביטוח לאומי גם ברכישת מכשירי עבודה לשימוש המשתקם.


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

תגיות

תבנית:זכות/סיום טור ימני

תבנית:זכות/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:זכות/ראו גם

תבנית:זכות/טפסים

תבנית:זכות/סיום טור שמאלי