(יצירת דף עם התוכן "{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}} {{תקציר}} {{דגשים | מידע = השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנ...")
 
מ (החלפת טקסט – "== מקורות ==" ב־"== תודות ==")
 
(23 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  = השכר המולן לצורך חישוב [[פיצויי הלנת שכר]] הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
+
| מידע  =השכר המולן לצורך חישוב [[פיצויי הלנת שכר]] הנו  אך ורק  שכר העבודה של העובד ואין הוא כולל  תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
|מידע2אם  המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק  (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
+
|מידע 2= שכר העבודה עליו חלים פיצויי הלנת השכר כולל בחובו  שכר בעד [[דמי חגים|חגים]], פריון עבודה, [[גמול עבור שעות נוספות|שעות נוספות]] ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו
|| מידע3=   בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם
+
| מידע2= תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כגון: נסיעות, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל וגילום אינם בגדר שכר עבודה  לצורך חישוב פיצויי ההלנה
 +
}}
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
 
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
 
| [[שכר העבודה ומרכיביו]]
 
| [[שכר העבודה ומרכיביו]]
שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם=  עמאד אבראהים נ' מועצה מקומית מע'אר
 
|שם=  עמאד אבראהים נ' מועצה מקומית מע'אר
 
|ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה
 
|ערכאה= בית הדין הארצי לעבודה
|שופטים= השופט יגאל פליטמן, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת רונית רוזנפלד
+
|שופטים= השופט שמואל צור, השופטת ורדה וירט-ליבנה, השופטת לאה גליקסמן,
|תיק= עע (ארצי) 731/07
+
|תיק= עע (ארצי) 631/06
|תאריך= 22.06.2008
+
|תאריך= 28.05.2007
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a07000731-132.htm לקריאת פסק הדין] (מאתר נבו)
+
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/a06000631-181.htm לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 +
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* המערערים הנם עובדים של החברה.  
+
* המערערים הנם עובדים של המועצה המקומית.  
* החברה לא שילמה למערערים חלק ממשכורותיהם במועד, והתעוררה בבית הדין האזורי מחלוקת בעניין שיעור [[פיצויי הלנת שכר]] המגיעים למערערים.  
+
* המועצה המקומית  לא שילמה למערערים חלק ממשכורותיהם במועד.
 +
* המערערים הגישו תביעה  ל[[פיצויי הלנת שכר]] בבית הדין האזורי לעבודה.
 
* בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי נסיבות העניין מצדיקות את הפחתת פיצויי ההלנה, וכי פיצויי ההלנה ישולמו על שכר העבודה בלבד ולא על רכיבים אחרים, כגון  תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
 
* בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי נסיבות העניין מצדיקות את הפחתת פיצויי ההלנה, וכי פיצויי ההלנה ישולמו על שכר העבודה בלבד ולא על רכיבים אחרים, כגון  תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
* המערערים הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את הערעור
+
* המערערים הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה.
*  לאחר דחיית הערעור פנו הצדדים לחישוב הסכומים המגיעים למערערים, כמצוות בית הדין האזורי . בפני בית הדין האזורי הוגשה חוות דעת מומחה בה חושבו הסכומים המגיעים למערערים.
 
*  המערערים הסתייג מחוות דעת המומחה הואיל והוא ערך את חישוביו לפי שכר נטו (לאחר ניכוי הסכומים המותרים משכר העבודה כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), ולא  לפי השכר ברוטו (לפני ניכוי הסכומים המותרים  משכר העבודה).
 
*בית הדין האזורי לעבודה קבע כי פיצוי הלנת שכר יחול על השכר  נטו המגיע לעובד, לאחר ניכוי כל הסכומים המותרים בניכוי משכר עבודה מכח החוק.
 
* על החלטה זו הוגש ערעור  לבית הדין הארצי לעבודה.
 
  
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ==
 
== פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ==
* כאשר עסקינן בקביעת השכר לעניין [[פיצויי הלנת שכר], אין אנו עוסקים במונחים של שכר "ברוטו" או "נטו" אלא מהו השכר עליו ייווספו פיצויי ההלנה,
+
* בית הדין הארצי לעבודה קיבל את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה, וקבע שיש לחייב ב[[פיצויי הלנת שכר]] אך ורק בגין שכר העבודה ולא בגין תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
* פיצויי הלנת שכר יחולו על השכר המולן באופן הבא:
+
* מהגדרת "שכר מולן" ב[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif1 סעיף 1 לחוק הגנת השכר], עולה כי רק '''שכר עבודה''' (לרבות תשלומים בעד [[דמי חגים|חגים]], פריון עבודה, [[גמול עבור שעות נוספות|שעות נוספות]] ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו) שלא שולם לעובד במועדים הנקובים בחוק הוא שכר מולן.  
**  העובד יגיש תביעה לפיצויי הלנת שכר לפי השכר ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
+
'''תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות,''' כגון:[[החזר הוצאות נסיעה]][[דמי הבראה]] הוצאות טלפון, אש"ל וגילום '''אינם בגדר שכר עבודה  לצורך חישוב פיצויי ההלנה.'''
** על  המעביד להוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר ליעודם את הניכויים המותרים לפי [https://www.nevo.co.il/law_html/law01/090_001.htm#Seif25סעיף 25 לחוק הגנת השכר]  (כגון סכומים שהמעסיק חייב לנכות למס הכנסה וביטוח לאומי) וסכומים אלה ייחשבו כסכומים שכבר שולמו על חשבון השכר המולן.
+
*  לאור האמור לעיל הערעור נדחה ללא הוצאות.
**  במידה והמעסיק הוכיח כי העביר לייעודם את הניכויים המותרים, פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים .
 
* בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין יוכל לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחול על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם:
 
** בנסיבות בהן המעביד עדיין לא ניכה את תשלומי מס ההכנסה והמוסד לביטוח לאומי מסיבותיו שלו והוא מוכיח כי הוא עומד לנכותם והסכומים הם קצובים, ברורים ומוגדרים בתלוש שכר המונפק כדין, ניתן יהא להפחית סכומים אלה מן השכר המולן גם אם אותם סכומים עוד לא נוכו בפועל במועד מתן פסק הדין,
 
*במקרה זה לא ברור מהחלטתו של בית הדין האזורי האם החברה עמדה בנטל ההוכחה להוכיח מהם הסכומים שהיא הייתה רשאית לנכות משכר העובדה ברוטו של המערערים והאם  היא ניכתה סכומים אלה בפועל והעבירה אותם לייעודם. 
 
* אשר על כן, התיק הוחזר לבית הדין האזורי על מנת לבחון את עניין הניכויים ולקבוע את שיעורו של שכר העבודה לצורך קביעת שיעור פיצויי ההלנה.
 
  
 
==משמעות פסק הדין==
 
==משמעות פסק הדין==
* השכר המולן לצורך חישוב [[פיצויי הלנת שכר]] הוא '''שכר העבודה ברוטו''', ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
+
* שכר המולן לצורך חישוב [[פיצויי הלנת שכר]]  הנו  אך ורק  שכר העבודה  של העובד ואין הוא כולל  תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
*  אם  המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק  (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על '''שכר העבודה נטו''' שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
+
* שכר העבודה  עליו חלים פיצויי הלנת השכר כולל בחובו שכר בעד [[דמי חגים|חגים]], פריון עבודה, [[גמול עבור שעות נוספות|שעות נוספות]] ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
 +
*  '''תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות,''' כגון:[[החזר הוצאות נסיעה]],  [[דמי הבראה]] הוצאות טלפון, אש"ל וגילום '''אינם בגדר שכר עבודה  לצורך חישוב פיצויי ההלנה.'''
 +
 
 +
== חשוב לדעת ==
 +
השכר המולן לצורך חישוב [[פיצויי הלנת שכר]] הוא '''שכר העבודה ברוטו''', ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
 +
*  אם  המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את ה[[ניכויים משכר העובד|ניכויים המותרים]] על פי החוק  (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על '''שכר העבודה נטו''' שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
 
*בנסיבות מיוחדות יוכל  בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.
 
*בנסיבות מיוחדות יוכל  בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.
 +
* [[פיצויי הלנת שכר מחושבים מתוך השכר ברוטו אלא אם המעסיק הוכיח שהעביר את הניכויים המותרים לייעודם|לקריאת פסק דין בנושא זה]].
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
<!--
+
* [[חוק הגנת השכר]] - סעיפים 1, 17.
* חקיקה ונהלים שפסק הדין משפיע עליהם
 
-->
 
* [[חוק הגנת השכר]], סעיף 17, 25.
 
 
* [[חוק הגנת השכר (עיצום כספי)]]
 
* [[חוק הגנת השכר (עיצום כספי)]]
 
* [[חוק העונשין]]
 
* [[חוק העונשין]]
שורה 59: שורה 55:
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
<!--  
 
<!--  
* רשימת הרחבות בנושא, למי שמעוניין לקרוא מעבר
+
== תודות ==
-->
+
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
<!--
+
==Metadata==
== מקורות ==
 
<!--
 
בסעיף זה יש להכניס רשימת מקורות לטקסט לצורך סימוכין ומתן קרדיט
 
-->
 
 
 
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
 
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
שורה 77: שורה 65:
 
[[קטגוריה:תשלומים]]
 
[[קטגוריה:תשלומים]]
 
[[קטגוריה:המשפט הפלילי]]
 
[[קטגוריה:המשפט הפלילי]]
 +
 +
[[ar:تحسب تعويضات تأخير دفع الأجر من أجر العمل فقط بدون المدفوعات الإضافية]]

גרסה אחרונה מ־14:36, 28 בדצמבר 2018

הקדמה:

השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הנו אך ורק שכר העבודה של העובד ואין הוא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות
שכר העבודה עליו חלים פיצויי הלנת השכר כולל בחובו שכר בעד חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו
תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כגון: נסיעות, דמי הבראה, הוצאות טלפון, אש"ל וגילום אינם בגדר שכר עבודה לצורך חישוב פיצויי ההלנה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
עע (ארצי) 631/06
תאריך:
28.05.2007

רקע עובדתי

  • המערערים הנם עובדים של המועצה המקומית.
  • המועצה המקומית לא שילמה למערערים חלק ממשכורותיהם במועד.
  • המערערים הגישו תביעה לפיצויי הלנת שכר בבית הדין האזורי לעבודה.
  • בפסק דינו קבע בית הדין האזורי כי נסיבות העניין מצדיקות את הפחתת פיצויי ההלנה, וכי פיצויי ההלנה ישולמו על שכר העבודה בלבד ולא על רכיבים אחרים, כגון תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות.
  • המערערים הגישו ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה.

פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה

  • בית הדין הארצי לעבודה קיבל את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה, וקבע שיש לחייב בפיצויי הלנת שכר אך ורק בגין שכר העבודה ולא בגין תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
  • מהגדרת "שכר מולן" בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, עולה כי רק שכר עבודה (לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו) שלא שולם לעובד במועדים הנקובים בחוק הוא שכר מולן.
  • תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כגון:החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות טלפון, אש"ל וגילום אינם בגדר שכר עבודה לצורך חישוב פיצויי ההלנה.
  • לאור האמור לעיל הערעור נדחה ללא הוצאות.

משמעות פסק הדין

  • שכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הנו אך ורק שכר העבודה של העובד ואין הוא כולל תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
  • שכר העבודה עליו חלים פיצויי הלנת השכר כולל בחובו שכר בעד חגים, פריון עבודה, שעות נוספות ותשלומים אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו.
  • תשלומים בגין החזרי הוצאות או זכויות נלוות, כגון:החזר הוצאות נסיעה, דמי הבראה הוצאות טלפון, אש"ל וגילום אינם בגדר שכר עבודה לצורך חישוב פיצויי ההלנה.

חשוב לדעת

  • השכר המולן לצורך חישוב פיצויי הלנת שכר הוא שכר העבודה ברוטו, ללא תשלומים נלווים והחזרי הוצאות.
  • אם המעסיק הוכיח כי מתוך השכר ברוטו הוא ניכה והעביר לייעודם את הניכויים המותרים על פי החוק (כגון מס הכנסה וביטוח לאומי), פיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו שיוותר לאחר העברת הניכויים המותרים
  • בנסיבות מיוחדות יוכל בית הדין לקבוע שפיצויי הלנת השכר יחולו על שכר העבודה נטו ולא על השכר ברוטו, גם אם המעסיק טרם העביר את הניכויים המותרים לייעודם.
  • לקריאת פסק דין בנושא זה.

חקיקה ונהלים