בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "הסבר קצר על התקדים המשפטי" ב־"הסבר קצר על פסק הדין") |
בוט התיקונים (שיחה | תרומות) מ (הסרת הערות/הנחיות מיותרות) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
<!-- הסבר קצר על פסק הדין. --> | <!-- הסבר קצר על פסק הדין. --> | ||
− | {{פסק דין/סיום הקדמה}} | + | {{פסק דין/סיום הקדמה}} |
אדם עם לקות שמיעה לא התקבל לעבודה כבקר בתחבורה ציבורית. | אדם עם לקות שמיעה לא התקבל לעבודה כבקר בתחבורה ציבורית. | ||
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ייצגה את התובע ואת ארגון [[בזכות]] בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.<br /> | הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ייצגה את התובע ואת ארגון [[בזכות]] בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.<br /> |
גרסה מ־18:31, 1 באפריל 2014
תבנית:פסק דין/תחילת טור ימני
תבנית:פסק דין/סיום הקדמה
אדם עם לקות שמיעה לא התקבל לעבודה כבקר בתחבורה ציבורית.
הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ייצגה את התובע ואת ארגון בזכות בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
בתביעה נטען, כי החברה הפלתה את המועמד על רקע מוגבלותו, כאשר החליטה שאינו מתאים לתפקיד בשל העובדה שהרכיב מכשיר שמיעה, וזאת מבלי לבדוק כלל את כשירותו לתפקיד.
אי בחינת כשירותו של אדם עם מכשיר שמיעה לתפקיד נוגדת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המחייב את המעסיק שלא להפלות אדם עם מוגבלות גם בעת הליך הקבלה לעבודה.
במסגרת פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, חויבה החברה לפצות את המועמד בסכום של 20,000 ש"ח, כפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לו, לטענתו, בשל הפלייתו.
משמעות
- יש למגר בורות וסטיגמות המהוות סיבות מרכזיות ליחס לא שוויוני כלפי לקויי שמיעה בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הגשת תביעות לבתי הדין.
חוקים ותקנות
הרחבות ופרסומים
- משרד התמ"ת בשיתוף ארגון בקול: סקר בקרב כבדי שמיעה בישראל המראה כי 31% מהמועסקים חוו אפליה או יחס לא הוגן בעבודה על רקע לקות השמיעה.
מקורות
- המידע המקורי בערך זה באדיבות הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
תבנית:פסק דין/סיום טור ימני
תבנית:פסק דין/תחילת טור שמאלי
תבנית:פסק דין/ראו גם
פרטי פסק הדין
תבנית:פסק דין/סיום טור שמאלי