(משמעות)
מ (החלפת טקסט – "([א-ת]-) ([0-9])" ב־"$1$2")
 
(38 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע  =  
+
| מידע  = [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובדים שעתיים או יומיים]] רשאים להסכים כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי
 +
|חשוב=  במקרים אלה חובה על המעסיק לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש המוסכמת" שעליה הסכימו הצדדים
 +
|פיצוי= בכל מקרה, שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום "תקופת החודש המוסכמת" ייחשב לשכר מולן,  והעובד  רשאי לתבוע בגינו [[פיצויי הלנת שכר]]
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
 
| איסור = <!-- דוגמה: אסור לעשות -->
| חשוב  = <!-- דוגמה: חשוב לדעת -->
 
| פיצוי = <!-- דוגמה: מגיעים לכם X שקלים -->
 
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| שאלה  = <!-- דוגמה: שאלה -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
}}
 
}}
  
{{תקציר/סיום}}
+
}}
{{ראו גם  
+
{{ראו גם
| החלף בפורטל האב
+
| [[שכר העבודה ומרכיביו]]
| ערכים רלבנטיים נוספים
+
| [[מועד תשלום השכר]]
 +
| [[פיצויי הלנת שכר]]
 +
| [[תלוש שכר]]
 +
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
}}
 
}}
  
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה
 
|ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה
|תיק=עס"ק 41472-06-16 , עס"ק 43058-06-16  
+
|תיק=עס"ק 41472-06-16, עס"ק 43058-06-16  
 
|תאריך= 24.04.2018
 
|תאריך= 24.04.2018
 
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-16-06-41472-950.htm פסק הדין באתר נבו]
 
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-16-06-41472-950.htm פסק הדין באתר נבו]
 
}}
 
}}
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* עוזרי המחקר באוניברסיטת חיפה , הנם עובדים שעתיים, המקבלים את שכרם לפי  מספר שעות העבודה עליהם הם מדווחים בסוף החודש.
+
* עוזרי המחקר באוניברסיטת חיפה מועסקים כ[[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובדים שעתיים]] אשר שכרם החודשי מחושב בהתאם לדיווח שעות חודשי.
* תהליך  איסוף שעות העבודה, אישורם ועיבודים לוקח מספר ימים, וכדי שהאוניברסיטה תוכל לשלם את שכרם של עובדי המחקר השעתיים בתום חודש העבודה,  הסכימו הצדדים (האוניברסיטה ועובדי המחקר) בכתבי המינוי ש "חודש עבודה לעובד ארעי הוא מ- 19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו"
+
* מאחר שתהליך איסוף שעות העבודה, אישורם ועיבודים לוקח מספר ימים, הסכימו הצדדים (האוניברסיטה ועובדי המחקר) בכתבי המינוי ש"חודש עבודה הוא מ-19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו", והאוניברסיטה הורתה לעוזרי המחקר להגיש את דיווחי השעות עבור תקופה זו במקום עבור תקופה של חודש קלנדרי.  
*  משכך,  הורתה האוניברסיטה  לעוזרי המחקר בשעות להגיש את דווחי השעות שלא בגין החודש הקלנדרי המלא, אלא בגין התקופה שמיום 19 לחודש הקודם ועד ל- 18 של החודש בו נמסר הדווח.  
+
* לאור האמור לעיל, ב-1 בכל חודש שילמה האוניברסיטה לעוזרי המחקר השעתיים את שכרם בעבור התקופה שמיום ה-19 לחודש שקדם לחודש  אשר בעדו השכר משתלם  ועד ל-18 לחודש אשר בעדו השכר משתלם.
* לאור האמור לעיל , בראשון לכל חודש שילמה האוניברסיטה לעוזרי המחקר השעתיים את שכרם בעבור התקופה שמיום ה - 19 לחודש אשר קדם לחודש  אשר בעדו השכר משתלם  ועד ל- 18 לחודש אשר בעדו השכר משתלם. לדוגמה ביום 01.03.2018 שילמה האוניברסיטה את השכר בגין התקופה שמיום 19.01.2018 ועד ליום 18.02.1018.
+
{{דוגמה|ביום 01.03.2018 שילמה האוניברסיטה את השכר בגין התקופה שמיום 19.01.2018 ועד ליום 18.02.1018.}}
* את  ימי העבודה  האחרונים בכל חודש, מיום ה - 19 לחודש ועד לתום החודש , שילמה האוניברסיטה רק בתום החודש העוקב. לדוגמה : בעד עבודה מיום 19.02.2018 ועד לתום חודש פברואר 2018, שילמה האוניברסיטה את השכר רק ביום  01.04.2018 במקום ביום 01.03.2018.  
+
 
 +
* את  ימי העבודה  האחרונים בכל חודש, מיום ה - 19 לחודש ועד לתום החודש, שילמה האוניברסיטה רק בתום החודש העוקב.  
 +
{{דוגמה|בעד עבודה מיום 19.02.2018 ועד לתום חודש פברואר 2018, שילמה האוניברסיטה את השכר רק ביום  01.04.2018 במקום ביום 01.03.2018.}}
 +
 
* לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחה, ערער ארגון הסגל האקדמי הזוטר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש מבית הדין להצהיר כי האופן בו משלמת אוניברסיטת חיפה את השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר.  
 
* לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחה, ערער ארגון הסגל האקדמי הזוטר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש מבית הדין להצהיר כי האופן בו משלמת אוניברסיטת חיפה את השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר.  
* לטענת אוניברסיטת חיפה אין המדובר בהלנת שכר, שכן עובדי המחק הסכימו הסכימו בכתבי המינוי, המהווים חוזה עבודה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום שכר,  בהתאם לאמור ב[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif5 סעיף 10 לחוק  הגנת השכר].
+
* לטענת אוניברסיטת חיפה, אין המדובר בהלנת שכר, שכן עובדי המחקר הסכימו בכתבי המינוי, המהווים חוזה עבודה בין הצדדיםעל "מועד אחר" לתשלום שכר,  בהתאם לאמור ב[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif5 סעיף 10 לחוק  הגנת השכר].
  
 
==פסק הדין==
 
==פסק הדין==
 
===מועד תשלום השכר של עובדים לפי ימים, שעות או לפי תוצרת===
 
===מועד תשלום השכר של עובדים לפי ימים, שעות או לפי תוצרת===
* על עוזרי המחקר בשעות חל  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif5 סעיף 10 לחוק  הגנת השכר] הקובע כי מועד תשלום השכר של עובד לפי  ימים, שעות או תוצרת  יהיה בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, אלא אם נקבע  מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. יחד עם זאת אם הועסק העובד במשך כל החודש ושולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, מועד התשלום יהיה  בתום החודש בעדו הוא משתלם.
+
* על עוזרי המחקר בשעות חל  [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif5 סעיף 10 לחוק  הגנת השכר] הקובע כי מועד תשלום השכר של עובד לפי  ימים, שעות או תוצרת  יהיה בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, "אלא אם נקבע  '''מועד אחר''' בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה",או בתום החודש אם העובד עבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
*   בית המשפט קובע כי ניתן לראות בכתב המינוי משום "חוזה עבודה"  ובודק  האם  הסכימו הצדדים בכתבי המינוי, באופן מפורש וברור,  על מועד תשלום אחר של השכר.
+
* ניתן לראות בהוראה בכתבי המינוי שנחתמו עם כל עובד בתוספת ההתנהלות רבת השנים כהסכמה על "מועד אחר" ב"חוזה העבודה".  
*למרות שבבחינה לשונית אין  בהכרח בהוראה הקבועה בכתב המינוי  משום קביעת מועד שכר אחר, אלא רק קביעת מועד "חודש" באופן שונה מהקבוע בחוק הפרשנות, ניתן לראות בהוראה זו בתוספת ההתנהלות רבת השנים משום הסכמה ל"מועד אחר" ב"חוזה העבודה".  
+
* בית הדין דחה את  טענת האוניברסיטה לפיה סעיף 10 לחוק  מאפשר לשני הצדדים להסכים על '''כל''' מועד אחר לתשלום השכר, מכיוון שפרשנות זו עשויה להביא לניצול לרעה של העובד, והיא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה.
* בית הדין דחה את  טענת האוניברסיטה לפיה סעיף 10 לחוק  מאפשר לשני הצדדים להסכים על כל מועד אחר לתשלום השכר, מכיוון שפרשנות זו עשויה להביא לניצול לרעה של העובד והיא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה.
+
* לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי מועד תשלום השכר של [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובד שעתי/יומי]] או עובד לפי תפוקה הינו כדלקמן:
* לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי את הוראת סעיף 10 לחוק הגנת השכר יש לפרש כדלקמן:
+
** אם לא קבעו הצדדים "מועד אחר" לתשלום השכר,  יש לשלם את את השכר לפי המועדים הקבועים בסעיף 10  לחוק הגנת השכר, כלומר, בתום מחצית חודש לעובד שעבד בחלק מהחודשאו בתום החודש לעובד שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.  
**בהעדר הסכמה  של הצדדים על "מועד אחר",  יש לשלם את שכרו של עובד לפי ימים, שעות או לפי תוצרת  לפי המועדים הקבועים בסעיף 10  לחוק– בתום מחצית חודש לעובד כאמור שעבד , בחלק מהחודש או בתום החודש לעובד כאמור  שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.  
+
** במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם, '''בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר  מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר.'''
** במקרה של הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה, ישולם השכר ב"מועד אחר" שהוסכם עליו, ובלבד שמועד זה אינו מנוגד לתכליתו ולהגיונו של החוק. '''משכך ה"מועד האחר" עליו רשאים המעסיק והעובד להסכים במפורש אינו יכול לעלות על תום החודש במהלכו בוצעה העבודה.'''
+
 
 +
===הגדרת התקופה של חודש עבודה===
 +
* לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p197_001.htm#med0 סעיף 1 לפקודת הפרשנות] את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה-1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש.
 +
*במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר",  אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת, למשל מיום ה-19  לחודש הקודם ועד ל-18 בחודש אשר בעדו השכר משתלם.
 +
* בכל מקרה,  '''גם אם הוסכם בין הצדדים על הגדרה אחרת של חודש עבודה שבסופו ישולם השכר, אזי שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן,''' אשר העובד זכאי לתבוע בגינו [[פיצויי הלנת שכר]].
  
===מהו חודש עבודה===
 
* לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק  יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש.
 
*במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר",  אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת. למשל מיום 19 לחודש ועד ל- 18 לחודש העוקב.
 
* בכל מקרה,  גם אם הוסכם בין הצדדים על הגדרה אחרת של חודש עבודה שבסופו ישולם השכר, אזי שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, כאמור בסעיף 1 לחוק הגנת השכר.
 
 
===סוף דבר ===
 
===סוף דבר ===
* לאור האמור לעיל גם אם תתקבל טענת האוניברסיטה כי הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תשלום השכר בעד התקופה שמיום 18 לחודש הקודם ועד ל- 19 לחודש שלפני החודש הקודם, הרי שהאוניברסיטה הלינה את שכר עובדי המחקר בשעות, מאחר ושילמה את שכרם לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם , כלומר לאחר יום 27 בכל חודש. (9 ימים לאחר מועד סיום החודש ב18 בכל חודש).
+
* בית הדין קבע כי גם אם תתקבל טענת האוניברסיטה לפיה הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תקופת חודש אחרת, מה -19 לכל חודש עד ל -18 בחודש העוקב, האוניברסיטה הלינה את שכר עובדי המחקר מאחר ושילמה את שכרם לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם, כלומר לאחר יום ה-27 בכל חודש. (9 ימים לאחר מועד סיום החודש ב - 18 בכל חודש).
*בית הדין הוסיף ואמר שהוא ער לכך שהתנהלות האוניברסיטה יסודה באילוצים, אך התרופה לקושי זה אינה עיכוב בתשלום השכר לעובד, אלא חתירה לשיפור המינהל.
+
לאור כל האמור לעיל  נענה בית הדין לבקשת ארגון הסגל האקדמי הזוטר והצהיר כי מועד התשלום של  חלק מהשכר של עוזרי המחקר לפי שעות אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק,  והנו בגדר שכר מולן.
* בית הדין הארצי לעבודה  נענה לבקשת ארגון הסגל האקדמי הזוטר והצהיר כי במועד בו משולם השכר לעוזרי המחקר לפי שעות שכרם כבר מולן ומועד זה אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק.
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
* מועד תשלום השכר של עובד לפי ימים, שעות או לפי תוצרת הנו:
+
* [[זכותון עובדים שעתיים/יומיים|עובדים שעתיים או יומיים]] רשאים להסכים, כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי.
** בהעדר הסכמה  של הצדדים על  מועד אחר לתשלום השכר,  יש לשלם את את השכר לפי המועדים הקבועים בסעיף 10  לחוק הגנת השכר. דהיינו,  בתום מחצית חודש לעובד כאמור שעבד בחלק מהחודש,  או בתום החודש לעובד כאמור שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.  
+
{{דוגמה|שכר ישולם עבור תקופה של חודש ימים שמתחילה מה-21 בחודש ועד 20 בחודש הבא.}} 
**  במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם.
+
 
** בכל מקרה אסור לשלם את השכר לעובד כאמור, מאוחר יום מתום החודש אשר בעבורו משולם השכר.
+
* במקרה זה יש לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש" שעליה הסכימו.
 +
* שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום תקופת החודש המוסכמת ייחשב כשכר מולן.
 +
{{דוגמה|1=
 +
*בדוגמה הקודמת, את השכר החודשי עבור החודש מ-21 במרץ ועד 20 אפריל, יש לשלם ב-21 באפריל.
 +
* אם השכר לא ישולם עד 29 באפריל (9 ימים לאחר תום "תקופת החודש המוסכם"), ייחשב הדבר להלנת שכר.}}
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
+
* [[חוק הגנת השכר]], סעיפים 10 ו-17.
 
+
* [http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/18/3/436_3_5.rtf חוק הגנת השכר (עיצום כספי)].
== הרחבות ופרסומים ==
+
<!--
 
+
== הרחבות ופרסומים ==-->
 
 
 
== תודות ==
 
== תודות ==
 +
* פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  
 
+
==Metadata==
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
 
 
 
 
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 +
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[קטגוריה:שכר העבודה ומרכיביו]]
 +
[[קטגוריה:תנאי העבודה]]
 +
[[קטגוריה:הגברת האכיפה של דיני העבודה]]

גרסה אחרונה מ־15:57, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

עובדים שעתיים או יומיים רשאים להסכים כי שכרם החודשי ישולם עבור תקופות של חודש שאינן בהכרח חודש קלנדרי
במקרים אלה חובה על המעסיק לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש המוסכמת" שעליה הסכימו הצדדים
בכל מקרה, שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום "תקופת החודש המוסכמת" ייחשב לשכר מולן, והעובד רשאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עס"ק 41472-06-16, עס"ק 43058-06-16
תאריך:
24.04.2018

רקע עובדתי

  • עוזרי המחקר באוניברסיטת חיפה מועסקים כעובדים שעתיים אשר שכרם החודשי מחושב בהתאם לדיווח שעות חודשי.
  • מאחר שתהליך איסוף שעות העבודה, אישורם ועיבודים לוקח מספר ימים, הסכימו הצדדים (האוניברסיטה ועובדי המחקר) בכתבי המינוי ש"חודש עבודה הוא מ-19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו", והאוניברסיטה הורתה לעוזרי המחקר להגיש את דיווחי השעות עבור תקופה זו במקום עבור תקופה של חודש קלנדרי.
  • לאור האמור לעיל, ב-1 בכל חודש שילמה האוניברסיטה לעוזרי המחקר השעתיים את שכרם בעבור התקופה שמיום ה-19 לחודש שקדם לחודש אשר בעדו השכר משתלם ועד ל-18 לחודש אשר בעדו השכר משתלם.
דוגמה
ביום 01.03.2018 שילמה האוניברסיטה את השכר בגין התקופה שמיום 19.01.2018 ועד ליום 18.02.1018.
  • את ימי העבודה האחרונים בכל חודש, מיום ה - 19 לחודש ועד לתום החודש, שילמה האוניברסיטה רק בתום החודש העוקב.
דוגמה
בעד עבודה מיום 19.02.2018 ועד לתום חודש פברואר 2018, שילמה האוניברסיטה את השכר רק ביום 01.04.2018 במקום ביום 01.03.2018.
  • לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחה, ערער ארגון הסגל האקדמי הזוטר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש מבית הדין להצהיר כי האופן בו משלמת אוניברסיטת חיפה את השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר.
  • לטענת אוניברסיטת חיפה, אין המדובר בהלנת שכר, שכן עובדי המחקר הסכימו בכתבי המינוי, המהווים חוזה עבודה בין הצדדים, על "מועד אחר" לתשלום שכר, בהתאם לאמור בסעיף 10 לחוק הגנת השכר.

פסק הדין

מועד תשלום השכר של עובדים לפי ימים, שעות או לפי תוצרת

  • על עוזרי המחקר בשעות חל סעיף 10 לחוק הגנת השכר הקובע כי מועד תשלום השכר של עובד לפי ימים, שעות או תוצרת יהיה בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, "אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה",או בתום החודש אם העובד עבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
  • ניתן לראות בהוראה בכתבי המינוי שנחתמו עם כל עובד בתוספת ההתנהלות רבת השנים כהסכמה על "מועד אחר" ב"חוזה העבודה".
  • בית הדין דחה את טענת האוניברסיטה לפיה סעיף 10 לחוק מאפשר לשני הצדדים להסכים על כל מועד אחר לתשלום השכר, מכיוון שפרשנות זו עשויה להביא לניצול לרעה של העובד, והיא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה.
  • לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי מועד תשלום השכר של עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הינו כדלקמן:
    • אם לא קבעו הצדדים "מועד אחר" לתשלום השכר, יש לשלם את את השכר לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 לחוק הגנת השכר, כלומר, בתום מחצית חודש לעובד שעבד בחלק מהחודש, או בתום החודש לעובד שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
    • במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם, בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר.

הגדרת התקופה של חודש עבודה

  • לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה-1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש.
  • במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת, למשל מיום ה-19 לחודש הקודם ועד ל-18 בחודש אשר בעדו השכר משתלם.
  • בכל מקרה, גם אם הוסכם בין הצדדים על הגדרה אחרת של חודש עבודה שבסופו ישולם השכר, אזי שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, אשר העובד זכאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר.

סוף דבר

  • בית הדין קבע כי גם אם תתקבל טענת האוניברסיטה לפיה הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תקופת חודש אחרת, מה -19 לכל חודש עד ל -18 בחודש העוקב, האוניברסיטה הלינה את שכר עובדי המחקר מאחר ושילמה את שכרם לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם, כלומר לאחר יום ה-27 בכל חודש. (9 ימים לאחר מועד סיום החודש ב - 18 בכל חודש).
  • לאור כל האמור לעיל נענה בית הדין לבקשת ארגון הסגל האקדמי הזוטר והצהיר כי מועד התשלום של חלק מהשכר של עוזרי המחקר לפי שעות אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק, והנו בגדר שכר מולן.

משמעות

דוגמה
שכר ישולם עבור תקופה של חודש ימים שמתחילה מה-21 בחודש ועד 20 בחודש הבא.
  • במקרה זה יש לשלם את השכר החודשי בתום "תקופת החודש" שעליה הסכימו.
  • שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום תקופת החודש המוסכמת ייחשב כשכר מולן.
דוגמה
  • בדוגמה הקודמת, את השכר החודשי עבור החודש מ-21 במרץ ועד 20 אפריל, יש לשלם ב-21 באפריל.
  • אם השכר לא ישולם עד 29 באפריל (9 ימים לאחר תום "תקופת החודש המוסכם"), ייחשב הדבר להלנת שכר.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.