(יחסי עובד-מעסיק בין בני משפחה)
(יחסי עובד-מעסיק בין בני משפחה)
שורה 49: שורה 49:
 
==יחסי עובד-מעסיק בין בני משפחה==
 
==יחסי עובד-מעסיק בין בני משפחה==
 
* יחסי עובד-מעסיק יכולים להיווצר גם בין בני משפחה, כשאחד מבני המשפחה מעסיק בן משפחה אחר.
 
* יחסי עובד-מעסיק יכולים להיווצר גם בין בני משפחה, כשאחד מבני המשפחה מעסיק בן משפחה אחר.
* כשקרובי משפחה טוענים ליחסי עבודה בניהם, חלים הכללים הרגילים  לקביעת יחסי עובד-מעסיק.  יחד עם זאת במקרה כזה בית הדין  בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו:  האם מדובר במערכת המגלמת עזרה משפחתית, או שמא נוצרו בין בני המשפחה יחסי עבודה  ויבחן, בין היתר, את מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי  והאם הסדר העבודה הינו  אמיתי או שמא מדובר בפיקציה.
+
* כשקרובי משפחה טוענים ליחסי עבודה בניהם, חלים הכללים הרגילים  לקביעת יחסי עובד-מעסיק.   
 +
* יחד עם זאת במקרה כזה בית הדין  בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו:  האם מדובר במערכת המגלמת עזרה משפחתית, או שמא נוצרו בין בני המשפחה יחסי עבודה  ויבחן, בין היתר, את מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי  והאם הסדר העבודה הינו  אמיתי או שמא מדובר בפיקציה.
 
* נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית והנם יחסי עובד-מעסיק, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.
 
* נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית והנם יחסי עובד-מעסיק, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.
 
*  גם  המוסד לביטוח לאומי עשוי להכיר בבן משפחה כעובד לצורך תשלום  תגמולים המגיעים לעובדים כגון :[[דמי אבטלה]] ,[[דמי פגיעה לנפגע עבודה]],  [[דמי לידה ]] וכד':
 
*  גם  המוסד לביטוח לאומי עשוי להכיר בבן משפחה כעובד לצורך תשלום  תגמולים המגיעים לעובדים כגון :[[דמי אבטלה]] ,[[דמי פגיעה לנפגע עבודה]],  [[דמי לידה ]] וכד':

גרסה מ־18:37, 16 בספטמבר 2019

הקדמה:

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקה, ואינה תלויה בהסכמת הצדדים
גם אם המועסק הסכים להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, ייתכן וקיימים בין הצדדים יחסי עבודה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה
עובד יכול לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, למרות שהועסק כעצמאי, ולקבל את כל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה
במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד -מעסיק בין הצדדים, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כ"קבלן עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר

קביעת יחסי עובד-מעסיק היא קביעה משפטית, שנבחנת על פי מבחנים שנקבעו בפסיקת בית הדין לעבודה

  • לעתים עובדים מועסקים כקבלנים עצמאים למרות שלמעשה הם שכירים לכל דבר. העסקה באופן זה, על פי רוב, נובעת מדרישה של מעסיק המעוניין לחסוך את עלויות הזכויות הסוציאליות שיש לשלם לעובד (כמו חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים).
  • הפסיקה קבעה כי העובדה שההסכם בין הצדדים מכנה את העובד "שכיר" או "עצמאי" אינה מכרעת. היחסים בין הצדדים נקבעים על פי מבחן מהותי ולא צורני.
  • לאור האמור לעיל, גם אם בחוזה העבודה הסכים המועסק להגדרתו כקבלן עצמאי ולתשלום באמצעות חשבוניות מס, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
  • עובד, אשר על פי הסכם העבודה הוגדר כקבלן עצמאי, רשאי לתבוע הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד, ובמידה ותביעתו תתקבל בהתאם למבחנים הקיימים, הוא יהיה זכאי לכל הזכויות הנגזרות מיחסי עבודה.
  • במקרים שבהם נקבע בדיעבד כי התקיימו יחסי עובד -מעסיק בין הצדדים, המעסיק רשאי לקזז את הסכומים העודפים ששילם לעובד כ"קבלן עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו בדיעבד כשכיר. למידע נוסף ראו: קיזוז הסכומים העודפים ששילם מעסיק לעובד כ"עצמאי" מתוך הסכומים שעליו לשלם לו כשכיר במקרה של הכרה בדיעבד ביחסי עובד-מעביד.

המבחנים לקביעת יחסי עובד-מעסיק

בחינת קיומם של יחסי עבודה נעשית באמצעות ה"המבחן המעורב" המשלב בתוכו מספר מבחנים, כשהמבחן העיקרי הנו מבחן ההשתלבות, ואליו נלווים מספר מבחני משנה.

מבחן ההשתלבות

  • מבחן ההשתלבות בודק את מידת ההשתלבות של העובד במקום העבודה.
    • הפן החיובי- מצד אחד עד כמה העובד משתלב במערך הארגוני של מקום העבודה שבו הוא מועסק, האם הפעולה שמבצע העובד מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה.
    • הפן השלילי- מצד שני, המבחן בודק האם העובד אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים באופן חיצוני. לשם כך נבדק האם העובד נושא בעלויות עסק, ברווח והפסד.

מבחנים נוספים

בנוסף למבחן ההשתלבות, יש לבחון את מכלול הסממנים הרלוונטיים, המפורטים לעיל, על מנת לקבוע האם מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק:

  • מבחן הקשר האישי- מבחן זה בודק האם ההתחייבות והחובה לבצע את העבודה היא אישית או שמבצע העבודה רשאי לשלוח מישהו אחר במקומו לבצעה. שאלת משנה הנה השאלה על מי מוטלת החובה לדאוג למחליף שעה שמבצע העבודה נעדר? כשעובד נעדר מעבודתו, על המעסיק לדאוג למחליף. כשקבלן עצמאי נעדר, החובה לדאוג למחליף מוטלת עליו.
  • מבחן הפיקוח -במסגרת יחסי עובד- מעסיק נתון העובד לפיקוחו ולמרותו של המעסיק, ואילו לעוסק עצמאי יש גמישות רבה יותר.
  • מסגרת שעות העבודה- בדרך כלל עובד מועסק במסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה והעבודה מתבצעת עבור המעסיק בלבד באותו פרק זמן.
  • מקום העבודה - האם העבודה בוצעה אצל המעסיק או במקום אחר.
  • מי מספק את כלי העבודה - במסגרת יחסי עובד- מעסיק, מספק המעסיק, בדרך כלל, את כלי העבודה ואילו העובד מספק את כוח עבודתו. עובד עצמאי מספק בדרך כלל, גם את כלי העבודה ואמצעי הייצור.
  • הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה- הסכמת הצדדים לגבי אופן העסקה מהווה ראיה לכוונת הצדדים, אך אינה קובעת לכשלעצמה את מערכת היחסים בניהם. גם אם בחוזה העבודה הסכימו הצדדים על יחסי קבלן- מזמין שירות, אין בכך לסתור קיומם של יחסי עובד-מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות.
  • צורת תשלום השכר ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה- צורת התשלום ואופן הרישום במוסד לביטוח לאומי ומס הכנסה מהווים עוד אחד מהסממנים לקביעת המעמד בין הצדדים, אך אין בהם כשלעצמם, כדי לקבוע את טיב היחסים בין הצדדים.. עבודה באמצעות חשבונית מס, או רישום כ"עצמאי" בביטוח לאומי, אין בהם לסתור קיומם של יחסי עובד- מעסיק, כאשר אלה מתקיימים לפי אמות המידה המהותיות שנקבעו בפסיקה.
  • משך ההתקשרות ורציפותה - ככל שההתקשרות ארוכה ורצופה, אזי הנטייה תהיה לראות במערכת היחסים בין הצדדים כיחסי עובד- מעסיק.

יחסי עובד-מעסיק בין בני משפחה

  • יחסי עובד-מעסיק יכולים להיווצר גם בין בני משפחה, כשאחד מבני המשפחה מעסיק בן משפחה אחר.
  • כשקרובי משפחה טוענים ליחסי עבודה בניהם, חלים הכללים הרגילים לקביעת יחסי עובד-מעסיק.
  • יחד עם זאת במקרה כזה בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם מדובר במערכת המגלמת עזרה משפחתית, או שמא נוצרו בין בני המשפחה יחסי עבודה ויבחן, בין היתר, את מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם בעבור ביצוע העבודה היה ריאלי והאם הסדר העבודה הינו אמיתי או שמא מדובר בפיקציה.
  • נטל ההוכחה כי יחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית והנם יחסי עובד-מעסיק, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם.
  • גם המוסד לביטוח לאומי עשוי להכיר בבן משפחה כעובד לצורך תשלום תגמולים המגיעים לעובדים כגון :דמי אבטלה ,דמי פגיעה לנפגע עבודה, דמי לידה וכד':
    • המחוקק היה ער לכך שביחסים שבין קרובי משפחה לא תמיד תהיה הקפדה על מלוא הסממנים המאפיינים יחסים של עובד ומעסיק על פי המבחנים לקיום יחסי עובד-מעביד, לרבות אלה הנוגעים להיקף השליטה, הפיקוח או הבקרה של המעסיק על עבודת העובד ודרך ביצועה. כשמדובר ביחסים בין קרובי משפחה השליטה והבקרה עשויים להיות מצומצמים וגמישים יותר .
    • לכן, הרחיב המחוקק את המושג של עובד שהנו בן משפחה וקבע בסעיף 1 לחוק שאף אם אין בין בן המשפחה לבין הקרוב שמעסיק אותו יחסי עבודה, יוכר בין המשפחה כעובד בתנאי שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא הוא עשה אותה, הייתה נעשית בידי עובד אחר. לעניין זה 'בן משפחה' ייחשב כאחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
    • כשמדובר בהתקשרות בין קרובי משפחה יש לבחון בקפידה האם התכלית העיקרית של ההתקשרות בין הצדדים היא ביצוע עבודה בתמורה לשכר הנגזר מהעבודה שבוצעה, או שהתמורה המשולמת איננה נגזרת ממהות העבודה ואפיוניה אלא משיקולים "חיצוניים" הנעוצים בצרכי המשפחה.
    • למידע נוסף ראו :עב"ל (ארצי) 26582-06-15, עב"ל(ארצי) 20105/96.

פסקי דין