מ (החלפת טקסט – "== מקורות ==" ב־"== תודות ==")
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 2: שורה 2:
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| פיצוי  = חברה חויבה לפצות ב- 20,000 ש"ח מועמד שלא התקבל לעבודה בשל העובדה שהרכיב מכשיר שמיעה  
+
| פיצוי  = חברה חויבה לפצות ב-20,000 ש"ח מועמד שלא התקבל לעבודה בשל העובדה שהרכיב מכשיר שמיעה  
 
}}
 
}}
 
}}
 
}}
שורה 48: שורה 48:
 
[[קטגוריה:חירשים וכבדי שמיעה]]
 
[[קטגוריה:חירשים וכבדי שמיעה]]
 
[[קטגוריה:שוויון הזדמנויות בעבודה]]
 
[[קטגוריה:שוויון הזדמנויות בעבודה]]
 +
[[ar:تعويض لمرشّح لم يُقبَل للعمل بسبب تركيبه لجهاز سمع]]

גרסה אחרונה מ־13:18, 23 בפברואר 2020

הקדמה:

חברה חויבה לפצות ב-20,000 ש"ח מועמד שלא התקבל לעבודה בשל העובדה שהרכיב מכשיר שמיעה

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב
תאריך:
06.02.2013

אדם עם לקות שמיעה לא התקבל לעבודה כבקר בתחבורה ציבורית. הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ייצגה את התובע ואת ארגון בזכות בתביעה שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.
בתביעה נטען, כי החברה הפלתה את המועמד על רקע מוגבלותו, כאשר החליטה שאינו מתאים לתפקיד בשל העובדה שהרכיב מכשיר שמיעה, וזאת מבלי לבדוק כלל את כשירותו לתפקיד.
אי בחינת כשירותו של אדם עם מכשיר שמיעה לתפקיד נוגדת את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המחייב את המעסיק שלא להפלות אדם עם מוגבלות גם בעת הליך הקבלה לעבודה.
במסגרת פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, חויבה החברה לפצות את המועמד בסכום של 20,000 ש"ח, כפיצוי בגין נזק לא ממוני שנגרם לו, לטענתו, בשל הפלייתו.


משמעות

  • יש למגר בורות וסטיגמות המהוות סיבות מרכזיות ליחס לא שוויוני כלפי לקויי שמיעה בשוק העבודה, בין היתר באמצעות הגשת תביעות לבתי הדין.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית