(פסיקת בין הדין האזורי לעבודה)
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",")
 
(35 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
 
{{עצם העניין}}{{סוג ערך|פסק דין}}
{{תקציר}}
+
{{תקציר |תוכן=
 
{{דגשים
 
{{דגשים
| מידע  =
+
| מידע = כאשר עובד נדרש לישון בלילה במקום העבודה, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינן נחשבות שעות עבודה ואין חובה לשלם עבורן שכר
 +
| חשוב= העובד והמעסיק רשאים להסכים ביניהם על תשלום עבור שעות אלה, בהתאם לחובת תום הלב וההגינות
 +
|חשוב2=אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו
 +
| מידע2 = שעות נוכחותם של שומרים ומאבטחי משמרות בחו"ל במקום העבודה נחשבות כשעות עבודה המזכות בשכר, גם אם התאפשר להם לישון במקום עבודתם
 +
 
 +
}}
 
}}
 
}}
{{תקציר/סיום}}
 
 
{{ראו גם  
 
{{ראו גם  
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
 
| [[תשלום שכר עבור תקופת התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת]]
 
| [[תשלום שכר עבור תקופת התלמדות, הכשרה, השתלמות או הכנות למשמרת]]
| [[תעסוקת נוער]]
+
| [[עבודה במשמרת לילה]]
 
| [[שכר מינימום]]
 
| [[שכר מינימום]]
 +
| [[תעסוקה וזכויות עובדים]]
 
}}
 
}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
 
{{עצם העניין/סיום}}
<!--תיבת מידע חדשה-->{{פסק דין/תיבת מידע
+
{{פסק דין/תיבת מידע
|שם=‏ מרדכי-גולן רומי  נ' יורם בן-עמי
+
|שם=‏ שירלי חנדז'י נ' אחוזת רעים, עמותה רשומה‏
|ערכאה=בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
+
|ערכאה=בית הדין הארצי לעבודה  
|שופטים=כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה
+
|שופטים=כב' השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח, סיגל דוידוב-מוטולה
|תיק=סעש (י-ם) 35592-09-13‏
+
|תיק=‏ עע (ארצי) 29712-08-13
|תאריך=14.09.2016
+
|תאריך=21.08.2016
|קישור=[https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-13-09-35592-922.htm פסק הדין]
+
|קישור= [https://www.nevo.co.il/psika_html/avoda/A-13-08-29712-179.htm לקריאת פסק הדין]
 
}}
 
}}
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
  <!-- פרמטרים סטנדרטיים: מידע/איסור/חשוב/פיצוי/שאלה/ממשל.  ראו [[תבנית:דגשים]] למידע על אפשרויות הפרמטרים בתבנית -->
 
==רקע עובדתי==
 
==רקע עובדתי==
* העובד שימש  במשך כ 3 שנים ,עד להתפטרותו ביום  20.8.2013,  כמדריך שיקומי במעונות לנכי צה"ל פגועי נפש אשר שייכים לנתבע.
+
* עובדת הועסקה במשך כשנתיים כמדריכה שיקומית במעון למתמודדי נפש.
* העובד  עבד באופן רגיל כ 4-5 משמרות ערב-לילה מהחל מהשעה 16.30 או 17.00 ועד לשעה 08:00 בבוקר למחרת.
+
* במסגרת עבודתה נדרשה העובדת לבצע גם משמרות לילה וסופי שבוע. משמרת לילה החלה בשעה 22:00 והסתיימה בשעה 08:00 בבוקר שלמחרת. משמרת סוף שבוע החלה בשעה 12:00 או 15:00 ביום שישי והסתיימה בשעה 22:00 במוצאי שבת.
* בהסכם  העבודה בין הצדדים נקבע כי בין השעות 23.00 בלילה ועד לשעה  6.00 בבוקר העובד יהיה  חופשי לישון ולעשות כרצונו אף כי עליו להיות בהוסטל בכוננות למקרה בו אחד הדיירים יזדקק לשירותיו. בהתאם לכך נקבע שהעובד לא יקבל שכר בגין השהות  בהוסטל בין השעות 23.00 בלילה ל 6.00 אלא  יקבל תוספת שכר בגין "כוננות"  
+
* שכרה של העובדת עמד על [[שכר מינימום]] שעתי בגין משמרות היום. בגין משמרת לילה קיבלה שכר גלובלי בסך של 170 ש"ח, ובגין משמרת סוף שבוע - שכר גלובלי בסך של 670 ש"ח.
*בסמוך לאחר התפטרותו הגיש העובד תביעה זו שעיקרה תשלום הפרשי שכר בגין  שעות הלילה בהן שהה במעון:
+
* לאחר סיום עבודתה הגישה העובדת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה לתשלום הפרשי שכר בטענה כי כל שעות שהותה במעון, כולל שהייתה בלילות ובסופי שבוע, היו שעות "עבודה" ולא שעות "כוננות" כטענת המעסיקה, ועל כן היא זכאית לתשלום [[שכר מינימום]] עבורן.
**לטענת העובד שעות השהייה במעון בלילה  היו שעות עבודה ולכן הוא זכאי לתשלום על בסיס שכר מינימום לשעה בתוספת זכאות לערכי שעות נוספות בשעות הרלוונטיות.
+
*בית הדין האזורי קבע כי במשמרות הלילה לא נדרשה העובדת לבצע את עבודתה הרגילה כמדריכת שיקום, אלא לדאוג לכך שדיירי המעון ילכו לישון, ולאחר מכן הייתה חופשייה לנפשה, ורק לעתים רחוקות נדרשה לבצע מטלה כלשהי.  לאור האמור לעיל פסק בית הדין שמתוך 10 השעות של משמרת הלילה - שעתיים וחצי ראשונות היוו "שעות עבודה" המזכות את העובדת בשכר מינימום הכלול בתעריף הגלובלי שקיבלה בגין משמרת הלילה, ושאר השעות אינן מהוות שעות עבודה ולכן דחה את תביעתה לתשלום הפרשי שכר בגין שעות אלה.
**לטענת הנתבע, שעות הלילה היו שעות כוננות בלבד, בהן היה התובע חופשי לעשות ככל העולה על רוחו בחדר המדריכים, למעט כאשר, באופן חריג, נזקק לסייע למי מן הדיירים במעון והתשלום ששולם, שיקף באופן מלא את המגיע לו.
+
*אשר למשמרות סופי השבוע קבע בית הדין, כי יש לראות בכל שעות שהייתה של העובדת במעון בסוף השבוע כשעות עבודה, בגינן זכאית העובדת לשכר מינימום שעתי לפי תעריף שבת (150%) ו[[גמול עבור שעות נוספות]] בהתאם. מאידך שעות הלילה שבין שישי לשבת, החל מהשעה חצות וחצי (לאחר שעתיים וחצי שהוכרו כשעות עבודה) ועד 8.00 בבוקר למחרת, אינן שעות עבודה. לאור האמור לעיל נפסקו לעובדת הפרשי שכר בגין משמרות סוף השבוע בסך של 2,930 ש"ח.
 +
*העובדת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.
  
==פסיקת בין הדין האזורי לעבודה==
+
==פסיקת בית הדין הארצי לעבודה==
ככל שמדובר בשעות עבודה זכאית הייתה העובדת לשכר מינימום לרבות גמולי שעות נוספות ושבת, בלא קשר למוסכם בין הצדדים, ואילו ככל שמדובר בשעות שהייה, נוכחות או כוננות, אין חובה לפי דין לשלם בגינן שכר מינימום, והצדדים רשאים היו להגיע להסדר חוזי כרצונם בנוגע לגמול שישולם למערערת בגינן. הסדר חוזי מסוג זה אינו כפוף לחוק שכר מינימום, אך ניתן לבחנו במשקפיים של תקנת הציבור, חובות תום הלב וההגינות ועוד. לא די בעצם דרישת המעסיק מהעובד לנכוח במקום העבודה כדי להגדיר את כל שעות שהייתו כשעות עבודה, אם כי זהו שיקול שיילקח בחשבון בין שאר השיקולים, ואף לא די בהפקת תועלת כלשהי על ידי המעסיק מעצם שהותו של העובד במקום העבודה, אלא יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך השעות בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק. בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית, ונעשית לפי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו. יש לבחון נסיבות כל מקרה לגופן ואין לקבוע עמדה אחידה ביחס לכלל עבודות הלילה, ולו אף בתחום של העסקת מדריכים במעונות.
+
'''בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העובדת וקבע כי השעות שבהן ישנה במעון אינן מהוות שעות עבודה, ועל כן היא אינה זכאית לשכר מינימום עבור שעות אלה:'''
במקרה זה עבודתו של התובע הייתה בשעות שלפני שעות השינה בלילה. בשעות הלילה, למעט נוכחותו לצורכי מקרים חריגים, לא נדרשה ממנו כל פעילות והוא גם לא ביצע כל פעילות; אף אם המסקנה כי דרישות התפקיד אינן להשגחה פסיבית במהותן אלא אחרת, וכי בלילות לא נדרש הדבר, אלא במקרים חריגים, עדיין לא בהכרח מתחייבת המסקנה כי התובע בפועל לא עבד בלילות. ככל שמוכיח העובד כי הייתה אינטנסיביות רבה בביצוע מטלות שלכאורה הן יוצאות דופן, או כי נדרשה לשם כך דריכות מיוחדת או הפניית המשאבים המקצועיים שבהם עשה שימוש בשעות היום לצרכי התפקיד העיקרי, עדיין יש מקום לראות בשעות הלילה כשעות עבודה. אלא שהתובע לא הוכיח דבר מאלה. לפיכך, בשעות הלילה נדרש התובע לשהות עם הדיירים בלבד לצורך מקרי חירום, אך גם אלה לא התרחשו אלא במקרים נדירים ביותר.
+
* שעות עבודה מוגדרות בחקיקה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".  
לאור האמור, התובע לא היה זכאי לשכר מינימום עבור שעות הלילה, אלא לתשלום הנבחן על פי דיני תום הלב ותקנת הציבור. בהקשר זה, התובע לא נדרש לבצע עבודות כלשהן לאחר השעה 23.00 באופן רגיל. התובע עבד 8 שעות במשמרת, ובשאר השעות ישן (או לפחות יכול היה לישון), ואלה שעות שהות ולא עבודה. התובע קיבל שכר מלא עבור שעות עבודתו וכן תשלום משמעותי ביותר בשווי שכר מינימום עבור שעות הלינה. כמו כן, לתובע שולם מלוא שכרו בגין שעות עבודתו במשמרת שבת, ומעבר לכך בגין שעות השהות. לאור כל האמור, התובע אינו זכאי להפרשי שכר.
+
*בפסיקה נקבע כי התשובה לשאלה אם מדובר בשעות נוכחות/שהייה שאינן מזכות בשכר או בשעות עבודה, נגזרת ממכלול נסיבות: הגדרת תפקידו של העובד ומשימותיו במקום העבודה, האם שהות העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו, האם העובד נדרש על ידי המעסיק להישאר במקום העבודה והאם העובד "חופשי לעשות כרצונו" בזמן שהייתו בעבודה.
28. אך לפני ימים ספורים ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין חנדז'י (ע"ע 29712-08-13 שירלי חנדז'י- אחוזת רעים עמותה רשומה [פורסם בנבו] (ניתן ביום 21.8.16)) אשר דן בשאלה זו ממש ביחס לנסיבות דומות של העסקת מדריך במעון במשמרות שכללו שעות לילה.
+
*  כדי לקבוע ששעות שהייתו של עובד במקום העבודה הן שעות עבודה, לא די בכך שהמעסיק דרש מהעובד להיות במקום העבודה או הפיק תועלת כלשהי מעצם שהותו של העובד במקום העבודה.
בעניין חנדז'י  ציין בית הדין כי ככל שהמדובר בשעות עבודה זכאית הייתה העובדת דשם לשכר מינימום לרבות גמולי ש"נ ושבת כנתבע כאן, בלא קשר לאשר הוסכם בין הצדדים ואילו  ככל שמדובר בשעות "..שהייה, נוכחות או כוננות (כאשר הדגש אינו על הכינוי שניתן להן אלא על מהותן) - אין חובה לפי דין לשלם בגינן שכר מינימום, והצדדים רשאים היו להגיע להסדר חוזי כרצונם בנוגע לגמול שישולם למערערת בגינן. הסדר חוזי מסוג זה אינו כפוף לחוק שכר מינימום, התשמ"ז – 1987, אך ניתן לבחנו במשקפיים של תקנת הציבור, חובות תום הלב וההגינות ועוד". 
+
* יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך שעות הלילה, בהתאם למאפייני מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק. בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית ונעשית לפי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו:
29. וכך תומצתה הפסיקה הרלבנטית בנושא בעניין חנדז'י:
+
** מהיבט מקום העבודה - יש לבחון האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה.  
"שעות עבודה מוגדרות בחקיקה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה" (סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951; להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה). בהלכה הפסוקה נקבע מפי חברתי השופטת לאה גליקסמן כי "התשובה לשאלה אם מדובר ב'שעות נוכחות/שהייה' שאינן מזכות בשכר או ב'שעות עבודה' נגזרת ממכלול הנסיבות: הגדרת תפקידו של העובד ומטלותיו במקום העבודה; האם שהותו של העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו; האם העובד נדרש על ידי המעביד להישאר במקום העבודה" ועוד (ע"ע (ארצי) 328/06 ש. ניר הצפון (1991) בע"מ - דלאיכה נאדל [פורסם בנבו] (4.5.08); להלן: עניין נאדל).
+
**מנקודת המבט של העובד - יש לבחון, בין היתר, עד כמה מוגבל היה העובד לעשות כרצונו במהלך שעות השהייה בלילה במקום העבודה, עד כמה נדרש לשינוי מאורח חייו הרגיל והאם במהלך שעות השהייה הוא עבד בעבודה שלשמה הוא נשכר וביצע בשעות הבוקר ה"רגילות".  
מבחנים נוספים שצוינו בפסיקה נוגעים למגבלות החלות על העובד במהלך השעות שבמחלוקת והאם "היה חופשי לעשות כרצונו" (דב"ע (ארצי) לג/4-2 אברהם רון - המועצה המקומית מצפה רמון, [פורסם בנבו] פד"ע ד' 386 (1973)), תוך שהודגש כי "יכול והעובד יימצא במקום העבודה והשעות לא תהיינה שעות עבודה, ויכול ויימצא בבית והשעות תהיינה שעות עבודה" (דב"ע (ארצי) לד/4-3  רוברט יקואל - אליהו פלד, [פורסם בנבו] פד"ע ה' 328 (1974).
+
* '''כאשר עובד נדרש להגיע לעבודה לביצוע עבודתו ולישון שם, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינן נחשבות שעות עבודה, אלא אם בית הדין שווכנע, בהתבסס על רמת הדריכות הנדרשת, תדירות הפרעות השינה, היקף הבעיות המתעוררות בשעות הלילה וכיו"ב, כי העובד "עבד" גם בשעות אלו'''.
מהאמור לעיל עולה כי לא די בעצם דרישת המעסיק מהעובד לנכוח במקום העבודה כדי להגדיר את כל שעות שהייתו כשעות עבודה (אם כי זהו שיקול שיילקח בחשבון בין שאר השיקולים), ואף לא די בהפקת תועלת כלשהי על ידי המעסיק מעצם שהותו של העובד במקום העבודה, אלא יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך השעות שבמחלוקת, בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק.  
+
*במקרה זה, העובדת לא נדרשה לבצע "עבודה" כלשהי במהלך שעות משמרת הלילה או שעות הלילה במשמרות סופי השבוע, למעט בשעתיים וחצי הראשונות. היא יכלה לישון או לעשות כל דבר אחר כרצונה (במגבלות המקום). הוכח כי המקרים שבהם הופרעה מנוחת העובדת בשעות הלילה היו חריגים.
בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית ונעשית על פי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו. מהיבט מקום העבודה עלינו לבחון בין היתר מה עיקר פעילותו של ה"מפעל"; האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ככזה; ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה. מנקודת המבט של העובד עלינו לבחון בין היתר עד כמה מוגבל היה לעשות כרצונו במהלך השעות שבמחלוקת, עד כמה נדרש לשינוי מאורח חיים רגיל, האם במהלך שעות ה"שהייה" נדרש להפעלת אותם כישורים לשמם נשכר כוח עבודתו מלכתחילה ובהם הוא עושה שימוש בשעות עבודתו ה"רגילות", והאם נדרש במהלך שעות ה"שהייה" להשקעת משאבים פיזיים, קוגניטיביים או נפשיים בהתאם למאפייני משרתו (וראו בקשר לכך את פסק דינה של השופטת נטע רות ב-עב' (אזורי ת"א) 8420/05 פלונים - מדינת ישראל (לא פורסם) [פורסם בנבו] ; ערעור לבית הדין הארצי נדחה בהיבט זה – ע"ע (ארצי) 54099-09-12 פלונים - מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.7.15; להלן: עניין פלונים)). 
+
* אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו.
30. בית הדין הארצי שם אבחן בין מקרים בהם  העבודה שבוצעה בשעות הלילה היתה דומה  במהותה לזו שבוצעה ביתר שעות העבודה (כגון עובדי שמירה, מאבטחים) לבין מקרים בהם  לא נדרש העובד לבצע כל פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, ובכלל זה גם בעניינם של מדריכי פנימיות (ע"א 566/70 מחטאוי נ' חברת קו צינור אילת בע"מ, פ"ד כה(2) 622 (1971); דב"ע (ארצי) מה/3-22 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל – לודויג קרץ, [פורסם בנבו] פד"ע יז 66 (1985)), דב"ע (ארצי) לד/4-3 רוברט יקואל - אליהו פלד, [פורסם בנבו] פד"ע ה' 328 (1974), דב"ע (ארצי) שן/3-84 מדינת ישראל - רון ראובן, [פורסם בנבו] פד"ע כב 443 (1990)). בית הדין ציין כי לשם כך יש לבחון את מידת האינטנסיביות של הפרעות השינה, היקף הבעיות המתעוררות ורמת הדריכות הנדרשת.
+
*  אומנם במקרה זה  אין חובה על פי הדין לשלם לעובדת עבור שעות השינה האלה שכר מינימום, אך היא והמעסיקה רשאים להסכים ביניהם על תשלום עבור שעות אלה, בהתאם לחובת תום הלב וההגינות. העובדת פוצתה על פי החוזה בין הצדדים על השעות שנדרשה לישון במקום העבודה.
31. בעניין חנדז'י הדגיש בית הדין כי יש לבחון נסיבותיו של כל מקרה לגופן ואין לקבוע עמדה אחידה ביחס לכלל עבודות הלילה ולו אף בתחום של העסקת מדריכים במעונות. עם זאת, באותו ענין על נסיבותיו הספציפיות, שוכנע כי אין מקום לקבוע כי המדובר בשעות עבודה.
+
* לאור כל האמור לעיל בית הדין דחה את ערעורה של העובדת לתשלום הפרשי שכר בגין שעות שהייתה בלילה במעון.
  
 
== משמעות ==
 
== משמעות ==
* עובד זכאי לפחות לשכר מינימום בתקופת ההתלמדות/הכשרה/נסיון.
+
* ישנן נסיבות שבהן שעות שהייתו של עובד במקום העבודה בלילה אינן נחשבות שעות עבודה, ולכן אינן מזכות את העובד בשכר.
 +
* כאשר עובד נדרש לישון בלילה במקום העבודה, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינו נחשבות שעות עבודה.
 +
* אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו.
 +
 
 +
 
 +
==חשוב לדעת ==
 +
* לגבי שומרים ומאבטחי משמרות בחו"ל נקבע בפסיקה כי יש לראות בכל שעות נוכחותם כשעות עבודה, גם אם התאפשר להם לישון במקום עבודתם.
  
 
== חקיקה ונהלים ==
 
== חקיקה ונהלים ==
 
* [[חוק שכר מינימום]]
 
* [[חוק שכר מינימום]]
* [[חוק עבודת הנוער]]
+
* [[חוק שעות עבודה ומנוחה]]
 +
 
 
<!--
 
<!--
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
== הרחבות ופרסומים ==
 
-->
 
-->
  
== מקורות ==
+
== תודות ==
 
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
 
* נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.
  
<!--כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!
+
==Metadata==
==endarticle==
 
כותרת דמה עבור הטמעת כותרת. לא לגעת!-->
 
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
<!-- יש לכתוב תגיות כאן בתחתית -->
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
 
[[קטגוריה: פסקי דין]]
שורה 64: שורה 74:
 
[[קטגוריה:שכר מינימום]]
 
[[קטגוריה:שכר מינימום]]
 
[[קטגוריה:שכר העבודה ומרכיביו]]
 
[[קטגוריה:שכר העבודה ומרכיביו]]
[[קטגוריה:תעסוקת נוער]]
+
[[קטגוריה:עבודת לילה]]
 +
 
 +
[[ar:المكوث في العمل الذي يتضمن النوم في ساعات الليل لا يوفر بالضرورة الحق بدفع الأجر]]

גרסה אחרונה מ־15:35, 16 באוגוסט 2019

הקדמה:

כאשר עובד נדרש לישון בלילה במקום העבודה, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינן נחשבות שעות עבודה ואין חובה לשלם עבורן שכר
העובד והמעסיק רשאים להסכים ביניהם על תשלום עבור שעות אלה, בהתאם לחובת תום הלב וההגינות
אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו
שעות נוכחותם של שומרים ומאבטחי משמרות בחו"ל במקום העבודה נחשבות כשעות עבודה המזכות בשכר, גם אם התאפשר להם לישון במקום עבודתם

פרטי פסק הדין

ערכאה:
בית הדין הארצי לעבודה
מס' תיק:
‏ עע (ארצי) 29712-08-13
תאריך:
21.08.2016

רקע עובדתי

  • עובדת הועסקה במשך כשנתיים כמדריכה שיקומית במעון למתמודדי נפש.
  • במסגרת עבודתה נדרשה העובדת לבצע גם משמרות לילה וסופי שבוע. משמרת לילה החלה בשעה 22:00 והסתיימה בשעה 08:00 בבוקר שלמחרת. משמרת סוף שבוע החלה בשעה 12:00 או 15:00 ביום שישי והסתיימה בשעה 22:00 במוצאי שבת.
  • שכרה של העובדת עמד על שכר מינימום שעתי בגין משמרות היום. בגין משמרת לילה קיבלה שכר גלובלי בסך של 170 ש"ח, ובגין משמרת סוף שבוע - שכר גלובלי בסך של 670 ש"ח.
  • לאחר סיום עבודתה הגישה העובדת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה לתשלום הפרשי שכר בטענה כי כל שעות שהותה במעון, כולל שהייתה בלילות ובסופי שבוע, היו שעות "עבודה" ולא שעות "כוננות" כטענת המעסיקה, ועל כן היא זכאית לתשלום שכר מינימום עבורן.
  • בית הדין האזורי קבע כי במשמרות הלילה לא נדרשה העובדת לבצע את עבודתה הרגילה כמדריכת שיקום, אלא לדאוג לכך שדיירי המעון ילכו לישון, ולאחר מכן הייתה חופשייה לנפשה, ורק לעתים רחוקות נדרשה לבצע מטלה כלשהי. לאור האמור לעיל פסק בית הדין שמתוך 10 השעות של משמרת הלילה - שעתיים וחצי ראשונות היוו "שעות עבודה" המזכות את העובדת בשכר מינימום הכלול בתעריף הגלובלי שקיבלה בגין משמרת הלילה, ושאר השעות אינן מהוות שעות עבודה ולכן דחה את תביעתה לתשלום הפרשי שכר בגין שעות אלה.
  • אשר למשמרות סופי השבוע קבע בית הדין, כי יש לראות בכל שעות שהייתה של העובדת במעון בסוף השבוע כשעות עבודה, בגינן זכאית העובדת לשכר מינימום שעתי לפי תעריף שבת (150%) וגמול עבור שעות נוספות בהתאם. מאידך שעות הלילה שבין שישי לשבת, החל מהשעה חצות וחצי (לאחר שעתיים וחצי שהוכרו כשעות עבודה) ועד 8.00 בבוקר למחרת, אינן שעות עבודה. לאור האמור לעיל נפסקו לעובדת הפרשי שכר בגין משמרות סוף השבוע בסך של 2,930 ש"ח.
  • העובדת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העובדת וקבע כי השעות שבהן ישנה במעון אינן מהוות שעות עבודה, ועל כן היא אינה זכאית לשכר מינימום עבור שעות אלה:

  • שעות עבודה מוגדרות בחקיקה כ"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".
  • בפסיקה נקבע כי התשובה לשאלה אם מדובר בשעות נוכחות/שהייה שאינן מזכות בשכר או בשעות עבודה, נגזרת ממכלול נסיבות: הגדרת תפקידו של העובד ומשימותיו במקום העבודה, האם שהות העובד במקום העבודה נלווית לביצוע עבודתו ותפקידו או היא מהות עבודתו ותפקידו, האם העובד נדרש על ידי המעסיק להישאר במקום העבודה והאם העובד "חופשי לעשות כרצונו" בזמן שהייתו בעבודה.
  • כדי לקבוע ששעות שהייתו של עובד במקום העבודה הן שעות עבודה, לא די בכך שהמעסיק דרש מהעובד להיות במקום העבודה או הפיק תועלת כלשהי מעצם שהותו של העובד במקום העבודה.
  • יש לבחון אם אכן בוצעה "עבודה" על ידי העובד במהלך שעות הלילה, בהתאם למאפייני מקום העבודה ומהות המשרה בה הוא מועסק. בחינה זו אינה טכנית אלא מהותית ונעשית לפי מכלול נסיבות המקרה, הן מהיבט מקום העבודה והן מנקודת המבט של העובד עצמו:
    • מהיבט מקום העבודה - יש לבחון האם הצורך לשמו נדרשת שהות העובד במקום הוא להגשמת תכליתו של מקום העבודה ומהי התועלת המופקת למעסיק מאותן שעות שהייה.
    • מנקודת המבט של העובד - יש לבחון, בין היתר, עד כמה מוגבל היה העובד לעשות כרצונו במהלך שעות השהייה בלילה במקום העבודה, עד כמה נדרש לשינוי מאורח חייו הרגיל והאם במהלך שעות השהייה הוא עבד בעבודה שלשמה הוא נשכר וביצע בשעות הבוקר ה"רגילות".
  • כאשר עובד נדרש להגיע לעבודה לביצוע עבודתו ולישון שם, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינן נחשבות שעות עבודה, אלא אם בית הדין שווכנע, בהתבסס על רמת הדריכות הנדרשת, תדירות הפרעות השינה, היקף הבעיות המתעוררות בשעות הלילה וכיו"ב, כי העובד "עבד" גם בשעות אלו.
  • במקרה זה, העובדת לא נדרשה לבצע "עבודה" כלשהי במהלך שעות משמרת הלילה או שעות הלילה במשמרות סופי השבוע, למעט בשעתיים וחצי הראשונות. היא יכלה לישון או לעשות כל דבר אחר כרצונה (במגבלות המקום). הוכח כי המקרים שבהם הופרעה מנוחת העובדת בשעות הלילה היו חריגים.
  • אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו.
  • אומנם במקרה זה אין חובה על פי הדין לשלם לעובדת עבור שעות השינה האלה שכר מינימום, אך היא והמעסיקה רשאים להסכים ביניהם על תשלום עבור שעות אלה, בהתאם לחובת תום הלב וההגינות. העובדת פוצתה על פי החוזה בין הצדדים על השעות שנדרשה לישון במקום העבודה.
  • לאור כל האמור לעיל בית הדין דחה את ערעורה של העובדת לתשלום הפרשי שכר בגין שעות שהייתה בלילה במעון.

משמעות

  • ישנן נסיבות שבהן שעות שהייתו של עובד במקום העבודה בלילה אינן נחשבות שעות עבודה, ולכן אינן מזכות את העובד בשכר.
  • כאשר עובד נדרש לישון בלילה במקום העבודה, אך לא נדרש לבצע פעילות בשעות הלילה למעט במקרים חריגים, שעות השינה אינו נחשבות שעות עבודה.
  • אין להסיק מפסק דין זה, באופן גורף, כי שעות לילה/לינה של אנשי צוות במקום העבודה אינן בגדר "שעות עבודה" אלא יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו.


חשוב לדעת

  • לגבי שומרים ומאבטחי משמרות בחו"ל נקבע בפסיקה כי יש לראות בכל שעות נוכחותם כשעות עבודה, גם אם התאפשר להם לישון במקום עבודתם.

חקיקה ונהלים


תודות

  • נוסח פסק הדין באדיבות אתר נבו.