מ
שורה 8: שורה 8:
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
| ממשל  = <!-- קישור לגורם ממשל אחראי -->
 
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
}}<!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל. ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
+
<!--
 
כל זקן וכל אדם נזקק בישראל זכאים לפנות לרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים ולבקש סיוע ושירותים חברתיים מ[[המחלקות לשירותים חברתיים]] (לשכות הרווחה) ברשויות המקומיות. לפקידי הסעד בלשכות הרווחה שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ורמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים של הרשות המקומית.  
 
כל זקן וכל אדם נזקק בישראל זכאים לפנות לרשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים ולבקש סיוע ושירותים חברתיים מ[[המחלקות לשירותים חברתיים]] (לשכות הרווחה) ברשויות המקומיות. לפקידי הסעד בלשכות הרווחה שיקול דעת נרחב ביחס לתוכן הסיוע והתמיכה הניתנים ורמת הסיוע והתמיכה שונה מרשות מקומית אחת לרשות מקומית שניה, היא משתנה משנה לשנה, ותלויה לחלוטין במשאבים הכלכליים של הרשות המקומית.  
  
שורה 33: שורה 33:
 
סמכות נוספת המוענקת לפקיד הסעד היא הסמכות לדרוש את השבת הסיוע הכלכלי שהוגש לנזקק וזאת אם הסתבר בדיעבד כי בפועל היו לנזקק הכנסות מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסיוע והסעד. שוב, גם כאן מרחיק החוק לכת וקובע כי במידה והוגש סיוע, ולימים (בתוך שש שנים) מצבו השתפר, הכנסותיו עלו או הגיעו לידיו נכסים ברמה והיקף אשר יש בהם לספק את צרכיו ואף להחזיר את התמיכה שהוגשה לו בעבר – חייב הנזקק להשיב את התמיכה שקיבל.
 
סמכות נוספת המוענקת לפקיד הסעד היא הסמכות לדרוש את השבת הסיוע הכלכלי שהוגש לנזקק וזאת אם הסתבר בדיעבד כי בפועל היו לנזקק הכנסות מספיקות לצרכים שלמענם ניתן הסיוע והסעד. שוב, גם כאן מרחיק החוק לכת וקובע כי במידה והוגש סיוע, ולימים (בתוך שש שנים) מצבו השתפר, הכנסותיו עלו או הגיעו לידיו נכסים ברמה והיקף אשר יש בהם לספק את צרכיו ואף להחזיר את התמיכה שהוגשה לו בעבר – חייב הנזקק להשיב את התמיכה שקיבל.
  
 
 
  -->
 
  -->
  
שורה 74: שורה 73:
  
 
אף שהיקף השירותים ותוכנם משתנים מרשות מקומית אחת למשנה, השירותים להלן מוענקים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות:
 
אף שהיקף השירותים ותוכנם משתנים מרשות מקומית אחת למשנה, השירותים להלן מוענקים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות:
* '''מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לזקנים''' - מסגרות חברתיות ותעסוקתיות הנותנות מענה לצרכי הפנאי והתעסוקה של הזקנים, וכוללים מועדונים חברתיים, תעסוקתיים ותרבותיים. במסגרות אלה ניתן למצוא חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות, ועוד.
+
* '''מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לקשישים''' - מסגרות חברתיות ותעסוקתיות לצרכי פנאי ופעילות תרבותית וחברתית. מסגרות אלה כוללות חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות ועוד.
* '''מרכזי יום''' - מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי מימד בריאותי, לרבות טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, ארוחות בוקר וצהריים, שירותי הסעה מהבית וחזרה, ועוד טיפולים ושירותים המיועדים לאוכלוסייה הזקנה התלויה בעזרת הזולת בתפקוד היום יומי.  
+
* '''מרכזי יום לקשיש''' - מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי אופי בריאותי כמו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים לזקנים התלויים בעזרת הזולת לצרכי פעילותם היומיומית. הטיפולים מלווים בארוחות בוקר וצהרים במרכז היום ובשירותי הסעה מהבית וחזרה.
* '''ארוחות מוכנות''' - רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים להכין לעצמם ארוחות. לרב, שירות זה כולל גם אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או יצירת מסגרות אליהם יכול הזקן להגיע בכוחות עצמו, ולקבל שם ארוחה חמה.  
+
* '''ארוחות מוכנות''' - רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים לבשל ולדאוג לארוחותיהם בעצמם. לרב, השירות כולל אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או מסגרות שבהן יכול הזקן לקבל ארוחה חמה.  
* '''[[קהילה תומכת]] (שכונה מוגנת)''' - ברחבי הארץ פזורות שכונות המאורגנות כ''קהילות תומכות''. במסגרת קהילות אלה מעניקים לזקנים הגרים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם, תוך קבלת תמיכה בתחזוקת הבית, ביטחון אישי באמצעות לחצן מצוקה, מינוי של ''אב שכונה'' אחראי ועוד.
+
* '''[[קהילה תומכת]] (שכונה מוגנת)''' - ברחבי הארץ קיימים מקומות ישוב המאורגנים כקהילות תומכות. הקהילות מספקות לקשישים המתגוררים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם תוך שמירה על תפקוד עצמאי יחסית ועל איכות חיים. בין השירותים: עזרה בתחזוקת הבית, לחצן מצוקה, מסגרות לשמירה על בטחון אישי, פעילות חברתית ושירותים רפואיים.
* '''מרכזי מידע וייעוץ''' - במרבית הרשויות המקומיות ניתן למצוא מרכזי מידע וייעוץ לזקנים ובני משפחותיהם ביחס למידע עדכני אודות זכויות חוקיות, תנאי הקבלה למוסדות, מיצוי זכויות בתחום הפנסיה, ועוד.
+
* '''מרכזי מידע ויעוץ''' - רשויות מקומיות רבות מפעילות מרכזי מידע ויעוץ לזקנים ולבני משפחותיהם, בנושאים כגון: זכויות הקשיש, תנאי קבלה למוסדות, פנסיה ועוד. בנוסף, ניתן לפנות ל[[שירותי יעוץ לקשיש - המוסד לביטוח לאומי|שירותי היעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי]] המספקים שירות דומה.
 
<!--
 
<!--
 
== תקדימים משפטיים ==
 
== תקדימים משפטיים ==
שורה 108: שורה 107:
 
{{סטטוס | בעבודה}}
 
{{סטטוס | בעבודה}}
 
{{זכות/ראו גם  
 
{{זכות/ראו גם  
| החלף בזכות/נושא האב
+
| [[זיקנה והזדקנות]]
| זכות שניה
+
|  
| וכד'
+
|  
 
}}
 
}}
 
{{זכות/חדשות  
 
{{זכות/חדשות  

גרסה מ־00:29, 7 במרץ 2011

תבנית:זכות/תחילת טור ימני


תבנית:זכות/סיום הקדמה

מי זכאי?

  • כל אישה מעל גיל 60 וגבר מעל גיל 65 שנה.
  • כל אדם המוגדר נזקק, כלומר עונה על אחד התנאים הבאים:
    • נזקק מחמת מצב בריאות – אדם שיכולתו לעבוד או לדאוג לענייניו ו/או לענייני התלויים בו מוגבלת מבחינה בריאותית, כפי שמאשר מסמך מטעם רופא.
    • נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני – אדם שיכולתו לעבוד או לדאוג לענייניו ו/או לענייני התלויים בו מוגבלת מבחינה רוחנית או גופנית, כפי שמאשר מסמך מטעם רופא; או אדם שהנו פסול דין או זקוק לאפוטרופוס.
    • נזקק מחמת עוורון – אדם שברשותו תעודת עיוור או לקוי ראייה.
    • נזקק מחמת אלמנות – אלמן/ה שהנו הורה לילד מתחת לגיל 16.
    • נזקק מחמת היותו חוסה – אדם שמפאת נכות, ליקוי בשכלו או זִקנה, אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו וששלומו הגופני או הנפשי עלול להיות בסכנה אם לא יהיה תחת השגחה.
    • נזקק מחמר מחסור – אדם שאינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו.
    • נזקק מחמת סיבה אחרת – אדם שלשכת הסעד החליטה שהוא זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מכל סיבה אחרת.

תהליך מימוש הזכות

  1. יש למלא טופס בקשה לקבלת תמיכה, טיפול או סעד בלשכת הרווחה (המחלקה לשירותים חברתיים) הסמוכה למקום המגורים. לפירוט הלשכות בפריסה ארצית
  2. מנהל לשכת הרווחה רשאי לבקש פרטים או מסמכים נוספים מעבר לאלה המפורטים בטופס הבקשה אם לדעתו מסמכים אלה עשויים לסייע בקבלת ההחלטה בעניין הפונה הנזקק.
    • הנזקק יכול להגיש את הפרטים בכתב או בעל-פה. במקרה שיעדיף להגישם בעל-פה, הוא יכתיב אותם לפקיד הסעד ויאשר אותם בחתימת ידו.
    • לשכת הרווחה רשאית לחדש את דרישתה לפרטים מדי שנה, במטרה לעדכן את הפרטים והמידע בנוגע לנזקק.
    • אם הפונה הנזקק מסרב למסור את הפרטים והמסמכים הנדרשים, רשאי מנהל הלשכה להפסיק את הסיוע הניתן לנזקק.
    • אם הסתבר כי הפונה מסר פרטים שקריים או העלים פרטים חשובים, הוא מסתכן בהפסקת הסיוע ובעמידה לדין פלילי.
  3. לאחר הגשת הבקשה, מחויבת לשכת הסעד למסור למבקש הסיוע את ההחלטה בעניינו, בכתב ובתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

ערעור

  • ניתו לערער על החלטת הלשכה או על אי מתן תשובה תוך זמן סביר.
  • את הערר יש להגיש בכתב לועדת הערר האחראית על הרשות המקומית שעל החלטת לשכת הרווחה שלה מעוניינים לערער.
  • בועדת הערר חברים עובד סוציאלי ושני נציגי ציבור המתמנים על ידי שר הרווחה בהתייעצות עם הרשות המקומית. עובדי לשכת הרווחה המקומית שנגדה הוגש הערר אינם מורשים להיות חברים בועדת הערר.
  • לאחר הגשת הערר, תזמין הועדה את מגיש הערעור ואת מנהל לשכת הרווחה הרלוונטית, על-ידי משלוח הודעה בכתב בדואר רשום בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.
  • במהלך הדיון, יכולים שני הצדדים לטעון את טענותיהם - בעצמם או באמצעות באי כח. כמו כן, נרשם פרוטוקול של הדיון.
  • דיון הועדה מתקיים בדלתיים סגורות ואינו פומבי, למעט מקרים חריגים.
  • החלטת הועדה צריכה להנתן בתוך 10 ימים מיום הדיון. ההחלטה המנומקת תימסר בכתב לשני הצדדים.

חשוב לדעת

מעבר לסעד ולטיפול הסוציאלי, מעניקות הרשויות המקומיות מגוון שירותים חברתיים נוספים לאוכלוסית הזקנים והקשישים.

אף שהיקף השירותים ותוכנם משתנים מרשות מקומית אחת למשנה, השירותים להלן מוענקים על-ידי מרבית הרשויות המקומיות:

  • מועדונים חברתיים ומועדוני תעסוקה לקשישים - מסגרות חברתיות ותעסוקתיות לצרכי פנאי ופעילות תרבותית וחברתית. מסגרות אלה כוללות חוגים, סרטים, הרצאות, הצגות, הפעלות חברתיות, טיולים, פעילויות יצרניות, עבודות יזומות ועוד.
  • מרכזי יום לקשיש - מרכזי היום מעניקים שירותים בעלי אופי בריאותי כמו טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפולים נוספים לזקנים התלויים בעזרת הזולת לצרכי פעילותם היומיומית. הטיפולים מלווים בארוחות בוקר וצהרים במרכז היום ובשירותי הסעה מהבית וחזרה.
  • ארוחות מוכנות - רשויות מקומיות רבות מספקות שירותי ארוחות מוכנות לזקנים שאינם יכולים לבשל ולדאוג לארוחותיהם בעצמם. לרב, השירות כולל אספקת ארוחות חמות לביתו של הזקן או מסגרות שבהן יכול הזקן לקבל ארוחה חמה.
  • קהילה תומכת (שכונה מוגנת) - ברחבי הארץ קיימים מקומות ישוב המאורגנים כקהילות תומכות. הקהילות מספקות לקשישים המתגוררים בהן סל שירותים המאפשר להם להמשיך ולגור בביתם תוך שמירה על תפקוד עצמאי יחסית ועל איכות חיים. בין השירותים: עזרה בתחזוקת הבית, לחצן מצוקה, מסגרות לשמירה על בטחון אישי, פעילות חברתית ושירותים רפואיים.
  • מרכזי מידע ויעוץ - רשויות מקומיות רבות מפעילות מרכזי מידע ויעוץ לזקנים ולבני משפחותיהם, בנושאים כגון: זכויות הקשיש, תנאי קבלה למוסדות, פנסיה ועוד. בנוסף, ניתן לפנות לשירותי היעוץ לקשיש של המוסד לביטוח לאומי המספקים שירות דומה.

ארגוני סיוע

גורמי ממשל

חוקים ותקנות

הרחבות ופרסומים

מקורות

תגיות

תבנית:זכות/סיום טור ימני

תבנית:זכות/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:זכות/ראו גם

תבנית:זכות/טפסים

תבנית:זכות/סיום טור שמאלי