הקדמה:

עובד זכאי לדמי מחלה החל מהיום השני למחלתו של העובד, גם אם יום זה הוא היום הראשון להיעדרות בפועל מעבודתו אצל המעסיק
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
דב"ע נז / 3-18
תאריך:
20.5.1997
  • העובדת הועסקה אצל המערער במשק בית פעם אחת בשבוע, בימי שישי.
  • בשבוע מסוים חלתה העובדת במשך שישה ימים מיום ראשון עד שישי של השבוע, וקיבלה תעודת מחלה עבור שישה ימים אלה.
  • יום שישי, היום בו היה עליה לעבוד אצל המערער, היה היום השישי למחלתה.
  • המערער טען כי הוא אינו חייב בתשלום דמי מחלה, משום שמבחינתו, אותו יום שישי היום הראשון למחלתה של המשיבה. לטענתו, מאחר שהמעסיק אינו חייב בתשלום דמי מחלה בגין היום הראשון למחלה, ומכיוון שהעובדת הועסקה אצלו ביום שישי בלבד, הרי שמבחינתו זהו היום הראשון בו החסירה מעבודתה אצלו ועל כן הוא אינו חייב בתשלום דמי מחלה.
  • העובדת טענה כי זהו יומה השישי למחלתה, ועל פי החוק יש לשלם דמי מחלה עבור יום זה
  • בית הדין לא קיבל את טענתו חייב אותו בתשלום דמי מחלה, והוא ערער לבית הדין הארצי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי (ברוב דעות) דחה את הערעור וקבע כי על המערער לשלם לעובדת דמי מחלה.
  • הזכות לדמי מחלה היא זכות סוציאלית הנתונה לעובד.
  • החברה המודרנית ביקשה לפתור את בעייתו של העובד החולה, כך שלא ייווצר מצב, בו בגין מחלתו וחוסר יכולתו לעבוד בתקופת המחלה, הוא יהיה חסר הכנסה.
  • החוק מסדיר את תשלום השכר לעובד גם בהיותו חולה, החל מהיום השני (שיעור מסוים מהשכר שהיה העובד זכאי לקבל בתקופת זכאותו לדמי מחלה אילו המשיך בעבודתו) כאשר ביון הרביעי למחלתו זכאי העובד לשיעור המקסימלי של דמי המחלה. ביום הראשון למחלה אין העובד זכאי לדמי מחלה.
  • אין לקבל את עמדת המערער, לפיה הוא פטור מתשלום דמי מחלה לעובדת, היות שמבחינתו מדובר ביום הראשון להיעדרות.
    • גישה זו של המערער סומכת כל כולה על חובת המעסיק, או ליתר דיוק, על חובה שבצדה יש פטור, כלומר על פטור מתשלום דמי מחלה ביום הראשון.
    • תשלום דמי מחלה אינו סנקציה על המעסיק ועל כן הפטור מתשלום עבור היום הראשון אינו מהווה "פטור מסנקציה".
    • מדובר בזכות שצומחת לעובד החולה החל מהיום השני למחלתו ושיעורה עולה בהדרגה עד ליום הרביעי למחלה.
    • על-כן אין כל משמעות לכך, שהמערער היה מעבידה של העובדת רק ביום השישי למחלתה.
    • על-פי הפרשנות שמציע המערער (שהפטור מתשלום דמי מחלה מתייחס ליום הראשון להיעדרות מהעבודה אצלו ולא ליום הראשון למחלה), תהיה העובדת זכאית לדמי מחלה מהמערער רק אילו הייתה חולה ארבעה שבועות (כאשר בשבוע השני והשלישי תקבל חלק מדמי מחלה ומהשבוע הרביעי תוכל לקבל את דמי המחלה המקסימליים). הדבר נוגד את עקרונות משפט העבודה, ואת הרעיון הטמון בחוק דמי מחלה. לא בפטור של המעסיק מדובר, אלא בזכות של העובד, שצומחת החל מהיום השני למחלה בשיעור האמור לעיל.

משמעות

  • עובד זכאי לדמי מחלה החל מהיום השני למחלתו ולא מהיום השני להיעדרותו.
  • מעסיק חייב לשלם לעובד דמי מחלה כבר ביום הראשון להיעדרותו מהעבודה, אם יום זה אינו היום הראשון למחלתו של העובד.
דוגמה
  • עובד מועסק בימים שלישי רביעי וחמישי אצל מעסיק מסוים.
  • בשל מחלה קיבל העובד תעודת מחלה מיום ראשון עד יום חמישי כולל, והוא נעדר מהעבודה בשבוע זה.
  • עבור יום שלישי חייב המעסיק לשלם לו דמי מחלה בשיעור 50%, שכן מדובר ביום שלישי למחלתו של העובד (למרות שמדובר ביום הראשון להיעדרות מהעבודה).
  • עבור יום רביעי ויום חמישי חייב המעסיק לשלם לעובד דמי מחלה בשיעור של 100% מהשכר שכן מדובר ביום רביעי וחמישי להיעדרות (למרות שמדובר ביום השני והשלישי להיעדרות).

חקיקה ונהלים

  • חוק דמי מחלה - סעיפים סעיפים 1, 2, 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(1), 2(ב)(2), 2(ב)(3), 2(ב)(4), 2(ב)(5), 2(ג), 4, 5, 5(א).

מקורות