(יצירת דף עם התוכן "{{עצם העניין}}{{סוג ערך|זכות}} {{תקציר}} {{דגשים | מידע = חולי במחלות דם עשויים להיות זכאים לקצ...")
 
מ (רבקה ניר העביר את הדף חדש:קצבת נכות כללית לחולים במחלות דם ל־חדש:קצבת נכות לחולים במחלות דם בלי להשאיר הפניה)
(אין הבדלים)

גרסה מ־12:27, 6 במאי 2015

הקדמה:

חולי במחלות דם עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית בהתאם לתנאים שיפורטו להלן
למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

בוגרים שעקב מחלה המטולוגית נקבעו להם נכות רפואית ודרגת אי כושר, עשויים להיות זכאים לקצבת נכות כללית.

מי זכאי?

  • תושב/ת ישראל מגיל 18 ועד גיל פרישה (וכן צעיר/ה בגיל 16 - 18 שעבד/ה כ"עובד/ת קטין/ה"), אם מתקיימים כל התנאים הבאים:
    1. עקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי, הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה, נקבעה לו/לה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות (או בשיעור של 40% לפחות, אם אחד מהליקויים הוא בשיעור של 25% לפחות).
    2. נקבע כי בשל הנכות הוא/היא לא מסוגל/ת לעבוד או שכושר ההשתכרות שלו/שלה צומצם ב-50% או יותר, ונקבעה לו/לה דרגת אי-כושר בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100%.
    3. אין לו/לה הכנסה מעבודה כשכיר/ה או כעצמאי/ת, או שישנה הכנסה מעבודה והיא אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע - 6,164 ש"ח לחודש (נכון ל-2019).
  • עקרת בית- תושבת ישראל מגיל 18 עד גיל פרישה, נשואה, העונה על כל התנאים הבאים (מי שלא עונה על כל התנאים זכאותה תיבחן לפי התנאים הכלליים שצוינו לפני כן):
    1. היא אינה עובדת ולא עבדה, כשכירה או כעצמאית, 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים שקדמו להגשת התביעה (או שקדמו להפסקת העבודה - למי שהפסיקה לעבוד לאחר הגשת התביעה).
    2. בעלה מבוטח בביטוח זיקנה ושאירים.
    3. היא גרה עם בן הזוג ולא נפרדה ממנו ב-24 החודשים שלפני הגשת התביעה או אחריה.
    4. עקב ליקוי אין לה כושר לעבוד במשק הבית, או שכושרה לעבוד במשק ביתה הצטמצם עקב הליקוי ב-50% או יותר.
  • חייל/ת, מתנדב/ת בשירות חובה או מתנדב/ת בשירות לאומי:
    • למי שהגיש במהלך תקופת השירות תביעה ראשונה לקצבת נכות, תיבחן הזכאות ככל מבוטח אחר. ייתכן שיידרש מידע על תפקודו במסגרת שבה הוא משרת לצורך הערכת כושר ההשתכרות.
    • למי שנקבעה קצבת נכות לזמן בלתי מוגבל לפני שהחל את השירות, לא תופחת הקצבה כל עוד הוא משרת.
    • מי שנקבעה לו נכות רפואית זמנית ודרגת אי-כושר לזמן מוגבל, יוזמן להמשך אבחון רפואי ולהערכת המשך הזכאות.
  • מי שזכאי לתגמול או למענק ממשרד הביטחון בגין אירוע אחד, ולקצבת נכות מביטוח לאומי כתוצאה מאירוע אחר, יהיה זכאי לשניהם (למשל, מי שמקבל תגמול ממשרד הביטחון בשל פציעה במהלך שירותו בצבא, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מביטוח לאומי בשל ליקויים רפואיים שלא נגרמו כתוצאה מאותה פציעה).
  • מי שקיבל קצבת נכות כללית עד לגיל הזכאות לקצבת זיקנה, יקבל קצבת זיקנה לנכה שלא תפחת מסכום קצבת הנכות שקיבל לפני כן. למידע על זכאותם של מקבלי קצבת נכות שהגיעו לגיל פרישה ראו קצבת זיקנה לנכה.
  • לפרטים על המשך קבלת הקצבה למי שיוצא לחו"ל, ראו בהמשך.
טיפ
הכנסות בן/בת הזוג אינן משפיעות על הזכאות הבסיסית לקצבה, אלא עשויות להשפיע רק על הזכאות לתוספת תלויים.

מי לא זכאי

  • מי שאי כושר ההשתכרות שלו נגרם בחו"ל בעת שלא היה תושב ישראל אינו זכאי לקצבת נכות.
    • עם זאת, במקרים מסוימים תושב חוזר עשוי להיות זכאי לקצבה, גם אם אי הכושר שלו נוצר בתקופה שלא היה תושב ישראל.
    • למידע נוסף ראו קצבת נכות כללית לתושב חוזר.
  • מי שזכאי לתגמול או מענק ממשרד הביטחון ולקצבת נכות מביטוח לאומי כתוצאה מאותו אירוע, יצטרך לבחור באחת מהזכאויות. מקבל תגמול ממשרד הביטחון בשל פגיעה במהלך שירותו הצבאי (לדוגמה) עשוי להיות זכאי, בנוסף, לקצבת נכות בגין ליקויים רפואיים שלא נגרמו כתוצאה מאותה פגיעה.

הכנות נדרשות

בדיקות רפואיות נדרשות

  • בדיקות דם להמטולוגיה ותפקודי קרישת דם.

מסמכים רפואיים נדרשים

  • תיעוד מהמטולוג לגבי אנמיה כרונית וסיבתה ו/או פוליציטמיה ראשונית או מתקדמת.
  • עדות ללוקמיה וסוג הטיפולים הניתנים.
  • עדות למחלות של HGB.
  • עדות של היפר יפית בקרישת דם והאם ניתן טיפול בקומידין.


תהליך מימוש הזכות

מה עכשיו? לפרטים נוספים הערות
יש להגיש את התביעה לקצבה הגשת תביעה לקצבת נכות כללית
לאחר הגשת התביעה, יישלח לכם זימון לוועדה רפואית. ועדה רפואית לנכות כללית
  • חשוב להגיע במועד שנקבע, או להודיע מראש על אי הגעה.
  • במקרים מסוימים המסמכים ששלחתם יספיקו לקביעת אחוזי הנכות ולא תצטרכו להופיע בפני הוועדה הרפואית.
קביעת נכות על-ידי ועדה רפואית לנכות כללית
  • במקרים הבאים יועבר הטיפול בעניינכם לפקיד התביעות לשם קביעת דרגת אי כושר:
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, וליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.
    • לעקרת בית - אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
  • ישנן זכויות הניתנות בגין אחוזי נכות רפואית, ללא תלות בקביעה של דרגת אי כושר וזכאות לקצבת נכות.
  • אם נקבעה לכם נכות זמנית, לקראת תום התקופה שנקבעה תתבקשו להמציא חומר רפואי עדכני ותזומנו לוועדה רפואית נוספת.
החלטת פקיד התביעות וקביעת דרגת אי כושר (במקרה שנקבעו מספיק אחוזי נכות רפואית)
  • הפקיד בודק שוב את הכנסותיכם, בהתייחס לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לכם.
  • הפקיד קובע באיזו מידה הנכות הרפואית שלכם משפיעה על כושרכם לעבוד ולהשתכר (לעקרת בית - על כושרה לתפקד במשק ביתה), בהסתמך על המלצה של הרופא ושל פקיד השיקום.
במקרים שנדרשת המלצה של פקיד שיקום, תוזמנו לריאיון אצלו.
קבלת ההודעה
  • תזכורת חשובה:
    • הזכאות שלכם לקצבה היא תוצאה של אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית ושל דרגת אי הכושר לעבוד שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
    • על שתי ההחלטות ניתן לערער כמו שמפורט בהמשך.
תשלום הקצבה לזכאים
  • למי שנקבעה דרגת אי כושר המזכה בקצבה, תשולם קצבת הנכות בתום 90 יום מהמועד שבו נקבעה דרגת אי הכושר.
  • דמי מחלה נחשבים להכנסה מעבודה, ויילקחו בחשבון בחישוב גובה הקצבה.
  • הקצבה משולמת ב-28 בחודש לחשבון הבנק של הזכאי לקצבה או לחשבונו של האפוטרופוס (אם מונה לזכאי אפוטרופוס).
  • הזכאות לתשלום רטרואקטיבי של הקצבה תהיה עבור 12 חודשים לכל היותר לפני יום הגשת התביעה.
  • מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור 100% לתקופה של 6 חודשים לפחות זכאי לתשלום קצבת הנכות מהיום ה-31 לקביעת דרגת אי הכושר.
    • הקצבה עבור היום ה-31 ואילך תשולם לו לאחר היום ה-91 לקביעת דרגת אי-הכושר.
    • למי שזכאים לתוספת עבור בני זוג ו/או ילדים, התוספת לא תשולם עבור התקופה שבין היום ה-31 ליום ה-90, אלא רק מהיום ה-91.
    • למי שזכאי בתקופה זו גם לקצבת שירותים מיוחדים, תשולם לו הקצבה הגבוהה מבין השתיים.
אם אינכם מרוצים מהחלטת הוועדה הרפואית, ניתן להגיש ערר על החלטתה בתוך 60 יום. ערר על החלטה רפואית בעניין נכות כללית
  • לפי חוק הביטוח הלאומי, במקרים שבהם הוועדה הרפואית קבעה פחות מ-80% נכות רפואית, ניתן לערער על החלטתה.
  • למרות זאת, בית המשפט קבע כי גם במקרים שבהם נקבעה דרגת נכות גבוהה יותר, ניתן יהיה להגיש ערר על קביעת הוועדה.
  • רצוי להגיש את הערר במועד שנקבע בחוק (תוך 60 יום) ככל שהדבר אפשרי, אולם המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה עררים שהוגשו גם בתוך 90 יום.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. ניתן לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם אינכם מרוצים מדרגת אי הכושר שנקבעה לכם, תוכלו במקרים מסוימים לערער בתוך 90 יום על החלטת פקיד התביעות. ערר על החלטה בעניין אי כושר
  • ניתן להגיש ערר על שני סוגי החלטות לגבי דרגת אי הכושר:
    1. החלטה כי לא אבד הכושר לעבוד, או שאבד בפחות מ-50%.
    2. החלטה כי דרגת אי הכושר אינה עולה על 74%.
  • במקרה שהוועדה שוקלת להפחית את דרגת אי הכושר, ניתן לבטל את הערר ולהשאיר את דרגת אי הכושר כפי שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים לעניין קביעת אי כושר תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם ברצונכם לערער על החלטה של פקיד התביעות שאינה קשורה לדרגת אי הכושר (בנושאים כגון תקופות העבודה שלכם, גילכם, השכלתכם, הכנסותיכם וכו').
  • ניתן להגיש בקשה לדיון בוועדת תביעות בתוך 6 חודשים מיום שהתקבלה דחיית הבקשה לקצבה על-ידי פקיד התביעות.
  • לחלופין, או אם אינכם מרוצים מתוצאות הדיון בוועדת התביעות, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה- בתוך 12 חודשים מהיום שקיבלתם את ההודעה על החלטת פקיד התביעות בנושא הקצבה.
  • ועדת התביעות מוסמכת רק להמליץ לפקיד התביעות לשקול את החלטתו מחדש (במקרים שתמצא זאת לנכון).
  • בערעור לבית הדין האזורי לעבודה תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
  • אם התביעה לקבלת הקצבה נדחתה כי המבוטח לא שילם כחוק דמי ביטוח לאומי, תיתכן זכאות להענקה מטעמי צדק.
ניתן להגיש תביעה חוזרת כעבור 6 חודשים, או אם חלה החמרה במצב הבריאותי - ללא תקופת המתנה. הגשת תביעה חוזרת לקצבת נכות כללית


שיעורי הגמלה

  • שיעורי הקצבה נכון ל- 2019 שכוללים את התוספת שמשולמת החל ממרץ 2018:
    • סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 100% או 75% (קצבה מלאה) הוא 3,312 ש"ח (כולל התוספת שנקראה בעבר קח"ן).
    • סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 74% (קצבה חלקית) הוא 2,236 ש"ח.
    • סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 65% (קצבה חלקית) הוא 2,022 ש"ח.
    • סכום הקצבה לדרגת אי כושר של 60% (קצבה חלקית) הוא 1,903 ש"ח.

תוספת תלויים

  • תוספת זו משולמת למקבל קצבת נכות עבור בן/בת זוג, אם הכנסתו של בן הזוג אינה עולה על 5,856 ש"ח ברוטו (נכון ל-2019), ועבור שני הילדים הראשונים.
  • תוספת בשיעור מלא משולמת במקרים האלה:
    • מקבל קצבה שנקבעה לו דרגת אי כושר מלאה (בשיעור 100% או 75%).
    • מקבל קצבה שנקבעה לו דרגת אי כושר חלקית (בשיעור 74%, 65% או 60%), והוא עובד ומשתכר מעל 21% מהשכר הממוצע - מעל 2,157 ש"ח נכון ל-2019.
  • תוספת חלקית משולמת, בהתאם לחלקיות הדרגה, למקבל קצבה שנקבעה לו דרגת אי כושר חלקית (60%, 65% או 74%) והוא אינו עובד, או שהוא עובד ומשתכר פחות מ- 2,157 ש"ח ברוטו (נכון ל-2019).
  • עקרת בית המקבלת קצבת נכות זכאית לתוספת עבור הילדים, אך אינה זכאית לתוספת עבור בן הזוג.
  • למקבלי תוספת תלויים שיש להם הכנסות שלא מעבודה יופחתו סכומי ההכנסות מתוספת התלויים. בכל מקרה, הקצבה שתשולם לאחר ההפחתה תהיה לפחות בסכום קצבה מלאה ליחיד.
  • הכנסות שלא מעבודה הן, למשל: פנסיה, מלגה (כולל מלגה לאברך), הכנסה מרכוש, רווחים מהשקעות, קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי או מכל גורם שהוא, כולל דמי מזונות שמשולמים עבור מקבלת הקצבה (דמי מזונות שמשולמים לה עבור ילדיה לא יופחתו מתוספת התלויים שהיא מקבלת עבור הילדים).
  • הכנסה שלא מעבודה נחשבת גם הכנסתו של עצמאי שאינה עולה על 15% מהשכר הממוצע (1,541 ש"ח לחודש, נכון ל-2019), אם הוא עוסק במשלח ידו פחות מ-12 שעות בשבוע.
דוגמה
  • מקבלת קצבת נכות מלאה (3,312 ש"ח) זכאית לתוספת עבור שני ילדים (1,902 ש"ח).
  • סכום הקצבה עם התוספת עבור הילדים - 5,214 ש"ח.
  • כמו כן, היא מקבלת דמי מזונות (לא עבור הילדים) בסך 1,000 ש"ח בחודש.
  • דמי המזונות יופחתו מתוספת התלויים, ולכן התוספת שתקבל תהיה בסך 902 ש"ח.
  • סכום הקצבה שתקבל (קצבה מלאה ליחיד עם התוספת המופחתת) יהיה 4,214 ש"ח.
דוגמה
  • מקבל קצבת נכות מלאה (3,312 ש"ח) זכאי לתוספת עבור בת זוגו (1,189 ש"ח).
  • סכום הקצבה עם התוספת עבור בת הזוג - 4,501 ש"ח.
  • יש בבעלותו דירה שהוא משכיר תמורת 2,000 ש"ח בחודש.
  • הסכום שינוכה מהקצבה בגין ההכנסות מהדירה יהיה 1,189 ש"ח, כך שהקצבה שתשולם לאחר ההפחתה תהיה לפחות בסכום הקצבה המלאה שהוא מקבל כיחיד.

תשלום למוסד שזכאי לקצבה שוהה בו

  • בהתאם לסעיף 307 לחוק הביטוח הלאומי, אם זכאי לקצבה שוהה או מאושפז במוסד ציבורי (שנמצא בבעלות/בפיקוח משרד הבריאות או משרד הרווחה), ויותר ממחצית הוצאות החזקתו הן במימון המדינה, הקצבה תחולק בין מקבל הקצבה למוסד שהוא שוהה בו.
  • הסכום שיועבר למוסד יחושב לפי שיעור הזכאות של מקבל הקצבה, אופי האשפוז, ואם משולמת תוספת לתלויים.
  • בכל מקרה, ישולמו לזכאי לקצבה לפחות 444.4 ש"ח בחודש (נכון ל-2019).
  • המוסד שמקבל הקצבה שוהה בו אחראי להעביר למוסד לביטוח לאומי את הבקשה לחלוקת הקצבה.

נתוני עבר


גורמי ממשל

חקיקה ונהלים