הקדמה:

באין הסכמה אחרת, מועד תשלום השכר של עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הנו בתום מחצית החודש, אם עבד העובד בחלק מהחודש, או בתום החודש, אם עבד העובד במשך כל החודש וקיבל מקדמות
במקרה בו קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם, בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר
בכל מקרה, שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, והעובד רשאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עס"ק 41472-06-16 , עס"ק 43058-06-16
תאריך:
24.04.2018

רקע עובדתי

  • עוזרי המחקר באוניברסיטת חיפה , הנם עובדים שעתיים, המקבלים את שכרם לפי מספר שעות העבודה עליהם הם מדווחים בסוף החודש.
  • תהליך איסוף שעות העבודה, אישורם ועיבודים לוקח מספר ימים, וכדי שהאוניברסיטה תוכל לשלם את שכרם של עובדי המחקר השעתיים בתום חודש העבודה, הסכימו הצדדים (האוניברסיטה ועובדי המחקר) בכתבי המינוי ש "חודש עבודה לעובד ארעי הוא מ- 19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו"
  • משכך, הורתה האוניברסיטה לעוזרי המחקר בשעות להגיש את דווחי השעות שלא בגין החודש הקלנדרי המלא, אלא בגין התקופה שמיום 19 לחודש הקודם ועד ל- 18 של החודש בו נמסר הדווח.
  • לאור האמור לעיל, בראשון לכל חודש שילמה האוניברסיטה לעוזרי המחקר השעתיים את שכרם בעבור התקופה שמיום ה - 19 לחודש אשר קדם לחודש אשר בעדו השכר משתלם ועד ל- 18 לחודש אשר בעדו השכר משתלם. לדוגמה ביום 01.03.2018 שילמה האוניברסיטה את השכר בגין התקופה שמיום 19.01.2018 ועד ליום 18.02.1018.
  • את ימי העבודה האחרונים בכל חודש, מיום ה - 19 לחודש ועד לתום החודש , שילמה האוניברסיטה רק בתום החודש העוקב. לדוגמה : בעד עבודה מיום 19.02.2018 ועד לתום חודש פברואר 2018, שילמה האוניברסיטה את השכר רק ביום 01.04.2018 במקום ביום 01.03.2018.
  • לאחר שתביעתו בבית הדין האזורי לעבודה נדחה, ערער ארגון הסגל האקדמי הזוטר לבית הדין הארצי לעבודה וביקש מבית הדין להצהיר כי האופן בו משלמת אוניברסיטת חיפה את השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר.
  • לטענת אוניברסיטת חיפה אין המדובר בהלנת שכר, שכן עובדי המחקר הסכימו בכתבי המינוי, המהווים חוזה עבודה בין הצדדים, על מועד אחר לתשלום שכר, בהתאם לאמור בסעיף 10 לחוק הגנת השכר.

פסק הדין

מועד תשלום השכר של עובדים לפי ימים, שעות או לפי תוצרת

  • על עוזרי המחקר בשעות חל סעיף 10 לחוק הגנת השכר הקובע כי מועד תשלום השכר של עובד לפי ימים, שעות או תוצרת יהיה בתום מחצית החודש בו הועסק העובד, אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. יחד עם זאת אם הועסק העובד במשך כל החודש ושולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, מועד התשלום יהיה בתום החודש בעדו הוא משתלם.
  • בית המשפט קובע כי ניתן לראות בכתב המינוי משום "חוזה עבודה" ובודק האם הסכימו הצדדים בכתבי המינוי, באופן מפורש וברור, על מועד תשלום אחר של השכר.
  • למרות שמבחינה לשונית אין בהכרח בהוראה הקבועה בכתב המינוי משום קביעת מועד שכר אחר, אלא רק קביעת מועד "חודש" באופן שונה , ניתן לראות בהוראה זו בתוספת ההתנהלות רבת השנים משום הסכמה ל"מועד אחר" ב"חוזה העבודה".
  • בית הדין דחה את טענת האוניברסיטה לפיה סעיף 10 לחוק מאפשר לשני הצדדים להסכים על כל מועד אחר לתשלום השכר, מכיוון שפרשנות זו עשויה להביא לניצול לרעה של העובד והיא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה.
  • לאור האמור לעיל קבע בית המשפט כי מועד תשלום השכר של עובד 'עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הנו כדלקמן:
    • בהעדר הסכמה של הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, יש לשלם את את השכר לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 לחוק הגנת השכר. דהיינו, בתום מחצית חודש לעובד כאמור שעבד בחלק מהחודש, או בתום החודש לעובד כאמור שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
    • במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם, בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר.

הגדרת התקופה של חודש עבודה

  • לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש.
  • במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת, למשל מיום ה- 19

לחודש אשר קדם לחודש אשר בעדו השכר משתלם ועד ל- 18 לחודש אשר בעדו השכר משתלם.

  • בכל מקרה, גם אם הוסכם בין הצדדים על הגדרה אחרת של חודש עבודה שבסופו ישולם השכר, אזי שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, אשר העובד זכאי לתבוע בגינו פיצויי הלנת שכר.

סוף דבר

  • בית הדין קבע כי גם אם תתקבל טענת האוניברסיטה לפיה הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תקופת חודש אחרת, מה -19 לכל חודש עד ל -18 בחודש העוקב, האוניברסיטה הלינה את שכר עובדי המחקר מאחר ושילמה את שכרם לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם , כלומר לאחר יום ה- 27 בכל חודש. (9 ימים לאחר מועד סיום החודש ב - 18 בכל חודש).
    • בית הדין הוסיף ואמר שהוא ער לכך שהתנהלות האוניברסיטה יסודה באילוצים, אך התרופה לקושי זה אינה עיכוב בתשלום השכר לעובד, אלא חתירה לשיפור המינהל.
  • לאור כל האמור לעיל נענה בית הדין לבקשת ארגון הסגל האקדמי הזוטר והצהיר כי מועד התשלום של חלק מהשכר של עוזרי המחקר לפי שעות אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק, והנו בגדר שכר מולן.

משמעות

  • מועד תשלום השכר של 'עובד שעתי/יומי או עובד לפי תפוקה הנו:
    • בהעדר הסכמה של הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, יש לשלם את את השכר בתום מחצית החודש לעובד כאמור שעבד בחלק מהחודש, או בתום החודש לעובד כאמור שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות.
    • במקרה שבהסכם הקיבוצי או בחוזה העבודה קיימת הסכמה בין הצדדים על מועד אחר לתשלום השכר, ישולם השכר במועד האחר שהוסכם , בתנאי שמועד זה לא יהיה מאוחר מתום החודש אשר בגינו משתלם השכר.
    • בכל מקרה, על מעסיק לשלם לעובד כאמור את שכרו לכל המאוחר בתום החודש אשר בעבורו משולם השכר.
  • אין מניעה שהצדדים יסכימו בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה שלגבי עובד לפי ימים, שעות או תוצרת תחול הגדרה אחרת של "חודש" אשר בסופו ישולם השכר. בכל מקרה, שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם כאמור, ייחשב לשכר מולן, והעובד רשאי לתבוע בגין השכר המולן פיצויי הלנת שכר
דוגמה
  • בחוזה העבודה בין המעסיק לעובד הסכימו הצדדים כי חודש עבודה יחול מהתקופה שמיום ה -21 לחודש שלפני ועד ל- 20 לחודש הנוכחי.
  • בהתאם לאמור לעיל על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד בתום החודש, דהיינו ביום 21 לכל חודש.
  • שכר שלא ישולם עד היום ה-9 שלאחר תום החודש המוסכם (כלומר עד ה 29 לחודש), ייחשב כשר מולן.

חקיקה ונהלים

תודות

  • פסק הדין באדיבות אתר נבו.