מ (תהליך מימוש הזכות)
שורה 9: שורה 9:
 
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
  
<!--
+
כל זקן וכל אדם נזקק בישראל זכאים לפנות לרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים ולבקש סיוע ושירותים חברתיים מ[[המחלקות לשירותים חברתיים]] (לשכות הרווחה) ברשויות המקומיות. לפקידי הסעד בלשכות הרווחה שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ורמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים של הרשות המקומית.
שירותים חברתיים ברמה המקומית
 
  
אחת הזכויות הבסיסיות המוענקות לכל זקן בישראל, היא הזכות לפנות לרשות המקומית שבה הוא מתגורר, ולבקש עזרה, תמיכה וסיוע בחיי היום יום שלו. זכות זו לקבלת שירותים חברתיים בזיקנה במסגרת [[המחלקות לשירותים חברתיים|הלשכות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות]] מעוגנת באופן כללי בחוק שירותי הסעד התשי''ח 1958. חוק שירותי הסעד משמש כרשת ההגנה החברתית האחרונה לכל הזקנים אשר כל יתר מעגלי התמיכה והסיוע עדיין לא מילאו את כל הצרכים. החוק והתקנות מכוחו, מנוסחים בצורה כללית ועמומה. החוק אינו כולל זכויות ברורות ומוגדרות, אלא בונה מסגרת של הענקת תמיכה לנזקקים על ידי השלטון המקומי. בפועל, לפקידי הסעד שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ולאדם היחיד אין כמעט יכולת ידיעה או שליטה מראש על תוכן הזכאות והיקפו. יתרה מכך, רמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים - המדולדלים למדי של הרשות המקומית.
+
כל רשות מקומית – עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית אחראיים לדאגה כלפי הזקנים הנזקקים הנמצאים בתחום שיפוטם.  
בפועל, חשיבות החוק היא להעניק מסגרת חוקית להענקת קשת מגוונת של שירותים ותמיכות המוענקות על ידי לשכות הרווחה המקומיות לאוכלוסייה הזקנה הניזקקת בערים וברשויות המקומיות השונות ברחבי הארץ.
 
  
החוק מפקיד את האחריות לביצועו בידי הלשכות לשירותים חברתיים המוקמות במסגרת הרשויות המקומיות השונות. תפיסת העולם המעוגנת בחוק זה היא של ''אחריות מקומית''. כלומר, כל רשות מקומית – עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית – אחראיים לדאגה כלפי הזקנים הנזקקים הנמצאים בתחום שיפוטם. מדובר בתפיסת עולם קהילתית, ולפיה הקהילה המקומית היא הגוף הראוי והמוסמך לטפל ולדאוג לאותם זקנים נזקקים המתגוררים בקרב הקהילה המקומית. הדברים נכונים במיוחד לזקנים עריריים, שאין להם בני משפחה או מערכות תמיכה חברתיות זולת מערכות התמיכה הפורמליות של הקהילה שבה הם מתגוררים.
+
מבחינה מקצועית, מי שמופקד על ביצוע החוק בתוך לשכות הרווחה המקומיות הם פקידי סעד. מדובר בעובדים סוציאליים אשר הוסמכו כפקיד סעד על ידי שר הרווחה . מדובר בעובדים סוציאליים ותיקים יחסית ובעלי נסיון, אשר עברו הכשרה לשם קבלת הסמכה כפקידי סעד.  
 
 
מבחינה מקצועית, מי שמופקד על ביצוע החוק בתוך לשכות הרווחה המקומיות הם ''פקידי סעד''. מדובר בעובדים סוציאליים אשר הוסמכו כ''פקיד סעד'' על ידי שר הרווחה . מדובר בעובדים סוציאליים ותיקים יחסית ובעלי נסיון, אשר עברו הכשרה לשם קבלת הסמכה כ''פקידי סעד''. מכוח התקנות (תקנות שירותי הסעד (תפקיד המנהל וועדת הסעד) התשכ''ד-1963, הלשכה לשירותים חברתיים שרשות מקומית מקיימת מכוח החוק חייבת להיות מנוהלת על יד מנהל הלשכה. מנהל זה תפקידו על פי התקנות לתת טיפול סוציאלי לנזקקים ולהגיש להם סיוע מכוח החוק; לבצע את תוכנית הרווחה של הרשות המקומית; לתכנן את תקציב הרווחה, ולהמציא את ההחלטה של הלשכה בכל הנוגע לפניות לקבלת סיוע וטיפול.
 
  
 
מה ניתן לקבל במסגרת התמיכה והסעד?
 
מה ניתן לקבל במסגרת התמיכה והסעד?
  
החוק לא מגדיר במפורש את תוכן הסיוע והתמיכה המוענקים מכוחו. החוק מעניק בהקשר זה שיקול דעת רחב לפקידי הסעד ברשויות המקומיות השונות להתאים את הסיוע לצרכים של הנזקקים השונים. בהקשר זה התקנות עושות אבחנה בין ''טיפול סוציאלי'' ובין ''סעד''.
 
 
בכל הנוגע ל''טיפול סוציאלי'', הרי שאדם שנמצא כנזקק זכאי לקבל טיפול, לאמור, כל סוגי העזרה והשירותים הסוציאליים, וזאת במימון הרשות המקומית.  
 
בכל הנוגע ל''טיפול סוציאלי'', הרי שאדם שנמצא כנזקק זכאי לקבל טיפול, לאמור, כל סוגי העזרה והשירותים הסוציאליים, וזאת במימון הרשות המקומית.  
 
בכל הנוגע ל''סעד'' הרי שמדובר בעזרה חומרית, ישירה או עקיפה, אשר בפועל כולל תחומי הסיוע והתמיכה מגוונים כגון: תמיכה בעזרה ביתית;
 
בכל הנוגע ל''סעד'' הרי שמדובר בעזרה חומרית, ישירה או עקיפה, אשר בפועל כולל תחומי הסיוע והתמיכה מגוונים כגון: תמיכה בעזרה ביתית;
שורה 30: שורה 25:
 
הזכויות והחובות במסגרת הבקשה לקבלת תמיכה וסעד
 
הזכויות והחובות במסגרת הבקשה לקבלת תמיכה וסעד
  
זכות פקיד הסעד לחקור: החוק מעניק לפקיד הסעד סמכויות חקירה נרחבות למדי כלפי אדם המבקש תמיכה וסעד. החוק מעניק לפקיד הסעד סמכות חוקית לחקור את מי שביקש תמיכה וסעד, וכן כל אדם, ''בדבר מצבו של הנזקק''. החוק מחייב את מי שנחקר על ידי פקיד הסעד לספק לו את המידע המבוקש בכל הנוגע למצבו הכלכלי של הנזקק, ובהקשר זה החובה למסור את המידע אף גוברת על חובת סודיות – והנחקר חייב לספק את המידע. ההגנה היחידה בהקשר זה היא כי המידע המגיע לידיו של פקיד הסעד חייב להשמר אצלו בסוד ואסור לו לגלות אותו.
+
החוק מעניק לפקיד הסעד סמכות חוקית לחקור את מי שביקש תמיכה וסעד, וכן כל אדם, ''בדבר מצבו של הנזקק''. החוק מחייב את מי שנחקר על ידי פקיד הסעד לספק לו את המידע המבוקש בכל הנוגע למצבו הכלכלי של הנזקק, ובהקשר זה החובה למסור את המידע אף גוברת על חובת סודיות – והנחקר חייב לספק את המידע. ההגנה היחידה בהקשר זה היא כי המידע המגיע לידיו של פקיד הסעד חייב להשמר אצלו בסוד ואסור לו לגלות אותו.
  
 
יתרה מכך, לפקיד הסעד גם סמכות לחקור כל אדם שחייו מבחינה חוקית לשלם מזונות לנזקק שביקש לקבל תמיכה מכוח החוק . מטרת החקירה היא לבדוק את יכולתם הכלכלית של אנשים אלה, בכדי לראות האם אין ביכולתם לזון – לשלם מזונות – ולתמוך כלכלית בנזקק במקום הרשות המקומית אשר תקציביה מוגבלים.  
 
יתרה מכך, לפקיד הסעד גם סמכות לחקור כל אדם שחייו מבחינה חוקית לשלם מזונות לנזקק שביקש לקבל תמיכה מכוח החוק . מטרת החקירה היא לבדוק את יכולתם הכלכלית של אנשים אלה, בכדי לראות האם אין ביכולתם לזון – לשלם מזונות – ולתמוך כלכלית בנזקק במקום הרשות המקומית אשר תקציביה מוגבלים.  
שורה 38: שורה 33:
 
סמכות נוספת המוענקת לפקיד הסעד היא הסמכות לדרוש את השבת הסיוע הכלכלי שהוגש לנזקק וזאת אם הסתבר בדיעבד כי בפועל היו לנזקק הכנסות מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסיוע והסעד. שוב, גם כאן מרחיק החוק לכת וקובע כי במידה והוגש סיוע, ולימים (בתוך שש שנים) מצבו השתפר, הכנסותיו עלו או הגיעו לידיו נכסים ברמה והיקף אשר יש בהם לספק את צרכיו ואף להחזיר את התמיכה שהוגשה לו בעבר – חייב הנזקק להשיב את התמיכה שקיבל.
 
סמכות נוספת המוענקת לפקיד הסעד היא הסמכות לדרוש את השבת הסיוע הכלכלי שהוגש לנזקק וזאת אם הסתבר בדיעבד כי בפועל היו לנזקק הכנסות מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסיוע והסעד. שוב, גם כאן מרחיק החוק לכת וקובע כי במידה והוגש סיוע, ולימים (בתוך שש שנים) מצבו השתפר, הכנסותיו עלו או הגיעו לידיו נכסים ברמה והיקף אשר יש בהם לספק את צרכיו ואף להחזיר את התמיכה שהוגשה לו בעבר – חייב הנזקק להשיב את התמיכה שקיבל.
  
שירותים חברתיים נוספים המוענקים של ידי השלטון המקומי
+
 
 
מעבר לזכות לסעד שתוארה לעיל, השלטון המקומי – העיריות והמועצות המקומיות והאזוריות – מספקות מגוון שירותים חברתיים נוספים לאוכלוסייה הזקנה.
 
היקף השירותים ותוכנם משתנה ממקום למקום, מעיר לעיר, ומיישוב ליישוב.
 
 
 
נסקור להלן את השירותים המרכזיים המוענקים על ידי מרבית הרשויות המקומיות:
 
 
 
מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לזקנים:
 
מסגרות חברתיות ותעסוקתיות הנותנות מענה לצרכי הפנאי והתעסוקה של הזקנים, וכוללים מועדונים חברתיים, תעסוקתיים ותרבותיים. במסגרות אלה ניתן למצוא חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות, ועוד.
 
 
 
מרכזי יום:
 
מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי מימד בריאותי, לרבות טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, ארוחות בוקר וצהריים, שירותי הסעה מהבית וחזרה, ועוד טיפולים ושירותים המיועדים לאוכלוסייה הזקנה התלויה בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.
 
 
 
ארוחות מוכנות:
 
רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים להכין לעצמם ארוחות. לרב, שירות זה כולל גם אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או יצירת מסגרות אליהם יכול הזקן להגיע בכוחות עצמו, ולקבל שם ארוחה חמה.
 
 
 
קהילה תומכת (שכונה מוגנת):
 
ברחבי הארץ פזורות שכונות המאורגנות כ''קהילות תומכות''. במסגרת קהילות אלה מעניקים לזקנים הגרים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם, תוך קבלת תמיכה בתחזוקת הבית, ביטחון אישי באמצעות לחצן מצוקה, מינוי של ''אב שכונה'' אחראי ועוד.
 
 
 
מרכזי מידע וייעוץ:
 
במרבית הרשויות המקומיות ניתן למצוא מרכזי מידע וייעוץ לזקנים ובני משפחותיהם ביחס למידע עדכני אודות זכויות חוקיות, תנאי הקבלה למוסדות, מיצוי זכויות בתחום הפנסיה, ועוד.
 
 
  -->
 
  -->
  
שורה 96: שורה 71:
  
 
== חשוב לדעת ==
 
== חשוב לדעת ==
<!-- במידת הצורך, ניתן להכניס כאן הבהרות חשובות. ניתן למחוק סעיף זה אם אינו נחוץ. -->
+
מעבר לסעד ולטיפול הסוציאלי, מעניקות הרשויות המקומיות מגוון שירותים חברתיים נוספים לאוכלוסית הזקנים והקשישים.
  
 +
אף שהיקף השירותים ותוכנם משתנים מרשות מקומית אחת למשנה, השירותים להלן מוענקים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות:
 +
* '''מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לזקנים''' - מסגרות חברתיות ותעסוקתיות הנותנות מענה לצרכי הפנאי והתעסוקה של הזקנים, וכוללים מועדונים חברתיים, תעסוקתיים ותרבותיים. במסגרות אלה ניתן למצוא חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות, ועוד.
 +
* '''מרכזי יום''' - מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי מימד בריאותי, לרבות טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, ארוחות בוקר וצהריים, שירותי הסעה מהבית וחזרה, ועוד טיפולים ושירותים המיועדים לאוכלוסייה הזקנה התלויה בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.
 +
* '''ארוחות מוכנות''' - רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים להכין לעצמם ארוחות. לרב, שירות זה כולל גם אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או יצירת מסגרות אליהם יכול הזקן להגיע בכוחות עצמו, ולקבל שם ארוחה חמה.
 +
* '''[[קהילה תומכת]] (שכונה מוגנת)''' - ברחבי הארץ פזורות שכונות המאורגנות כ''קהילות תומכות''. במסגרת קהילות אלה מעניקים לזקנים הגרים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם, תוך קבלת תמיכה בתחזוקת הבית, ביטחון אישי באמצעות לחצן מצוקה, מינוי של ''אב שכונה'' אחראי ועוד.
 +
* '''מרכזי מידע וייעוץ''' - במרבית הרשויות המקומיות ניתן למצוא מרכזי מידע וייעוץ לזקנים ובני משפחותיהם ביחס למידע עדכני אודות זכויות חוקיות, תנאי הקבלה למוסדות, מיצוי זכויות בתחום הפנסיה, ועוד.
 +
<!--
 
== תקדימים משפטיים ==
 
== תקדימים משפטיים ==
<!--
 
* רשימת תקדימים משפטיים המשפיעים על הזכות
 
 
-->
 
-->
  
 
== ארגוני סיוע ==
 
== ארגוני סיוע ==
<!--
+
{{הטמעת כותרת|זיקנה והזדקנות#ארגוני סיוע}}
* יש להכניס כאן רשימת ארגונים מסייעים
 
* בצורת רשימה, כהפניות לדפיהם במערכת כל-זכות
 
-->
 
 
 
 
== גורמי ממשל ==
 
== גורמי ממשל ==
 
* [[משרד הרווחה]]
 
* [[משרד הרווחה]]
שורה 114: שורה 90:
  
 
== חוקים ותקנות ==
 
== חוקים ותקנות ==
 +
* [[חוק שירותי הסעד]]
 
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
 
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
  
שורה 151: שורה 128:
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה:זכויות]]
 
[[קטגוריה:זכויות]]
 +
[[קטגוריה:זיקנה והזדקנות]]
 +
[[קטגוריה:סעד]]
 +
[[קטגוריה:נזקק]]

גרסה מ־23:46, 6 במרץ 2011

תבנית:זכות/תחילת טור ימני


כל זקן וכל אדם נזקק בישראל זכאים לפנות לרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים ולבקש סיוע ושירותים חברתיים מהמחלקות לשירותים חברתיים (לשכות הרווחה) ברשויות המקומיות. לפקידי הסעד בלשכות הרווחה שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ורמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים של הרשות המקומית.

כל רשות מקומית – עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית – אחראיים לדאגה כלפי הזקנים הנזקקים הנמצאים בתחום שיפוטם.

מבחינה מקצועית, מי שמופקד על ביצוע החוק בתוך לשכות הרווחה המקומיות הם פקידי סעד. מדובר בעובדים סוציאליים אשר הוסמכו כפקיד סעד על ידי שר הרווחה . מדובר בעובדים סוציאליים ותיקים יחסית ובעלי נסיון, אשר עברו הכשרה לשם קבלת הסמכה כפקידי סעד.

מה ניתן לקבל במסגרת התמיכה והסעד?

בכל הנוגע לטיפול סוציאלי, הרי שאדם שנמצא כנזקק זכאי לקבל טיפול, לאמור, כל סוגי העזרה והשירותים הסוציאליים, וזאת במימון הרשות המקומית. בכל הנוגע לסעד הרי שמדובר בעזרה חומרית, ישירה או עקיפה, אשר בפועל כולל תחומי הסיוע והתמיכה מגוונים כגון: תמיכה בעזרה ביתית;

מה לא ניתן לקבל במסגרת התמיכה והסעד? החוק קובע במפורש כי לא ניתן לבקש ו/או לקבל תמיכה שמטרתה להבטיח הכנסה מספקת לכדי מחיה. הפתרון החוקי בכל הנוגע לזכות לקבל הכנסה כספית מינימאלית מוסדר במסגרת חוק הבטחת הכנסה והזכות לקבלת קצבאות זיקנה, שאירים והשלמת הכנסה

הזכויות והחובות במסגרת הבקשה לקבלת תמיכה וסעד

החוק מעניק לפקיד הסעד סמכות חוקית לחקור את מי שביקש תמיכה וסעד, וכן כל אדם, בדבר מצבו של הנזקק. החוק מחייב את מי שנחקר על ידי פקיד הסעד לספק לו את המידע המבוקש בכל הנוגע למצבו הכלכלי של הנזקק, ובהקשר זה החובה למסור את המידע אף גוברת על חובת סודיות – והנחקר חייב לספק את המידע. ההגנה היחידה בהקשר זה היא כי המידע המגיע לידיו של פקיד הסעד חייב להשמר אצלו בסוד ואסור לו לגלות אותו.

יתרה מכך, לפקיד הסעד גם סמכות לחקור כל אדם שחייו מבחינה חוקית לשלם מזונות לנזקק שביקש לקבל תמיכה מכוח החוק . מטרת החקירה היא לבדוק את יכולתם הכלכלית של אנשים אלה, בכדי לראות האם אין ביכולתם לזון – לשלם מזונות – ולתמוך כלכלית בנזקק במקום הרשות המקומית אשר תקציביה מוגבלים.

החוק גם קובע כי במידה ונזקק לא תבע מזונות ממי שחייב על פי הדין לשלם אותם (לדוגמא, אדם זקן שעל פי החוק ילדיו חייבים לשלם לו מזונות, אך האדם מעולם לא תבע אותם), אזי לפקיד הסעד הסמכות החוקית לתבוע אותם בשם הנזקק ובמקומו עם קבלת הסכמת הזקק, ופקיד הסעד אף רשאי להגיש את התביעה גם ללא הסכמת הנזקק אם הוא נמצא בטיפול הסוציאלי של לשכת הסעד.

סמכות נוספת המוענקת לפקיד הסעד היא הסמכות לדרוש את השבת הסיוע הכלכלי שהוגש לנזקק וזאת אם הסתבר בדיעבד כי בפועל היו לנזקק הכנסות מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסיוע והסעד. שוב, גם כאן מרחיק החוק לכת וקובע כי במידה והוגש סיוע, ולימים (בתוך שש שנים) מצבו השתפר, הכנסותיו עלו או הגיעו לידיו נכסים ברמה והיקף אשר יש בהם לספק את צרכיו ואף להחזיר את התמיכה שהוגשה לו בעבר – חייב הנזקק להשיב את התמיכה שקיבל.


-->

תבנית:זכות/סיום הקדמה

מי זכאי?

  • כל אישה מעל גיל 60 וגבר מעל גיל 65 שנה.
  • כל אדם המוגדר נזקק, כלומר עונה על אחד התנאים הבאים:
    • נזקק מחמת מצב בריאות – אדם שיכולתו לעבוד או לדאוג לענייניו ו/או לענייני התלויים בו מוגבלת מבחינה בריאותית, כפי שמאשר מסמך מטעם רופא.
    • נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני – אדם שיכולתו לעבוד או לדאוג לענייניו ו/או לענייני התלויים בו מוגבלת מבחינה רוחנית או גופנית, כפי שמאשר מסמך מטעם רופא; או אדם שהנו פסול דין או זקוק לאפוטרופוס.
    • נזקק מחמת עוורון – אדם שברשותו תעודת עיוור או לקוי ראייה.
    • נזקק מחמת אלמנות – אלמן/ה שהנו הורה לילד מתחת לגיל 16.
    • נזקק מחמת היותו חוסה – אדם שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זִקנה, אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו וששלומו הגופני או הנפשי עלול להיות בסכנה אם לא יהיה תחת השגחה.
    • נזקק מחמר מחסור – אדם שאינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו.
    • נזקק מחמת סיבה אחרת – אדם שלשכת הסעד החליטה שהוא זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מכל סיבה אחרת.

תהליך מימוש הזכות

  1. יש למלא טופס בקשה לקבלת תמיכה, טיפול או סעד בלשכת הרווחה (המחלקה לשירותים חברתיים) הסמוכה למקום המגורים. לפירוט הלשכות בפריסה ארצית
  2. מנהל לשכת הרווחה רשאי לבקש פרטים או מסמכים נוספים מעבר לאלה המפורטים בטופס הבקשה אם לדעתו מסמכים אלה עשויים לסייע בקבלת ההחלטה בעניין הפונה הנזקק.
    • הנזקק יכול להגיש את הפרטים בכתב או בעל-פה. במקרה שיעדיף להגישם בעל-פה, הוא יכתיב אותם לפקיד הסעד ויאשר אותם בחתימת ידו.
    • לשכת הרווחה רשאית לחדש את דרישתה לפרטים מדי שנה, במטרה לעדכן את הפרטים והמידע בנוגע לנזקק.
    • אם הפונה הנזקק מסרב למסור את הפרטים והמסמכים הנדרשים, רשאי מנהל הלשכה להפסיק את הסיוע הניתן לנזקק.
    • אם הסתבר כי הפונה מסר פרטים שקריים או העלים פרטים חשובים, הוא מסתכן בהפסקת הסיוע ובעמידה לדין פלילי.
  3. לאחר הגשת הבקשה, מחויבת לשכת הסעד למסור למבקש הסיוע את ההחלטה בעניינו, בכתב ובתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

ערעור

  • ניתו לערער על החלטת הלשכה או על אי מתן תשובה תוך זמן סביר.
  • את הערר יש להגיש בכתב לועדת הערר האחראית על הרשות המקומית שעל החלטת לשכת הרווחה שלה מעוניינים לערער.
  • בועדת הערר חברים עובד סוציאלי ושני נציגי ציבור המתמנים על ידי שר הרווחה בהתייעצות עם הרשות המקומית. עובדי לשכת הרווחה המקומית שנגדה הוגש הערר אינם מורשים להיות חברים בועדת הערר.
  • לאחר הגשת הערר, תזמין הועדה את מגיש הערעור ואת מנהל לשכת הרווחה הרלוונטית, על-ידי משלוח הודעה בכתב בדואר רשום בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.
  • במהלך הדיון, יכולים שני הצדדים לטעון את טענותיהם - בעצמם או באמצעות באי כח. כמו כן, נרשם פרוטוקול של הדיון.
  • דיון הועדה מתקיים בדלתיים סגורות ואינו פומבי, למעט מקרים חריגים.
  • החלטת הועדה צריכה להנתן בתוך 10 ימים מיום הדיון. ההחלטה המנומקת תימסר בכתב לשני הצדדים.

חשוב לדעת

מעבר לסעד ולטיפול הסוציאלי, מעניקות הרשויות המקומיות מגוון שירותים חברתיים נוספים לאוכלוסית הזקנים והקשישים.

אף שהיקף השירותים ותוכנם משתנים מרשות מקומית אחת למשנה, השירותים להלן מוענקים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות:

  • מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לזקנים - מסגרות חברתיות ותעסוקתיות הנותנות מענה לצרכי הפנאי והתעסוקה של הזקנים, וכוללים מועדונים חברתיים, תעסוקתיים ותרבותיים. במסגרות אלה ניתן למצוא חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות, ועוד.
  • מרכזי יום - מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי מימד בריאותי, לרבות טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, ארוחות בוקר וצהריים, שירותי הסעה מהבית וחזרה, ועוד טיפולים ושירותים המיועדים לאוכלוסייה הזקנה התלויה בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.
  • ארוחות מוכנות - רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים להכין לעצמם ארוחות. לרב, שירות זה כולל גם אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או יצירת מסגרות אליהם יכול הזקן להגיע בכוחות עצמו, ולקבל שם ארוחה חמה.
  • קהילה תומכת (שכונה מוגנת) - ברחבי הארץ פזורות שכונות המאורגנות כקהילות תומכות. במסגרת קהילות אלה מעניקים לזקנים הגרים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם, תוך קבלת תמיכה בתחזוקת הבית, ביטחון אישי באמצעות לחצן מצוקה, מינוי של אב שכונה אחראי ועוד.
  • מרכזי מידע וייעוץ - במרבית הרשויות המקומיות ניתן למצוא מרכזי מידע וייעוץ לזקנים ובני משפחותיהם ביחס למידע עדכני אודות זכויות חוקיות, תנאי הקבלה למוסדות, מיצוי זכויות בתחום הפנסיה, ועוד.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חוקים ותקנות

הרחבות ופרסומים

מקורות

תגיות

תבנית:זכות/סיום טור ימני

תבנית:זכות/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:זכות/ראו גם

תבנית:זכות/טפסים

תבנית:זכות/סיום טור שמאלי