| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{תקציר}} | {{תקציר}} | ||
{{דגשים | {{דגשים | ||
| − | | פיצוי = עירייה חוייבה לפצות תלמידה נכה ב- 25 | + | | פיצוי = עירייה חוייבה לפצות תלמידה נכה ב- 25,000 ש"ח לאחר שלא דאגה להנגיש עבורה את בית הספר |
}} | }} | ||
{{תקציר/סיום}} | {{תקציר/סיום}} | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
לטענת הנתבעת, עיריית שפרעם, היות וביה"ס לא היה נגיש לתובעת בזמן ההרשמה, היה עליה להירשם לבי"ס אחר, שהיה נגיש. בית המשפט דחה את טענת העירייה וקבע שעקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות כולל את זכותו של התלמיד המוגבל לבחור את ביה"ס המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה העומדת לכלל התלמידים, ובהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום.<br /> | לטענת הנתבעת, עיריית שפרעם, היות וביה"ס לא היה נגיש לתובעת בזמן ההרשמה, היה עליה להירשם לבי"ס אחר, שהיה נגיש. בית המשפט דחה את טענת העירייה וקבע שעקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות כולל את זכותו של התלמיד המוגבל לבחור את ביה"ס המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה העומדת לכלל התלמידים, ובהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום.<br /> | ||
נקבע שעל הרשות היתה מוטלת החובה לדאוג לנגישות ביה"ס בו בחרה התובעת, וזאת גם אם קיים בי"ס חלופי נגיש. בית המשפט ביקר את התנהלות העירייה, אשר ניסתה לשכנע את התובעת לבחור בבי"ס אחר, במקום להזדרז ולפעול לקבלת התקציב הדרוש להנגשת ביה"ס.<br /> | נקבע שעל הרשות היתה מוטלת החובה לדאוג לנגישות ביה"ס בו בחרה התובעת, וזאת גם אם קיים בי"ס חלופי נגיש. בית המשפט ביקר את התנהלות העירייה, אשר ניסתה לשכנע את התובעת לבחור בבי"ס אחר, במקום להזדרז ולפעול לקבלת התקציב הדרוש להנגשת ביה"ס.<br /> | ||
| − | לאור העיכובים בהנגשת ביה"ס לצרכי התובעת, הסבל שנגרם לה והפגיעה בכבודה ובפרטיותה, חוייבה העירייה לפצות אותה | + | לאור העיכובים בהנגשת ביה"ס לצרכי התובעת, הסבל שנגרם לה והפגיעה בכבודה ובפרטיותה, חוייבה העירייה לפצות אותה בסכום של 25,000 ש"ח. |
== חקיקה ונהלים == | == חקיקה ונהלים == | ||
*[[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] | *[[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]] | ||
גרסה מ־19:18, 5 באוקטובר 2014
הקדמה:
פרטי פסק הדין
תלמידה הנעזרת להתניידותה בקביים ולעיתים אף בכסא גלגלים, הגישה תביעה נגד העירייה בגין הסבל שנגרם לה כתוצאה מאי ההנגשה של בית ספרה עבורה.
לטענת הנתבעת, עיריית שפרעם, היות וביה"ס לא היה נגיש לתובעת בזמן ההרשמה, היה עליה להירשם לבי"ס אחר, שהיה נגיש. בית המשפט דחה את טענת העירייה וקבע שעקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות כולל את זכותו של התלמיד המוגבל לבחור את ביה"ס המתאים לו, בדומה לזכות הבחירה העומדת לכלל התלמידים, ובהתחשב בחלוקת בתי הספר לפי אזורי רישום.
נקבע שעל הרשות היתה מוטלת החובה לדאוג לנגישות ביה"ס בו בחרה התובעת, וזאת גם אם קיים בי"ס חלופי נגיש. בית המשפט ביקר את התנהלות העירייה, אשר ניסתה לשכנע את התובעת לבחור בבי"ס אחר, במקום להזדרז ולפעול לקבלת התקציב הדרוש להנגשת ביה"ס.
לאור העיכובים בהנגשת ביה"ס לצרכי התובעת, הסבל שנגרם לה והפגיעה בכבודה ובפרטיותה, חוייבה העירייה לפצות אותה בסכום של 25,000 ש"ח.
חקיקה ונהלים
מקורות
- המידע המקורי בערך זה באדיבות המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: פורטל זכויות האדם