מ (החלפת טקסט – "טפסי " ב־"טופסי ")
 
(107 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{זכות/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}}
 +
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = ועדת שיקום מוסמכת להרכיב תוכנית שיקום בכל אחד מהתחומים הבאים:
+
| מידע = סל השיקום למתמודדי נפש כולל מסגרות ושירותים בתחומים שונים כגון דיור, תעסוקה, לימודים ופנאי
תחום התעסוקה, תחום הדיור, תחום השלמת השכלה, תחום החברה והפנאי, סומכות וחונכות, תחום טיפול השיניים, מינוי מתאם טיפול, דיור זמני חלופי
+
| חשוב = על-מנת לקבל שירותי סל שיקום, יש לפנות אל [[ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש]]
}}<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות פרמטרים בתבנית -->
+
| ממשל = למידע נוסף ראו ב[http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/Pages/Sal.aspx אתר משרד הבריאות]
 
+
}}
==מהו שיקום?==
+
}}
על פי התפיסה ההוליסטית (השלמה) של טיפול במחלות ובהפרעות נפש יש לטפל במחלה עצמה כמו גם בקשיים שהאדם חווה בעקבותיה. מכאן שהטיפול התרופתי הינו אך חלק מתהליך ההתמודדות עם המחלה וכי יש להפנות תשומת לב גם לשיקומם של נכי הנפש.  השיקום נועד לאפשר למתמודד עם מחלת/הפרעת נפש לקחת חלק במסגרת הקהילתית ה"רגילה"; לתרום לקהילה על פי יכולתו בד בבד עם ההנאה מכל מה שהיא יכולה להציע לו.  
+
{{טפסים
 
+
| 1 =
השיקום מבקש לסייע למתמודדים עם מחלות נפש לתפקד בחיי היומיום כאזרחים מהשורה: בעבודה, בשכונת מגוריהם, ביצירה, בפעילות פנאי ובניהול חייהם על פי מאוויהם וחלומותיהם.  
+
| 2 =
 
+
| 3 =
מכל זאת ברור שהשיקום והטיפול הרפואי הינם מרכיבים '''משלימים''' ואין חלקו של האחד נופל מהשני.
+
}}
{{זכות/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
{{ראו גם
 
+
| [[מתמודדי נפש]]
==מי אחראי?==
+
| [[ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש]]
חשוב לדעת ששירותי השיקום לנכי הנפש ניתנים במסגרת "חוק שיקום נכי הנפש" והאחראי עליהם הוא משרד הבריאות. מכאן שיש להבחין בין השירותים הניתנים על ידי משרד זה לבין השירותים הניתנים לנכים על ידי גופים אחרים. כך לדוגמא יכול אדם להיעזר בשירותי הדיור המוגן במסגרת סל שיקום, מבלי שיהיה מוכר במשרד הדיור והשיכון לצורך סיוע בשכ"ד. יתרה מכך, יכול אדם להיעזר בשירותי סל שיקום של משרד הבריאות ולא להיות מוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי (הסבר בהמשך).
+
| [[תעסוקה נתמכת למתמודדי נפש]]
 
+
| [[מדריך מיצוי זכויות למתמודדי נפש ובני משפחותיהם]]
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
<!-- סדר הפרמטרים קובע את סדר הצגת הדגשים בדף. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות פרמטרים בתבנית -->
 +
שירותי סל השיקום למתמודדי נפש ניתנים מתוקף [[חוק שיקום נכי נפש בקהילה]] ונמצאים באחריות [[משרד הבריאות]].
 +
* לכל זכאי מותאם סל שיקום אישי היכול לכלול אחד או יותר מהשירותים שיפורטו.
 +
* מי שנקבעה לו תכנית שיקום על-ידי [[ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש|ועדת השיקום האזורית]], מקבל את רשימת נותני השירותים אשר אושרו לו ונמצאים באזור מגוריו.
 +
* ניתן לבקר במסגרות השונות, להתרשם מהן ולבדוק עם אנשי הצוות איזו מסגרת היא המתאימה ביותר.
 +
* לרשימת מסגרות השיקום בתחומים השונים, ראו ב[http://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/employment/Pages/employment.aspx אתר משרד הבריאות] ("מסגרות השיקום במחוזות" בחלק השמאלי של הדף).
 +
{{דוגמה| מי שהופנה למסגרת של דיור מוגן, יקבל רשימה של כל מסגרות הדיור המוגן הנמצאות באזור מגוריו, בהן יוכל לבקר לצורך התרשמות.}}
 
== מי זכאי? ==  
 
== מי זכאי? ==  
תושב ישראל, בן 18 ומעלה שנקבעו לו לפחות 40% נכות לפי סעיפים 33 ו - 34 ל[[חוק הביטוח הלאומי]].
+
* [[תושב ישראל]] מגיל 18 ומעלה, שמתקיימים לגביו שני התנאים הבאים:
יחד עם זאת, מאחר והשיקום הינו תהליך ארוך שמצריך מחויבות ושותפות מלאה של המתמודד, עליו להיות נכון לכך ולרצות בשיקום. כמו כן, עליו להיות במצב בריאותי/נפשי שיאפשר את תחילת התהליך.  
+
** הוכרו לו לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי, בהתאם [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|לתקנות הביטוח הלאומי]]. למידע נוסף ראו [[קביעת נכות למתמודדי נפש]].
 +
** [[ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש|ועדת השיקום האזורית]] אישרה לו את קבלת שירותי סל השיקום.
  
==קביעת דרגת הנכות לצורך תוכנית שיקום==
+
==תהליך מימוש הזכות==
הדרך המקובלת ביותר לקביעת אחוזי הנכות הינה באמצעות פניה ל[[המוסד לביטוח לאומי|מוסד לביטוח לאומי]] בבקשה לקביעת אחוזי נכות.  
+
# '''קביעת נכות''' - ראשית יש לפעול לקבלת הכרה כ[[קביעת נכות למתמודדי נפש|נכה מתמודד נפש]], קביעת נכות רפואית למתמודדי נפש יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:
 +
##  במסגרת הליך תביעה [[קביעת נכות למתמודדי נפש#קביעת נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי|לקצבת נכות]] על-ידי המוסד לביטוח לאומי. קביעה זו רלוונטית גם לקבלת קצבת נכות וזכויות נוספות.
 +
## באמצעות פנייה [[קביעת נכות למתמודדי נפש#קביעת נכות על-ידי פסיכיאטר מוסמך|לפסיכיאטר שהוסמך לכך]]. קביעה של פסיכיאטר רלוונטית לקבלת שירותי סל השיקום בלבד.
 +
#* למידע מלא על הליך קביעת הנכות ראו [[קביעת נכות למתמודדי נפש]].
 +
# '''בניית תכנית שיקומית'''
 +
#* התכנית השיקומית שתוגש לוועדת השיקום האזורית (ראו בשלב הבא בתהליך), תיבנה במשותף בין מתמודד הנפש ובין הגורם המטפל בו, שעשוי להיות כל אחד מהבאים:
 +
#** בית חולים פסיכיאטרי.
 +
#** מרפאה/תחנה לבריאות הנפש.
 +
<!--#** שירותי הרווחה.-->
 +
#** מסגרת שיקומית בקהילה.
 +
#** מטפל פרטי (באחד ממקצועות הטיפול: עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, אח/ות מוסמך/ת).
 +
#* מתמודד נפש ללא גורם מטפל שעשוי לסייע לו, יכול למלא ולהגיש את טופסי הפנייה לוועדת השיקום בעצמו, כולל הטופס הממולא על ידי הרופא הפסיכיאטר. כמו כן ניתן להיעזר בעובדות סוציאליות הנמצאות במרפאות לבריאות הנפש.
 +
# '''ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש'''
 +
#* יש לפנות אל ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
 +
#* הפניה אל ועדת השיקום יכולה להיעשות באמצעות הגורם המטפל, על-ידי מתמודד הנפש עצמו, או בעזרת בן משפחה של מתמודד הנפש.
 +
#* למידע על דרכי הפנייה וההליך ראו [[ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש]].
 +
# '''קבלת שירותי סל השיקום'''
 +
#* לאחר אישור סל השיקום, יוכל מתמודד הנפש והמטפל לבדוק את כלל המסגרות ולבחור את המסגרת/ות והשירותים המתאימים לתכנית השיקומית שלו (למידע נוסף ראו בפסקה הבאה - שירותי סל השיקום).
 +
#* לאחר בחירת המסגרת המתאימה וההתקשרות עמה, הפונה יקבל את שירותי הסל בהתאם לתכנית השיקומית שנקבעה.
 +
#* לפרטי קשר של רכזי סל שיקום ביחידות השונות ראו ב[https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/Pages/R_sal.aspx אתר משרד הבריאות].
  
אפשרות נוספת היא לפנות לפסיכיאטר מ[[רשימת הפסיכיאטרים המורשים לקבוע זכאות לשיקום]]. המדובר במספר פסיכיאטרים העובדים בבתי החולים השונים המוסמכים על ידי שר הבריאות לקבוע האם אדם, אילו היה פונה לביטוח לאומי, היה מקבל את אחוזי הנכות המספיקים לצורך סל שיקום. במילים אחרות, אישור של אחד מהפסיכיאטרים הללו מספיק בכדי לפנות לסל שיקום ומייתר את הצורך לעבור ועדת נכות של משרד הבריאות.  
+
==שירותי סל השיקום==
 +
===תחום התעסוקה===
 +
* שירותי סל השיקום כוללים מסגרות תעסוקה שיקומיות - [[מועדון תעסוקתי למתמודדי נפש|מועדון תעסוקתי]] או [[מפעל מוגן למתמודדי נפש|מפעל מוגן]].
 +
* מי שנמצא מתאים, יכול להשתלב במקום עבודה רגיל באמצעות [[תעסוקה נתמכת למתמודדי נפש|תעסוקה נתמכת]]. 
 +
* [[יזמות עסקית]]: מי שמעוניין לפתוח עסק יכול לקבל תמיכה וליווי שיקומי, בהתאם לצורך וללא הגבלת זמן. השירות ניתן בשיתוף עם  [https://www.sba.org.il/hb/Pages/default.aspx הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים] ו[[ג'וינט ישראל - תבת]].
 +
* מיזמים תעסוקתיים: ניתן לעבוד במיזמים כגון עגלות קפה בקניונים או דוכני מכירה המופעלים על-ידי עמותות או חברות עסקיות. מלווים שיקומיים מסייעים לעובדים להתמודד עם סביבת העבודה והתקשורת עם הקהל הרחב. המועסקים מקבלים דמי שיקום בהתאם לרווחים של המיזם.
 +
* למתאימים, ישנה אפשרות להשתלב כעובדי שיקום במסגרת [[תכנית "צרכנים כנותני שירות" לשילוב תעסוקתי של מתמודדי נפש|תכנית "צרכנים כנותני שירות"]].
 +
*במסגרת [[שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות|הזכאות לשיקום מקצועי]] מטעם המוסד לביטוח לאומי, ניתן לקבל הפניה לאבחון מקצועי, ולמי שנמצא מתאים ייתכן גם סיוע במימון לימודים.
  
===סייגים לרשימת הפסיכיאטרים===
+
===תחום הדיור===
לא ניתן לפנות לאפיק אישור זה אם התקיימה פניה למוסד לביטוח לאומי.
+
* בתכנית סל השיקום ניתן לקבל הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה והשתתפות במימון הפעילות השיקומית בה. מסגרות אלו כוללות [[הוסטל למתמודדי נפש|הוסטל]] או [[דיור מוגן למתמודדי נפש|דיור מוגן]]. בכל אחת מהמסגרות קיימות דרגות שונות של ליווי על-ידי הצוות.
 +
* מי שגר בביתו או עם המשפחה יכול לקבל את שירותי הסיוע הבאים: 
 +
** חונך - מדריך שתפקידו לסייע בפיתוח כישורים חברתיים ומיצוי פעילויות פנאי.
 +
** סומך - מדריך שתפקידו לסייע בפיתוח כישורי ניהול משק בית כדוגמת עריכת קניות, הזמנת אנשי מקצוע, בישול וניקיון.
 +
* למגורים פרטניים בקהילה ניתן לקבל [[סיוע ברכישת ציוד ראשוני עבור דיור למתמודדי נפש|סיוע ברכישת ציוד ראשוני]].
  
בנוסף, אישורו של הפסיכיאטר כוחו יפה אך ורק לצורך סל שיקום, ואינו מאפשר מיצוי זכויות בביטוח הלאומי. כלומר, לא ניתן לפנות באמצעותו לביטוח לאומי בבקשה לקבל קצבת נכות.
+
===תחומי סיוע נוספים ===
 
+
* [[מתאם טיפול למתמודדי נפש|מתאם טיפול]] המסייע בהתאמת סל השיקום ומימושו
== תהליך מימוש הזכות ==
+
* [[השלמת השכלה למתמודדי נפש|סיוע בהשלמת השכלה]]
==='''ההליך לקביעתה של תוכנית שיקום'''===
+
* [[חונכות אקדמאית לסטודנטים מתמודדי נפש|חונכות לסטודנטים]] (השכלה אקדמאית נתמכת)
 
+
* [[מועדונים חברתיים למתמודדי נפש|מועדונים חברתיים]]
זכותו של כל אדם שעומד בקריטריונים לקבלת סל שיקום לפנות לוועדת השיקום באופן עצמאי או באמצעות סיוע גורמים מוסמכים.
+
* [[טיפולי שיניים לזכאי סל השיקום למתמודדי נפש|טיפולי שיניים]]
 
+
* סיוע ברכישת ציוד חיוני [http://www.health.gov.il/hozer/mtl80-004.pdf מקרן שיקום של משרד הבריאות] - הפניה נעשית באמצעות הגורם המטפל בלבד.
לרב, המעוניינים בסל שיקום פונים לגורם המטפל (מרפאה לבריאות הנפש, לשכות ושירותים חברתים, עמותות המטפלות בנכי נפש, וכן גורמים פרטיים כגון: רופא, עובד סוציאלי או פסיכולוג) בבקשה שייסיע במילוי הטפסים ושליחתם ל[[וועדת השיקום האזורית]]. להפניה יש לצרף חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר המעידה כי מבקש השיקום זקוק עקב נכותו לשירותי שיקום.
+
* לפרטים ראו [https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/rehabilitation/rehab_sub/Pages/default.aspx באתר משרד הבריאות].
 
 
יחד עם זאת, מי שאינו מעוניין או לא יכול להעזר בגורם מטפל יכול למלא את הטפסים בעצמו (ובסיוע חבריו) ולשולחם לועדת השיקום באופן עצמאי. במקרים אלו מומלץ ביותר להוסיף מכתב המסביר מדוע הפניה נעשתה שלא באמצעות גורם מטפל.
 
 
 
'''הדיון בועדת השיקום האזורית:'''
 
 
 
המטופל יוזמן לדיון בפני ועדת שיקום אזורית המורכבת משלושה אנשי מקצוע והחלטותיה מתקבלות ברוב דעות.
 
 
 
ועדת השיקום האזורית תבחן את זכאותו של נכה נפש שפנה אליה. מצאה ועדת שיקום אזורית שנכה נפש זכאי לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית שיקום, שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה. במקרה זה המטופל יקבל טופס, הנקרא '''[http://www.health.gov.il/Download/pages/sal_shikum.doc טופס 11]''' המאשר את זכאותו לסל שיקום.
 
 
 
חשוב לזכור שהשיקום הוא תהליך דינמי וממושך ושבליבו המתמודד עם מחלת/הפרעת נפש. מכאן שהמתמודד צריך לקחת חלק פעיל ואף להוביל את תהליך השיקום בעוד שתפקידו של הצוות המלווה הוא לתמוך ולסייע לו בכך. משמעות הדבר היא שללא מוטיבציה מצד המתמודד ונכונות להשקיע אין תוכן לתהליך השיקום. מאידך גיסא, ברור מאליו שהתהליך צריך להתאים לשאיפותיו של המתמודד. על כן, חשוב ביותר שהמתמודד ייקח חלק פעיל בדיון בוועדת השיקום, יציג את עמדתו ויהיה מעורב בהחלטה על תוכנית השיקום.
 
 
 
כמו כן, במידה והוא חש שועדת השיקום לא התנהלה באופן ראוי, שהוצעה לו תוכנית שיקום שאינה הולמת את שאיפותיו או שמא נדחתה בקשתו לשיקום מסיבות לא ענייניות, עומדת בפניו האפשרות [[ערעור על החלטת ועדת סל שיקום|לערער]] על החלטותיה בפני האחראי על תוכניות השיקום במשרד הבריאות.
 
 
 
 
 
'''מימוש סל השיקום'''
 
עם האישור על סל השיקום שמקבל המטופל מהועדה (טופס 11), על המטופל להגיע לגורם מטפל או למתאם טיפול אם ישנו כזה, ולממש אותו. יחד עם זאת, המתמודד זכאי לפנות באופן עצמאי, בצירוף האישור הנ"ל, לגורמים השונים בבקשה לקבל מהם שירותים. 
 
 
 
למטופל יש את הזכות לבחור היכן לממש את הזכויות שניתנו לו על פי האישור. אם המטופל אינו מרוצה משירות מסוים, הוא רשאי לפנות לגורם המטפל ולבקש להחליפו.
 
 
 
ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על פי בקשת נכה הנפש או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי, לשנות את תכנית השיקום שנקבעה לו.
 
 
 
 
 
'''הגשת ערר:'''
 
ניתן לערער על החלטות ועדת השיקום על ידי פניה לועדת ערער. את הערעור יש להגיש בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטת ועדת השיקום האזורית וועדת הערר חייבת לדון בפניה בתוך 60 ימים מיום הגשת הערר.
 
 
 
הועדה מורכבת מחמישה חברים: שלושה אנשי מקצוע ממקצועות טיפוליים (שאינם חברי ועדת השיקום האזורית), וכן  משפטן ונציג ציבור.
 
 
 
 
 
 
 
'''מה כוללת תוכנית השיקום (סל שיקום):'''
 
 
 
ועדת שיקום מוסמכת להרכיב תוכנית שיקום בכל אחד מהתחומים הבאים: תעסוקה, דיור, השכלה, פנאי, טיפולי שיניים, מתאמי טיפול ונופשונים.
 
מרבית השירותים מוגדרים בחוק השיקום (ויתוארו להלן) אולם חשוב לדעת שאחראי השיקום במשרד הבריאות מרחיבים כל הזמן את האפשרויות העומדות בפני המתמודדים וכי ישנם שירותים נוספים שניתן לפנות אליהם.
 
לשם הבהרה, יש לציין שהשירותים הניתנים במסגרת סל השיקום אין בהם כדי לפגוע בשירותים הניתנים במסגרות אחרות, אלא רק להוסיף עליהם
 
 
 
* תחום התעסוקה: נחלק למסגרות שיקומיות (מועדון תעסוקתי ומפעל מוגן) שאינן מקומות עבודה על פי חוק ועל כן לא כוללות זכויות סוציאליות ויחסי עובד מעביד (ימי חופש, תלוש שכר וכדומה). לעומת זאת, עיקר מטרתן של מסגרות אלו הוא חניכת המתמודד כך שיגבש יכולות תעסוקתיות שיאפשרו לו השתלבות במקום עבודה כחוק. הצוות במסגרות הללו כולל מדריכים ועובדים סוציאלים.
 
לצד מסגרות השיקום ניתן להשתלב במקום עבודה מוסדר באמצעות שירות תעסוקה נתמכת.
 
להלן הסבר:
 
 
 
: מועדון תעסוקתי- שירות שיקומי שמטרתו הקנית מיומנויות תעסוקה בסיסיות.
 
: מפעל מוגן - שירות שיקומי להקניית מיומנויות תעסוקה מתקדמות. בהתאם לכך הדרישות מהמתמודדים גבוהות יותר (נוכחות במספר רב יותר של ימים, עמידה בזמנים, המצאות במקום העבודה במרבית שעות פעילותו וכן הלאה). כמו כן, העבודה מורכבת מעט יותר מבמועדון תעסוקתי והשכר גבוה יותר.
 
כאמור, מפעל מוגן ומועדון תעסוקתי אינם נחשבים מקום עבודה ועל כן לא מקנים לעובדים בהם זכויות כגון ימי חופשה ומחלה, פנסיה ותלוש שכר.
 
 
 
: תעסוקה נתמכת - שירות תעסוקה זה הוא למעשה עזרה וליווי במציאת והשתלבות בעבודה בשוק החופשי. בשירות זו מוצמד למתמודד מדריך תעסוקתי שיסייע לו בהגדרת יכולותיו התעסוקתיות, במציאת עבודה, בעמידה על זכויותיו ובהשתלבות במקום. בשירות זה נמצא המתמודד ביחסי עבודה מלאים עם המעסיק שלו ועל כן זכאי לכל הזכויות המוקנות לעובדים בישראל.
 
 
 
בנוסף, יכולה ועדת השיקום להפנות מתמודד לאבחון מקצועי בכדי ללמוד על כישוריו התעסוקתיים. האבחון יעשה לרב על ידי מיצוי הזכות במוסד לביטוח לאומי, אולם אם זו כבר מוצתה או לא היתה קיימת מלכתחילה, האבחון ינתן על ידי סל שיקום עצמו. במקביל לשירותי תעסוקה אלו קיימים פרוייקטי תעסוקה ייחודיים לפיתוח עסק עצמאי, למכירות, לימוד מקצוע וכן הלאה.
 
 
 
* תחום הדיור:
 
[[הוסטל לנכי נפש|הוסטל]]
 
[[דיור מוגן לנכי נפש|דיור מוגן]]
 
:דיור לווין - שירות זהה לשירות הדיור המוגן ובו תדירות המפגשים עם הגורם המלווה נמוכה. השירות מיועד למתמודדים עצמאיים שנזקקים לעזרה מינימלית בניהול חייהם.
 
:חונכות - למתמודדים שאינם מקבלים שירותי דיור אחרים. החונך הינו מדריך שתפקידו לסייע למתמודד לפתח כישורים חברתיים ומיצוי פעילויות פנאי.
 
:סומכות - למתמודדים שאינם מקבלים שירותי דיור אחרים. הסומך הינו מדריך שתפקידו לסייע למתמודד לפתח כישורי ניהול משק בית כדוגמת עריכת קניות, הזמנת אנשי מקצוע, בישול ונקיון.
 
 
 
בנוסף לשירותים אלו מציע סל שיקום סיוע בשכר דירה. כמו כן, אדם שנמצא בתהליך שיקומי יכול לפנות [[קרן שיקום|לקרן שיקום של משרד הבריאות]] ולבקש סיוע ברכישת ציוד הקשור לתהליך השיקום (ציוד בסיסי למגורים, ללימודים וכיו"ב).
 
 
 
* תחום השלמת השכלה: באמצעות סל שיקום ניתן לקבל סיוע בהפניה ובמימון השלמת השכלה יסודית או תיכונית (עם או בלי בגרויות), הכנה לקראת לימודים גבוהים או תעסוקה, אולפנים ללימוד עברית או ללימוד מחשבים. התוכנית מציעה גם ליווי בהתאקלמות וגיבוש מיומנויות למידה לסטודנטים באוניברסיטאות מסוימות ברחבי הארץ.  
 
 
 
* תחום החברה והפנאי:  
 
: מועדון חברתי - מסגרת פנאי בשעות הצהריים והערב המיועדת למתמודדים ומציעה פעילויות חברתיות שונות, יוזמות קהילתיות וכו'. בכדי להתשלב במועדון חברתי על האדם לעמוד בקריטריוניות לקבלת סל שיקום, אך אינו מחויב לפנות לועדת השיקום.
 
: תוכנית עמיתים - תוכנית משולבת של סל שיקום והחברה למתנסים. במסגרת התוכנית משולבים מתמודדים בחוגים המוצעים במתנסים ברחבי הארץ וזוכים לליווי ותמיכה של מדריכים יעודיים.
 
 
 
* תחום טיפול השיניים: לזכאי סל שיקום פעילים (מקבלים את אחד השירותים בסל במשך לפחות חצי שנה) ניתנים טיפולי שיניים בחינם. הטיפול ניתנים אחת לחמש שנים ומטרתם שיקום ושימור השיניים. את הטיפולים ניתן לקבל רק לאחר אישור ועדת שיקום והפניה לאחת ממרפאות השיניים המוכרות לצורך כך. במרפאה ידרש המתמודד לממן צילומי שיניים ולאחר מכן תבנה לו תוכנית טיפול שתועבר לאישור משרד הבריאות. רק תוכניות מאושרות יממונו.
 
 
 
* תחום תיאום טיפול: מינוי מתאם טיפול שיהיה אחראי ליישום ותיאום מתן כל השירותים הניתנים לנכה הנפש.
 
 
 
* נופשון: מתמודד אשר מסיבות שונות לא יוכל להמשיך להתגורר בביתו לתקופה קצרה וקצובה וזקוק למסגרת חילופית יכול לפנות לסל שיקום בבקשה לנופשון(למשל אדם המתגורר דרך קבע אצל הוריו, אולם הם עתידים להיעדר מהבית לתקופה קצרה והוא ידרש למצוא מקום מגורים אחר). המדובר בשיבוץ באחד ההוסטלים הקיימים.
 
 
 
===שיקום מקצועי דרך הביטוח הלאומי===
 
 
 
 
 
 
 
===='''מהו שיקום מקצועי?'''====
 
 
 
נכים זכאים בנוסף לגמלאות המוענקות להם על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]], גם לשיקום מקצועי, שמטרתו הקניית מקצוע ו/או סיוע להשתלבות בעבודה, על פי התאמה אישית ויכולת.
 
 
 
===='''מי זכאי לשיקום מקצועי?'''====
 
מי שרופא שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לכך קבע לו נכות רפואית בשיעור של לפחות 20% , והוא עומד בתנאים הבאים:
 
# עקב הליקוי הוא אינו מסוגל לעסוק בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
 
# הוא זקוק להכשרה מקצועית כדי לחזור לעבודתו או כדי לעבוד בעבודה מתאימה אחרת.
 
# הוא נמצא מתאים לדעת המוסד לביטוח לאומי לשיקום מקצועי.
 
 
 
====בחירת מקצוע====
 
פקיד השיקום של המוסד לביטוח לאומי  ייעץ למבוטח בבחירת מקצוע חדש, שיש לו דרישה בשוק ושניתן ללמוד אותו בתוך פרק זמן קצר. חוץ ממקרים מיוחדים לא יימשכו הלימודים יותר משנה אחת.
 
 
 
בעל נכות רפואית חמורה במיוחד -  אשר נמצא מתאים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ובחר בלימודי מקצוע, יהיה זכאי למימון (מלא או חלקי) של לימודים לתואר ראשון.
 
 
 
 
 
===='''תשלומים'''====
 
 
 
* תשלום דמי שיקום: מקבל קצבת נכות מלאה מהמוסד לביטוח לאומי אינו זכאי לתשלום דמי שיקום.
 
 
 
* מקבל קצבת נכות חלקית מהמוסד לביטוח לאומי: תושלם קצבתו עד סכום הקצבה המשולם לבעלי דרגת נכות של 100%, לפי גודל משפחתו.
 
 
 
* מי שאינו מקבל קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי: יהיה זכאי בזמן ההכשרה לדמי שיקום בסכום הקצבה המשולם לבעלי דרגת נכות של 75% ומעלה, לפי גודל משפחתו.
 
 
 
: דמי שיקום ישולמו בתנאי שהמבוטח לומד 20 שעות בשבוע.
 
 
 
 
 
'''תשלומים אחרים:''' בנוסף לדמי שיקום , ישלם [[המוסד לביטוח לאומי]] את הוצאות שכר הלימוד ועזרי הלימוד, וכן את הוצאות הנסיעה אל מקום מגורי המבוטח וממנו.
 
במקרים מיוחדים יסייע המוסד לביטוח לאומי גם ברכישת מכשירי עבודה לשימוש המשתקם.
 
  
 +
<noinclude>{{הצגת מוקדי שירות|רשימה=}}</noinclude>
  
 
== ארגוני סיוע ==
 
== ארגוני סיוע ==
* [[בזכות]]
+
{{הטמעת כותרת|מתמודדי נפש#ארגוני סיוע}}
* [[אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש| עמותת אנוש]]
 
* [http://www.maman.org.il ממ"ן: משפחות מתמודדי נפש]
 
* [http://www.doctors.co.il/forum-1553 פורום שיקום לנפגעי נפש, אתר דוקטורס]
 
 
 
 
== גורמי ממשל ==
 
== גורמי ממשל ==
* [http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=10&catid=29&pageid=1653 משרד הבריאות - האגף לבריאות הנפש]
+
* [[משרד הבריאות]] - האגף לבריאות הנפש
* [[המוסד לביטוח לאומי]]
 
  
== תגיות ==
+
==חקיקה ונהלים==
<!-- אין לכתוב כאן כלום! תגיות/קטגוריות צריכות להיכתב ממש בתחתית העמוד -->
+
* [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/p220k2m1_001.htm#Seif3 חוק שיקום נכי נפש בקהילה]
{{זכות/סיום טור ימני}}
 
  
{{זכות/תחילת טור שמאלי}}
+
==הרחבות ופרסומים==
{{סטטוס | בעבודה}}
+
* [http://www.abiliko.co.il/index2.php?id=7746&lang=HEB שיקום וסל שיקום] מטעם [[ממ"ן]].
{{זכות/ראו גם
 
| החלף בזכות/נושא האב
 
| זכות שניה
 
| וכד'
 
}}
 
{{זכות/חדשות
 
| 1 =  
 
| 2 =  
 
| 3 =  
 
}}<!-- עד 3 ידיעות. כל ידיעה מועברת כפרמטר (ממוספר) נפרד. הפורמט המומלץ הוא תאריך מודגש ולאחריו קישור לידיעה. התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
{{זכות/טפסים
 
| 1 =
 
| 2 =  
 
| 3 =  
 
}}<!-- רשימת טפסים למימוש הזכות. כל פרמטר מופיע בשורה משלו, כתבליט (בולט). התיבה לא תוצג אם הפרמטרים יישארו ריקים -->
 
  
{{זכות/סיום טור שמאלי}}
+
==Metadata==
 +
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
  
 +
[[קטגוריה:זכויות]]
 +
[[קטגוריה:מתמודדי נפש]]
 +
[[קטגוריה:בריאות ומחלות]]
 +
[[קטגוריה:שיקום]]
  
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
+
[[en:Rehabilitation Basket for the Mentally Ill]]
 +
[[AR:سلة تأهيل للمصابين نفسيا]]

גרסה אחרונה מ־11:21, 7 באוקטובר 2019

הקדמה:

סל השיקום למתמודדי נפש כולל מסגרות ושירותים בתחומים שונים כגון דיור, תעסוקה, לימודים ופנאי
על-מנת לקבל שירותי סל שיקום, יש לפנות אל ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש
למידע נוסף ראו באתר משרד הבריאות


שירותי סל השיקום למתמודדי נפש ניתנים מתוקף חוק שיקום נכי נפש בקהילה ונמצאים באחריות משרד הבריאות.

  • לכל זכאי מותאם סל שיקום אישי היכול לכלול אחד או יותר מהשירותים שיפורטו.
  • מי שנקבעה לו תכנית שיקום על-ידי ועדת השיקום האזורית, מקבל את רשימת נותני השירותים אשר אושרו לו ונמצאים באזור מגוריו.
  • ניתן לבקר במסגרות השונות, להתרשם מהן ולבדוק עם אנשי הצוות איזו מסגרת היא המתאימה ביותר.
  • לרשימת מסגרות השיקום בתחומים השונים, ראו באתר משרד הבריאות ("מסגרות השיקום במחוזות" בחלק השמאלי של הדף).
דוגמה
מי שהופנה למסגרת של דיור מוגן, יקבל רשימה של כל מסגרות הדיור המוגן הנמצאות באזור מגוריו, בהן יוכל לבקר לצורך התרשמות.

מי זכאי?

תהליך מימוש הזכות

  1. קביעת נכות - ראשית יש לפעול לקבלת הכרה כנכה מתמודד נפש, קביעת נכות רפואית למתמודדי נפש יכולה להיעשות באחת משתי דרכים:
    1. במסגרת הליך תביעה לקצבת נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי. קביעה זו רלוונטית גם לקבלת קצבת נכות וזכויות נוספות.
    2. באמצעות פנייה לפסיכיאטר שהוסמך לכך. קביעה של פסיכיאטר רלוונטית לקבלת שירותי סל השיקום בלבד.
  2. בניית תכנית שיקומית
    • התכנית השיקומית שתוגש לוועדת השיקום האזורית (ראו בשלב הבא בתהליך), תיבנה במשותף בין מתמודד הנפש ובין הגורם המטפל בו, שעשוי להיות כל אחד מהבאים:
      • בית חולים פסיכיאטרי.
      • מרפאה/תחנה לבריאות הנפש.
      • מסגרת שיקומית בקהילה.
      • מטפל פרטי (באחד ממקצועות הטיפול: עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, אח/ות מוסמך/ת).
    • מתמודד נפש ללא גורם מטפל שעשוי לסייע לו, יכול למלא ולהגיש את טופסי הפנייה לוועדת השיקום בעצמו, כולל הטופס הממולא על ידי הרופא הפסיכיאטר. כמו כן ניתן להיעזר בעובדות סוציאליות הנמצאות במרפאות לבריאות הנפש.
  3. ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש
    • יש לפנות אל ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
    • הפניה אל ועדת השיקום יכולה להיעשות באמצעות הגורם המטפל, על-ידי מתמודד הנפש עצמו, או בעזרת בן משפחה של מתמודד הנפש.
    • למידע על דרכי הפנייה וההליך ראו ועדת השיקום האזורית למתמודדי נפש.
  4. קבלת שירותי סל השיקום
    • לאחר אישור סל השיקום, יוכל מתמודד הנפש והמטפל לבדוק את כלל המסגרות ולבחור את המסגרת/ות והשירותים המתאימים לתכנית השיקומית שלו (למידע נוסף ראו בפסקה הבאה - שירותי סל השיקום).
    • לאחר בחירת המסגרת המתאימה וההתקשרות עמה, הפונה יקבל את שירותי הסל בהתאם לתכנית השיקומית שנקבעה.
    • לפרטי קשר של רכזי סל שיקום ביחידות השונות ראו באתר משרד הבריאות.

שירותי סל השיקום

תחום התעסוקה

  • שירותי סל השיקום כוללים מסגרות תעסוקה שיקומיות - מועדון תעסוקתי או מפעל מוגן.
  • מי שנמצא מתאים, יכול להשתלב במקום עבודה רגיל באמצעות תעסוקה נתמכת.
  • יזמות עסקית: מי שמעוניין לפתוח עסק יכול לקבל תמיכה וליווי שיקומי, בהתאם לצורך וללא הגבלת זמן. השירות ניתן בשיתוף עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וג'וינט ישראל - תבת.
  • מיזמים תעסוקתיים: ניתן לעבוד במיזמים כגון עגלות קפה בקניונים או דוכני מכירה המופעלים על-ידי עמותות או חברות עסקיות. מלווים שיקומיים מסייעים לעובדים להתמודד עם סביבת העבודה והתקשורת עם הקהל הרחב. המועסקים מקבלים דמי שיקום בהתאם לרווחים של המיזם.
  • למתאימים, ישנה אפשרות להשתלב כעובדי שיקום במסגרת תכנית "צרכנים כנותני שירות".
  • במסגרת הזכאות לשיקום מקצועי מטעם המוסד לביטוח לאומי, ניתן לקבל הפניה לאבחון מקצועי, ולמי שנמצא מתאים ייתכן גם סיוע במימון לימודים.

תחום הדיור

  • בתכנית סל השיקום ניתן לקבל הפניה לאחת ממסגרות המגורים המוגנות בקהילה והשתתפות במימון הפעילות השיקומית בה. מסגרות אלו כוללות הוסטל או דיור מוגן. בכל אחת מהמסגרות קיימות דרגות שונות של ליווי על-ידי הצוות.
  • מי שגר בביתו או עם המשפחה יכול לקבל את שירותי הסיוע הבאים:
    • חונך - מדריך שתפקידו לסייע בפיתוח כישורים חברתיים ומיצוי פעילויות פנאי.
    • סומך - מדריך שתפקידו לסייע בפיתוח כישורי ניהול משק בית כדוגמת עריכת קניות, הזמנת אנשי מקצוע, בישול וניקיון.
  • למגורים פרטניים בקהילה ניתן לקבל סיוע ברכישת ציוד ראשוני.

תחומי סיוע נוספים

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים