מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
מ (החלפת טקסט – "([א-ת]),([א-ת])" ב־"$1, $2")
 
שורה 49: שורה 49:
 
*חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], ומתקנת הציבור.  
 
*חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו ב[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], ומתקנת הציבור.  
 
*עילה חוזית זו מקנה לבית הדין אף סמכות לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש למי שמעסיקו אינו מקפיד על כבודו כאדם וכעובד ועל סביבת עבודה מכובדת ומכבדת.   
 
*עילה חוזית זו מקנה לבית הדין אף סמכות לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש למי שמעסיקו אינו מקפיד על כבודו כאדם וכעובד ועל סביבת עבודה מכובדת ומכבדת.   
* במקרה זה מחומר הראיות עולה שהתובע היה נתון להעסקה פוגענית במעון, שבאה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות,דרישות מוגזמות ובלתי סבירות, וכי שררה במעון בתקופת עבודתו אוירה של פחד. כמו כן  נדרש  העובד לעבוד שעות רבות, שאינן מתיישבות עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.  
+
* במקרה זה מחומר הראיות עולה שהתובע היה נתון להעסקה פוגענית במעון, שבאה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ובלתי סבירות, וכי שררה במעון בתקופת עבודתו אוירה של פחד. כמו כן  נדרש  העובד לעבוד שעות רבות, שאינן מתיישבות עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.  
 
* ככלל, האחריות  לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרויות, תוטל על המעסיק.  כשמדובר על  פגיעה בכבודם של [[זכויות עובדי קבלן|עובדי קבלן]] חלשים המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין שירות,  ניתן להטיל אחריות גם על המזמין וגם על המעסיק.  
 
* ככלל, האחריות  לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרויות, תוטל על המעסיק.  כשמדובר על  פגיעה בכבודם של [[זכויות עובדי קבלן|עובדי קבלן]] חלשים המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין שירות,  ניתן להטיל אחריות גם על המזמין וגם על המעסיק.  
 
* בנסיבות העניין יש להטיל אחריות  הן על המדינה אשר כאמור לא דאגה לספק לתובע סביבת עבודה הולמת והן על חברת כח האדם, מעסיקתו  של התובע בפועל.
 
* בנסיבות העניין יש להטיל אחריות  הן על המדינה אשר כאמור לא דאגה לספק לתובע סביבת עבודה הולמת והן על חברת כח האדם, מעסיקתו  של התובע בפועל.

גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

אסור למעסיק להתעמר בעובד במקום העבודה ועליו לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו
התעמרות במקום העבודה הנה התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה
עובד אשר המעסיק התעמר בו במסגרת יחסי העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש, הן מהמעסיק והן ממזמין השירות (במקרה של עובדי קבלן)

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
מס' תיק:
סעש 16783-04-14
תאריך:
31.05.2016
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.

רקע עובדתי

  • התובע עבד כשנה במעון ראש הממשלה, באמצעות חברת כוח אדם, בתפקיד "עובד כללי" או "עובד תחזוקה וניקיון" עד להתפטרותו מהעבודה.
  • התובע הגיש תביעת פיצויים לבית הדין לעבודה כנגד המדינה וחברת כח האדם, בין היתר, בשל נזקים שנגרמו לו עקב העסקה פוגענית.
  • הצדדים חלוקים בשאלה האם סבל העובד מהתעמרות במהלך עבודתו במעון ראש הממשלה והאם קיימת בכלל עילת תביעה שעניינה איסור התעמרות בעבודה.
  • המדינה טענה כי אין בדין הישראלי עילת תביעה בגין התעמרות בעבודה ושהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה עברה בקריאה טרומית בלבד ועל כן אינה יכולה להקים עוולה חדשה ולהקנות סמכות לפסוק פיצוי בלא הוכחת נזק.

פסק הדין

מהי התעמרות בעבודה

  • התנכלות תעסוקתית או התעמרות במקום העבודה הנה התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע חריג, אלא בחשיפה מתמשכת למעשים מעין אלה.
  • ביטוייה המעשיים של התעמרות בעבודה הם רבים ומגוונים. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצעקות, בקללות, בהאשמות שווא, בהפצת שמועות מזיקות, בגרימת נידויו של אדם או החרמתו, במתן משימות משפילות, בפגיעה בדימויו, בפגיעה ביכולתו לבצע את תפקידו או בפגיעה בסיכוייו להצליח או להתקדם בעבודה וכיו"ב.
  • דרישה מן העובד לעבוד שעות עבודה רבות גם אם הוא מקבל תמורה עבור עבודתו זו, והיעדר דפוס עבודה קבוע ומסודר המאפשר לעובד לתכנן את סדר יומו, לשהות עם בני משפחתו ולתכנן את פעילויותיו בשעות הפנאי, אף היא בגדר העסקה פוגענית.
  • תחלופה גבוהה של עובדים מעידה אף היא על העסקה פוגענית, שכן אחת מן הדרכים שבהן בוחרים עובדים להתמודד עם העסקה פוגענית הינה עזיבת מקום העבודה.

איסור התעמרות בעבודה

  • בדין הישראלי לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, והצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 עברה בכנסת בקריאה טרומית בלבדו וטרם נכנסה לתוקף.
  • יחד עם זאת, על המעסיק מוטלת חובה מכוח ההתקשרות החוזית לדאוג לרווחתם של העובדים, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה ונטולת התעמרויות.
  • חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור.
  • עילה חוזית זו מקנה לבית הדין אף סמכות לפסוק פיצוי בגין עגמת נפש למי שמעסיקו אינו מקפיד על כבודו כאדם וכעובד ועל סביבת עבודה מכובדת ומכבדת.
  • במקרה זה מחומר הראיות עולה שהתובע היה נתון להעסקה פוגענית במעון, שבאה לידי ביטוי בנזיפות, צעקות, השפלות, דרישות מוגזמות ובלתי סבירות, וכי שררה במעון בתקופת עבודתו אוירה של פחד. כמו כן נדרש העובד לעבוד שעות רבות, שאינן מתיישבות עם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
  • ככלל, האחריות לסביבת עבודה מכבדת ונטולת התעמרויות, תוטל על המעסיק. כשמדובר על פגיעה בכבודם של עובדי קבלן חלשים המבצעים את העבודה בפועל אצל מזמין שירות, ניתן להטיל אחריות גם על המזמין וגם על המעסיק.
  • בנסיבות העניין יש להטיל אחריות הן על המדינה אשר כאמור לא דאגה לספק לתובע סביבת עבודה הולמת והן על חברת כח האדם, מעסיקתו של התובע בפועל.
  • בית הדין חייב את המדינה לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 30,000 ש"ח, ואת חברת כח האדם לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח.

משמעות

  • על המעסיק ומזמין השירות לספק לעובד סביבת עבודה השומרת על כבודו כאדם וכעובד, המאפשרת לו לבצע את עבודתו באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות.
  • התנכלות תעסוקתית או התעמרות במקום העבודה הנה התנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה, לא במסגרת אירוע חריג, אלא בחשיפה מתמשכת למעשים מעין אלה.
  • עובד שהתעמרו בו במקום העבודה, עשוי להיות זכאי לפיצוי בשל עוגמת נפש, הן מהמעסיק והן ממזמין השירות (במקרה של עובדי קבלן).

חקיקה ונהלים

חשוב לדעת

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.