מ (החלפת טקסט – "== מקורות ==" ב־"== תודות ==")
מ (החלפת טקסט – "\.([א-ת][א-ת][א-ת])" ב־". $1")
 
שורה 27: שורה 27:
 
הסוגיה המרכזית שבה עוסקת ההחלטה היא האם הצו המגביל שכר טרחת עורכי דין לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], ושנוגע להסכמים שנחתמו לפני 2011 חל אך ורק לגבי תביעות מול משרד האוצר או גם על ערעורים לבתי המשפט. (לגבי הסכמי שכר טרחה שנחתמו לאחר ה-9.1.2011 חל צו חדש אשר כתוב בו במפורש כי הוא חל גם על בתי משפט ושניתן לעיין בו [http://hrights.mof.gov.il/forms/nirdafeyhanatzim.pdf בקישור זה]).<br />
 
הסוגיה המרכזית שבה עוסקת ההחלטה היא האם הצו המגביל שכר טרחת עורכי דין לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]], ושנוגע להסכמים שנחתמו לפני 2011 חל אך ורק לגבי תביעות מול משרד האוצר או גם על ערעורים לבתי המשפט. (לגבי הסכמי שכר טרחה שנחתמו לאחר ה-9.1.2011 חל צו חדש אשר כתוב בו במפורש כי הוא חל גם על בתי משפט ושניתן לעיין בו [http://hrights.mof.gov.il/forms/nirdafeyhanatzim.pdf בקישור זה]).<br />
  
באותו המקרה המדובר היה בהסכם שכר טרחה שחתמו שני הצדדים בשנת 2009, ולפיו ביקש עורך הדין שכר טרחה של 30% מהתשלומים שקיבל הניצול. ניצול השואה לא הסכים לשלם את הסכומים, ועורך הדין הגיש נגדו תביעה לבית משפט בסדר דין מקוצר.ניצול השואה הגיש בקשת רשות להתגונן שבמסגרתה הוא טען כי גם לגבי הסכמים שנחתמו לפני 2011 ישנו צו המגביל את שכר טרחה שרשאי לגבות עורך דין לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ל-8% מהתגמולים השוטפים ל-5 שנים בלבד, סכום הנמוך בעשרות אלפי ש"ח מהסכום שתבע עורך הדין ממנו (את הצו משנת 1961 ניתן לראות [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/310_089.htm בקישור זה]), ושהוראות הצו חלות לא רק לגבי תביעות מול האוצר - אלא גם לגבי ערעורים מול בתי המשפט. עורך הדין טען כי מגבלת שכר טרחה מהצו של 1961 חלה אך רק לגבי תביעות מול משרד האוצר ו'''לא''' על ערעורים לבית המשפט. כמו כן טען עורך הדין שתיקון הצו משנת 2010, שקבע  במפורש כי מגבלת שכר הטרחה חלה גם לגבי ערעורים בבתי המשפט, חל אך ורק על הסכמי שכר טרחה שנכנסו לתוקף רק החל משנת 2011 ולא על אותו ההסכם שנחתם בניהם לפני כן.<br />
+
באותו המקרה המדובר היה בהסכם שכר טרחה שחתמו שני הצדדים בשנת 2009, ולפיו ביקש עורך הדין שכר טרחה של 30% מהתשלומים שקיבל הניצול. ניצול השואה לא הסכים לשלם את הסכומים, ועורך הדין הגיש נגדו תביעה לבית משפט בסדר דין מקוצר. ניצול השואה הגיש בקשת רשות להתגונן שבמסגרתה הוא טען כי גם לגבי הסכמים שנחתמו לפני 2011 ישנו צו המגביל את שכר טרחה שרשאי לגבות עורך דין לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ל-8% מהתגמולים השוטפים ל-5 שנים בלבד, סכום הנמוך בעשרות אלפי ש"ח מהסכום שתבע עורך הדין ממנו (את הצו משנת 1961 ניתן לראות [http://www.nevo.co.il/law_html/law01/310_089.htm בקישור זה]), ושהוראות הצו חלות לא רק לגבי תביעות מול האוצר - אלא גם לגבי ערעורים מול בתי המשפט. עורך הדין טען כי מגבלת שכר טרחה מהצו של 1961 חלה אך רק לגבי תביעות מול משרד האוצר ו'''לא''' על ערעורים לבית המשפט. כמו כן טען עורך הדין שתיקון הצו משנת 2010, שקבע  במפורש כי מגבלת שכר הטרחה חלה גם לגבי ערעורים בבתי המשפט, חל אך ורק על הסכמי שכר טרחה שנכנסו לתוקף רק החל משנת 2011 ולא על אותו ההסכם שנחתם בניהם לפני כן.<br />
  
 
בית המשפט קבע שיש לבחון את ההגדרה של "טיפול בתביעה" לפי החוק עצמו. [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] קובע כי "טיפול בתביעה" הנו "מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה". לפי הגדרה זו, נקבע כי מגבלת שכר טרחת עורכי הדין חלה על ייצוג בפני כל גוף שהוא, כולל בתי משפט.  
 
בית המשפט קבע שיש לבחון את ההגדרה של "טיפול בתביעה" לפי החוק עצמו. [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] קובע כי "טיפול בתביעה" הנו "מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה". לפי הגדרה זו, נקבע כי מגבלת שכר טרחת עורכי הדין חלה על ייצוג בפני כל גוף שהוא, כולל בתי משפט.  

גרסה אחרונה מ־08:49, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

המגבלה על שכר טרחת עו"ד בתובענות של ניצולי שואה חלה גם לגבי הסכמי שכר טרחה שנחתמו לפני 2011
המגבלה על שכר טרחת עו"ד חלה גם לגבי ייצוג בהליכי ערעור על החלטות משרד האוצר

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית משפט השלום ראשון לציון
מס' תיק:
20365-04-11‏
תאריך:
10.05.2012

ב-10.5.2012 ניתנה החלטה בבית המשפט השלום בראשון לציון, במסגרת תביעה לשכר טרחת עורך דין עבור טיפול בתביעה לקצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. המדובר בתביעה לקצבה, אשר נדחתה תחילה על ידי משרד האוצר ואושרה לבסוף על ידי ועדת העררים שבבית המשפט. הסוגיה המרכזית שבה עוסקת ההחלטה היא האם הצו המגביל שכר טרחת עורכי דין לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, ושנוגע להסכמים שנחתמו לפני 2011 חל אך ורק לגבי תביעות מול משרד האוצר או גם על ערעורים לבתי המשפט. (לגבי הסכמי שכר טרחה שנחתמו לאחר ה-9.1.2011 חל צו חדש אשר כתוב בו במפורש כי הוא חל גם על בתי משפט ושניתן לעיין בו בקישור זה).

באותו המקרה המדובר היה בהסכם שכר טרחה שחתמו שני הצדדים בשנת 2009, ולפיו ביקש עורך הדין שכר טרחה של 30% מהתשלומים שקיבל הניצול. ניצול השואה לא הסכים לשלם את הסכומים, ועורך הדין הגיש נגדו תביעה לבית משפט בסדר דין מקוצר. ניצול השואה הגיש בקשת רשות להתגונן שבמסגרתה הוא טען כי גם לגבי הסכמים שנחתמו לפני 2011 ישנו צו המגביל את שכר טרחה שרשאי לגבות עורך דין לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ל-8% מהתגמולים השוטפים ל-5 שנים בלבד, סכום הנמוך בעשרות אלפי ש"ח מהסכום שתבע עורך הדין ממנו (את הצו משנת 1961 ניתן לראות בקישור זה), ושהוראות הצו חלות לא רק לגבי תביעות מול האוצר - אלא גם לגבי ערעורים מול בתי המשפט. עורך הדין טען כי מגבלת שכר טרחה מהצו של 1961 חלה אך רק לגבי תביעות מול משרד האוצר ולא על ערעורים לבית המשפט. כמו כן טען עורך הדין שתיקון הצו משנת 2010, שקבע במפורש כי מגבלת שכר הטרחה חלה גם לגבי ערעורים בבתי המשפט, חל אך ורק על הסכמי שכר טרחה שנכנסו לתוקף רק החל משנת 2011 ולא על אותו ההסכם שנחתם בניהם לפני כן.

בית המשפט קבע שיש לבחון את ההגדרה של "טיפול בתביעה" לפי החוק עצמו. חוק נכי רדיפות הנאצים קובע כי "טיפול בתביעה" הנו "מתן עצה משפטית בתביעת תגמולים לפי חוק זה, ייצוג בתביעה לפני כל גוף או רשות וכן עריכת בקשה לפי סעיף 6 או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה". לפי הגדרה זו, נקבע כי מגבלת שכר טרחת עורכי הדין חלה על ייצוג בפני כל גוף שהוא, כולל בתי משפט. בנוסף, בית המשפט ציטט פסק דין של בית המשפט העליון שקבע כי: "עורכי הדין מצדם ראוי שיסתפקו בשכר-טרחה מוגבל בטפלם בתביעות של נכים ונפגעים מרדיפות הנאצים" (את פסק הדין המצוטט, בינשטוק נ' הוועד מה-9.8.89, שקבע כי מגבלת שכר הטרחה של חוק תביעות קורבנות שואה חלה גם על תשלומים מהקרנות של ועידת התביעות, ניתן להוריד בקישור זה).

לסיכום קבע בית המשפט כי "לכאורה נראה כי המשיב [עורך הדין] פעל בניגוד לחוק ולתקנות המחייבות אותו ועל כן די בכך כדי לאפשר למבקש [ניצול השואה] להתגונן. "

משמעות

  • המגבלה על שכר הטרחה שמשולם לעורכי דין בתובענות של ניצולי שואה, חלה גם לגבי הסכמי שכר טרחה שנחתמו לפני שיצא ההצו מתחילת שנת 2011.
  • המגבלה על שכר הטרחה חלה גם לגבי ייצוג בהליכי ערעור על החלטות של משרד האוצר.

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים

תודות

  • המידע המקורי בערך זה באדיבות עו"ד אודי מוזס מועידת התביעות.