(העובדות)
 
(47 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = בג"צ קבע שאופן העסקתם המיוחד של עובדים זרים סיעודיים אינו מאפשר החלה של [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] לגבי תנאי העסקתם
+
| מידע = [[העסקת עובד זר בסיעוד | עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד]] זכאים ליום מנוחה שבועי
| מידע2 = עובדי סיעוד אינם זכאים ל[[גמול עבור שעות נוספות]] למרות שהם נדרשים לשהות בבית המטופל 24 שעות ביממה
+
| פיצוי = עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה מעבר למשכורתם הרגילה
|חשוב=בג"צ הורה למדינה לחוקק תקנות שיסדירו את תנאי העסקתם של עובדים זרים סיעודיים}}
+
| חשוב לדעת = ב[[עובדי סיעוד המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות|פסיקה  מאוחרת]] יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל
{{תקציר/סיום}}
+
}}
 +
}}
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| [[העסקת עובד זר בסיעוד]]|[[תנאי העסקת עובד זר]]|[[זכויות עובדים זרים]]|[[העסקת עובדים זרים]]
+
| [[העסקת עובד זר בסיעוד]]
 +
| [[מנוחה שבועית לעובד זר בסיעוד]]
 +
|[[תנאי העסקת עובד זר]]
 +
|[[זכויות עובדים זרים]]
 +
|[[העסקת עובדים זרים]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם= ליליה רוס  נ' עזבון המנוחה מתילדה רוסו ז"ל ועזבון המנוח מוריץ רוסו ז"ל,  
 
|שם= ליליה רוס  נ' עזבון המנוחה מתילדה רוסו ז"ל ועזבון המנוח מוריץ רוסו ז"ל,  
 
|ערכאה=בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
 
|ערכאה=בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
שורה 16: שורה 21:
 
|תיק=סעש (חי') 29369-07-12‏
 
|תיק=סעש (חי') 29369-07-12‏
 
|תאריך=12/08/14
 
|תאריך=12/08/14
|קישור=[http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-12-07-29369-865.htm פסה"ד  באתר נבו]
+
|קישור=[http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-12-07-29369-865.htm לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
 
   
 
   
 
==העובדות==
 
==העובדות==
* התובעת, עובדת זרה ממולדובה,החלה את עבודתה ביום 29.04.2010  כעובדת סיעוד אצל בני הזוג רוסו, אשר נפטרו ועזבונם הוא הנתבע.
+
* עובדת זרה ממולדובה הועסקה במשך מספר שנים כעובדת סיעוד אצל בני זוג מבוגרים.
* התובעת התגוררה בביתם של הנתבעים 7 ימים בשבוע, לרבות ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
+
* העובדת התגוררה בביתם של בני הזוג 7 ימים בשבוע, כולל ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
*שכרה של התובעת הורכב ממשכורת חודשית וכן תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון בסך 924 ש"ח לחודש ( 231X4ש"ח לשבוע), דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
+
* על פי הסכם העבודה שנחתם ביניהם, שכרה של העובדת כלל משכורת חודשית, תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון, דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
* התובעת טענה כי עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית  וכי היא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית לפי [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] ובהסתמך על עקרונות כללים כמו גם הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט וחוק שכר מינימום. לטענת התובעת הנתבעים לא שילמו לה גמול עבור עבודה בימי המנוחה השבועית ולכן  עתרהלבית הדין האזורי לעבודה לתשלום הגמול כאמור.
+
*לטענת העובדת, היא עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית, ועל כן היא זכאית ל[[גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג|גמול עבודה בימי המנוחה השבועית]] בהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] ובהסתמך על עקרונות כללים ועל הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט ו[[חוק שכר מינימום]].
* הנתבעים טוענים שהעובדת ק שהתה בדירת בני הזוג רוסו בימי המנוחה, אך לא עבדה. לטעתם גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה אזי  היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון [[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום שעות נוספות | בבג"ץ גלוטן,]] אשר אושר בדיון נוסף בבית המשפט העליון (דנג"ץ גלוטן), ובו נקבע ש [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] לא על עובדי סיעוד.
+
* טענת ההגנה היתה שהעובדת רק שהתה בדירת בני הזוג בימי המנוחה, אך לא עבדה. בנוסף נטען כי גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה, אזי  היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור [[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום גמול עבור שעות נוספות|פסיקת בית המשפט העליון]] אשר קבע  ש [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] לא חל על עובדי סיעוד.  
* יש לציין  שלא היתה המחלוקת  ין הצדדים שלאחר פטירת מר רוסו, התבקשה התובעת להישאר עם גב' רוסו  בביתה בימי ראשון ועל כך שולמה לה תמורה מאת הנתבעת בגובה 231 ₪ ליום. והתובעת  אכן לא עתרה לתשלום גמול עבודה במנוחה שבועית לתקופה זו.
 
  
==נימוקי בית הדין הארצי לעבודה==
+
==פסיקת בית הדין האזורי לעבודה==
*בית הדין קבע כ שהתובעת עבדה אצל הנתבעים בפועל, במשך 7 ימים בשבוע, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
+
*בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים ביום א', יום המנוחה השבועי שלה, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
*בדנג"ץ 1007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין האזרצי לעבודה ואח' (פסה"ד מיום 18.3.2013) (להלן - דנג"צ גלוטן), הועלתה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של תשעה שופטי בית המשפט העליון, השאלה שהוכרעה בבג"ץ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה , שם נקבע כי חוק שעות עבודה ומנוחה, אינו חל בעניינם של עובדים בתחום הסיעוד.
+
* בית הדין קבע כי למרות  [[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום גמול עבור שעות נוספות|פסיקת בית המשפט העליון]] בעבר לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד (ובכלל זה הוראות המתייחסות להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן), לעובדת הסיעוד זכות לגמול עבור עבודתה ביום המנוחה וזאת מכוח חוקים אחרים - שלגביהם לא נקבע כי אינם חלים על עובדי הסיעוד:
*  קביעתו המפורשת של בית המשפט העליון  בדנג"ץ  גלוטן היתה שחוק שעות עבודה ומנוחה בכללותו אינו חל על עובדי סיעוד, לרבות הוראותיו ביחס להיקף השעות השבועי המקסימאלי והגמול המגיע בגינן .
+
** [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/319_001.htm#Seif19 סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948] קובע את זכותם של מי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה ב"שבתם וחגיהם".
*יחד עם זאת, קביעה זו המתייחסת לאי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי סיעוד, ככלל, אינה שוללת לדידנו את זכאותה של התובעת בענייננו לתמורה בגין עבודתה במנוחה השבועית כפי שהוכחה בפנינו, וזאת מכח הוראותיהם של דינים אחרים.
+
** [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P222K11_001.htm#Seif1 סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום] קובע כי עובד המועסק '''במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו''', זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה.
פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 (להלן- הפקודה).
+
* לפי [[חוק שכר מינימום]] במועד התביעה, משרה מלאה היתה 186 שעות בחודש (כאשר עובדים 5 או 6 ימים בשבוע). אולם באשר לשאלה מהי "משרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו" ביחס לעובדת הסיעוד, הסתמך בית הדין על [[חוק הביטוח הלאומי]] אשר מכוחו שולמה לבני הזוג [[גמלת סיעוד]], שממנה שולם שכרה של העובדת.
וכך, בפרק הששי א' לפקודה, שכותרתו "ימי מנוחה" נקבע בסעיף 18א, כדלקמן:
+
**סעיף 225 לחוק קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תינתן למי ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, '''שישה ימים בשבוע לפחות'''.
"(א) שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות –  הם ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל.
+
** החוק אינו קובע רף מינימום של שבעה ימים אלא של שישה ימים.
לשאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם וחגיהם. חגים אלה ייקבעו לגבי כל עדה על פי החלטת הממשלה שתפורסם ברשומו
+
** מכאן שהיום השביעי בשבוע אינו חלק מימי העבודה הכלולים ב"משרה מלאה" של עובד סיעוד, ולפיכך יש לשלם לעובדת פיצוי עבור עבודתה ביום זה בנוסף על השכר המשולם לה עבור עבודתה במשרה מלאה.
 +
* גובה הפיצוי של העובדת יהיה בשווי של יום עבודה רגיל.
  
*ניתן לסכם איפוא כי הגם שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות ההוראות החלות על היקף המנוחה השבועית המגיעה ועל שיעור הגמול המגיע בגין עבודה בשעות נוספות ביום המנוחה - אינן חלות על התובעת לאור פסק הדין בדנג"צ גלוטן – הרי שקמה לתובעת הזכות למנוחה שבועית ביום ה"שבת" שלה, ויותר מכך, היקף עבודתה לפי חוק שכר מינימום אינו יכול להשתרע על שבעה ימים בשבוע.
+
== משמעות ==
 
+
* עובדים זרים העובדים בסיעוד, זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם.
בית הדין לעבודה קבע לראשונה, כי שעה שהופרה זכות בסיסית של עובד זר שלא לעבוד ביום המנוחה, הרי הוא זכאי לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבד, זאת מעבר לשכר ששולם לו בגין עבודה במשרה מלאה.
+
* עובדים זרים בסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי, זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם להם בגין עבודתם.
 
+
* גובה הפיצוי הוא שווי של יום עבודה רגיל. (קביעה זו השתנתה בפסק דין מאוחר יותר של בית הדין הארצי לעבודה - למידע נוסף ראו בפסקת "[[#חשוב לדעת|חשוב לדעת]]" להלן).
הגם שהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לרבות ההוראות החלות על היקף המנוחה השבועית המגיעה ועל שיעור הגמול המגיע בגין עבודה בשעות נוספות ביום המנוחה – אינן חלות על התובעת – הרי שקמה לתובעת הזכות למנוחה שבועית ביום ה"שבת" שלה, ויותר מכך, היקף עבודתה לפי חוק שכר מינימום אינו יכול להשתרע על שבעה ימים בשבוע.
 
שעה שהופרה זכות בסיסית של התובעת שלא לעבוד ביום המנוחה, הרי היא זכאית לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדה, זאת מעבר לשכר ששולם לה בגין עבודה במשרה מלאה.
 
גם אם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות על התובעת, הרי שמכוח הוראות הפקודה והוראות חוק שכר מינימום, זכאית הייתה התובעת ליום מנוחה אחד ביום א' בשבוע.
 
 
 
הגם שהוראות[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] , לרבות ההוראות החלות על היקף המנוחה השבועית המגיעה ועל שיעור הגמול המגיע בגין עבודה בשעות נוספות ביום המנוחה – אינן חלות על התובעת – הרי שקמה לתובעת הזכות למנוחה שבועית ביום ה"שבת" שלה, ויותר מכך, היקף עבודתה לפי חוק שכר מינימום אינו יכול להשתרע על שבעה ימים בשבוע.
 
שעה שהופרה זכות בסיסית של התובעת שלא לעבוד ביום המנוחה, הרי היא זכאית לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדה, זאת מעבר לשכר ששולם לה בגין עבודה במשרה מלאה.
 
הגם שכאמור קבענו כי מגיע לתובעת פיצוי בסך של 207 ₪ בגין עבודה ביום המנוחה השבועי שלה, משהוסכם בין הצדדים כי גובה התשלום בגין עבודה ביום המנוחה השבועי יעמוד על 231 ₪ (סכום שאף בהמשך ולאחר פטירת המנוח, שולם לתובעת בגין עבודה ביום המנוחה השבועי), ייערך התחשיב לפי הסכום המוסכם בין הצדדים.
 
אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, אנו מחייבים את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בגין עבודתה בימי המנוחה בתקופה נשוא המחלוקת בסך כולל של 9,976 ₪.
 
  
גם אם הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות על התובעת, הרי שמכוח הוראות הפקודה והוראות חוק שכר מינימום, זכאית הייתה התובעת ליום מנוחה אחד ביום א' בשבוע.
+
==חשוב לדעת==
עם זאת, באשר לרכיב "משכורת יג", שלגביו לא היתה הסכמה בין הצדדים ולא ניתן כל הסבר לפשרו על ידי הצדדים - נחה דעתנו כי בנסיבות המקרה שבפנינו, יש לקחת רכיב זה על חשבון הפיצוי שקבענו כי מגיע לתובעת בגין עבודתה בימי המנוחה השבועית
+
*בפסיקה  מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע, בין היתר, כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של  150% משכרו הרגיל -  [[עובדי סיעוד המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות|לפרטים נוספים]].
 
 
==ההליך בבית המשפט העליון==
 
* העובדת ערערה לבית המשפט העליון.
 
===טיעוני העובדת===
 
* העובדת טענה כי מכוח החוק היא זכאית לתגמול עבור שעות נוספות, ובין היתר כי:
 
:* החריגים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה (שמאפשרים להימנע מתשלום תגמול עבור שעות נוספות) נועדו עבור עובדים בכירים, ואינם חלים על עובדים סיעודיים, שברובם המכריע הם זרים מהמעמד החברתי הנמוך ביותר.
 
:* שעות ההשגחה של העובדים הסיעודיים על המטופלים צריכות להיחשב שעות עבודה לכל דבר, לאור המבחן שנקבע בעניין זה הוא אם העובד עומד "לרשות העבודה" או "לרשות עצמו", כלומר, יש לבחון אם העובד חפשי לעשות כרצונו אם לאו.
 
 
 
===פסיקת בית המשפט העליון===
 
* בית המשפט העליון דחה את העתירה, וזאת לאור תבנית ההעסקה המיוחדת של עובדי הסיעוד שמעצם הגדרת עבודתם מחוייבים לשהות 24 שעות בבית המטופל, דבר המאפשר להם גם חסכון בעלויות מגורים.
 
* '''נימוקי בית המשפט העליון:'''
 
:* אופן העסקתם של העובדים הזרים הסיעודיים אינו מאפשר פרשנות רגילה של [[חוק שעות עבודה ומנוחה]]
 
:* תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה אינו רק לתגמל כספית עובד המועסק מעבר למכסת השעות הקבועה בחוק אלא ליצור תמריץ שלילי למעסיקים מלהעסיק עובד מספר שעות כה רב.
 
:* לא ניתן להכריע בעתירה רק על סמך האינטרס האחד של החוק (לתגמל עובד עבור עבודה מעבר למכסת השעות) מבלי להתיחס לאינטרס האחר (תמריץ שלילי של מעסיק שלא להעסיק עובד מספר שעות כה רב), בשעה שמטבע הדברים העסקת עובדים אלה מכתחילה מתבססת על מספר שעות רב.
 
:* מסיבה זו העדיף בית המשפט העליון לא להתערב החלטת בתי הדין לעבודה אך קרא לכנסת להתערב ולחוקק חוקים שיסדירו את תנאי העסקתם של העובדים הסיעודיים, ויגנו על עובדים מפני ניצול של מעסיקיהם באמצעות הפרצה בחוק.
 
 
 
== משמעות ==
 
* עובדים זרים סיעודיים אינם זכאים  ל[[גמול עבור שעות נוספות]].
 
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
* [[חוק שעות עבודה ומנוחה]]
 
* [[חוק שעות עבודה ומנוחה]]
 +
*[[חוק שכר מינימום]].
 
<!--
 
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
== מקורות ==
+
== תודות ==
 
-->
 
-->
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה:עובדים זרים]]
 
[[קטגוריה:עובדים זרים]]
שורה 86: שורה 64:
 
[[קטגוריה:העסקת עובד זר בסיעוד]]
 
[[קטגוריה:העסקת עובד זר בסיעוד]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[AR:تعويض عامل أجنبيّ في مجال التمريض مقابل العمل في يوم الراحة الأسبوعيّة]]

גרסה אחרונה מ־16:16, 10 בפברואר 2020

הקדמה:

עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד זכאים ליום מנוחה שבועי
עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה מעבר למשכורתם הרגילה
בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
מס' תיק:
סעש (חי') 29369-07-12‏
תאריך:
12/08/14

העובדות

  • עובדת זרה ממולדובה הועסקה במשך מספר שנים כעובדת סיעוד אצל בני זוג מבוגרים.
  • העובדת התגוררה בביתם של בני הזוג 7 ימים בשבוע, כולל ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
  • על פי הסכם העבודה שנחתם ביניהם, שכרה של העובדת כלל משכורת חודשית, תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון, דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
  • לטענת העובדת, היא עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית, ועל כן היא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה ובהסתמך על עקרונות כללים ועל הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט וחוק שכר מינימום.
  • טענת ההגנה היתה שהעובדת רק שהתה בדירת בני הזוג בימי המנוחה, אך לא עבדה. בנוסף נטען כי גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה, אזי היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע ש חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדי סיעוד.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים ביום א', יום המנוחה השבועי שלה, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
  • בית הדין קבע כי למרות פסיקת בית המשפט העליון בעבר לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד (ובכלל זה הוראות המתייחסות להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן), לעובדת הסיעוד זכות לגמול עבור עבודתה ביום המנוחה וזאת מכוח חוקים אחרים - שלגביהם לא נקבע כי אינם חלים על עובדי הסיעוד:
  • לפי חוק שכר מינימום במועד התביעה, משרה מלאה היתה 186 שעות בחודש (כאשר עובדים 5 או 6 ימים בשבוע). אולם באשר לשאלה מהי "משרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו" ביחס לעובדת הסיעוד, הסתמך בית הדין על חוק הביטוח הלאומי אשר מכוחו שולמה לבני הזוג גמלת סיעוד, שממנה שולם שכרה של העובדת.
    • סעיף 225 לחוק קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תינתן למי ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות.
    • החוק אינו קובע רף מינימום של שבעה ימים אלא של שישה ימים.
    • מכאן שהיום השביעי בשבוע אינו חלק מימי העבודה הכלולים ב"משרה מלאה" של עובד סיעוד, ולפיכך יש לשלם לעובדת פיצוי עבור עבודתה ביום זה בנוסף על השכר המשולם לה עבור עבודתה במשרה מלאה.
  • גובה הפיצוי של העובדת יהיה בשווי של יום עבודה רגיל.

משמעות

  • עובדים זרים העובדים בסיעוד, זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם.
  • עובדים זרים בסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי, זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם להם בגין עבודתם.
  • גובה הפיצוי הוא שווי של יום עבודה רגיל. (קביעה זו השתנתה בפסק דין מאוחר יותר של בית הדין הארצי לעבודה - למידע נוסף ראו בפסקת "חשוב לדעת" להלן).

חשוב לדעת

  • בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע, בין היתר, כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל - לפרטים נוספים.

חקיקה ונהלים