מ
מ (העברת תחום התוכן הראשי מקטגוריה לתבנית)
 
(40 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מושג/תחילת טור ימני}}
+
{{עצם העניין}}
 
+
{{תקציר |תוכן=
===למשטרה אין סמכות לפזר הפגנה חוקית או לעצור את משתתפיה===
+
{{דגשים
 
+
| מידע = למשטרה אין סמכות לפזר הפגנה חוקית או לעצור את משתתפיה, אולם היא רשאית לפזר הפגנה שמשתתפיה מפרים את החוק
{{מושג/סיום הקדמה}} <!-- תבנית זו דואגת לכך שהכותרת הבאה בתור תתחיל רק מתחת לתוכן העניינים-->
+
| חשוב2 = המשטרה מחויבת להגן על המפגינים מפני מי שמנסה להפריע להם באלימות
==מקרים בהם קציני משטרה רשאים להורות על פיזור הפגנה==
+
| חשוב = קיומו של חשש להפרת הסדר הציבורי על ידי מתנגדי ההפגנה אינו מצדיק את פיזורה, אלא אם תוכיח המשטרה כי לא היו לה הכוחות הנדרשים להגנה על המפגינים
* הפגנה שטעונה רישיון המתנהלת ללא רישיון.
+
| איסור = אסור לשוטרים לפעול באלימות מופרזת ולהפעיל כוח שאינו מידתי כדי לפזר את המפגינים
 
+
}}
* הפגנה המפרה את תנאי הרישיון.
+
}}
 
+
{{ראו גם
* הפגנה שמשתתפיה החלו להפר את הסדר הציבורי ולנהוג באלימות.
+
| [[חופש הביטוי]]
 
+
| [[הוצאת רישיון להפגנה]]
* "התקהלות אסורה" על פי החוק (ראו בהמשך הגדרה של התקהלות אסורה).
+
| [[הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה במהלך הפגנה|הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה]]
 +
| [[עיכוב ומעצר של מפגין]]
 +
}}
 +
{{עצם העניין/סיום}}
 +
  
  
במקרה זה יורו השוטרים למשתתפים להתפזר. אם לא יעשו כן כעבור זמן סביר, '''מותר לפזרם בכוח'''.
+
* במקרים מסוימים, רשאים קציני המשטרה להורות על פיזור הפגנה:
 +
** הפגנה שטעונה [[הוצאת רישיון להפגנה|רישיון]] ומתנהלת ללא רישיון.
 +
** הפגנה שקיבלה רישיון אך מפרה את תנאיו.
 +
** הפגנה שמשתתפיה החלו להפר את הסדר הציבורי ולנהוג באלימות.
 +
** התקהלות אסורה על פי הגדרתה בחוק.
 +
* אם מתקיים אחד מהמקרים הנ"ל, יורו השוטרים למשתתפי ההפגנה להתפזר.
 +
* אם משתתפי ההפגנה לא יעשו כן תוך זמן סביר, '''רשאית המשטרה לפזרם בכוח'''.
 +
===התקהלות אסורה===
 +
* סעיף 151 ל[[חוק העונשין]] מגדיר מהי התקהלות אסורה: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו '''התקהלות אסורה'''".
 +
* בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה הכירו בכך שהוראת החוק הינה רחבה וגורפת מדי ולכן צמצמו מאוד את המקרים שיחשבו כ''התקהלות אסורה''. המבחן ל'''חשש להפרת השלום''' הנו מבחן אובייקטיבי והפרשנות האישית לו מוגבלת.
 +
* משמעות הדבר הינה ש'''כדי לפזר הפגנה על בסיס החשבתה כהתקהלות אסורה''', לא מספיק חשש כללי, אלא '''יש צורך להוכיח חשש סביר ומבוסס'''.
 +
* בנוסף, '''על החשש לנבוע מהתנהגותם של המתקהלים עצמם ולא של אנשים בסביבתם המתנגדים לקיום ההפגנה'''.
  
==התקהלות אסורה==
+
== חשוב לדעת ==
"התקהלות אסורה" מוגדרת בחוק כך: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה. "
+
* על המשטרה להגן על המפגינים מפני מי שמנסה להתנכל להם או להפריע להם באלימות על רקע התנגדותו להפגנה.
 +
* פיזור הפגנה בשל חשש מאלימות של המתנגדים יעשה '''במקרים חריגים''', שבהם תוכיח המשטרה קיום חשש ממשי כי כוחות המשטרה לא יוכלו לבצע את תפקידם ולהגן על המפגינים וכי הנסיבות בשטח עוררו חשש ממשי או קרוב לוודאי לפגיעה בשלום הציבור.
 +
* '''עצם ההכרזה של קציני משטרה שהפגנה הינה בלתי-חוקית אינה הופכת אותה לכזאת'''.
 +
** עם זאת, קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות האם הוראת הפיזור שניתנה להם חוקית או לא. התעלמות מההוראה כרוכה בסיכון של עימות עם שוטרים ושל הפרת חוק.
 +
** אם התברר בדיעבד שהוראת הפיזור לא הייתה חוקית, ניתן לפנות לבית המשפט.
 +
* גם במקרה שההחלטה לפזר את ההפגנה היא מוצדקת, ואפילו אם המפגינים מפרים את החוק, הכוח שמפעילה המשטרה כדי לפזר את המפגינים חייב להיות '''מידתי'''. אסור לשוטרים לפעול באלימות מופרזת, ומוטל עליהם להפעיל רק את האמצעים ההכרחיים כדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו.
 +
* על השוטרים לענוד תגי זיהוי. אם המפגינים סבורים שהתנהגות שוטר אינה חוקית, הם יכולים לרשום את פרטיו ולהגיש נגדו תלונה.
  
בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה הכירו זה מכבר, כי זוהי הוראת חוק רחבה וגורפת מדי למדינה דמוקרטית, ולכן צמצמו מאוד את המקרים שיחשבו כ'''התקהלות אסורה'''. המבחן ל'''חשש''' ל'''הפרת השלום''' הוא מבחן אובייקטיבי. לא די בחשש בעלמא, אלא בחשש סביר ומבוסס.
+
== פסקי דין ==
 
+
* [[חופש הביטוי/פסקי דין#חירות ההפגנה|פסקי דין בנושא הפגנות]]
במיוחד חייבים השוטרים להיזהר במקרים שבהם החשש להפרת השלום אינו נובע מהתנהגות המפגינים אלא מתגובות של אלה המתנגדים להפגנה. "היסוד הסביר לחשש מפני הפרת השלום צריך לנבוע מהתנהגות המתקהלים, ולא מהתנהגותם של אנשים בסביבה המתנגדים לקיום ההפגנה. "( הנחיית היועמ"ש:[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/2B7C11D9-0EF9-4463-A7F0-8683CB8A47B0/0/31200.pdf "חירות ההפגנה"] ע' 11). כאמור לעיל – תפקיד המשטרה להגן על המפגינים מפני מתנכלים, ופיזור הפגנה בשל חשש מאלימות של המתנגדים ייעשה במקרים חריגים, שבהם יש חשש ממשי, שכוחות המשטרה לא יוכלו לבצע את תפקידם ולהגן על המפגינים.
+
== חקיקה ונהלים ==
 
+
{{הטמעת כותרת|הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה במהלך הפגנה#חקיקה ונהלים}}
עצם ההכרזה של קציני משטרה שההפגנה היא "בלתי-חוקית" אינה הופכת אותה לכזאת. לא פעם אירע שבית משפט, שאליו הובאו מפגינים שנעצרו, קבע שההכרזה על ההפגנה כ"בלתי חוקית" היתה משוללת יסוד. יחד עם זאת, קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות, אם הוראת הפיזור חוקית או לאו. התעלמות מההוראה כרוכה בסיכון של עימות עם שוטרים ושל הפרת חוק.
 
 
 
גם במקרה שההחלטה לפזר את ההפגנה היא מוצדקת, ואפילו אם המפגינים מפרים את החוק, הכוח שמפעילה המשטרה כדי לפזר את המפגינים חייב להיות מידתי. אסור לשוטרים לפעול באלימות מופרזת, ומוטל עליה להפעיל רק את האמצעים ההכרחיים כדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו.
 
 
 
השוטרים אמורים לענוד תגי זיהוי. אם המפגינים סבורים שהתנהגות השוטרים אינה חוקית, הם יכולים לרשום את פרטי השוטרים ולהגיש נגדם תלונה.
 
 
 
== תקדימים משפטיים ==
 
* [[חופש הביטוי/תקדימים משפטיים#חירות ההפגנה|תקדימים משפטיים בנושא הפגנות]]
 
== חוקים ותקנות ==
 
{{הטמעת כותרת|הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה במהלך הפגנה#חוקים ותקנות}}
 
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
{{הטמעת כותרת|הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה במהלך הפגנה#הרחבות ופרסומים}}
+
{{הטמעת כותרת|חופש הביטוי#הרחבות ופרסומים}}
== מקורות ==
 
* [http://www.acri.org.il/Story.aspx?id=2498 אתר האגודה לזכויות האזרח בישראל]
 
  
== תגיות ==
+
== תודות ==
<!-- אין לכתוב כאן כלום! תגיות/קטגוריות צריכות להיכתב ממש בתחתית העמוד -->
+
* [http://www.acri.org.il/he/21412 הזכות להפגין - מידע שימושי] באתר האגודה לזכויות האזרח בישראל.
{{זכות/סיום טור ימני}}
 
  
{{זכות/תחילת טור שמאלי}}
+
==Metadata==
{{זכות/ראו גם
+
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
| פורטל [[חופש הביטוי]]
+
{{מטא
| [[הוצאת רישיון להפגנה]]
+
|סוג ערך = מושגים
| [[הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה במהלך הפגנה|הזכות להשתמש במגפון ובמצלמות ולהפריע לתנועה]]
+
|תחום תוכן = ממשל ודמוקרטיה
|
 
 
}}
 
}}
 
{{מושג/סיום טור שמאלי}}
 
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:מושגים]]
 
 
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
 
[[קטגוריה:חופש הביטוי]]
 
[[קטגוריה:חירות ההפגנה]]
 
[[קטגוריה:חירות ההפגנה]]
 
[[קטגוריה:משטרת ישראל]]
 
[[קטגוריה:משטרת ישראל]]
 +
 +
[[ar:تفريق الشرطة للمظاهرة]]

גרסה אחרונה מ־16:50, 23 ביוני 2021

הקדמה:

למשטרה אין סמכות לפזר הפגנה חוקית או לעצור את משתתפיה, אולם היא רשאית לפזר הפגנה שמשתתפיה מפרים את החוק
המשטרה מחויבת להגן על המפגינים מפני מי שמנסה להפריע להם באלימות
קיומו של חשש להפרת הסדר הציבורי על ידי מתנגדי ההפגנה אינו מצדיק את פיזורה, אלא אם תוכיח המשטרה כי לא היו לה הכוחות הנדרשים להגנה על המפגינים
אסור לשוטרים לפעול באלימות מופרזת ולהפעיל כוח שאינו מידתי כדי לפזר את המפגינים


  • במקרים מסוימים, רשאים קציני המשטרה להורות על פיזור הפגנה:
    • הפגנה שטעונה רישיון ומתנהלת ללא רישיון.
    • הפגנה שקיבלה רישיון אך מפרה את תנאיו.
    • הפגנה שמשתתפיה החלו להפר את הסדר הציבורי ולנהוג באלימות.
    • התקהלות אסורה על פי הגדרתה בחוק.
  • אם מתקיים אחד מהמקרים הנ"ל, יורו השוטרים למשתתפי ההפגנה להתפזר.
  • אם משתתפי ההפגנה לא יעשו כן תוך זמן סביר, רשאית המשטרה לפזרם בכוח.

התקהלות אסורה

  • סעיף 151 לחוק העונשין מגדיר מהי התקהלות אסורה: "שלושה אנשים לפחות שנתקהלו לשם עבירה, או שנתקהלו למטרה משותפת, ואפילו כשרה, ומתנהגים באופן הנותן לאנשים שבסביבה יסוד סביר לחשוש שהמתקהלים יעשו מעשה שיפר את השלום, או שבעצם התקהלותם יעוררו אנשים אחרים, ללא צורך וללא עילה מספקת, להפר את השלום, הרי זו התקהלות אסורה".
  • בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה הכירו בכך שהוראת החוק הינה רחבה וגורפת מדי ולכן צמצמו מאוד את המקרים שיחשבו כהתקהלות אסורה. המבחן לחשש להפרת השלום הנו מבחן אובייקטיבי והפרשנות האישית לו מוגבלת.
  • משמעות הדבר הינה שכדי לפזר הפגנה על בסיס החשבתה כהתקהלות אסורה, לא מספיק חשש כללי, אלא יש צורך להוכיח חשש סביר ומבוסס.
  • בנוסף, על החשש לנבוע מהתנהגותם של המתקהלים עצמם ולא של אנשים בסביבתם המתנגדים לקיום ההפגנה.

חשוב לדעת

  • על המשטרה להגן על המפגינים מפני מי שמנסה להתנכל להם או להפריע להם באלימות על רקע התנגדותו להפגנה.
  • פיזור הפגנה בשל חשש מאלימות של המתנגדים יעשה במקרים חריגים, שבהם תוכיח המשטרה קיום חשש ממשי כי כוחות המשטרה לא יוכלו לבצע את תפקידם ולהגן על המפגינים וכי הנסיבות בשטח עוררו חשש ממשי או קרוב לוודאי לפגיעה בשלום הציבור.
  • עצם ההכרזה של קציני משטרה שהפגנה הינה בלתי-חוקית אינה הופכת אותה לכזאת.
    • עם זאת, קשה למשתתפים בהפגנה לדעת בוודאות האם הוראת הפיזור שניתנה להם חוקית או לא. התעלמות מההוראה כרוכה בסיכון של עימות עם שוטרים ושל הפרת חוק.
    • אם התברר בדיעבד שהוראת הפיזור לא הייתה חוקית, ניתן לפנות לבית המשפט.
  • גם במקרה שההחלטה לפזר את ההפגנה היא מוצדקת, ואפילו אם המפגינים מפרים את החוק, הכוח שמפעילה המשטרה כדי לפזר את המפגינים חייב להיות מידתי. אסור לשוטרים לפעול באלימות מופרזת, ומוטל עליהם להפעיל רק את האמצעים ההכרחיים כדי להשיב את הסדר הציבורי על כנו.
  • על השוטרים לענוד תגי זיהוי. אם המפגינים סבורים שהתנהגות שוטר אינה חוקית, הם יכולים לרשום את פרטיו ולהגיש נגדו תלונה.

פסקי דין

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים


תודות