שורה 22: שורה 22:
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
<!-- הסבר קצר על פסק הדין. -->
+
==הרקע העובדתי==
ביום 8.4.2013 הגיע התובע אל המסעדה וביקש לעבוד בתפקיד מלצר .  
+
ביום 8.4.2013 הגיע התובע, אזרח ישראלי ממוצא ערבי, אל המסעדה (הנתבעת) וביקש לעבוד בתפקיד מלצר.  
 
+
* מנהל המשמרת ערך לתובע ראיון עבודה שבסיומו סוכם כי התובע יגיע למחרת למשמרת התלמדות.
התובע פגש במסעדה את מנהל המשמרת מר אריאל קקון (להלן: מר קקון). מר קקון ערך לתובע ראיון עבודה שבסיומו סוכם כי התובע יגיע למחרת למשמרת התלמדות
+
* לקראת סוף משמרת ההתלמדות פנה מנהל המשמרת אל התובע ושאל אותו למוצאו. התובע השיב שהוא ערבי.  
לקראת סוף המשמרת פנה מר קקון אל התובע ושאל אותו למוצאו. התובע השיב שהוא ערבי. בתגובה אמר מר קקון לתובע שמדובר במסעדה כשרה למהדרין ולכן על פי הוראות הרבנות הוא אינו יכול להעסיקו מחמת דתו בתפקיד מלצר. מר קקון הציע לתובע לעבוד במסעדה סמוכה בשם "הסוכה הלבנה". מר קקון שילם לתובע עבור עבודתו והלך עימו למסעדת "הסוכה הלבנה" על מנת לשוחח עם הבעלים ולמצוא לתובע עבודה בתפקיד מלצר באותה מסעדה .
+
*בתגובה לתשובתו של התובע ענה מנהל המשמרת שמדובר במסעדה כשרה למהדרין ולכן על פי הוראות הרבנות המסעדה אינה יכולה להעסיקו מחמת דתו בתפקיד מלצר. (יש לציין שאין איסור להעסיק מלצר שאינו יהודי במסעדה כשרה  אך קיימים קשיים אובייקטיביים בהעסקתו בשל המגבלות ההלכתיות השונות כמו למשל, איסור פתיחת בקבוק יין ואיסור הדלקת אש לבישול).
ביום 13.10.2013 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין מחמת לאום ו/או דת בהתאם לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: החוק).  
+
*מנהל המשמרת הציע לתובע לעבוד במסעדה סמוכה, ואף הלך עימו למסעדת הסמוכה על מנת לשוחח עם הבעלים ולמצוא לתובע עבודה בתפקיד מלצר.
התובע טען שכל הטענות בנוגע לתפקודו הלקוי אינן נכונות ושמר קקון פיטר אותו בשל מוצאו הערבי בלבד.
+
*ביום 13.10.2013 הגיש התובע תביעה בבית הדין האזורי לעבודה  נגד הנתבעת לפיצוי בגין אפליהשלא כדין מחמת לאום ו/או דת בהתאם ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], התשמ"ח-1988 .
הנתבעת טענה שהתובע לא ביצע את עבודתו באופן מקצועי ושכישוריו לא תאמו את דרישותיה ולכן לא התקבל לעבודה. עוד נטען שמדובר בשיקולים ענייניים ושאין קשר בין מוצאו הערבי של התובע לאי קבלתו לעבודה.  
+
* התובע טען שפוטר או שלא התקבל לעבודה בשל מוצאו הערבי בלבד ובניגוד ללחוק ולעיקרון השיוויון.
*סעיף 2 לחוק אוסר על אפליה מטעמי מוצא בקשר לקבלה לעבודה ובקשר לפיטורים.
+
*הנתבעת טענה שהתובע לא ביצע את עבודתו באופן מקצועי ושכישוריו לא תאמו את דרישותיה ולכן לא התקבל לעבודה. עוד נטען שמדובר בשיקולים ענייניים ושאין קשר בין מוצאו הערבי של התובע לאי קבלתו לעבודה.  
בהתאם לפסיקה על מנת להפוך את נטל הראיה על העובד להראות שהתקיימו בו התנאים והכישורים הנדרשים לצורך העבודה וכן להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת המעסיק הייתה נגועה באפליה פסולה
+
* ביום 05.07.2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את תביעתו של התובע ופסק לזכותו פיצויים בסך 30,000 ש"ח בשל אפליה אסורה בקבלה לעבודה מחמת לאום ו/או דת.
*התובע הביא ראשית ראייה לכך שלא התקבל לעבודה מטעמי לאום ו/או דת. הנתבעת לא הפריכה את טענות התובע ולא הוכיחה שלא התקבל לעבודה מכיוון שהיה חסר כישורים לתפקיד
+
==פסיקת בית הין האזורי לעבודה
 +
*סעיף 2 ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] אוסר על אפליה מטעמי מוצא בקשר לקבלה לעבודה ובקשר לפיטורים.
 +
בהתאם לפסיקה על מנת להפוך את נטל הראיה ולהעבירה מהתובע לנתבע, על העובד להראות שהתקיימו בו התנאים והכישורים הנדרשים לצורך העבודה וכן להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת המעסיק הייתה נגועה באפליה פסולה
 +
*התובע הביא ראשית ראייה לכך שלא התקבל לעבודה מטעמי לאום ו/או דת. הנתבעת לא הפריכה את טענות התובע ולא הוכיחה שלא התקבל לעבודה מכיוון שהיה חסר כישורים לתפקיד:
 
**מנהל המשמרת בנתבעת אמר לתובע שהוא לא יכול לעבוד אצל הנתבעת מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה ולקבוע שהתובע הביא "ראשית ראיה" לכך שלא התקבל לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו
 
**מנהל המשמרת בנתבעת אמר לתובע שהוא לא יכול לעבוד אצל הנתבעת מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה ולקבוע שהתובע הביא "ראשית ראיה" לכך שלא התקבל לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו
 
**הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היה חסר כישורים לעבוד בתפקיד מלצר או שתפקד באופן לקוי ושזו הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה. העובדה שהתובע אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה,
 
**הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היה חסר כישורים לעבוד בתפקיד מלצר או שתפקד באופן לקוי ושזו הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה. העובדה שהתובע אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה,
 
**הוכח כי הנתבעת אינה מעסיקה עובדים ערבים במסעדה וקיים ספק אם העסיקה עובדים ערבים במסעדה בעבר. עובדה זו מחזקת אף היא את גרסת התובע ולפיה הסיבה האמיתית לאי קבלתו לעבודה במלצרות הייתה העובדה שאינו יהודי.
 
**הוכח כי הנתבעת אינה מעסיקה עובדים ערבים במסעדה וקיים ספק אם העסיקה עובדים ערבים במסעדה בעבר. עובדה זו מחזקת אף היא את גרסת התובע ולפיה הסיבה האמיתית לאי קבלתו לעבודה במלצרות הייתה העובדה שאינו יהודי.
*כידוע, בהתאם לפסיקה על מנת להוכיח אפליה פסולה אין העובד נדרש להראות ששקילת שיקול פסול הייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה על אי קבלתו לעבודה אלא די בכך שישכנע ששיקול זה אכן נשקל על ידי המעביד בבואו לגבש את החלטתו
+
*בהתאם לפסיקה על מנת להוכיח אפליה פסולה אין העובד נדרש להראות ששקילת שיקול פסול הייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה על אי קבלתו לעבודה ,תאלא די בכך שישכנע ששיקול זה אכן נשקל על ידי המעביד בבואו לגבש את החלטתו.
 
*ההחלטה שלא לקבל את התובע לעבודה התקבלה על ידי מנהל המשמרת בנתבעת שהוא הגורם המוסמך בנתבעת לקבלה, ולכן ניתן לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין אי קבלתו לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.
 
*ההחלטה שלא לקבל את התובע לעבודה התקבלה על ידי מנהל המשמרת בנתבעת שהוא הגורם המוסמך בנתבעת לקבלה, ולכן ניתן לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין אי קבלתו לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.
*הטענות בדבר תפקודו הלקוי של התובע לא הוכחו ושוכנענו שהעובדה שהתובע אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה, ולמצער, הייתה אחת הסיבות שנשקלו בעת קבלת ההחלטה, כך ששיקול זה לכל הפחות "מכתים" את ההחלטה בפגם של אי קבלה לעבודה שלא כדין
 
 
*לא מצאנו כי התובע התנהל בחוסר תום לב כאשר החליט להקליט את השיחה עם מר קקון או שיש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא מגיש תביעות כאשר הוא מופלה על ידי בעלי עסקים.  
 
*לא מצאנו כי התובע התנהל בחוסר תום לב כאשר החליט להקליט את השיחה עם מר קקון או שיש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא מגיש תביעות כאשר הוא מופלה על ידי בעלי עסקים.  
*ביה"ד הביא בחשבון שמדובר בהפרה של סעיף 2 לחוק ומאידך את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בהעסקת עובד שאינו יהודי במסעדה כשרה למהדרין ואת העובדה שהנתבעת מצאה לתובע עבודה חלופית במסעדה סמוכה, והעמיד את הפיצוי על סך של 30,000 ₪.
+
*ביה"ד הביא בחשבון שמדובר בהפרה של סעיף 2 לחוק וכן את החומרה שיש לייחס לאפליה על רקע השתייכות לאומית ו/או דתית, ומאידך את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בהעסקת עובד שאינו יהודי במסעדה כשרה למהדרין ואת העובדה שהנתבעת מצאה לתובע עבודה חלופית במסעדה סמוכה, והעמיד את הפיצוי על סך של 30,000 ₪.
 
==החלטת בית הדין==
 
==החלטת בית הדין==
 
* בית הדין קבע, שהתנהלות מנהל המוקד, שסירב לראיין את התובע בטענה שאין צורך בעובדים, למרות שבמקביל התראיינו לחברה חברים של התובע ואחת מהם אף התקבלה לעבודה, מעידה שדחיית התובע נעשתה על רקע מוצאו.
 
* בית הדין קבע, שהתנהלות מנהל המוקד, שסירב לראיין את התובע בטענה שאין צורך בעובדים, למרות שבמקביל התראיינו לחברה חברים של התובע ואחת מהם אף התקבלה לעבודה, מעידה שדחיית התובע נעשתה על רקע מוצאו.

גרסה מ־20:03, 15 ביולי 2015

הקדמה:

סטודנט יוצא אתיופיה נדחה בשל מוצאו כאשר הגיע לראיון עבודה
לתובע נפסק פיצוי בסך 95,000 ש"ח בגין אפליה
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית דין אזורי לעבודה בת"א - יפו
מס' תיק:
סע"ש 28707-10-13
תאריך:
05.07.2015
קישור:

הרקע העובדתי

ביום 8.4.2013 הגיע התובע, אזרח ישראלי ממוצא ערבי, אל המסעדה (הנתבעת) וביקש לעבוד בתפקיד מלצר.

  • מנהל המשמרת ערך לתובע ראיון עבודה שבסיומו סוכם כי התובע יגיע למחרת למשמרת התלמדות.
  • לקראת סוף משמרת ההתלמדות פנה מנהל המשמרת אל התובע ושאל אותו למוצאו. התובע השיב שהוא ערבי.
  • בתגובה לתשובתו של התובע ענה מנהל המשמרת שמדובר במסעדה כשרה למהדרין ולכן על פי הוראות הרבנות המסעדה אינה יכולה להעסיקו מחמת דתו בתפקיד מלצר. (יש לציין שאין איסור להעסיק מלצר שאינו יהודי במסעדה כשרה אך קיימים קשיים אובייקטיביים בהעסקתו בשל המגבלות ההלכתיות השונות כמו למשל, איסור פתיחת בקבוק יין ואיסור הדלקת אש לבישול).
  • מנהל המשמרת הציע לתובע לעבוד במסעדה סמוכה, ואף הלך עימו למסעדת הסמוכה על מנת לשוחח עם הבעלים ולמצוא לתובע עבודה בתפקיד מלצר.
  • ביום 13.10.2013 הגיש התובע תביעה בבית הדין האזורי לעבודה נגד הנתבעת לפיצוי בגין אפליהשלא כדין מחמת לאום ו/או דת בהתאם לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 .
  • התובע טען שפוטר או שלא התקבל לעבודה בשל מוצאו הערבי בלבד ובניגוד ללחוק ולעיקרון השיוויון.
  • הנתבעת טענה שהתובע לא ביצע את עבודתו באופן מקצועי ושכישוריו לא תאמו את דרישותיה ולכן לא התקבל לעבודה. עוד נטען שמדובר בשיקולים ענייניים ושאין קשר בין מוצאו הערבי של התובע לאי קבלתו לעבודה.
  • ביום 05.07.2015 קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב את תביעתו של התובע ופסק לזכותו פיצויים בסך 30,000 ש"ח בשל אפליה אסורה בקבלה לעבודה מחמת לאום ו/או דת.

==פסיקת בית הין האזורי לעבודה

בהתאם לפסיקה על מנת להפוך את נטל הראיה ולהעבירה מהתובע לנתבע, על העובד להראות שהתקיימו בו התנאים והכישורים הנדרשים לצורך העבודה וכן להביא ראשית ראיה לכך שהחלטת המעסיק הייתה נגועה באפליה פסולה

  • התובע הביא ראשית ראייה לכך שלא התקבל לעבודה מטעמי לאום ו/או דת. הנתבעת לא הפריכה את טענות התובע ולא הוכיחה שלא התקבל לעבודה מכיוון שהיה חסר כישורים לתפקיד:
    • מנהל המשמרת בנתבעת אמר לתובע שהוא לא יכול לעבוד אצל הנתבעת מכיוון שהרבנות אוסרת על העסקתו מחמת דתו. די באמירה זו על מנת לבסס טענה של אפליה אסורה ולקבוע שהתובע הביא "ראשית ראיה" לכך שלא התקבל לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו
    • הנתבעת לא הוכיחה שהתובע היה חסר כישורים לעבוד בתפקיד מלצר או שתפקד באופן לקוי ושזו הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה. העובדה שהתובע אינו יהודי הייתה הסיבה לאי קבלתו לעבודה,
    • הוכח כי הנתבעת אינה מעסיקה עובדים ערבים במסעדה וקיים ספק אם העסיקה עובדים ערבים במסעדה בעבר. עובדה זו מחזקת אף היא את גרסת התובע ולפיה הסיבה האמיתית לאי קבלתו לעבודה במלצרות הייתה העובדה שאינו יהודי.
  • בהתאם לפסיקה על מנת להוכיח אפליה פסולה אין העובד נדרש להראות ששקילת שיקול פסול הייתה הגורם היחיד או המרכזי שהביא לקבלת ההחלטה על אי קבלתו לעבודה ,תאלא די בכך שישכנע ששיקול זה אכן נשקל על ידי המעביד בבואו לגבש את החלטתו.
  • ההחלטה שלא לקבל את התובע לעבודה התקבלה על ידי מנהל המשמרת בנתבעת שהוא הגורם המוסמך בנתבעת לקבלה, ולכן ניתן לחייב את הנתבעת בפיצוי התובע בגין אי קבלתו לעבודה מחמת לאומיותו ו/או דתו.
  • לא מצאנו כי התובע התנהל בחוסר תום לב כאשר החליט להקליט את השיחה עם מר קקון או שיש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא מגיש תביעות כאשר הוא מופלה על ידי בעלי עסקים.
  • ביה"ד הביא בחשבון שמדובר בהפרה של סעיף 2 לחוק וכן את החומרה שיש לייחס לאפליה על רקע השתייכות לאומית ו/או דתית, ומאידך את הקשיים האובייקטיביים הכרוכים בהעסקת עובד שאינו יהודי במסעדה כשרה למהדרין ואת העובדה שהנתבעת מצאה לתובע עבודה חלופית במסעדה סמוכה, והעמיד את הפיצוי על סך של 30,000 ₪.

החלטת בית הדין

  • בית הדין קבע, שהתנהלות מנהל המוקד, שסירב לראיין את התובע בטענה שאין צורך בעובדים, למרות שבמקביל התראיינו לחברה חברים של התובע ואחת מהם אף התקבלה לעבודה, מעידה שדחיית התובע נעשתה על רקע מוצאו.
  • בית הדין התרשם, כי יחסה המפלה של החברה הנתבעת כלפי התובע לא נבע ממדיניות מכוונת, גורפת ומודעת של אפליה מצד ההנהלה או עובדיה הבכירים, אלא בשל דעה קדומה של הממונה על קבלת עובדים ובשל אדישותו וזלזולו בתחושת האפליה שיכל לעורר אצל מועמדים במצבו של התובע.
  • עומק האפליה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ועומק העלבון אשר נגרם להם עקב כך, מחייבים נקיטה במדיניות של "יד קשה" מול מעסיקים המפלים עובדים או מועמדים לעבודה ממוצא אתיופי.
  • יש לחזק את ההכרה המוסדית בשאיפה לשוויון, במיוחד כאשר ההתנהגות המפלה מלווה באדישות וזלזול לתוצאות האפליה.
  • צויין שעל מעביד להפגין אמפתיה סבירה על מנת למנוע תחושות שכאלו.
  • בית הדין פסק שהתובע יפוצה בסך של 95,000 ש"ח. בנוסף, חוייבה הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחה לתובע בסך של 15,000 ש"ח.

משמעות

  • אפליה נגד אדם על רקע מוצאו עשויה לחייב את המעביד בפיצוי כספי, גם אם היחס המפלה אינו נובע ממדיניות מכוונת של

חקיקה ונהלים


מקורות

  • פסק הדין באדיבות אתר "נבו".