(החלטת בית הדין)
שורה 29: שורה 29:
  
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* התובעת,  אישה חרדית, גננת שעבדה במשך שנים ברשת גנים חרדית, שובצה ביום 25.08.2011 ע"י המפקחת על גני הילדים הממלכתיים -דתיים כגננת בגן נבטים שהוא גן ממלכתי-דתי בחדרה.  
+
* התובעת,  גננת חרדית, שובצה ביום 25.08.2011 ע"י המפקחת על גני הילדים הממלכתיים -דתיים כגננת בגן נבטים, שהוא גן ממלכתי-דתי בחדרה.  
*העירייה הינה הבעלים והמפעילה של הגנים העירוניים ברחבי העיר חדרה ו הנתבעת 2 (המדינה או משרד החינוך) הינו המעסיק של הגננות בגנים העירוניים.
+
* הנתבעת 1, העירייה, הינה הבעלים והמפעילה של הגנים העירוניים ברחבי העיר חדרה והנתבעת 2 ,המדינה או משרד החינוך, הינו המעסיק של הגננות בגנים העירוניים.
 
* הגננת קיבלה את מפתחות הגן והחלה לעסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.
 
* הגננת קיבלה את מפתחות הגן והחלה לעסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.
 
*כעבור מספר ימים הודיעה לה המפקחת שעיריית חדרה מתנגדת לשיבוץ.  
 
*כעבור מספר ימים הודיעה לה המפקחת שעיריית חדרה מתנגדת לשיבוץ.  
*הגננת פנתה למנהל אגף הגנים בעירייה לברר מדוע והוא הבהיר לה שהתנגדות העירייה לשיבוצה  בגן נבטים נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית .
+
*הגננת פנתה למנהל אגף הגנים בעיריית חדרה כדי לברר מדוע והוא הבהיר לה שהתנגדות העירייה לשיבוצה  בגן נבטים נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית .
* התובעת טוענת שהנתבעות ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן נבטים בשנת הלימודים תשע"ב כי היא  מנהלת אורח חיים דתי-חרדי וזאת  אפליה אסורה בניגוד ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]].חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ולחוקי היסוד.התובעת הגישה כנגד הנתבעות תביעה  עקב אפליה שלא כדין ,  בטענה שהיא פוטרה מעבודתה כגננת על רקע היותה אישה חרדית המנהלת אורח חיים דתי וזאת בניגוד ל
+
* התובעת טענה שהנתבעות ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן נבטים כי היא  מנהלת אורח חיים דתי-חרדי וזאת  אפליה אסורה בניגוד ל [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]].
*העיריה טוענת שהתובעת לא שובצה לעבודה בגן נבטים על רקע תפקודה הבעייתי ולא בשל היותה חרדית.  לחלופין, גם אם יקבע שהתובעת הופלתה בקבלה לעבודה בגן נבטים, המדובר בהפליה המתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה כאמור בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
+
*העירייה טענה שהתובעת לא שובצה לעבודה בגן נבטים על רקע תפקודה הבעייתי ולא בשל היותה חרדית.  לחלופין טענה העירייה, שגם אם יקבע שהתובעת הופלתה בקבלה לעבודה בגן נבטים, המדובר בהפליה המתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה כאמור בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
* המדינה הוסיפה וטענה שהשיבוץ של התובעת כגננת בגן נבטים היה מותנה באישור העירייה. משכך, הליך השיבוץ של התובעת לא הושלם, היא לא קיבלה הודעת שיבוץ, לא התקבלה לעבודה ומכאן שלא פוטרה.
+
* המדינה הוסיפה וטענה שהשיבוץ של התובעת כגננת בגן נבטים היה מותנה באישור העירייה. משכך, הליך השיבוץ של התובעת לא הושלם, היא לא קיבלה הודעת שיבוץ, לא התקבלה לעבודה ומכאן שלא פוטרה.
 
==החלטת בית הדין==
 
==החלטת בית הדין==
 
* בית הדין קבע כי התובעת הופלתה בקבלה לעבודה.
 
* בית הדין קבע כי התובעת הופלתה בקבלה לעבודה.

גרסה מ־16:03, 25 ביולי 2015

הקדמה:

בית הדין לעבודה פסק פיצויים בסך 50,000 ש"ח לעורכת דין שהופלתה בקבלה לעבודה בשל היותה אם לילדים והשתייכותה למגזר הדתי
כאשר מעסיק שואל במהלך ראיון עבודה שאלות הנוגעות לעילות האפליה שבחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, נוצרת הנחה כי הוא הפלה את המועמד לעבודה, ועל המעסיק הנוטל להוכיח כי לא היתה אפליה
ניתן לקבל פיצויי כספי בגין אפליה בקבלה לעבודה גם אם לא נגרם למועמד נזק ממשי
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה
מס' תיק:
סע (חי') 8236-01-12‏
תאריך:
21.06.2015

רקע עובדתי

  • התובעת, גננת חרדית, שובצה ביום 25.08.2011 ע"י המפקחת על גני הילדים הממלכתיים -דתיים כגננת בגן נבטים, שהוא גן ממלכתי-דתי בחדרה.
  • הנתבעת 1, העירייה, הינה הבעלים והמפעילה של הגנים העירוניים ברחבי העיר חדרה והנתבעת 2 ,המדינה או משרד החינוך, הינו המעסיק של הגננות בגנים העירוניים.
  • הגננת קיבלה את מפתחות הגן והחלה לעסוק בהכנות לפתיחת שנת הלימודים.
  • כעבור מספר ימים הודיעה לה המפקחת שעיריית חדרה מתנגדת לשיבוץ.
  • הגננת פנתה למנהל אגף הגנים בעיריית חדרה כדי לברר מדוע והוא הבהיר לה שהתנגדות העירייה לשיבוצה בגן נבטים נובעת מהתנגדות ההורים לשיבוצה של גננת חרדית .
  • התובעת טענה שהנתבעות ביטלו את השיבוץ שלה כגננת בגן נבטים כי היא מנהלת אורח חיים דתי-חרדי וזאת אפליה אסורה בניגוד ל חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
  • העירייה טענה שהתובעת לא שובצה לעבודה בגן נבטים על רקע תפקודה הבעייתי ולא בשל היותה חרדית. לחלופין טענה העירייה, שגם אם יקבע שהתובעת הופלתה בקבלה לעבודה בגן נבטים, המדובר בהפליה המתחייבת מאופיו או ממהותו של התפקיד או המשרה כאמור בסעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  • המדינה הוסיפה וטענה שהשיבוץ של התובעת כגננת בגן נבטים היה מותנה באישור העירייה. משכך, הליך השיבוץ של התובעת לא הושלם, היא לא קיבלה הודעת שיבוץ, לא התקבלה לעבודה ומכאן שלא פוטרה.

החלטת בית הדין

  • בית הדין קבע כי התובעת הופלתה בקבלה לעבודה.
  • בנסיבות אלו, עובר הנטל לנתבעות להוכיח כי התובעת לא הופלתה לרעה בקשר לאי שיבוצה בגן נבטים מחמת היותה חרדית.


  • הנתבעות לא הרימו את הנטל להוכיח כי ביטול השיבוץ של התובעת לגן הילדים לא היו נגועים באפליה פסולה על רקע היותה של התובעת חרדית.
  • בנסיבות אלו, אנו סבורים שלא הוכח כי היה בתפקוד התובעת סיבה לביטול השיבוץ בגן נבטים ועל כן, יש להעביר את נטל לנתבעות להוכיח כי לא היה קשר בין ביטול השיבוץ של התובעת בגן נבטים לבין היותה חרדית.
  • התקשנו לקבל את גרסת הנתבעות לגבי תפקודה הבעייתי של התובעת לנוכח הסתירות שהתגלעו בעדויות הנתבעות ולנוכח התרשמותנו שעדי העירייה הגזימו בתיאוריהם על מנת לייצר גרסה בדבר בעיות בתפקוד

אין מחלוקת שבעקבות שיבוצה של התובעת לגן נבטים, נערכו פניות של הורים למחלקת החינוך העירייה שהביעו חשש כי התובעת אינה מתאימה לשמש כגננת בגן של ילדים חילוניים ומסורתיים

  • הוכח, כי העירייה התנגדה לשיבוץ התובעת בגן נבטים עקב פניות ולחץ ההורים שלא לשבץ בגן גננת חרדית. השיקול המרכזי לביטול השיבוץ של התובעת בגן נבע מהיותה דתיה חרדית.

לנוכח כל האמור, מצאנו שהשיקול המרכזי לביטול השיבוץ של התובעת בגן נבטים בשנת הלימודים תשע"ב נבע מהיותה דתיה חרדית. למעלה מהצורך נבהיר, כי גם אם היינו קובעים שקיימים שיקולים עניינים נוספים לביטול השיבוץ של התובעת, הרי שבהתאם ל"מודל ההכתמה", די בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שעמדו בבסיס ביטול השיבוץ כדי להכתים את ההחלטה כהחלטה מפלה די בכך שהשיקול המפלה היווה שיקול אחד במסגרת השיקולים שעמדו בבסיס ביטול השיבוץ כדי להכתים את ההחלטה כהחלטה מפלה.

  • מקובלת עלינו טענת התובעת לפיה יש לראות בנתבעות כמעביד משותף לצורך תחולת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
  • בית הדין חייב את המעסיק לשלם לתובעת פיצויים בסך 50,000 ש"ח מבלי שהתובעת נזקקה להוכיח כי נגרם לה נזק כלשהו.

משמעות

  • מותר למעסיק לערוך תיאום ציפיות הנוגעות לדרישות התפקיד, אולם יש להתחשב בזכותו של המועמד לעבודה לפרטיות.
  • אם מועמד הבהיר כי יוכל לעמוד בדרישות, אין להמשיך ולהציג לו שאלות החודרות לפרטיותו.
  • עצם העלאת שאלות המתיחסות לסוגיות כמו דת, מין, מצב משפחתי, נטייה, השתייכות פוליטית וכו', יוצרת הנחה כי המעסיק הפלה את המועמד על רקע השתייכותו לאחת מהקבוצות הללו, ועל המעסיק מוטל נטל ההוכחה כי לא הפלה את המועמד.
  • לצורך בדיקת השאלה, אם מועמד לעבודה הופלה, אין רלוונטיות לשאלה, אם התפקיד אויש בסופו של דבר. די בכך שבמהלך תהליך המיון לעבודה הפגין המעסיק התנהגות מפלה.

באשר לפיצוי בגין נזק לא ממוני – בהתחשב בכך, שקבענו שהשיקול לביטול השיבוץ של התובעת נבע אך ורק מחמת היותה חרדית אנו מעמידים את הפיצוי הלא ממוני על סך של 50,000 ₪.

חקיקה ונהלים

מקורות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.