הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
מס' תיק:
סע (ת"א) 4918-10
תאריך:
12.06.2016

רקע עובדתי

  • התובע הועסק כרופא שיניים אצל הנתבעת, מרפאת שיניים .
  • התובע טען כי בינו לבין מרפאת השיניים התקיימו יחסי עובד- מעביד המזכים אותו בתנאים סוציאליים על פי החוק, וזאת למרות ששכרו שולם באמצעות חשבונית.
  • לטענת התובע הוא התפטר מעבודתו בחודש דצמבר 2007 בגין מחלה נפשית, וזאת לאחר ששהה בחופשת מחלה, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים כאמור סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.
  • הנתבעת, מרפאת השיניים, טוענת שלא התקיימו יחסי עובד -מעביד בינה לבין התובע, וכי התובע חזר לעבודה בסוף חודש דצמבר 2007 והפסיק את עבודתו רק בחודש מרץ 2008. לטענתה, מצבו הרפואי של התובע לא חייב את התפטרותו העובדה שהתובע חזר לעבודתו למספר חודשים מנתקת את הקשר בין המחלה לבין זכאותו לפיצויי פיטורים.
  • .בנוסף, טוענת הנתבעת שיש לשלול מהתובע את פיצויי הפיטורים מאחר שתובע פעל בחוסר תום לב שעה שלא סיפר לה מעולם על מחלתו ומאחר ולא נתן לה הודעה מוקדמת טרם הפסקת עבודתו,.

וולחייב את המעסיקה בתשלום זכויותיו הסוציאליות. הצדדים היו חלוקים ביחס למועד סיום יחסי העבודה וביחס לזכות העובד לפיצויי פיטורים. בית הדין קבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה לכל דבר ועניין. עוד נקבע, כי אין בחזרת העובד לעבודה במהלך התקופה הרלבנטית כדי לנתק את הקשר בין המחלה לבין זכאותו לפיצויי פיטורים משהוכח שהעובד סבל ממחלה נפשית עובר למועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, בשים לב לעובדה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותו ובאי כושרו לעבוד וכי אין באי מתן הודעה מוקדמת כדי לשלול את זכאותו לפיצויי פיטורים. עוד נקבע, כי עצם זה שהעובד חלה עוד בטרם החל לעבוד בשירותיה, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה והסתרת מידע זה כאשר העובד חשב שהמחלה לא תפרוץ בשנית, היא שלעצמה אינה מהווה סיבה מוצדקת לשלילת הזכאות לפיצויים. בית הדין קבע, כי העובד זכאי לקבל פיצויי פיטורים, דמי חופשה ודמי הבראה בסך של 105,381 ש"ח

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד להתפטר מעבודתו ולזכות בפיצויי פיטורים כאילו פוטר, אם ההתפטרות – מקורה במצב בריאותו של העובד או של בן משפחתו. עובד המבקשת "להתפטר בדין מפוטר" מחמת מצב בריאותו צריך להראות תחושה סובייקטיבית של מצב בריאות לקוי בד בבד עם קיומם של ממצאים רפואיים לכך. בנסיבותיו של עניין זה, משהוכח כי התובע סבל ממחלה נפשית עובר למועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, בשים לב לעובדה כי המוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותו ובאי כושרו לעבוד, אין בהעדר הודעה למעסיק בנסיבות מקרה זה, כדי לשלול את זכאותו לפיצויי פיטורים מכח סעיף 6 לחוק.

פסיקת בית בדין האזורי לעבודה

  • בית הדין לעבודה קיבל את טענת התובע שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד -מעביד וכי העובד זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרות עקב מצב בריאותי,
  • יחסי עובד- מעביד
    • המבחן המקובל בפסיקה לסיווג מעמדו של מועסק כ"עובד" או כ"קבלן עצמאי" הינו המבחן המעורב כאשר המרכיב הדומיננטי במבחן זה הוא מבחן ההשתלבות, הבודק מצד אחד את השתלבותו של העובד בפעילות הרגילה של המעסיק ומצד שני, האם במסגרת ההתקשרות בין הצדדים שימש התובע כבעל עסק עצמאי.
    • העובדה ששכרו של התובע שולם באמצעות חשבונית והוא נרשם ברשויות המס גם כ"עצמאי", אין בה כדי לשלול את מעמדו כ"עובד" הנתבעת.
    • בית הדין שוכנע כי התובע השתלב בעבודתו אצל הנתבעת והיה חלק מהמערך הארגוני בנתבעת ולא שמש כגורם חיצוני המעניק שירותים. התובע לא נטל חלק בניהול המרפאה או קביעת תעריפי מחירים וללא נשא בסכונים כלכליים כבעל עסק עצמאי.
  • לאור כל האמור לעיל הגיע בית הדין למסקנה כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.
  • התפטרות בשל מחלה המזכה הפיצויי פיטורים
    • סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד שהתפטר מעבודתו עקב מצב בריאותי לקוי לזכות בפיצויי פיטורים כאילו פוטר.
    • עובד המבקש "להתפטר בדין מפוטר" מחמת מצב בריאותו צריך להראות תחושה סובייקטיבית של מצב בריאות לקוי ביחד עם קיומם של ממצאים רפואיים לכך.
    • אין הכרח כי המצב הבריאותי הלקוי ימנע מן העובד להמשיך את עבודתו, אלא שמצב זה ישמש רקע להחלטת העובד לפרוש מעבודתו.
  • בית הדין קבע שהתובע סבל ממחלה נפשית והוא נעדר מעבודה עקב חופשת מחלה וחזר לעבודה לתקופה קצרה בין חודש דצמבר 2007 לחודש מרץ 2008, עת הפסיק את עבודתו.
  • הוכח שהעובד סבל ממחלה נפשית לפנילמועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים,ושההמוסד לביטוח לאומי הכיר בנכותו ובאי כושרו לעבוד. לאור זאת אין בניסיונו של העובד לשוב לעבודה למשך מספר חודשים (נסיון שבסופו של יום לא צלח) כדי לנתק את הקשר בין המחלה לבין זכאותו לפיצויי פיטורים .
    • ,אין לראות באי מתן הודעה מוקדמת בדבר נסיבות התפטרות התובע, כעילה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים מכח סעיף 6 לחוק. אומנם עובד המבקש לקבל פיצויי פיטורים בשל פרישתו מהעבודה מסיבות רפואיות צריך לתת למעסיק הודעה מוקדמת על כך מעל מנת לאפשר למעסיק לנסות לסלק מכשולים בתנאי העבודה, העשויים למנוע את ההתפטרות. יחד עם זאת גם עובד שלא א נתן הודעה מוקדמת כאמור, אך הוכיח בצורה משמעית כי ההתפטרות נבעה ממצב בריאותי לקוי, עשוי להיות זכאי לפיצויים.
    • העובד, אשר המחלה התפרצה אצלו לראשונה 6 שנים לפני תחילת עבודעבודתו במרפאה, אכן הסתיר את מחלתו. אין חולק כי יחסי עובד ומעביד מחייבים התנהלות בתום לב , אמון הדדי, גילוי ונאמנות. מקרה זה ,בו הסתיר העובד את המידע לגבי ההתפרצות הראשונה של המחלה כי חשב שהמחלה דעכה ואינה עתידה "לפרוץ" שנית , אינו מצדיק שלילת הזכאות לתשלום פיצויי פיטורים.
  • לאור כל האמור לעיל חייב בית הדין את המעסיקה לשלם לעובד פיצויי פיטורים וכן דמי חופשה ודמי מחלה.


משמעות

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

מקורות