מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
מ (החלפת טקסט – "([א-ת]),([א-ת])" ב־"$1, $2")
 
שורה 51: שורה 51:
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
 
* בירור גילו של מועמד לעבודה יכול להיחשב כאפליה עקיפה מחמת גיל.
 
* בירור גילו של מועמד לעבודה יכול להיחשב כאפליה עקיפה מחמת גיל.
* מעסיק השואל מועמד  לעבודה, מהו גילו,עשוי להיחשב כמי שמבצע אפליה מחמת גיל.
+
* מעסיק השואל מועמד  לעבודה, מהו גילו, עשוי להיחשב כמי שמבצע אפליה מחמת גיל.
 
* בית הדין עשוי לחייב מעסיק, ששאל מועמד לעבודה מהו גילו, לשלם למועמד פיצוי, אף אם לשאלת הגיל לא היתה השפעה על ההחלטה אם לקבלו לעבודה או לא, ואף אם לא נגרם כל נזק למועמד.
 
* בית הדין עשוי לחייב מעסיק, ששאל מועמד לעבודה מהו גילו, לשלם למועמד פיצוי, אף אם לשאלת הגיל לא היתה השפעה על ההחלטה אם לקבלו לעבודה או לא, ואף אם לא נגרם כל נזק למועמד.
  

גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי בסך 5,000 ש"ח למועמד לעבודה שנשאל במהלך ראיון עבודה מהו גילו
התובע טען כי הופלה על רקע גילו בהליך הקבלה לעבודה
בית הדין קבע כי עצם העלאת שאלת הגיל בראיון עבודה, גם אם בתמימות מסוימת, מהווה "הפלייה עקיפה"

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו
מס' תיק:
ס"ע 14532-09-16
תאריך:
11.03.2019
אזהרה
פסק דין זה ניתן בבית הדין האזורי לעבודה ואינו מהווה הלכה משפטית מחייבת
נכון למועד כתיבת פרטי פסק הדין, סוגיה זו טרם נידונה בבית הדין הארצי לעבודה או בבית המשפט העליון, ולפיכך טרם ניתנה הלכה מחייבת בסוגיה זו.
  • התובע הגיש תביעה כספית לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי הופלה בהליכי הקבלה לעבודה אצל הנתבעת, בשל גילו.
  • הנתבעת היא חברה העוסק בשיווק ופרסום דיגיטלי והתובע התמודד לתפקיד מנהל תוכן (קופירייטר).

טענות התובע

  • במהלך הראיון, הוא נשאל מה גילו וביקש שלא לענות על כך שכן מדובר בשאלה לא מותרת ולא לגיטימית.
  • לאחר שנשאל פעמים נוספות והופעל עליו לחץ לומר את גילו, ענה כי הוא בן 44.
  • לאחר שענה, חש חוסר בטחון, הפסיק לתפקד בצורה המאפיינת אותו והבין שהוא נמדד לא רק על סמך כישוריו אלא גם על סמך גילו.
  • היותו בן 44 פגע בסיכויו להתקבל לתפקיד.

טענות הנתבעת

  • האווירה בראיון היתה נעימה ונינוחה והמראיין שאל את התובע שאלות מקצועיות ושאלות הקשורות לתוצאות שהשיג בעבודתיו הקודמות.
  • בין התובע למראיין התפתחה שיחה חברית ונעימה בנוגע לתחביב ששניהם חולקים - תקליטנות.
  • המראיין שאל מהו גילו של התובע בהקשר של השיחה החברית בנושא התחביב המשותף ולא היתה קשורה לעבודה.
  • התובע אמר מהו גילו והמראיין החמיא לתובע על כך שהוא נראה צעיר מכפי גילו.

פסיקת בית הדין

  • התובע נשאל במהלך ראיון העבודה לגילו ויש בכך פסול מסוים.
  • התקבלה עמדת הנתבעת ולפיה המראיין שאל לגילו של התובע בתמימות ובמהלך שיחה שהתקיימה ביניהם ברוח טובה בנושא התחביב המשותף.
  • למרות שלא היתה השפעה (או שהיתה השפעה מזערית) של עניין הגיל על ההחלטה שלא לקבל את התובע לתפקיד, יש חשיבות לשאלה כיצד הדבר נראה בעיניי מתבונן מהצד.
  • אף שלא מדובר ב"הפלייה ישירה ומכוונת", עצם העלאת סוגיית הגיל, גם אם בתמימות מסוימת, מהווה "הפלייה עקיפה".
  • לאור הנסיבות, לתובע נפסק פיצוי כספי שנמצא ב"רף הנמוך"- 5,000 ש"ח.

משמעות

  • בירור גילו של מועמד לעבודה יכול להיחשב כאפליה עקיפה מחמת גיל.
  • מעסיק השואל מועמד לעבודה, מהו גילו, עשוי להיחשב כמי שמבצע אפליה מחמת גיל.
  • בית הדין עשוי לחייב מעסיק, ששאל מועמד לעבודה מהו גילו, לשלם למועמד פיצוי, אף אם לשאלת הגיל לא היתה השפעה על ההחלטה אם לקבלו לעבודה או לא, ואף אם לא נגרם כל נזק למועמד.

חשוב לדעת

  • מלבד גילו של מועמד או עובד, קיימות שאלות נוספות שעשויות להצביע על שיקולים מפלים ואסורים מצדו של המעסיק, והן עלולות להוות משקל ראייתי כנגד המעסיק, במקרה שתעלה כנגדו טענה בדבר אפליה אסורה בקבלה לעבודה.
  • למידע נוסף ראו שאלות העשויות להצביע על שיקולים מפלים בראיון עבודה.

חקיקה ונהלים

תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר "נבו".