(פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה)
(פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה)
שורה 34: שורה 34:
  
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ==
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ==
* כאשר עסקינן בקביעת השכר לעניין [[פיצויי הלנת שכר]], אין אנו עוסקים במונחים של שכר "ברוטו" או "נטו" אלא מהו השכר עליו ייווספו פיצויי ההלנה,
+
לעניין ביצוע של פסק הדין ודרך חישוב פיצויי הלנת השכר:
* פיצויי הלנת שכר יחולו על השכר המולן באופן הבא:
+
ראשית יצוין, כי קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יש לחייב בפיצויי הלנת שכר אך ורק בגין שכר נטו אך לא על רכיבים אחרים שאינם בגדר שכר עבודה מקובלת עלינו. רק נבהיר כי הכוונה בשכר "נטו" היא כי פיצויי ההלנה יחולו אך ורק על "שכר עבודה" ולא על תשלומים נלווים לו ואין הכוונה לשכר "נטו" לאחר ניכוי המס להבדיל משכר ברוטו.
**  העובד יגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר לפי השכר ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
+
 
** על  המעביד להוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר ליעודם את הניכויים המותרים לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif25סעיף 25 לחוק הגנת השכר]  (כגון סכומים שהמעסיק חייב לנכות למס הכנסה וביטוח לאומי) וסכומים אלה ייחשבו כסכומים שכבר שולמו על חשבון השכר המולן.
+
עפ"י ההלכה, מהגדרת "שכר מולן" בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 למדים כי רק שכר עבודה שלא שולם לעובד במועדים הנקובים בחוק הוא שכר מולן, דהיינו רק סכום שלעובד זכות תביעה לתשלומו הוא "שכר מולן" המזכה בפיצויי הלנה. תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כפי שמפורטים בסעיף 9 לפסק דינו של בית הדין האזורי, אינם בגדר "שכר עבודה" לצורך חישוב פיצויי ההלנה
**  במידה והמעסיק הוכיח כי העביר לייעודם את הניכויים המותרים, פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים .
+
יש לחייב בפיצויי הלנת שכר אך ורק בגין שכר נטו אשר מגיע לכל אחד מן התובעים, אך לא על רכיבים אחרים, שאינם בגדר "שכר עבודה", אלא תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
* בנסיבות מיוחדות יוכל  בית הדין יוכל לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחול על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם:
+
מעיון בתלושי השכר של התובעים, אשר צורפו לסיכומי ב"כ התובעים, עולה כי הם מקבלים תשלום בגין החזרי הוצאות, נסיעות, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל, גילום, שאינם בגדר "שכר עבודה" ואין לחייב בגינם בפיצויי הלנה בשיעור שנקבע.
** בנסיבות בהן המעביד עדיין לא ניכה את תשלומי מס ההכנסה והמוסד לביטוח לאומי מסיבותיו שלו והוא מוכיח כי הוא עומד לנכותם והסכומים הם קצובים, ברורים ומוגדרים בתלוש שכר המונפק כדין, ניתן יהא להפחית סכומים אלה מן השכר המולן גם אם אותם סכומים עוד לא נוכו בפועל במועד מתן פסק הדין,
 
*במקרה זה לא ברור מהחלטתו של בית הדין האזורי האם החברה עמדה בנטל ההוכחה להוכיח מהם הסכומים שהיא הייתה רשאית לנכות משכר העובדה ברוטו של המערערים  והאם  היא ניכתה סכומים אלה בפועל והעבירה אותם לייעודם. 
 
* אשר על כן, התיק הוחזר לבית הדין האזורי על מנת לבחון את עניין הניכויים ולקבוע את שיעורו של שכר העבודה לצורך קביעת שיעור פיצויי ההלנה.
 
  
 
==משמעות פסק הדין==
 
==משמעות פסק הדין==

גרסה מ־17:37, 22 באוקטובר 2017

הקדמה:

השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
אם המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע (ארצי) 731/07
תאריך:
22.06.2008
קישור:

רקע עובדתי

  • המערערים הנם עובדים של החברה.
  • החברה לא שילמה למערערים חלק ממשכורותיהם במועד, והתעוררה בבית הדין האזורי מחלוקת בעניין שיעור פיצויי הלנת שכר המגיעים למערערים.
  • בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי נסיבות העניין מצדיקות את הפחתת פיצויי ההלנה, וכי פיצויי ההלנה ישולמו על שכר העבודה בלבד ולא על רכיבים אחרים, כגון תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
  • המערערים הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את הערעור
  • לאחר דחיית הערעור פנו הצדדים לחישוב הסכומים המגיעים למערערים, כמצוות בית הדין האזורי . בפני בית הדין האזורי הוגשה חוות דעת מומחה בה חושבו הסכומים המגיעים למערערים.
  • המערערים הסתייג מחוות דעת המומחה הואיל והוא ערך את חישוביו לפי שכר נטו (לאחר ניכוי הסכומים המותרים משכר העבודה כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), ולא לפי השכר ברוטו (לפני ניכוי הסכומים המותרים משכר העבודה).
  • בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פיצוי הלנת שכר יחול על השכר נטו המגיע לעובד, לאחר ניכוי כל הסכומים המותרים בניכוי משכר עבודה מכח החוק.
  • על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

לעניין ביצוע של פסק הדין ודרך חישוב פיצויי הלנת השכר: ראשית יצוין, כי קביעתו של בית הדין האזורי לפיה יש לחייב בפיצויי הלנת שכר אך ורק בגין שכר נטו אך לא על רכיבים אחרים שאינם בגדר שכר עבודה מקובלת עלינו. רק נבהיר כי הכוונה בשכר "נטו" היא כי פיצויי ההלנה יחולו אך ורק על "שכר עבודה" ולא על תשלומים נלווים לו ואין הכוונה לשכר "נטו" לאחר ניכוי המס להבדיל משכר ברוטו.

עפ"י ההלכה, מהגדרת "שכר מולן" בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 למדים כי רק שכר עבודה שלא שולם לעובד במועדים הנקובים בחוק הוא שכר מולן, דהיינו רק סכום שלעובד זכות תביעה לתשלומו הוא "שכר מולן" המזכה בפיצויי הלנה. תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כפי שמפורטים בסעיף 9 לפסק דינו של בית הדין האזורי, אינם בגדר "שכר עבודה" לצורך חישוב פיצויי ההלנה יש לחייב בפיצויי הלנת שכר אך ורק בגין שכר נטו אשר מגיע לכל אחד מן התובעים, אך לא על רכיבים אחרים, שאינם בגדר "שכר עבודה", אלא תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות. מעיון בתלושי השכר של התובעים, אשר צורפו לסיכומי ב"כ התובעים, עולה כי הם מקבלים תשלום בגין החזרי הוצאות, נסיעות, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל, גילום, שאינם בגדר "שכר עבודה" ואין לחייב בגינם בפיצויי הלנה בשיעור שנקבע.

משמעות פסק הדין

  • השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
  • אם המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
  • בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.

חקיקה ונהלים