שורה 42: שורה 42:
 
** בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו ולא פסק את הסכום המירבי בסך 62,000 ש"ח הקבוע ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p214m2_001.htm#Seif85 סעיף 19נא בחוק], כיוון שהוכח שבמקרים אחרים הנתבע הסיע את גב' דרשן עם כלב הנחיה ולאור התנצלותו הכנה של הנתבע בפני גב' דרשן, המעידה על כך שהנתבע אכן הבין, את חומרת מעשיו.
 
** בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו ולא פסק את הסכום המירבי בסך 62,000 ש"ח הקבוע ב[https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/p214m2_001.htm#Seif85 סעיף 19נא בחוק], כיוון שהוכח שבמקרים אחרים הנתבע הסיע את גב' דרשן עם כלב הנחיה ולאור התנצלותו הכנה של הנתבע בפני גב' דרשן, המעידה על כך שהנתבע אכן הבין, את חומרת מעשיו.
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
 
<!-- המשמעות לאזרח כפי שמשתמעת מפסק הדין. בסעיף זה אנא הכניסו סיכום תמציתי של עיקרי השלכות פסק הדין. -->
 +
 +
==משמעות פסק הדין ==
 +
* סירובו של נהג מונית להעלות עיוור בשל מוגבלותו ובשל היותו מלווה בכלב נחייה מהווה הפליה המנוגדת להוראות החוק
 +
*  על נהג מונית , אשר מונע שירות ציבורי מאדם עם מוגבלות, מוטלת אחריות אישית לשלם פיצוי כספי .
 +
* אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, ואנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולהגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר, ולהשתלב בחברה ולשמור על שגרת חיים ככל אדם.
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==

גרסה מ־14:05, 24 באוגוסט 2016

הקדמה:


{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט שלום ירושלים
מס' תיק:
תא"מ 16589-09-15
תאריך:
11.06.2016

רקע עובדתי

  • הגב' דרשן, אישה עיוורת הנעזרת בכלב נחיה, הזמינה ביום גשום וסוער מונית מחברת מוניות.
  • הנתבע, נהג מונית, נשלח לבצע את הנסיעה, אך בהגיעו למקום ובראותו את הגב' דרשן המלווה בכלב הנחייה , סירב לבצע את הנסיעה.
  • נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה תביעה נגד הנתבע בטענה שהנתבע סירב להעלות את גב' דרשן למונית בשל כלב הנחייה וחששו שמוניתו החדשה תתלכלך, ובכך הפר את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר אוסר להפלות אנשים עם מוגבלות .
  • לפיכך ביקשה הנציבות לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 62,000 ש"ח, כפי שנקבע בסעיף 19נא בחוק.
  • הנתבע טוען כי אמנם הוזמן לבצע נסיעה מכתובתה של הגב' דרשן ואולם כשהגיע למקום מי שפנתה אליו היתה גב' אחרת (גב' שוקרון שעוזרת לגב' דרשן,) כשבידיה אמבט פלסטיק גדול שלא יכול היה להיכנס למונית. לטענתו, הוא לא ביצע את הנסיעה בשל ה"מטען החורג "של האמבטיה, ולא בשל העובדה שהגב' דרשן הינה עיוורת המלווה בכלב נחיה.

פסיקת בית משפט השלום

  • בית המשפט קיבל את טענת התובעת ופסק שהנתבע סרב לקחת את הגב' דרשן במונית בשל מוגבלותה ובשל כלב הנחיה שנלווה אליה. בית המשפט הגיע למסקנה זו מהסיבות הבאות:
    • מהעדויות עלה שהגב' שוקרון לא נשאה בידיה אמבטיה גדולה ולכן אין אמת בגרסת הנתבע .
    • העובדה שהגב' דרשן וגב' שוקרון ידעו שמדובר במונית חדשה מעידה שהנתבע אכן אמר להן שהוא מסרב להסיע את גב' דרשן בשל היותה מלווה בכלב נחיה וחששו שהמונית תתלכלך עקב מזג האוויר הסוער.
    • העובדה שהנתבע ובני ביתו טרחו לחזור ולהתקשר לגב ' דרשן ולבקש ממנה להסיר את התלונה וכן שלחו לה זר פרחים ומכתב ההתנצלות יש בה כדי להעיד שגירסת התובעת נכונה.
  • לאור הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, האוסר על אפלייתם של עיוורים המלווים בכלב נחיה ועל מניעת שירות ציבורי מבעלי מוגבלויות, פסק בית המשפט פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 10,000 ש"ח.
    • בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו ולא פסק את הסכום המירבי בסך 62,000 ש"ח הקבוע בסעיף 19נא בחוק, כיוון שהוכח שבמקרים אחרים הנתבע הסיע את גב' דרשן עם כלב הנחיה ולאור התנצלותו הכנה של הנתבע בפני גב' דרשן, המעידה על כך שהנתבע אכן הבין, את חומרת מעשיו.

משמעות פסק הדין

  • סירובו של נהג מונית להעלות עיוור בשל מוגבלותו ובשל היותו מלווה בכלב נחייה מהווה הפליה המנוגדת להוראות החוק
  • על נהג מונית , אשר מונע שירות ציבורי מאדם עם מוגבלות, מוטלת אחריות אישית לשלם פיצוי כספי .
  • אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, ואנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולהגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר, ולהשתלב בחברה ולשמור על שגרת חיים ככל אדם.

חקיקה ונהלים


הרחבות ופרסומים

מקורות