(31 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים  
 
{{דגשים  
| מידע = [[העסקת עובד זר בסיעוד | עובדים זרים בסיעוד]] זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם, מכוח פקודת סדרי שלטון ומשפט ו[[חוק שכר מינימום]]
+
| מידע = [[העסקת עובד זר בסיעוד | עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד]] זכאים ליום מנוחה שבועי
| מידע 2= עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי , זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה
+
| פיצוי = עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה מעבר למשכורתם הרגילה
|מידע 3= [[חוק שעות עבודה ומנוחה]], אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד
+
| חשוב לדעת = ב[[עובדי סיעוד המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות|פסיקה  מאוחרת]] יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל
 +
}}
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
 
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| [[העסקת עובד זר בסיעוד]]|[[תנאי העסקת עובד זר]]|[[זכויות עובדים זרים]]|[[העסקת עובדים זרים]]
+
| [[העסקת עובד זר בסיעוד]]
 +
| [[מנוחה שבועית לעובד זר בסיעוד]]
 +
|[[תנאי העסקת עובד זר]]
 +
|[[זכויות עובדים זרים]]
 +
|[[העסקת עובדים זרים]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
 
|שם= ליליה רוס  נ' עזבון המנוחה מתילדה רוסו ז"ל ועזבון המנוח מוריץ רוסו ז"ל,  
 
|שם= ליליה רוס  נ' עזבון המנוחה מתילדה רוסו ז"ל ועזבון המנוח מוריץ רוסו ז"ל,  
 
|ערכאה=בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
 
|ערכאה=בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
שורה 17: שורה 21:
 
|תיק=סעש (חי') 29369-07-12‏
 
|תיק=סעש (חי') 29369-07-12‏
 
|תאריך=12/08/14
 
|תאריך=12/08/14
|קישור=[http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-12-07-29369-865.htm פסה"ד  באתר נבו]
+
|קישור=[http://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-12-07-29369-865.htm לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
 
   
 
   
 
==העובדות==
 
==העובדות==
* התובעת, עובדת זרה ממולדובה,החלה את עבודתה ביום 29.04.2010 כעובדת סיעוד אצל בני הזוג רוסו, אשר נפטרו ועזבונם הוא הנתבע.
+
* עובדת זרה ממולדובה הועסקה במשך מספר שנים כעובדת סיעוד אצל בני זוג מבוגרים.
* התובעת התגוררה בביתם של הנתבעים 7 ימים בשבוע, לרבות ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
+
* העובדת התגוררה בביתם של בני הזוג 7 ימים בשבוע, כולל ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
* על פי הסכם העבודה שנחתם בין התובעים לנתבעים שכרה של התובעת  כלל משכורת חודשית , תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון בסך 924 ש"ח לחודש ( 231X4 ש"ח לשבוע), דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
+
* על פי הסכם העבודה שנחתם ביניהם, שכרה של העובדת כלל משכורת חודשית, תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון, דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
* התובעת טענה כי עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית  וכי היא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית לפי [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] ובהסתמך על עקרונות כללים כמו גם הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט וחוק שכר מינימום. לטענתה הנתבעים לא שילמו לה גמול עבור עבודה בימי המנוחה השבועית ולכן  עתרה לבית הדין האזורי לעבודה לתשלום הגמול כאמור.
+
*לטענת העובדת, היא עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית, ועל כן היא זכאית ל[[גמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג|גמול עבודה בימי המנוחה השבועית]] בהתאם ל[[חוק שעות עבודה ומנוחה]] ובהסתמך על עקרונות כללים ועל הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט ו[[חוק שכר מינימום]].
* הנתבעים טוענים שהעובדת ק שהתה בדירת בני הזוג רוסו בימי המנוחה, אך לא עבדה. לטענתם גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה אזי  היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע  ש [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] לא חל על עובדי סיעוד.
+
* טענת ההגנה היתה שהעובדת רק שהתה בדירת בני הזוג בימי המנוחה, אך לא עבדה. בנוסף נטען כי גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה, אזי  היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור [[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום גמול עבור שעות נוספות|פסיקת בית המשפט העליון]] אשר קבע  ש [[חוק שעות עבודה ומנוחה]] לא חל על עובדי סיעוד.  
* יש לציין  שלא הייתה המחלוקת בין הצדדים שלאחר פטירת מר רוסו, התבקשה התובעת להישאר עם גב' רוסו  בביתה בימי ראשון ועל כך שולמה לה תמורה מאת הנתבעת בגובה 231 ₪ ליום. התובעת  אכן לא עתרה לתשלום גמול עבודה במנוחה שבועית לתקופה זו.
 
  
 
==פסיקת בית הדין האזורי לעבודה==
 
==פסיקת בית הדין האזורי לעבודה==
*בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים בפועל, במשך 7 ימים בשבוע, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
+
*בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים ביום א', יום המנוחה השבועי שלה, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
* ב[[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום שעות נוספות | בג"ץ 1678/07 גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה]] (בג"ץ גלוטן), נקבע כי [[חוק שעות עבודה ומנוחה]], אינו חל בעניינם של עובדים בתחום הסיעוד.
+
* בית הדין קבע כי למרות  [[עובדים זרים סיעודיים לא זכאים לתשלום גמול עבור שעות נוספות|פסיקת בית המשפט העליון]] בעבר לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד (ובכלל זה הוראות המתייחסות להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן), לעובדת הסיעוד זכות לגמול עבור עבודתה ביום המנוחה וזאת מכוח חוקים אחרים - שלגביהם לא נקבע כי אינם חלים על עובדי הסיעוד:
* [http://www.nevo.co.il/psika_html/elyon/09100070-s28.htm בדנג"ץ 10007/09 יולנדה גלוטן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' ] (דנג"צ גלוטן), דן בית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בשאלה שהוכרעה בבג"ץ גלוטן  ופסק שוב '''שחוק שעות עבודה ומנוחה בכללותו אינו חל על עובדי סיעוד, לרבות הוראותיו  ביחס להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן .'''
+
** [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/319_001.htm#Seif19 סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948] קובע את זכותם של מי שאינם יהודים לקיים ימי מנוחה ב"שבתם וחגיהם".
* יחד עם זאת, '''קביעה זו המתייחסת לאי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה על עובדי סיעוד, ככלל, אינה שוללת את זכאותה של התובעת לתמורה בגין עבודתה במנוחה השבועית'''  וזאת מכוח חוקים אחרים:
+
** [http://www.nevo.co.il/law_html/Law01/P222K11_001.htm#Seif1 סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום] קובע כי עובד המועסק '''במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו''', זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה.
** [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/319_001.htm#Seif19 סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948] הקובע את זכותם של מי שאינם יהודים (דוגמת התובעת בענייננו) לקיים ימי מנוחה ב"שבתם וחגיהם"  
+
* לפי [[חוק שכר מינימום]] במועד התביעה, משרה מלאה היתה 186 שעות בחודש (כאשר עובדים 5 או 6 ימים בשבוע). אולם באשר לשאלה מהי "משרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו" ביחס לעובדת הסיעוד, הסתמך בית הדין על [[חוק הביטוח הלאומי]] אשר מכוחו שולמה לבני הזוג [[גמלת סיעוד]], שממנה שולם שכרה של העובדת.
** [[חוק שכר מינימום]], אשר קובע שהיקף העבודה אינו יכול להשתרע על 7 ימים בשבוע.
+
**סעיף 225 לחוק קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תינתן למי ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, '''שישה ימים בשבוע לפחות'''.
*שעה שהופרה זכות בסיסית של התובעת שלא לעבוד ביום המנוחה, הרי היא זכאית לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדה, זאת מעבר לשכר ששולם לה בגין עבודה במשרה מלאה.
+
** החוק אינו קובע רף מינימום של שבעה ימים אלא של שישה ימים.
* למרות ששכרה היומי של התובעת עמד על 207 ש"ח ליום, קבע בית הדין כי בהסכם העבודה בין הצדדים הוסכם כי גובה התשלום בגין עבודה ביום המנוחה השבועי יעמוד על 231 ש"ח (תשלום לינה בימי ראשון ).
+
** מכאן שהיום השביעי בשבוע אינו חלק מימי העבודה הכלולים ב"משרה מלאה" של עובד סיעוד, ולפיכך יש לשלם לעובדת פיצוי עבור עבודתה ביום זה בנוסף על השכר המשולם לה עבור עבודתה במשרה מלאה.
*בית הדין קבע שהתובעת קיבלה שכר עבור רכיב  "משכורת יג", שלגביו לא הייתה הסכמה בין הצדדים ולא ניתן כל הסבר לפשרו על ידי הצדדים ולכן קיזז רכיב זה מגובה הפיצוי שקבע כי מגיע לתובעת בגין עבודתה בימי המנוחה השבועית.
+
* גובה הפיצוי של העובדת יהיה בשווי של יום עבודה רגיל.
* בסופו של דבר חייב בית הדין  את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בגין עבודתה בימי המנוחה בתקופה נשוא המחלוקת בסך כולל של 9,976 ₪.
 
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
*   עובדים זרים סיעודיים , זכאים זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם, מכוח פקודת סדרי שלטון ומשפט ו [[חוק שכר מינימום]].
+
* עובדים זרים העובדים בסיעוד, זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם.
* עובדים זרים סיעודים שעבדו ביום המנוחה השבועי ,זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם לה בגין עבודה במשרה מלאה.
+
* עובדים זרים בסיעוד  שעבדו ביום המנוחה השבועי, זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם להם בגין עבודתם.
*  [[חוק שעות עבודה ומנוחה]], אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד.
+
* גובה הפיצוי הוא שווי של יום עבודה רגיל.  (קביעה זו השתנתה בפסק דין מאוחר יותר של בית הדין הארצי לעבודה - למידע נוסף ראו בפסקת "[[#חשוב לדעת|חשוב לדעת]]" להלן).
 +
 
 +
==חשוב לדעת==
 +
*בפסיקה  מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע, בין היתר, כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של  150% משכרו הרגיל - [[עובדי סיעוד המתגוררים בבית מטופליהם זכאים למנוחה שבועית של 25 שעות|לפרטים נוספים]].
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
שורה 50: שורה 55:
 
<!--
 
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
== מקורות ==
+
== תודות ==
 
-->
 
-->
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה:עובדים זרים]]
 
[[קטגוריה:עובדים זרים]]
שורה 61: שורה 64:
 
[[קטגוריה:העסקת עובד זר בסיעוד]]
 
[[קטגוריה:העסקת עובד זר בסיעוד]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
[[קטגוריה:תעסוקה וזכויות עובדים]]
 +
[[AR:تعويض عامل أجنبيّ في مجال التمريض مقابل العمل في يوم الراحة الأسبوعيّة]]

גרסה אחרונה מ־16:16, 10 בפברואר 2020

הקדמה:

עובדים זרים העובדים בתחום הסיעוד זכאים ליום מנוחה שבועי
עובדים זרים בתחום הסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה מעבר למשכורתם הרגילה
בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין האזורי לעבודה, חיפה
מס' תיק:
סעש (חי') 29369-07-12‏
תאריך:
12/08/14

העובדות

  • עובדת זרה ממולדובה הועסקה במשך מספר שנים כעובדת סיעוד אצל בני זוג מבוגרים.
  • העובדת התגוררה בביתם של בני הזוג 7 ימים בשבוע, כולל ביום א', יום המנוחה השבועי שלה.
  • על פי הסכם העבודה שנחתם ביניהם, שכרה של העובדת כלל משכורת חודשית, תשלום דמי כיס ליום ראשון, תשלום לינה בימי ראשון, דמי הבראה, ימי חג וימי חופשה.
  • לטענת העובדת, היא עבדה אצל הנתבעים בימי המנוחה השבועית, ועל כן היא זכאית לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה ובהסתמך על עקרונות כללים ועל הוראות פקודת סדרי השלטון והמשפט וחוק שכר מינימום.
  • טענת ההגנה היתה שהעובדת רק שהתה בדירת בני הזוג בימי המנוחה, אך לא עבדה. בנוסף נטען כי גם אם עבדה העובדת ביום המנוחה, אזי היא איננה זכאית לגמול עבור עבודה במנוחה שבועית וזאת לאור פסיקת בית המשפט העליון אשר קבע ש חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדי סיעוד.

פסיקת בית הדין האזורי לעבודה

  • בית הדין קבע שהתובעת עבדה אצל הנתבעים ביום א', יום המנוחה השבועי שלה, ולא רק שהתה בדירתם במהלך המנוחה השבועית.
  • בית הדין קבע כי למרות פסיקת בית המשפט העליון בעבר לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים בתחום הסיעוד (ובכלל זה הוראות המתייחסות להיקף השעות השבועי המקסימלי והגמול המגיע בגינן), לעובדת הסיעוד זכות לגמול עבור עבודתה ביום המנוחה וזאת מכוח חוקים אחרים - שלגביהם לא נקבע כי אינם חלים על עובדי הסיעוד:
  • לפי חוק שכר מינימום במועד התביעה, משרה מלאה היתה 186 שעות בחודש (כאשר עובדים 5 או 6 ימים בשבוע). אולם באשר לשאלה מהי "משרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו" ביחס לעובדת הסיעוד, הסתמך בית הדין על חוק הביטוח הלאומי אשר מכוחו שולמה לבני הזוג גמלת סיעוד, שממנה שולם שכרה של העובדת.
    • סעיף 225 לחוק קובע כי הזכאות לגמלת סיעוד תינתן למי ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות.
    • החוק אינו קובע רף מינימום של שבעה ימים אלא של שישה ימים.
    • מכאן שהיום השביעי בשבוע אינו חלק מימי העבודה הכלולים ב"משרה מלאה" של עובד סיעוד, ולפיכך יש לשלם לעובדת פיצוי עבור עבודתה ביום זה בנוסף על השכר המשולם לה עבור עבודתה במשרה מלאה.
  • גובה הפיצוי של העובדת יהיה בשווי של יום עבודה רגיל.

משמעות

  • עובדים זרים העובדים בסיעוד, זכאים ליום מנוחה שבועי, על פי דתם.
  • עובדים זרים בסיעוד שעבדו ביום המנוחה השבועי, זכאים לפיצוי בשווי שכר יום עבודה בגין כל יום מנוחה שבועית שבו עבדו, זאת מעבר לשכר ששולם להם בגין עבודתם.
  • גובה הפיצוי הוא שווי של יום עבודה רגיל. (קביעה זו השתנתה בפסק דין מאוחר יותר של בית הדין הארצי לעבודה - למידע נוסף ראו בפסקת "חשוב לדעת" להלן).

חשוב לדעת

  • בפסיקה מאוחרת יותר של בית הדין הארצי לעבודה נקבע, בין היתר, כי מטפל סיעודי שהועסק בשעות המנוחה השבועית זכאי עבור שעות אלו לשכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל - לפרטים נוספים.

חקיקה ונהלים