(אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים)
שורה 24: שורה 24:
  
 
== אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים ==
 
== אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים ==
* [[תושב ישראל|תושבי ישראל]] בני 18 ומעלה, המתמודדים עם לקות נפשית.
+
* [[תושב ישראל|תושבי ישראל]] בני 18 ומעלה, המתמודדים עם לקויות המפורטות ב[https://www.nevo.co.il/law_html/law01/039_052.htm#med6 סעיפים 33-34 לתוספת] וכוללות, בין היתר:
 +
** הפרעות נפשיות אורגניות
 +
** סכיזופרניה
 +
** הפרעות דלוזיונליות
 +
** הפרעות במצב הרוח
 +
** הפרעות חרדה
 +
** הפרעות תלויות דחק
 +
** [[הפרעות אכילה (אנורקסיה, בולימיה, אכילה כפייתית)|הפרעות אכילה]]
  
 
== קביעת נכות על-ידי פסיכיאטר מוסמך ==
 
== קביעת נכות על-ידי פסיכיאטר מוסמך ==

גרסה מ־13:00, 24 באפריל 2017

הקדמה:

קביעת נכות רפואית לנפגעי נפש יכולה להיעשות במסגרת הליך התביעה לקצבת נכות כללית, או באמצעות פנייה לפסיכיאטר שהוסמך לכך - למי שמבקש לקבל את שירותי סל השיקום בלבד ואינו מעוניין לפנות אל המוסד לביטוח לאומי
אחוזי הנכות נקבעים על-פי רשימת הליקויים בסעיפים 33 ו- 34 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956
מי שנקבעה לו נכות רפואית במסגרת תביעה לקצבת נכות, אך הוחלט כי אינו זכאי לקצבה, עשוי להיות זכאי להטבות שונות שאינן מותנות בקבלת הקצבה
{{תקציר/סיום}} אינה בשימוש עוד! ראו את {{תקציר}} להוראות שימוש בה.

קביעת נכות רפואית לנפגעי נפש יכולה להיעשות במסגרת הליך התביעה לקצבת נכות כללית, או באמצעות פנייה לפסיכיאטר שהוסמך לכך - למי שמבקש לקבל את שירותי סל השיקום בלבד ואינו מעוניין לפנות אל המוסד לביטוח לאומי.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • תושבי ישראל בני 18 ומעלה, המתמודדים עם לקויות המפורטות בסעיפים 33-34 לתוספת וכוללות, בין היתר:
    • הפרעות נפשיות אורגניות
    • סכיזופרניה
    • הפרעות דלוזיונליות
    • הפרעות במצב הרוח
    • הפרעות חרדה
    • הפרעות תלויות דחק
    • הפרעות אכילה

קביעת נכות על-ידי פסיכיאטר מוסמך

  • מי שמעוניין לקבל שירותים במסגרת סל השיקום מבלי לעבור את הליך קביעת הנכות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, יכול לפנות לאבחון על-ידי פסיכיאטר מתוך רשימת הפסיכיאטרים שהוסמכו לכך על-ידי משרד הבריאות.
  • האבחון יקבע אם הפונה עומד בתנאי הפנייה אל ועדת השיקום האזורית (האבחון אינו מבטיח את קבלת שירותי סל השיקום).
  • קביעת אחוזי הנכות על-ידי הפסיכיאטר תקפה רק לסל השיקום של משרד הבריאות ואינה מקנה זכאויות מטעם גופים אחרים.
  • במקרה שכבר נקבעה לפונה נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי (נכות כללית או נכות מעבודה), לא ניתן לפנות לאבחון על-ידי פסיכיאטר.

קביעת נכות על-ידי המוסד לביטוח לאומי

  • הנכות הרפואית הנדרשת לצורך הזכאות לסל השיקום יכולה גם להיקבע על-ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, במסגרת הליך התביעה לקצבת נכות.
  • בהתאם לחוזר המוסד לביטוח לאומי, במקרים של סכיזופרניה מומלץ לקבוע את הזכאות ללא זימון התובע לוועדה רפואית.
  • מי שנקבעו לו על-ידי הוועדה הרפואית 40% נכות על רקע נפשי, יוכל לפנות אל ועדת השיקום האזורית בבקשה לקבלת שירותי סל השיקום.
  • למי שסובלים ממספר לקויות או מחלות, בנוסף ללקות על רקע נפשי, ייתכן שתיקבע דרגת נכות גבוהה יותר שתורכב מכל הליקויים (נכות משוקללת) ותהיה רלוונטית לזכויות שאינן קשורות בסל השיקום.
  • במקרה שהוועדה הרפואית קבעה נכות בשיעור של 60% לפחות, או 40% לפחות (כאשר ליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות), או 50% לפחות (לעקרת בית), ניתן יהיה לקבוע דרגת אי כושר, שעל פיה ייקבע אם קיימת זכאות לקצבת נכות.
  • ישנן זכויות שונות הניתנות בגין נכות רפואית שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, גם למי שלא נמצאו זכאים לקצבת נכות.
דוגמה
מי שנקבעו להם לפחות 20% נכות רפואית לצמיתות, זכאים לשיקום מקצועי וסיוע בלימודים. מי שנקבעו להם 100% נכות רפואית (או למעלה מ-89% לפי חישוב מיוחד), עשויים להיות זכאים לפטור ממס הכנסה.
  • התרשים הבא מתאר את השלבים בתהליך הבקשה לקצבת נכות. המידע מופיע בפירוט רב יותר בטבלה בהמשך הדף.
טיפ
עד שתיקבע הזכאות לקצבת נכות ויחל תשלום הקצבה לזכאים, ניתן לבדוק אם קיימת זכאות להבטחת הכנסה.

הכנות נדרשות

מסמכים רפואיים

  • חוות דעת של פסיכיאטר.
  • במקרה שהיה אשפוז - מכתב סיכום.

מסמכים נוספים

  • למי שסובלים מכמה מחלות או ליקויים, מומלץ להכין את המסמכים והבדיקות הרלוונטיים לכל הליקויים, שכן הם עשויים להגדיל את אחוזי הנכות שייקבעו במסגרת התביעה.
  • מסמכים הנדרשים בהתאם לסוגי לקויות שונות, ניתן למצוא ברשימת הערכים הספציפיים להן.
טיפ
  • אם אדם מגיש את הבקשה לקצבה בהקשר של מחלה, כגון מחלת לב, כדאי מאוד שיבחן אם הוא סובל מעוד מחלות/לקויות שעשויות להקנות לו אחוזי נכות רפואית נוספים.
  • דוגמה: נניח שבנוסף למחלת הלב הוא סובל גם מסוכרת והקפיד להגיש לוועדה גם את המסמכים הנדרשים לנושא סוכרת.
  • נניח שהוועדה הרפואית קבעה לו:
    • 40% נכות רפואית בגין מחלת הלב.
    • 20% נכות רפואית בגין הסוכרת
  • לפי הנתונים האלה תיקבע לו דרגת נכות רפואית משוקללת של 52%.
  • להסבר על שיטת החישוב ומידע נוסף ראו נכות רפואית משוקללת בביטוח הלאומי בגין מספר ליקויים או מחלות.

שלבי ההליך

מה עכשיו? לפרטים נוספים הערות
יש להגיש את התביעה לקצבה הגשת תביעה לקצבת נכות כללית
לאחר הגשת התביעה, יישלח לכם זימון לוועדה רפואית. ועדה רפואית לנכות כללית
  • חשוב להגיע במועד שנקבע, או להודיע מראש על אי הגעה.
  • במקרים מסוימים המסמכים ששלחתם יספיקו לקביעת אחוזי הנכות ולא תצטרכו להופיע בפני הוועדה הרפואית.
קביעת נכות על-ידי ועדה רפואית לנכות כללית
  • במקרים הבאים יועבר הטיפול בעניינכם לפקיד התביעות לשם קביעת דרגת אי כושר:
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
    • אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, וליקוי אחד הוא בשיעור של 25% לפחות.
    • לעקרת בית - אם הוועדה הרפואית קבעה נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות.
  • ישנן זכויות הניתנות בגין אחוזי נכות רפואית, ללא תלות בקביעה של דרגת אי כושר וזכאות לקצבת נכות.
  • אם נקבעה לכם נכות זמנית, לקראת תום התקופה שנקבעה תתבקשו להמציא חומר רפואי עדכני ותזומנו לוועדה רפואית נוספת.
החלטת פקיד התביעות וקביעת דרגת אי כושר (במקרה שנקבעו מספיק אחוזי נכות רפואית)
  • הפקיד בודק שוב את הכנסותיכם, בהתייחס לאחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לכם.
  • הפקיד קובע באיזו מידה הנכות הרפואית שלכם משפיעה על כושרכם לעבוד ולהשתכר (לעקרת בית - על כושרה לתפקד במשק ביתה), בהסתמך על המלצה של הרופא ושל פקיד השיקום.
במקרים שנדרשת המלצה של פקיד שיקום, תוזמנו לריאיון אצלו.
קבלת ההודעה
  • תזכורת חשובה:
    • הזכאות שלכם לקצבה היא תוצאה של אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית ושל דרגת אי הכושר לעבוד שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
    • על שתי ההחלטות ניתן לערער כמו שמפורט בהמשך.
תשלום הקצבה לזכאים
  • למי שנקבעה דרגת אי כושר המזכה בקצבה, תשולם קצבת הנכות בתום 90 יום מהמועד שבו נקבעה דרגת אי הכושר.
  • דמי מחלה נחשבים להכנסה מעבודה, ויילקחו בחשבון בחישוב גובה הקצבה.
  • הקצבה משולמת ב-28 בחודש לחשבון הבנק של הזכאי לקצבה או לחשבונו של האפוטרופוס (אם מונה לזכאי אפוטרופוס).
  • הזכאות לתשלום רטרואקטיבי של הקצבה תהיה עבור 12 חודשים לכל היותר לפני יום הגשת התביעה.
  • מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור 100% לתקופה של 6 חודשים לפחות זכאי לתשלום קצבת הנכות מהיום ה-31 לקביעת דרגת אי הכושר.
    • הקצבה עבור היום ה-31 ואילך תשולם לו לאחר היום ה-91 לקביעת דרגת אי-הכושר.
    • למי שזכאים לתוספת עבור בני זוג ו/או ילדים, התוספת לא תשולם עבור התקופה שבין היום ה-31 ליום ה-90, אלא רק מהיום ה-91.
    • למי שזכאי בתקופה זו גם לקצבת שירותים מיוחדים, תשולם לו הקצבה הגבוהה מבין השתיים.
אם אינכם מרוצים מהחלטת הוועדה הרפואית, ניתן להגיש ערר על החלטתה בתוך 60 יום. ערר על החלטה רפואית בעניין נכות כללית
  • לפי חוק הביטוח הלאומי, במקרים שבהם הוועדה הרפואית קבעה פחות מ-80% נכות רפואית, ניתן לערער על החלטתה.
  • למרות זאת, בית המשפט קבע כי גם במקרים שבהם נקבעה דרגת נכות גבוהה יותר, ניתן יהיה להגיש ערר על קביעת הוועדה.
  • רצוי להגיש את הערר במועד שנקבע בחוק (תוך 60 יום) ככל שהדבר אפשרי, אולם המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה עררים שהוגשו גם בתוך 90 יום.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. ניתן לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם אינכם מרוצים מדרגת אי הכושר שנקבעה לכם, תוכלו במקרים מסוימים לערער בתוך 90 יום על החלטת פקיד התביעות. ערר על החלטה בעניין אי כושר
  • ניתן להגיש ערר על שני סוגי החלטות לגבי דרגת אי הכושר:
    1. החלטה כי לא אבד הכושר לעבוד, או שאבד בפחות מ-50%.
    2. החלטה כי דרגת אי הכושר אינה עולה על 74%.
  • במקרה שהוועדה שוקלת להפחית את דרגת אי הכושר, ניתן לבטל את הערר ולהשאיר את דרגת אי הכושר כפי שנקבעה על-ידי פקיד התביעות.
אם אינכם מרוצים מההחלטה של ועדת העררים לעניין קביעת אי כושר תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה (בשאלות משפטיות בלבד) בתוך 60 יום. תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
אם ברצונכם לערער על החלטה של פקיד התביעות שאינה קשורה לדרגת אי הכושר (בנושאים כגון תקופות העבודה שלכם, גילכם, השכלתכם, הכנסותיכם וכו').
  • ניתן להגיש בקשה לדיון בוועדת תביעות בתוך 6 חודשים מיום שהתקבלה דחיית הבקשה לקצבה על-ידי פקיד התביעות.
  • לחלופין, או אם אינכם מרוצים מתוצאות הדיון בוועדת התביעות, תוכלו להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה- בתוך 12 חודשים מהיום שקיבלתם את ההודעה על החלטת פקיד התביעות בנושא הקצבה.
  • ועדת התביעות מוסמכת רק להמליץ לפקיד התביעות לשקול את החלטתו מחדש (במקרים שתמצא זאת לנכון).
  • בערעור לבית הדין האזורי לעבודה תוכלו לבקש סיוע משפטי חינם מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.
  • אם התביעה לקבלת הקצבה נדחתה כי המבוטח לא שילם כחוק דמי ביטוח לאומי, תיתכן זכאות להענקה מטעמי צדק.
ניתן להגיש תביעה חוזרת כעבור 6 חודשים, או אם חלה החמרה במצב הבריאותי - ללא תקופת המתנה. הגשת תביעה חוזרת לקצבת נכות כללית


ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חקיקה ונהלים

הרחבות ופרסומים