תבנית:תקדים משפטי/תחילת טור ימני

אלמנה שעקב אלימות בעלה עזבה את ביתם המשותף ונמנעה מלתבוע מזונות, לא תפסיד את זכותה לקצבת שאירים של עובדי מדינה.

התובעת היתה נשואה למעלה מחמישים שנה לעובד עיריית תל אביב, אשר נהג באלימות פיסית קשה כלפיה וכלפי ילדיהם. למרות החלטות בית הדין הרבני והתחייבותו בהסכם, סירב הבעל לתת לה גט. בכך נמנע ממנה, כאישה דתייה, לבנות את חייה מחדש עם בן זוג אחר.

עקב התנהגותו האלימה של הבעל, נאלצה האישה לעזוב את דירתם המשותפת. במשך 15 שנה, עד לפטירת הבעל, בני הזוג לא גרו יחד: התובעת התגוררה בדירה ששכרה ובעלה התגורר בדירתם המשותפת. בתקופה זו התפרנסה התובעת מעבודות ניקיון, והבעל לא תמך בה כלכלית.

בשל הפחד מאלימותו של הבעל, נמנעה התובעת לתבוע ממנו מזונות או שכר דירה בעד השימוש בדירה המשותפת או פירוק השיתוף בדירה. לאחר מותו פנתה התובעת לעירייה בדרישה לתשלום קצבת שאירים כאלמנתו של המנוח.

העירייה דחתה את בקשתה בנימוק שעל פי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל–1970 החל על עובדי העירייה, במקרה של "פרידה של קבע" בין האלמנה והזכאי לגמלאות שנפטר, נשללת זכאות האלמנה לקצבת שאירים. לטענת העירייה, העדר מגורים משותפים במשך תקופה ממושכת והעדר תמיכה כלכלית של הבעל בתובעת מצביעים על כך כי התקיים מצב זה של "פרידה של קבע".

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע, כי לנוכח העובדה שהניתוק הפיזי והניתוק הכלכלי בין התובעת לבין המנוח נבעו מהתנהגותו האלימה של הבעל, הנסיבות אינן תלויות בתובעת, ולכן אין לראות בכך "פרידה של קבע" השוללת את זכאותה לקצבת שאירים.

בית הדין קבע כי תוצאה זו מתחייבת הן משיקולי צדק והן משיקולי מדיניות ראויה. באשר לשיקולי הצדק נפסק כי שלילת זכאותה של התובעת לקצבת שאירים משמעותה הענשתה פעמיים בשל אלימות בעלה המנוח כלפיה: פעם אחת בחייו – כאשר בשל התנהגותו האלימה נאלצה לברוח מהדירה המשותפת ולהתפרנס בדוחק, כשהיא נמנעת מלתבוע מזונות ושכר דירה. פעם שנייה לאחר מותו – כאשר אירועים שהוכתבו על ידי התנהגותו האלימה, שללו את זכאותה לקצבת שאירים.

בית הדין הוסיף וקבע כי המדיניות הראויה, הבאה לידי ביטוי גם בחוקים שונים, היא לעודד נשים הסובלות מאלימות שלא להשלים עם האלימות כלפיהן, לקחת את גורלן בידן, וככל שנדרש גם לעזוב את הבית בו הן סובלות מאלימות.

קביעה כי אישה שעזבה את הבית המשותף בשל אלימות בן זוגה מאבדת את זכאותה לקצבת שאירים, עלולה להביא למצב בו נשים הסובלות מאלימות, וביחוד המבוגרות שבהן, יימנעו מלעזוב את הבית המשותף וימשיכו לסבול מאלימות בני זוגן, כדי לא לאבד את זכאותן לקצבת שאירים.

בית הדין הוסיף וקבע, כי לנוכח העובדה שהתובעת הייתה זכאית למזונות על פי הדין האישי, אך נמנעה מלתבוע מזונות בשל פחדה מהמנוח, לעניין זכאותה לקצבת שאירים על פי חוק הגמלאות - יש לראות אותה כאלמנה הזכאית למזונות, למרות שבפועל לא שולמו לה מזונות.

לפיכך, בהתאם להוראות חוק הגמלאות, המקנה זכאות לקצבת שאירים לאלמנה (או גרושה) שהייתה זכאית למזונות מכוח פסק דין או הסכם בכתב, התובעת זכאית לקצבת שאירים. תבנית:תקדים משפטי/סיום הקדמה


חוקים ותקנות

הרחבות ופרסומים

מקורות

תבנית:תקדים משפטי/סיום טור ימני

תבנית:תקדים משפטי/תחילת טור שמאלי תבנית:סטטוס תבנית:תקדים משפטי/ראו גם

תבנית:תקדים משפטי/תיבת מידע

תבנית:תקדים משפטי/סיום טור שמאלי